מבנה ציבורי מהתקופה הביזנטית (כנסיה?) נחשף בחפירת הצלה בעכו

בחפירות של רשות העתיקות בעכו נחשף מבנה ציבורי מהתקופה הביזנטית, בן כ-1,500 שנה

נורית פייג, מנהלת החפירה: "אולי מדובר בכנסייה. זו הפעם הראשונה שנחשפו בעכו שרידי מבנה ציבור מתקופה זו"

לראשונה בתולדות מחקר עכו, נחשף בעיר מבנה ציבור מהתקופה הביזנטית.
בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות כ-100 מ' ממערב לתל עכו – בסמיכות למתחם קניון עזריאלי הנבנה במקום, התגלה מבנה ציבורי בן כ-1,500 שנה, שיתכן כי שימש ככנסייה. חפירת ההצלה הארכיאולוגית בוצעה באתר עקב עבודה לא מתואמת שנעשתה בשטח עתיקות מוכרז ופגעה בעתיקות.

לדברי נורית פייג, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, "עד כה, היתה העיר מוכרת מהכתובים הנוצריים כמי שהבישוף שלה לקח חלק בגיבוש הדת החדשה. כעת, צצות העדויות הראשונות בשטח. מדובר בתגלית חשובה למחקר עכו מאחר שעד כה לא נמצאו שרידים המתוארכים לתקופה הביזנטית, למעט שרידי רובע מגורים ששכן בסמוך לים." בחפירה שקיימה רשות העתיקות נחשף מבנה ציבורי גדול, בנוי אבני גזית. גודל המבנה, הבנייה המרשימה וכן הממצאים: שפע הרעפים, חלקי השיש מעוטרים, החרסים והמטבעות מעידים על מבנה ציבורי (אולי כנסיה), ששימש את עיר הבישוף עכו בתקופה הביזנטית. מתחת למפלסי הקירות שרדו צינורות חרס, ובאחד מחדריו אותרו רצפות פסיפס. את אספקת המים השוטפת קבלו תושבי המבנה גם מן הבאר שנמצאה באחת מחצרות המבנה.

מן המקורות הנוצרים ידוע על הבישופים של עכו וקיסריה, שהשתתפו בכנסים ובוועידות המרכזיות העולמיות שדנו בגיבוש עיקרי הדת – דבר המעיד על מרכזיותה של עכו עבור הדת הנוצרית בתקופה זו. כמו כן, קיימת עדות של צליין אנונימי מהעיר PIACENZA באיטליה, על עושרה ויופיה של העיר עכו בשנת 570, בה הוא מספר על המנזרים היפים שבשטחה.

את מיעוט השרידים הביזנטים שנמצאו עד כה ניתן לייחס להרס שנעשה על ידי ממשיכיהם. כמו כן, נחשפו מתחת ליסודותיו של המבנה הציבורי מבנים קדומים לו מהתקופה ההלניסטית שתכולתם עשירה בכלי יבוא מאגן הים התיכון, בינהם אמפורות שמוצאן מהאי רודוס, כפי שמשתמע מהידיות החתומות הנושאות את שמות המושלים.

Author: צחי הררי

Share This Post On

תגובות לכתבה

5 Comments

  1. כל מבנה ביזנטי חשוד שהוא בית כנסת
    אנא הפנימו
    הביזנטים הם יהודים בהליך של התנצרות
    לא ידוע על אוכוסיה חדשה באץ ישראל
    על חורבותיו של בית הכנסת הוקמה הכנסיה

    Post a Reply
  2. גדעון, למיטב ידיעתי המועטה, בתקופה הרומית המוקדמת והמאוחרת (הביזנטית) לא חיו במרחב הארץ ישראלי רק יהודים, שחלקם נשארו נאמנים לדתם וחלקם התנצרו, כדבריך. אלא היו פה גם פאגנים רבים שחלק מהם התנצרו, כמו חלק מהיהודים, עוד במאות הראשונות לספירה והגיעו לתקופה הביזנטית כבר כמשפחות נוצריות לכל דבר. ובל נשכח את השומרונים שהיו חלק גדול מהאוכלוסיה בארץ בתקופה הזו (כמיליון איש) ואף מהם התנצרו מעטים.
    בנוסף, נשארו במרחב ווטרנים רבים (חיילים רומיים משוחררים) שלא היה להם טעם לחזור לרומא מפאת חוסר באדמות שם, והם השתקעו והקימו כאן בית ומשפחה והחלו להתנצר עוד טרם קבלת הנצרות כדת האימפריה (ע"ע בית ההתכנסות בלגיו – מגידו)

    Post a Reply
  3. תגובה נכונה, צחי. לא הזנחת את תלמודך…
    אכן, האוכלוסייה של ארץ ישראל היא הטרוגנית לחלוטין. מלבד אזור הגליל המזרחי ודרום הגולן, ואולי אזור דרום הרי יהודה – שהיו אזורים בעלי רוב יהודי גם לאחר ש"המלכות הפכה למינות" – בשאר האזורים האוכלוסייה הייתה מעורבת והיהודים היוו בה אחד המיעוטים, ובד"כ לא הגדול שביניהם. באשר להתנצרות של יהודים – אך טבעי הוא שהמקורות היהודיים דוממים כמעט בהתייחסם אל הנושא, אבל מפתיע שגם המקורות הנוצריים (מלבד כמה תיאורים פנטסטיים ומוגזמים כמו פועלו של הנזיר בר-צומא באמצע המאה החמישית) לא מתהדרים בפעולות ניצור ליהודים. אין זה אומר שיהודים לא התנצרו, אבל באזורים כמו הגליל המערבי, ובמיוחד בעיר עכו בה הם היו מיעוט קטן כל התקופות, סביר להניח שהמתנצרים היו פגאנים ממוצא כנעני-פיניקי-הלניסטי ולא יהודים.

    Post a Reply
  4. רק עכשיו שמתי לב למה הגבת… או יותר מדויק למי…

    יש כל מני אנשים בעולם… יש בו מקום לכולם. אני מקווה שגם לנו יהיה מקום בעולמו המיזנתרופי של הכותב, אם כי אני די מסופק…

    Post a Reply

Submit a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אימות אנושי (למניעת ספאם) * Time limit is exhausted. Please reload CAPTCHA.