העתיד של ההיסטוריה בסכנה – על הזנחת העתיקות בחופי אשקלון

צילום וכתיבה: יואב נקש

באמצע חודש דצמבר 2010 התחוללה סופה הרסנית של ממש שחרצה וכרסמה באופן אלים בכל רצועת החוף המקומית (לחצו כאן לקריאה קודמת). לאחר ששכחו הרוחות נחשף פסל רומי עתיק של עלמה צעירה שנשמטה ממעבי חול המצוק. התגלית הייתה עצומה, מבחינתי ועבור רבים כמותי הייתה תגלית זו מלווה בהתרגשות רבה. תחייה ורנסנס לעם ותרבות שכביכול חלף מן העולם. לצד הפסל נחשפו גם שברי רצפת פסיפס מעוטרת ועשירה, חצייה של באר והרבה מאוד שברים של כדי חרס.

אנשי רשות העתיקות מיהרו לאסוף את הפסל אך למרות הפצרותיי הם בחרו שלא לקחת את שברי הפסיפס. בתור תושב העולם ולא בהכרח רק העיר אשקלון, לא יכולתי לגזור את גורלן של עדויות היסטוריות אלו ולהשאירן לטבוע במימי הים ולהיקבר תחת החול. וכך, מבלי שהבחנתי בכך וללא ידע קודם בארכיאולוגיה אימצתי את אתר אשקלון "מיומאס" כביתי החדש.

בקליפ הבא המתריע בפני הסכנה לאתרים ארכיאולוגים וחשיפת אוצרות הטמונים באדמה ינואר 2011

בידיים חשופות, עם את ולעיתים עם כפפות, חפרתי וליקטתי מתי מעט אוצרות: שברי אבן שיש, חרסים וכמובן חלקים מרצפת הפסיפס. עם כל נעיצה של האת וחישוף זעיר של עדויות היסטוריות הרגשתי שאני צולל למעמקי שחר התרבות הרומית. רגשות אלו שלוו בהתמסרות מוחלטת לפעילות התעצמו והפכו לדבר שבשגרה גם כחודש לאחר הסופה.

תחושה נוספת שקוננה בי הוא רצון עז שמחייב עזרה וביקורת על האדישות של כלל הרשויות, (רשות העתיקות ועיריית אשקלון). מיהרתי לקיים מספר שיחות טלפון לאנשי מפתח ברשות המקומית. כולם גילו אכפתיות ומתוקף תפקידם הם הציעו עזרה באיסוף השברים אך לא מעבר לכך. הצעתי הייתה להביא אל תלולית החול שקרסה ארכיאולוגים או/ו סטודנטים שיוכלו לעזור במלאכת החשיפה. לצערי ולמרות כל הכוונות הטובות נאלצתי לוותר על הרעיונות מחוסר זמן וחוסר במשאבים.

במהלך השבועות שחלפו הגיעו למקום הרבה אנשים שניסו את מזלם ללקט אוצרות בתקווה שימצאו איזה מטבע קדום או כלי חרס שיוכל לעטר את גינת ביתם. בין כל אותם אנשים חלפו במקום גם שני בכירים מהעירייה (שמותיהם שמורים במערכת). אחד מהם פנה אליי ואמר לי :"מי זה המפגר שחופר שם?" חמתי עלתה כששמעתי אותו מתבטא כך. מפגר?! איך הוא מעז לדבר כך?! אלו אשר חופרים הם אנשים שיש להם ערך לעיר ולהיסטוריה הרבה מעבר לתפקידם הקיקיוני חסר כל התוחלת של אנשים כמותו בעירייה המקומית. איזו עזות מצח לפנות בגישה כזו. אולי זה מסביר יותר טוב מכל את הגישה שיש למספר אנשי מפתח בעיר להיסטוריה שעל אדמתה הם דורכים. ייתכן ואף אחד מהראשות העירונית לא מעוניין לחפור בכדי שלא יצטרכו לחשוף ממצאים שיעצרו את עבודות הפיתוח שנעשות במעלה המצוק עם בניית הטיילת הצפונית. מה הם צריכים איזה "מפגר" שיגלה איזו עיר נבטית או כנסיה רומית?

תהיה הסיבה אשר תהיה, האתרים הארכיאולוגים באשקלון במצב גרוע, מוזנחים ובסכנת הכחדות מיידית ויש צורך בפעילות אחראית להצלתם ושימורם טרם יקברו תחת החול ויישטפו תחת גלי הים. ידוע לי כי ישנם הרבה מאוד אנשים שחשים את אותה המחויבות, שליבם נחמץ בידיעה שההיסטוריה תעלם מעתידם. ישנו צורך בכוח אדם רב, כלי עבודה, ונכונות רבה. בכדי שנוכל לפעול יחדיו לשימור האוצרות וחשיפתם לא נותר לי אלא  לשלוח הודעות לכל חבריי ברשת החברתית ולפרסם את הידיעה בקבוצה של צבע ירוק בפייסבוק. כמו כן בחרתי לשלוח תכתובת מלאה לכל אנשי הקשר האישיים ועיתונאים ולפרסם גם סרטון שמתורגם לאנגלית. בדרך זן אני מקווה שנוכל להביא להתעוררות תודעתית ומשם כל אחד בכוחו יוכל לנתב את כוחו לקבל את העזרה הנחוצה מארכיאולוגים, אנשי מקצוע וסטונדטים ולהשפיע על שיקוליהם ופעילותם המתבקשת של הרשות המקומית ורשות העתיקות מתוקף תפקידם.

במהלך כל התקופה מאז נחשף הפסל עלו בראשי הרבה רעיונות והצעות מחברים קרובים. העיקרי שביניהם היה ששקלתי אם להביא לפעילות יזומה של מתנדבים/תושבים לחפירות בחוף הים. אופציה זו עדיין עומדת בעינה ובמידה ותהיה היענות אשמח לארגן כמותה. לכל הערה, הצעה והזדהות פעילה תוכלו ליצור איתי קשר בפרטי הקשר המופיעים בתחתית העמוד

תעבירו הלאה…
אל תתנו להיסטוריה להעלם מן העתיד

יואב נקש
טל: 05-22-60-55-70
מייל – streameryam@gmail.com
לחצו כאן לצפיה בכתבה מקיפה מהסערה בשילוב קליפים ואלבומי תמונות

צלם ים

Author: צחי הררי

Share This Post On

תגובות לכתבה

Submit a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אימות אנושי (למניעת ספאם) * Time limit is exhausted. Please reload CAPTCHA.