סיור לטבריה וציפורי – ערי פוליס בתקופה הרומית ביזנטית

יום חמישי, 12/05/2011. סיור בעקבות הקורס "עיור בארץ ישראל בתקופה הרומית" עם ד"ר יעקב (יקי) אשכנזי. סיירנו בערי הפוליס טבריה וציפורי ולמדנו על שטחן, אופיין ואופן התנהלותן של שתי בירות הגליל האלו. מסתבר שציפורי היתה בירת הגליל כולו עד שבאה טבריה וקיבלה את התואר על חלקו המזרחי.

המחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת

אתחיל קודם בביאור המושג "פוליס":
פוליס היא עיר-מדינה הכפופה לשלטון, אך מתפקדת כאוטונומיה ומנוהלת בפועל ע"י אזרחיה ולמענם. זו לא רק העיר במובן הגיאוגרפי על המבנים והשטחים שבה, אלא צורת חיים בה מעורב ופעיל כל אחד מהאזרחים. הקהילה הפוליטית סיפקה לאזרחיה את השירותים הקהילתיים להם זקוק אזרח הפוליס – שיפוט, חקיקה, פולחן דתי, תרבות ובידור ולעיתים גם חינוך ורווחה. התחום הגיאוגרפי של הפוליס כלל גם את המרחב הכפרי החקלאי שהזין את הפוליס.
הפוליס היא "המצאה" יוונית שאומצה גם ע"י הרומאים. היהודים שחיו בטבריה וציפורי, שהיו ערים יהודיות מובהקות, חיו כאזרחי הפוליס, על החובות והזכויות הכרוכות בכך ושפתם הרשמית היתה יוונית.

לפוליס היה תכנון עירוני מקובל – רשת רחובות במבנה של "שתי-וערב" מצפון לדרום וממזרח למערב. במרכז העיר עבר הרחוב הראשי הנקרא "קארדו" ורחוב ניצב החוצה אותו הנקרא "דקומנוס". על-פי רוב כיוון הקארדו היה צפון-דרום, וכיוון הדקומנוס היה מזרח-מערב. באזור המפגש בין הקארדו לדקומנוס היה הפורום או האגורה – מרכז החיים הקהילתי, המסחרי והשלטוני של הפוליס. בנקודת המפגש עצמה היה לעיתים מבנה מונומנטלי בשם "טטרפילון" – מבנה מונומנטלי בעל ארבעה עמודים, אחד בכל פינה של הצטלבות הדרכים. פוליס מאופיינת גם ע"י הזכות לטבוע מטבעות משלה, וכאלו נמצאו גם בטבריה וגם בציפורי.

מראה משוער של טבריה בתקופה הרומית. באדיבות פרופ' יזהר הירשפלד.
מראה משוער של טבריה בתקופה הרומית. באדיבות פרופ' יזהר הירשפלד. מקור: אתר מינהל שימור.

התחלנו את הסיור בנסיעה קצרה מהמכללה האקדמית כנרת אל הפוליס הקרובה – קלאודיופוליס שנוסדה כטיבריוס, היא טבריה. שם פגשנו בד"ר ווליד אטרש, ארכיאולוג רשות העתיקות החופר בשנים האחרונות את טבריה העתיקה ואת התיאטרון הרומי של טבריה. ווליד התחיל את הסיור בשער הכניסה המונומנטלי של טבריה, שם ראינו את שני בסיסי מגדלי הכניסה לעיר (ראו שחזור בתרשים לעיל) ואת שרידי חומות העיר וגשרים מתקופות שונות (רומית עד עבאסית). המשכנו אל התיאטרון שלצערנו, היה מגודר ולא ניתן להכנס אליו, משום שהוא הועבר מרשות העתיקות לאחריות עירייית טבריה שעדיין לא הסדירה את הגישה אליו. תחת גשם קל, הסביר לנו ווליד על החתכים הנראים בשטח – ניתן לראות את התיאטרון, שבנייתו מתוארכת למחצית השניה של המאה הראשונה לספירה, ובמקביל לראות גם שרידי מבנים מהתקופה העבאסית שנבנו על חורבות הקומה השלישית העליונה שלו. בתיאטרון ניתן לראות בבירור את פגעי רעידת האדמה של שנת 749 לספירה, אותה רעידת אדמה שהחריבה את גם את הפוליס הקרובות – היפוס (סוסיתא) וסקיתופוליס (בית שאן).

ד"ר ווליד אטרש מסביר על התיאטרון בטבריה שהוא חפר וחקר

מקלאודיופוליס נסענו אל אחותה-הלא-תמיד-אהובה – הפוליס דיו-קיסריה, היא ציפורי.

את הסיור בגן הלאומי ציפורי התחלנו ב"השלמת חוסר" מהבוקר – קפה משובח שהכינו ליטל ואורי עם שדרוג רציני של בקלאוות מעולות שהביאו נשוואה ולינה ממע'ר. את הסיור פתח ד"ר יקי אשכנזי בהסבר ליד דגם העיר, משם המשכנו אל הדקומונוס של העיר שהשטחים הסמוכים לו נחשפו רק בחפירות של השנים האחרונות. חצינו את הקארדו ועלינו למרפסת התצפית אל העיר הממוקמת בדיוק מעל האגורה – המרכז הכלכלי והמסחרי של העיר. משם המשכנו אל התיאטרון שנבנה גם הוא במאה הראשונה לספירה, והיום משוחזרות בו הקומה הראשונה והבמה. מהתיאטרון עלינו אל שכונת המגורים הסמוכה למצודה הצלבנית, בשכונה ניתן לראות בתים רבים וצפופים ובהם מספר מקוואות רב. בבניית המצודה השתמשו הצלבנים בסרקופגים (ארונות קבורה) רומיים כחומרי בניה, מה הם עשו עם העצמות שהיו בתוכם? לא ידוע, אבל יש מי שיטען שבשל כך הם יצאו ממנה אל מותם בקרב חיטין… מי שהספיק ועלה אל ראש המצודה הרוויח נוף פנורמי מדהים שבתלמוד הבבלי היטיבו לתארו: "ולמה נקרא שמה ציפורי? שיושבת בראש ההר כציפור" (מגילה פ"א).

המונה ליזה של ציפורי

מהמצודה ירדנו אל ה"וילה" הרומאית – זהו בית שניכר בו שהיה שייך למשפחה אמידה ביותר עפ"י הגודל, אך בעיקר עפ"י הפסיפס המדהים שבו. הפסיפס עשוי ביד אומן מקצועי ביותר שהשתמש באבנים קטנות ומרובות גוונים על מנת להגיע לרמה ריאליסטית גבוהה במיוחד. הפסיפס מורכב מכמה סצינות שבהן מופיע אל היין דיוניסוס ועל כן נקרא הבית "בית דיוניסוס". אך עם כל הכבוד לדיוניסוס, הפסיפס מפורסם בציבור ובקרב החוקרים, דווקא בזכות דמות האישה האלמונית היפיפיה שבו, שזכתה לכינוי "המונה ליזה של ציפורי". נראה כי על שטיחי הפסיפס השונים עבדו כמה אומנים שונים, כי ניכרים הבדלים בין הסגנונות ורמות הביצוע, במיוחד בלט לעייני התנין עם האזניים
בנוסף, למדנו כי עשיר הוא לוא דווקא מי ש"שמח בחלקו", אלא מי "שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו"…

מהוילה ירדנו חזרה אל העיר, מזרחה על הדקומונוס ודרומה על הקארדו אל "בית חג הנילוס" בו נחשפו רצפות פסיפס מרשימות נוספות בהן מככבות אמזונות (שלשם שינוי לא כרתו את שד ימין שלהן), דמויות מיתולוגיות ואלים שונים הלוקחים חלק בחגיגות הנילוס שבמרכזו סימון מפלס הנילוס על הנילומטר.

חגיגות הנילוס עשו לנו תיאבון ולכן הלכנו חזרה לחניון לארוחת הצהריים המשותפת והמצויינת, אחריה המשכנו אל הנקודה הבאה – פסיפס בית הכנסת המפואר של ציפורי. יקי סקר בפנינו את רצועות הפסיפס על פרשנותן. המעניין בפסיפס זה הוא השילוב של מוטיבים יהודיים ופאגניים – רצף של סצינות מסיפורי המקרא (מאברהם ושרה, דרך עקידת יצחק ועד בית המקדש וסימני גאולה) ובמרכזו גלגל המזלות עם דמויות אדם ורמז להליוס – אל השמש היווני ומרכבתו. הסברה היא שהסצינות האלו יכולות ללמד על אוכלוסיה יהודית שאימצה בחיי היומיום שלה מוטיבים מעולם התרבות והאמנות הפאגנית, אשר היוונית היתה שפתה הרשמית (כל כתובות ההקדשה הן ביוונית, רק תיאור הסצינות הוא בעברית עם כמה שגיאות כתיב) אך חשוב היה לה להתריס כנגד הנוצרים.

לסיום ביקרנו במפעל המים האדיר שהוביל מים לציפורי ממעיינות הר-יונה.

לסיכום – היה זה סיור מעניין מאד שהתאפיין בלמידה של מגוון רחב של תחומים המרכיבים חיים של אוכלוסיה בתקופת זמן מוגדרת – היסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות, אמנות, תיאולוגיה ועוד…

מפת אתרי הסיור:


הצג את סיור אל טבריה וציפורי Tiberias Tzipori במפה גדולה יותר
כל התמונות מהסיור:

TiberiasTzipori טבריה וציפורי בתקופה הרומית
191 photos
גשר מהתקופה העבאסית לצד שרידי הגשר הרומי

גשר מהתקופה העבאסית לצד שרידי הגשר הרומי
סימני השבר שנוצרו ברעידת האדמה של 749

סימני השבר שנוצרו ברעידת האדמה של 749
 


Page:   1 2 3 4

Author: צחי הררי

Share This Post On

תגובות לכתבה

Submit a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אימות אנושי (למניעת ספאם) * Time limit is exhausted. Please reload CAPTCHA.