גלוסקמה בעלת מידות לא שגרתיות נמצאה בחצר בית פרטי בטבעון

גלוסקמה מתקופת בית שני נמצאה בחצר בית פרטי בטבעון הודות לערנותו של מפקח היחידה למניעת שוד עתיקות ברשות העתיקות.

במהלך עבודת פיקוח שוטפת ביקר לאחרונה מפקח רשות העתיקות, ניר דיסטלפלד באחת המערות שעוברות שימור מחוץ לגדר הגן הלאומי בית שערים. המפקח נקלע לשיחה אקראית בין תושב טבעון לאדם נוסף. בשיחה סיפר תושב טבעון כי כאשר בנו את הבתים ברחוב יזרעאל, נפגעו מערות רבות בזמן חפירת היסודות ומתוך אחת המערות הוא הוציא גלוסקמה שנמצאת כיום ברשותו. דיסטלפלד מיהר להציג עצמו כעובד היחידה למניעת שוד עתיקות ברשות העתיקות וביקש לראות את הממצא. תושב טבעון נעתר לבקשה והזמין את מפקח רשות העתיקות לביתו. לאחר שהאזרח הבין את חשיבות הממצא מבחינה ארכיאולוגית ומחקרית הציע להשיב את הגלוסקמה לאוצרות המדינה ולמוסרה לרשות העתיקות. הגלוסקמה נמסרה על ידי האזרח הטוב לרשות העתיקות ולאחר שיתבצעו חקירה, שימור וקיטלוג, על ידי מומחי רשות העתיקות תשוב הגלוסקמה לתצוגה באחת המערות בגן הלאומי בית שערים.

הגלוסקמה שנתגלתה היא בעלת מידות לא שגרתיות ושימשה למקום מנוחתם של שיירי שלד האדם. גודלה המינימאלי של הגלוסקמה הוא כאורך העצם הארוכה ביותר (עצם הירך) וברוחב העצם הרחבה ביותר (עצם האגן). במאה הראשונה לספירה התפשט מאוד השימוש בגלוסקמאות בעולם היהודי בארץ ישראל כאמצעי ל"קבורה משנית". מקורות יהודיים רבים מלמדים כי הקבורה המשנית הייתה פופולארית בשלהי ימי בית שני, ונקראה "ליקוט עצמות".

מרשות העתיקות מוסרים כי על פי החוק כל עתיקה שנתגלתה, או נמצאה בישראל שייכת למדינה וכי חלה חובה לדווח על מציאת עתיקה באקראי ולהשיבה לאוצרות המדינה ומדגישים כי העתיקות הן נכס היסטורי תרבותי השייך לכלל הציבור וראוי שישומרו ויוצגו כראוי לציבור הרחב במקומות הראויים לכך.

להזכירכם: יש לנו כבר סיפור אחד במחלוקת על גלוסקמאות מימי בית שני וזהות הנפטרים שאוחסנו בהן… והנה עוד דעה.

Author: צחי הררי

Share This Post On

תגובות לכתבה

2 Comments

  1. אפשר לראות תמונה ?

    Post a Reply

Submit a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אימות אנושי (למניעת ספאם) * Time limit is exhausted. Please reload CAPTCHA.