אלו מחריבים ואלו משמרים – הרס ושוד עתיקות אל מול חשיפה והגנה על עתיקות ושימור נכסי תרבות

אין רגע דל, והעדכונים והחדשות מהעבר ומההווה נערמים, אז הנה כמה מהימים האחרונים בנושאים שבטווח הרחב שבין הרס, מחקר ושימור:

  1. יצאו לחפש זהב בעקבות אגדה והרסו אתר עתיקות באזור בית שמש
  2. בחפירות ארכיאולוגיות ליד עכו נחשף חותם עם מנורת בית המקדש
  3. נחשף: ממצא נדיר המעיד על פעילות בבית המקדש
  4. בסוף חודש ינואר יתקיים כנס חשיפה של פרויקט "אליך" ללימוד נושאי שימור מורשת תרבותית 
  5. לראשונה התקיימה בישראל סדנה למהנדסים בנושא מבנים היסטוריים ורעידות אדמה

יצאו לחפש זהב בעקבות אגדה והרסו אתר עתיקות באזור בית שמש

 

במהלך פעילות מבצעית של מפקחי היחידה למניעת שוד עתיקות ברשות העתיקות, נלכדה בסוף השבוע חוליית שודדי עתיקות באתר העתיקות באר לימון סמוך למושב ישעי שבאזור בית שמש.

אנשי החוליה – בדואים מאזור דימונה בשנות העשרים והארבעים לחייהם, הגיעו לשטח – על פי החשד, כשהם מצוידים בציוד רב שכלל כלי חפירה, פטישים, וציוד הרמה. בגשם שוטף, בשעת לילה, חפרו חברי החוליה בבאר מים עתיקה מהתקופה הרומית (לפני אלפיים שנה), הממוקמת תחת מבנה צלבני עתיק מרשים בגובה שבעה מטר, בנוי אבני גזית גדולות. החשודים שברו את קירות הבאר, ריסקו אבנים עתיקות בנות אלפי שנים, וחפרו בורות עמוקים בשכבות המבנה הארכיאולוגי, תוך גרימת נזק בלתי הפיך לאתר העתיקות.

במהלך חקירתם על ידי חוקרי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, הסתבר שהם חיפשו זהב: אגדה שעברה מאב לבן הובילה את החשודים לנסוע במיוחד מאזור מגוריהם שבדרום אל בית שמש, כדי לנסות לחפש את אוצר הזהב שהוחבא לכאורה על ידי סבו של אחד החשודים. החשודים סברו שהזהב מוחבא בתוך אבני המבנה העתיק, ועל מנת לאתרו, שברו החשודים את אבני המבנה. לדברי אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, "אגדות חסרות שחר אודות מטמוני זהב שהוחבאו לכאורה מעבירות אנשים על דעתם. הנזק שנגרם מפעולת השודדים הוא בלתי הפיך, כי איש אינו יכול לשקם ולהקים לתחייה קיר אבן בן אלפיים שנה שנשבר לרסיסים במקושי השודדים".
העונש הקבוע בחוק על פגיעה באתר עתיקות הוא חמש שנות מאסר. מרשות העתיקות נמסר שבימים הקרובים יוגש תיק החקירה כנגד החשודים לתביעה.

הידיעה הזו מתקשרת לאירוע דומה – הרס עתיקות באתר ארכיאולוגי ליד עפולה, השונה הוא זהות המחריבים ומניעיהם:

הרס קשה לארכיאולוגיה ליד עפולה

פעולת ונדליזם קשה הלילה בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות באתר העתיקות ח' טבת לפני סלילת כביש עוקף לעפולה ע"י החברה הלאומית לדרכים. החבלות כללו שריפה של מכולה עמוסה בממצאים עתיקים, כלי עבודה, חממות עבודה, ומיכלי מים ענקיים.
ברשות העתיקות מציינים שאתמול התרחש עימות בחפירה אחרת בצפון, ליד היישוב חוקוק, הנעשית לפני הרחבת כביש 65. לאחר שהובהר לאנשי אתרא קדישא כי הם אינם רשאים להסתובב בשטחים בהם מתנהלות חפירות ארכיאולוגיות, התפתחה במקום התפרעות שהפריעה להמשך החפירה.

לדברי דרור ברשד, ארכיאולוג מרחב צפון ברשות העתיקות, "זהו ליל פרעות נגד הארכיאולוגיה, נגד רשות העתיקות ומדינת ישראל. לא מדובר בפעולה נקודתית, אלא במתקפה מתמשכת. רק לפני חודש וחצי שרפו מכולה עם ממצאים ארכיאולוגים באתר מגדל על שפת הכנרת, ואיומים נשמעים נגד ארכיאולוגים ברשות. ההרס שנעשה הלילה מחק שורות מספרי ההסטוריה של כולנו. מעבר לנזק הכספי שנאמד בעשרות אלפי שקלים, יש כאן פגיעה בלי הפיכה בארכיאולוגיה ונזק שימנע את השלמת פאזל הרצף ההתישבותי במקום".

במכולת החפירה נשרפו ממצאים רבים וכלי חרס שמעידים על התקופות ועל צורת החיים ביישוב בתקופות הישראלית (1000 לפני הספירה) ועד התקופה הפרסית (מאה 6 לפני הספירה).
הבוקר הגישה רשות העתיקות תלונה למשטרה, וזו פתחה בחקירה.

אך מצד שני, תגליות חשובות נחשפו ופורסמו לאחרונה:

בחפירות ארכיאולוגיות ליד עכו נחשף חותם עם מנורת בית המקדש

בחפירות שמנהלת רשות העתיקות בימים אלה בחורבת עוצה ממזרח לעכו לפני הנחת מסילת הברזל עכו- כרמיאל ע"י החברה הלאומית לדרכים, התגלה חותם עשוי חרס מהתקופה הביזנטית (המאה ה-6 לספירה), השייך לקבוצת חותמות המכונים 'חותמות לחם', שכן הם שימשו בדרך כלל להחתמת מיני מאפה.

לדברי גלעד יפה וד"ר דני שיאון, המנהלים את החפירה מטעם רשות העתיקות, "מספר חותמות נושאי מנורה היו ידועים מאוספים שונים. מנורת המקדש, כסמל יהודי מובהק, העידה כי החותמות השתייכו ליהודים, וזאת להבדיל מחותמות לחם נוצריים עם דגם הצלב, שהיו נפוצים מאוד בתקופה הביזנטית.. . לדברי ד"ר שיאון, "זו הפעם הראשונה שמתגלה חותם כזה בחפירה ארכיאולוגית מבוקרת, כך שניתן לקבוע את מוצאו ותאריך ייצורו. חשיבותו של החותם היא בהוכחת קיומה של קהילה יהודית ביישוב עוצה בתקופה הביזנטית-הנוצרית. הימצאות יישוב יהודי כה קרוב לעכו – אזור שבתקופה זו היה נוצרי מובהק, מהווה חידוש במחקר. החופרים מוסיפים, כי "בשל הקרבה הגיאוגרפית של חורבת עוצה לעכו, ניתן לשער שהיישוב סיפק דברי מאפה כשרים ליהודי עכו בתקופה הביזנטית".

על פני החותם חרותה מנורת שבעת קנים על בסיס צר, ובראש הקנים קו אופקי. בקצה הידית חרותות מספר אותיות יווניות, המקיפות עיגול ונקודה. על פי הצעת ד"ר לאה די-סגני מהאוניברסיטה העברית ייתכן ומופיע בו השם לאונטיוס. שם זה היה נפוץ בין יהודים בתקופה זו, ומוכר גם מחותם לחם יהודי אחר שמוצאו אינו ידוע. לדברי ד"ר שיאון וגלעד יפה, "יתכן שזה שמו של הנחתום מחורבת עוצה". חורבת עוצה הוא יישוב כפרי קטן, אשר בעבר כבר נמצאו בו רמזים להיותו יישוב יהודי: התגלו בו ארון קבורה מחרס, 'נר שבת' ודגמי מנורה צבועים על קנקנים.

ד"ר דוד עמית מרשות העתיקות, החוקר את נושא חותמות הלחם, מוסיף, כי "דמות המנורה נחרתה על פני החותם על ידי הקדר בבית היוצר, לפני צריפתו בתנור, ואילו שם הבעלים נחרת על פני הידית לאחר הצריפה. מכאן ניתן לשער, שחותמות נושאי סמל המנורה יוצרו בייצור סידרתי בעבור אופים יהודיים, וכל אחד מהאופים הללו חרת את שמו על פני הידית, שאף היא שימשה כחותם. כך ניתן היה להחתים על פני בצק המאפה, לפני אפייתו, חתימה כפולה: את המנורה – סמל הזהות היהודית הכללי של המאפיות היהודיות, ואת שמו הפרטי של האופה בכל אחת מהמאפיות הללו, מה שהוסיף ערובה ואמינות לכשרותו של המאפה.

הידיעה הזו מתקשרת אל דרישת שלום נוספת מבית המקדש שפורסמה בחנוכה:

נחשף: ממצא נדיר המעיד על פעילות בבית המקדש

בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות מתחת לקשת רובינסון שבגן הארכיאולוגי של ירושלים, נחפרו שכבות העפר שכיסו את יסודות הכותל המערבי, כ-15 מ' מצפון לפינה הדרומית מערבית של הר הבית. שכבת עפר זו, שמעליה הונח ריצוף הרחוב ההרודיאני – הוא הרחוב הראשי של ירושלים בימי הבית השני – מתוארכת למאה הראשונה לספירה (שלהי ימי הבית השני). כבר עם תחילת החפירות בשטח זה, החליטו הארכיאולוגים שכל העפר היוצא מהחפירה ינופה בצורה מדוקדקת (סינון רטוב עם מיון קפדני של שארית החומר שבנפה). פעולת סינון העפר נעשית בשיתוף אלפי תלמידים מרחבי הארץ בגן הלאומי עמק צורים (במהלך החודשים האחרונים כ- 3500 תלמידים לקחו חלק בפרויקט הסינון), וממומנת ע"י עמותת אלע"ד.

במהלך הסינון התגלה חפץ זעיר (בגודל כפתור, כשני סנטימטרים קטרו) עשוי טין, ועליו טבועה כתובת בארמית המורכבת משתי שורות – בשורה העליונה "דכא", ומתחתיה "ליה". "דכא" או "דכי", בארמית פירושו טהור. במילה "ליה", לאחר אות היחס "ל-"באה הצורה המקוצרת (שתי אותיות מתוך ארבע) לשמו של אלוהי ישראל.
לדברי מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, הארכיאולוגים אלי שוקרון מרשות העתיקות ופרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה, "משמעות הכתובת היא "טהור לה'". ככל הנראה, החפץ נושא הכתובת, שימש לסימון של מוצרים או חפצים שהובאו לבית המקדש, והכרח היה שיהיו טהורים. טביעת חותם זו היא כנראה מן הסוג המכונה במשנה (שקלים פרק ה א-ה) בשם 'חותם'. ככל הידוע לנו, זו הפעם הראשונה שחפץ כזה או דומה לו מתגלה בחפירות ארכיאולוגיות, והוא מהווה עדות ארכיאולוגית ישירה לפעילות בהר הבית ולעבודת המקדש בימי הבית השני". מסכת שקלים מספרת על סדרי המנהל בהר הבית, שהחפץ שימש בו, כפי שנכתב: "מי שהוא מבקש נסכים, הולך לו אצל יוחנן שהוא ממונה על החותמות, נותן לו מעות ומקבל ממנו חותם, בא לו אצל אחיה שהוא ממונה על הנסכים ונותן לן חותם ומקבל ממנו נסכים". אין ספק כי מדובר בממצא מרגש ביותר."

המשנה במסכת שקלים מוסיפה ואומרת כי "ארבעה חותמות היו במקדש, וכתוב עליהן: עגל, זכר, גדי, חוטא. בן עזאי אומר: חמישה היו, וארמית כתוב עליהן". החפץ שנחשף אינו משתייך לקבוצה זו. הוא מעיד שלא כל פרטי סדרי המנהל של הר הבית הגיעו לידינו באמצעות ספרות חז"ל. כאן, מוסיף הממצא הארכיאולוגי פרט בלתי ידוע, שלא הופיע בספרות הכתובה. בנוסף לחפץ זה, התגלו במקום ממצאים נוספים המתוארכים לימי הבית השני, חלקם אף קדומים והם מימי החשמונאים – כגון נרות שמן, סירי בישול עשויים חרס ופכית כישור-שהכילה שמנים ובשמים, וכן מטבעות של המלכים החשמונאים כגון אלכסנדר ינאי ויוחנן הורקנוס.

וכדי לתקן ולשמר – הנה כמה ידיעות בנושא שימור עתיקות ומורשת חומרית:

בסוף חודש ינואר יתקיים כנס חשיפה של פרויקט "אליך" ללימוד נושאי שימור מורשת תרבותית

אתר האינטרנט הלימודי של פרויקט אליךבמסגרת פרוייקט "אליך" (ELAICH – Educational Linkage Approach in Cultural Heritage) של האיחוד האירופאי, אותו מובילה דר' אנה לובוביקוב-כ"ץ מהטכניון יחד עם שותפים מאוניברסיטאות מ- 5 מדינות נוספות באירופה, נבנה מאגר למידה מקצועי ויחודי מסוגו המקיף כמעט את כל נושאי שימור המורשת התרבותית והחומרית, קרי – מבנים עתיקים, פריטים אדריכליים ואמנות. הפרוייקט מיועד עבור תלמידים בחטיבת הביניים והתיכון ומכיל מערכי שיעור ומגוון חומרי למידה מעניינים ואינטראקטיביים. בכנס שיערך ב- 30 לינואר 2012 יחשף לראשונה אתר האינטרנט הלימודי שהוקם עבור הפרוייקט ע"י חברת לינגו מולטימדיה, המתמחה בהקמת אתרים אינטראקטיביים-לימודיים ובחיבור בין טכנולוגיה ואקדמיה. ציבור המרצים, המורים והמדריכים בתחום מוזמן להרשם לכנס ולקבל הדרכה על תהליך הלמידה באמצעות אתר האינטרנט. האתר מכיל עשרות מצגות, תמונות, תרגילים אינטראקטיביים ומבחנים המיועדים ללמידה עצמית מקוונת או ע"י מורה כקורס מובנה בבית הספר. גולת הכותרת של הקורס היא פרוייקט "אמץ אתר" במסגרתו צריכה הקבוצה הלומדת לבחור אתר בעל חשיבות מורשת תרבותית, ולפעול לשימורו, תחילה אל מול המוסדות והרשויות ובהמשך בביצוע פעולות לשימור באתר עצמו. מספר סדנאות נערכו במהלך השנה האחרונה עם כמה בתי ספר שאף אימצו ושימרו בית כנסת ישן בטבריה העתיקה. קורס מלא נערך בימים אלו באופן ניסיוני עם בית הספר הריאלי בחיפה. זהו פרוייקט גדול וחשוב מאד. אתר האינטרנט הלימודי שנבנה הינו המקור הנרחב והאיכותי ביותר למידע בנושאי שימור נכסי מורשת תרבותית וחומרית וכבר מעורר עניין רב בקרב מורים ומנהלי בתי ספר בישראל ובאירופה. ההרשמה לכנס עומדת להיסגר, הרשמו עכשיו והבטיחו את מקומכם מראש.
לחצו כאן להרשמה באתר הפרוייקט. לחצו כאן להורדת הזמנה לכנס.

ועוד בנושאי שימור:

לראשונה התקיימה בישראל סדנה למהנדסים בנושא מבנים היסטוריים ורעידות אדמה

לראשונה בישראל, התקיימה סדנת מהנדסים בנושא שימור שעסקה בטיפול במבנים היסטוריים ורעידות אדמה. הסדנה, בה השתתפו כ-60 מהנדסים, הציפה את הצורך בהעלאת המודעות בישראל לטיפול מקצועי במבנים היסטוריים בשגרה, ועוד יותר כהיערכות למקרה של רעידות אדמה. מהכנס עלה, שקיים רק מספר מצומצם ביותר של מהנדסי שימור (פחות מעשרה) בישראל.

מיקומה של מדינת ישראל סמוך לשבר הסורי- אפריקני וניתוח אירועי העבר מצביעים על סבירות גבוהה לרעידות אדמה בעתיד. הסטטיסטיקה מעידה שבכל 100 שנה מתרחשת רעידת אדמה גדולה באזור. הטיפול במבנים היסטוריים מחייב הכשרה הנדסית מתאימה: התקנים הקיימים עוסקים בדרך כלל במבנים בעלי שלד מבטון מזוין, וחסרים בהם ההנחיות, הסטנדרטים והידע הייחודי הנדרש לטיפול במבנים היסטוריים, לפני רעידת אדמה ואחריה.
הסדנה, שנערכה בשבוע שעבר (11-12/12/2011) ב'בית המורים', בביה"ס החקלאי מקווה ישראל, היא פרי יוזמה של הוועדה הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה, מנהל השימור ברשות העתיקות, איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, הפקולטה להנדסה אזרחית של אוניברסיטת פדובה באיטליה ופרויקט ניקר (EU) בשיתוף הוועד הישראלי לאונסק"ו והמועצה לשימור אתרים.

בין המרצים בסדנה השתתפו מומחים מהמובילים בעולם בתחום: פרופ' קלאודיו מודנה (laudio Modena) מאוניברסיטת פדובה (PADOVA) באיטליה, ופרופ' פאולו לורנצ'ו (Paulo Lourenço) מאוניברסיטת מינהו (MINHO), פורטוגל. פרופ' לורנצ'ו עדכן, כי באירופה 35% – 50 משוק הבנייה עוסק במבנים היסטוריים – ובהתאם קיימים מהנדסי שימור רבים שמתמחים בטיפול במבנים היסטוריים. זאת, לעומת כ-10 מהנדסי שימור בלבד הפועלים בישראל – וזאת על אף היותה משופעת אתרי מורשת. פרופ' לורנצ'ו הוסיף כי "הטיפול ההנדסי במבנה היסטורי מאתגר יותר מבנייה חדשה, שכן, בבנייה החדשה המהנדס מתכנן את המבנה על פי תקנים ומיישם סוגי החומר וטכנולוגיות בנייה מוכרות, בעוד שמהנדס השימור נדרש לפני כל התערבות לניתוח מעמיק של המבנה על מנת לקבל את המידע על סוגי החומרים שנעשה בהם שימוש ומצבם הפיסי העכשווי, טכניקות וטכנולוגיות הבנייה שהמבנה נבנה בהם – וכל זאת, על פי עקרונות כלליים של שימור.

למורכבות הטיפול במבנים היסטוריים, מתווספת סכנת רעידות האדמה, עליה הרחיב יו"ר ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה ד"ר אבי שפירא, שציין את העובדה שזו הפעם הראשונה בה ניתנת התייחסות לנושא במבנים היסטוריים.

פרופ' מודנה ופרופ' דה פורטו (DA PORTO) מאוניברסיטת פדובה, הציגו מתודות ודרכים לפתרונות אפשריים של ניתוח וחיזוק מבנים היסטוריים. חלק נכבד ממחקרם מבוסס על אירועי עבר – ובפרט, רעש האדמה העז שפקד ב- 2009 את אקווילה באיטליה, אשר החריב את גרעין העיר ההיסטורי וגבה 306 קורבנות אדם.
לדברי פרופ' מודנה, ההתערבויות (טיפול) במבנים היסטוריים בטכנולוגיות לא מתאימות ובעיקר בחומרים מודרנים כמו בטון, הביאו לכשל המבנים והגברת הנזקים. מכאן שבאופן חד משמעי ברור כי כל התערבות במבנה מודרני חייבת להעשות על ידי מהנדס שימור ובחומרים מתאימים.


עד כאן להפעם, נקווה לשמוע רק על ממצאים חדשים ועל פרוייקטי שימור נוספים ולא על מסעות הרס מזעזעים.
ניפגש בכנס "אליך"!
צחי הררי

Author: צחי הררי

Share This Post On

תגובות לכתבה

Submit a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אימות אנושי (למניעת ספאם) * Time limit is exhausted. Please reload CAPTCHA.