ארון קבורה מפואר מתקופת בית המקדש השני נמסר לרשות העתיקות

האיש, שמיקם את הממצא העתיק בחדר השינה, נרתע מרעיון הלינה עם ארון המתים

תושב תל אביב, העוסק בעיצוב ובאומנות, פנה מיוזמתו למפקחי רשות העתיקות וסיפר שברשותו גלוסקמה מעוטרת, שרכש לפני זמן מה מערבי שזהותו אינה ידועה. האיש שמר את הממצא בחדר השינה בביתו, עד שאחד ממכריו העיר את תשומת ליבו לכך שמדובר בארון קבורה ששימש לליקוט עצמות של נפטרים במאה ה-1 לספירה, ולמעשה, מדובר בחפץ עתיק וחשוב.

שיחה עם האיש העלתה כי מעבר להכרה שמדובר בממצא משמעותי ששייך לציבור, הוא גם נרתע מרעיון השינה עם ארון מתים באותו החדר, ולכן מסר את הממצא לרשות המדינה.

מומחי רשות העתיקות שבחנו את הממצא מסרו שמדובר בארון קבורה יהודי, גלוסקמה, שעוצבה בבית מלאכה בירושלים – ככל הנראה בין השנים 10 לפנה"ס ל 70 לספירה, על ידי קבוצת חרשי אבן מומחים. האומנים עיצבו את פני הגלוסקמה בחריטה ובחציבה, תוך שימוש במחוגות ואזמלים עדינים. על חזית הארון עוצבו שתי ורדות (רוזטות) מרשימות, שהיו אחד מהסמלים היהודיים האופייניים של התקופה, ובינם נחצב שטיח מעוצב של מעוינים מקבילים. פני הארון צופו בצבע צהוב.

מהיחידה למניעת שוד ברשות העתיקות נמסר שהארון נגנב – ככל הנראה, ממערת קבורה מפוארת בירושלים או בסביבתה, שמיקומה המדויק אינו ידוע. ביחידה מדגישים כי אין לרכוש פריטים עתיקים, אלא מסוחרי עתיקות מורשים. שודדי העתיקות חופרים באתרים ארכיאולוגיים בניגוד לחוק על מנת להוציא מהם חפצים למכירה בשוק, ובכך משחיתים את האתרים ופוגעים פגיעה קשה ביכולתם של מדענים לחקור את העבר. רכישת עתיקות מגורמים שאינם מוסמכים משמעה הסתכנות ברכישת חפצים גנובים ולקיחת חלק בשרשרת שתחילתה בשוד וביזה של אתרי העתיקות בישראל.

ברשות העתיקות מציינים לטובה את האזרח, שהחליט לבסוף לדווח על הארון ולהעביר אותו לידי המדינה.

 

Author: צחי הררי

Share This Post On

תגובות לכתבה

Submit a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אימות אנושי (למניעת ספאם) * Time limit is exhausted. Please reload CAPTCHA.