סיכום סיור המחלקה ללימודי א"י ברומא / מוטי אביעם ויקי אשכנזי

לוגו המחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת עם סיכת הותיקן ודגל ישראל

לוגו המחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת עם סיכת הותיקן ודגל ישראל

איכשהו, התבססה לה מסורת בקרב תלמידי המחלקה ללימודי ארץ ישראל להשלים את מכסת הידע שלהם על אודות א"י ושכנותיה באמצעות סיור לימודי שהם מארגנים. לפני שנתיים הם נסעו למצרים תחת שרביטו של פרופ' אדם זרטל, לפני שנה הם נסעו לירדן בהנהגתו של פרופ' חיים בן דוד. ויישא הדבר חן בעיניהם ויבואו ויגידו לד"ר אביעם את כי תמיד גער בהם על כך שהם נוסעים להודו ולהימליה ולאקוודור, ומעולם לא ראו את שכיות החמדה אשר ברומא למעט אותן שקופיות אשר הציג בשיעור. ויאמר להם ד"ר אביעם לפנות אל ד"ר יקי אשכנזי יען כי רומא היא בירת ההיסטוריה ומכורת הנצרות ומקום שבתו של ראש המאמינים האפיפיור.

ויעשו מעשה !

אחרי התארגנות שהובילו שושי ואביה אשר נתמכה בעבודה קפדנית ואינטנסיבית של ד"ר יקי אשכנזי, יצאו 30 סטודנטים, בהנהגתו של ד"ר אשכנזי ובתמיכתו הארכיאולוגית של ד"ר אביעם, וכמאמר הפתגם: "כל הדרכים מובילות לרומא", נחתנו בשדה התעופה פיומיצ'ינו שליד רומא. מלון חביב ב"צנטרום של הפיילה" הכיל אותנו לארבעה לילות. הסיור נמשך חמישה ימים, ומתוכם יום אחד חופשי.

את היום הראשון הקדשנו לסיור רוחבי: היכרות עם הפיאצות, הרחובות, הארמונות וכמה מהמונומנטים, עד שפתו של ה'טיבר'. המטרה היתה ליצור זיקה בין היסטוריה שנלמדה בכיתה לבין מבנה העיר לתקופותיה השונות. ראינו את ארמון הנשיאות העכשווי בגבעת הקווירינל, מקום שגם האפיפיור ישב בו פעם; גלשנו אל שולי 'פונטנה די טרווי' כדי לחזות במהותה של תופעת התירות העממית/היפנית המטילה מטבעות אל מימי המזרקה, אך בילינו זמן ארוך ליד קברו העגול של ראשון הקיסרים של האימפריה הרומית – אוגוסטוס וחלפנו על פני מזבח השלום שהוא בנה. 'פיאצה נבונה', לשעבר ההיפודרום של דומיטיאנוס, אירחה אותנו במבחר אומניה וקינחנו באחת הפנינים של הכתר הלאומי – המקדש העגול, המרהיב והשלם מקורה הכיפה של הפנתיאון. עשר שעות על הרגליים לאחר לילה לבן של טיסה, הנחיתו את רובינו (לפחות את הקשישים שבינינו) הישר למיטה.

היום השני היה הלב של הסיור, ביקור מיוחד בקרית הותיקן. ד"ר אשכנזי הצליח ליצור קשרים חמים אצל שגריר ישראל בוותיקן… שהוא בעל תואר שני בהיסטוריה, ובזכותו קיבלנו שני סיורים מודרכים במקומות שמעט מבקרים רגילים נכנסים אליהם.

התחלקנו לשלוש קבוצות וסיירנו בבית הקברות הרומי שמתחת לכנסיית הוותיקן. לפי המסורת הנוצרית נקבר פטרוס השליח, יליד הגליל, לאחר שנצלב ברומא, בבית הקברות שעל גבעת הוותיקן. לימים, עם עליית הנצרות לשלטון, הקים הקיסר קונסטנטינוס כנסייה גדולה מעל קברו שהיה נערץ על ידי הנוצרים הראשונים. כנסייה זו הוחלפה לאחר מאות שנים בכנסייה הנוכחית שהיא פרי יצירתה של תקופת הרנסאנס בתכנונו של מיכאלאנג'לו ואחרים. בשנות השלושים של המאה העשרים החלו חפירות בתוך הכנסייה שנמשכו שנים רבות, ובהן התגלו השלבים הקודמים של הקבר המסורתי. ראינו שם טיפוסי קברים שונים מן המאה הראשונה לפנה"ס ועד למאה הרביעית לספירה עת הוקמה הכנסייה הראשונה.

לאחר סיור של כל הקבוצות בכנסיית פטרוס הענקית, כולל היכרות עם פסלו המפורסם של מיכאלאנג'לו "ההורדה מהצלב" או "הפייטה", נכנסנו עם השגריר לתוך קריית הוותיקן מלווים בארכיאולוג הראשי של הוותיקן, ונכנסנו לשטח חפירות חדש ומחודש, מתחת לאחד ממגרשי החנייה של קריית הוותיקן. מחזה מרהיב ומלמד איך צריך להיראות אתר ארכיאולוגי המוצג לציבור. זהו המשכו של בית הקברות שראינו קודם. מאות קברים מטיפוסים שונים ומתקופות שונות והכול לאחר שנחפר ושומר, הושאר במקום. מדרכת ברזל תלוייה מעבירה את המבקרים על החפירה ומסכי "טאץ'" מאפשרים היכרות אינטימית יותר עם הממצא.

את היום סיימנו בביקור במוזיאון הוותיקן המופלא העטור יצירות אומנות מדהימות מפיסול קלאסי של "לאוקון ובניו" דרך פסלו הנאדר של "אוגוסטוס מפרימה פוטה" ועד לאחד משיאי האומנות של האדם – הקפלה הסיסטינית, ציוריו המדהימים ששומרו לאחרונה, של מיכאלאנג'לו.

היום השלישי הוקדש במקור לפורום הרומאי, אך כמה לא מפתיע, "שביתה איטלקית" של הפקחים סגרה אותו עד צהרי היום. טיפול מהיר של יקי והסוכן שלנו ברומא, הוביל אותנו קודם כל אל הגטו היהודי ובית הכנסת, שם זכינו להסבר ממצה ומענין של מדריכה איטלקית, יהודיה דוברת עברית. חזרנו אל הפורום, התעכבנו על כל מונומנט חשוב וניסנו להבין כי אנו עומדים במקום שבו נפלו הכרעות גורליות הקשורות בין השאר גם לעם היהודי, המקום האחרון בו נראו כלי המקדש השני, כפי שגם ראינום על גבי שער טיטוס. הקולוסאום, שנבנה בין השאר גם מכספי שלל ירושלים ובוודאי גם על ידי אלפים משבויי המלחמה ההיא, מדהים בגודלו ובעוצמת בנייתו, משיאי האדריכלות וההנדסה הרומיים לצורך משחקי דם… לאחר עשר שעות נוספות על הרגליים כיתתנו רגלינו אל המלון.

היום הרביעי הוקדש לטיול טבע קצר לאורך ה"ויא אפיה" הדרך הרומית העתיקה ביותר. לא רק בעצים ופרחים התעסקנו, אלא גם במונומנטים העשירים של הקבורה שנבנו לאורך הדרך הנכנסת אל העיר. כוס קפה, גלידה ואנחנו בתוך הקטקומבות המפורסמות. בחרנו להכנס לקטקומבה של סן סבסטיאן, הקדוש הנוצרי שהוצא להורג בירי חיצים, אך שרד, ולבסוף ערפו את ראשו, מה שבטוח… בקטקומבה נגלה לעינינו מחזה מרתק של מסדרונות באורך של קילומטר וחצי לעומק האדמה, מקום קבורתם של בני הקהילה הנוצרית הקדומה של רומא. עם סיום, לקח אותנו האוטובוס לתחילתו של סיור הכנסיות החשובות ברומא. כנסיית סן ג'יובני אין לאטרנו, כנסיית הבישוף של רומא, הלו הוא האפיפיור. כנסית סנטה מריה אין ג'רוסלמה היכן שמוצגים חפצים שהמסורת הנוצרית מייחסת להם מעמד של מקוריים מליבתו של ישו: השלט עליו המילים "ישו מנצרת מלך היהודים", חלק מזר הקוצים שהיה על ראשו של ישוע ומסמרים מהצלב. וסיימנו בכנסיית סן פייטרו אין וינקולי (פטרוס בשלשלאות) שם ניתן לראות את השלשלאות בהן נכבל פטרוס גם במאסרו בא"י וגם ברומא, שלשלאות שבדרך נס התלכדו להן יחדיו. בכנסייה ניצב פסלו המפורסם של מכאלאנג'לו "משה" בעל הקרניים…

היום האחרון היה חופשי והסטודנטים בילו בשיטוטים במוזיאונים, בגנים ובשופינג…

לסיכום, נראה כי יש כאן תכנית מנצחת. אמנם המכללה לא משולבת רשמית בסיורים אלו והם מאורגנים על יד הסטודנטים ובמימונם ובהתנדבותם של המרצים, אך דומה כי יש לביקורים אלו ערך מוסף עצום בהבנת המכלולים הארכיאולוגיים, ההיסטוריים, הדתיים והחברתיים של ארץ ישראל בתקופות השונות, ומן הראוי יהיה לנסות ולמסד את הסיורים הללו כחלק אינטגראלי מתכנית הלימודים.

Author: צחי הררי

Share This Post On

תגובות לכתבה

Submit a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אימות אנושי (למניעת ספאם) * Time limit is exhausted. Please reload CAPTCHA.