תגובת רשות העתיקות לפס"ד זיוף כתובת יהואש וגלוסקמת אחי ישו

תגובת רשות העתיקות לפסק דין שופט בית המשפט המחוזי בי-ם בנושא 'משפט הזיופים'

שלשום (ד', 14/3) פורסמה הכרעת הדין בתיק התביעה – מדינת ישראל כנגד עודד גולן, רוברט דויטש ואחרים ת.פ 482/04.

בתגובה להחלטת שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אהרון פרקש, מוסרת רשות העתיקות:

רשות העתיקות מכבדת את פסיקות בית המשפט. הרשות מברכת על מאמצי פרקליטות מחוז ירושלים בתיק וגאה בנחישות המדינה לדאוג לאינטרס הציבורי הרחב בארץ ובעולם, הקובע כי אסור להתערב בדברי הימים של העמים שחיו וחיים בארץ ישראל .
הפרקליטות הביאה להרשעת נאשם אחד בתיק זה בעבר, והיום זיכה בית המשפט מחמת הספק את עודד גולן בעבירות הזיוף והמרמה, והרשיע אותו בשלושה סעיפים בעבירות על חוק העתיקות ובהחזקת רכוש החשוד כגנוב. בחלק מהעבירות בוטלו האישומים בשל התיישנות. לדברי השופט, "האמת הצרופה לא היתה נר לרגליו של גולן".

במהלך המשפט הוצגו לשופט מסקנות ועדת מומחים של רשות העתיקות והאוניברסיטאות, שקבעה באופן חד משמעי כי הממצאים הינם מזוייפים. בית המשפט נדרש להכריע בסוגיות מקצועיות בתחום הארכיאולוגיה – שאינן עולות חדשות לבקרים בבית המשפט. מאחר שבמשפט הפלילי צריך להוכיח את אשמתו של אדם מעבר לספק סביר, זוכה גולן. יחד עם זאת, הדגיש השופט כי לא ניתן לקבוע שהממצאים שהוצגו במשפט – ובהם הגלוסקמה ו'כתובת יהואש', אינם מזוייפים.

לדברי רשות העתיקות, התועלת מהעלאת הנושא על סדר היום היתה אדירה והביאה לשינוי דרמטי בהתנהלות המחקר הארכיאולוגי בארץ ובעולם: פרסומים מדעיים של ממצאים שהגיעו משוק העתיקות כמעט שאינם מתקיימים ללא ידיעת מקום גילויים המדויק; כן הופסק כמעט כליל הסחר בתעודות כתובות וחותמות שמקורן משוד עתיקות בלתי חוקי – דבר שהוביל לירידה דרמטית בהיקף שוד העתיקות בישראל באתרים מתקופת המקרא. כמו כן, שונו כללי האתיקה הנהוגים במחקר וגובשו כללים ל'עשה ואל תעשה' בתחום פרסום הממצאים. בנוסף, פותחו שיטות חדשות לבדיקת ממצאים ארכיאולוגיים תוך הסתמכות על שיטות מחקר ממדעי הטבע, ואספנים רבים פנו למדינה והעמידו את אוספיהם לבדיקה ולרישום.

רשות העתיקות תמשיך להלחם בשודדי ובזייפני העתיקות, על מנת להבטיח שהאמת ההסטורית של שלוש הדתות תשמר לדורות הבאים.

רקע – משפט הזיופים:

הפרשה החלה בעקבות הופעתם המפתיעה של שני מוצגים ארכיאולוגיים בעלי חשיבות היסטורית, דתית ופוליטית, שנחשפו לציבור באמצעי התקשורת והכו את העולם הארכיאולוגי בתדהמה.

המוצג הראשון שנחשף הינו ארון קבורה סטנדרטי, ששימש לליקוט עצמות בתקופת בית המקדש השני. הייחוד בארון זה, היה בכתובת שנחקקה בחזיתו, ולפיה שויך "ליעקב בר יוסף אחיו של ישו".
הארון נחשף לראשונה בתערוכה במוזיאון בקנדה וזכה ליחסי ציבור כלל עולמיים בשל הקשר לכאורה למשפחתו של "ישו הנוצרי".
הפריט השני היה כתובת בנייה, חקוקה באבן בכתב העברי הקדום, שיוחסה לשיפוץ שערך המלך יהואש בבית המקדש הראשון בשלהי המאה התשיעית לפנה"ס – ומכאן שזהו כביכול הפריט היחיד ששרד מבית המקדש הראשון מעולם: הוכחה לקיום בית המקדש הראשון, ואימות לטקסט המקראי בספר דברי הימים.

הופעת שני הפריטים בשלהי שנת 2002 ותחילת שנת 2003 שלהבה את דמיונם של מיליוני נוצרים ברחבי העולם, שקיבלו הוכחה מוחשית ממשפחתו של "ישו", ושל אלפי יהודים שזכו לקבל לכאורה הוכחה פיסית מבית המקדש הראשון, ואישוש ארכיאולוגי לסיפורי התנך.

רשות העתיקות – מתוקף תפקידה כגוף המוסמך לטפל ולנהל את כל עניני העתיקות במדינת ישראל, כינסה שתי ועדות מומחים לבחינת שני המוצגים. לתפקיד נבחרו טובי המומחים בתחומי הארכיאולוגיה, האפיגרפיה, ומדעי העזר מהרשות ומכל האוניברסיטאות המובילות בישראל. כעבור מספר חודשים פרסמו המומחים את חוות דעתם, ובה קבעו ששני הפריטים הם זיופים מודרנים: על גבי ארון הקבורה המקורי הוסף כיתוב חדש ומודרני, ואילו כתובת יואש זויפה בשלמותה.

בעקבות ממצאי הבדיקה, התלוננה רשות העתיקות במשטרת ישראל בחשד שהפריטים זויפו במטרה לפגוע במחקר הארכיאולוגי, וליצר מצג שווא של העדויות ההיסטוריות, שהשפיע על אמונתם של מיליוני אנשים ברחבי העולם – והכול בשרירות לב, למען השגת רווח כספי.

החשוד המרכזי היה אספן העתיקות עודד גולן, ששני הפריטים היו בחזקתו. החשודים הנוספים היו סוחרי עתיקות ומתווכים שסייעו בידו במלאכת השיווק והמכירה של הפריטים.

חקירה מאומצת שהתנהלה במשך למעלה משנה וחצי על ידי צוות חקירה משולב ממפלג ההונאה במחוז ירושלים במשטרת ישראל ואנשי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, חשפה חשדות לקיום תעשיה של זיופי עתיקות. התעשייה פעלה בשוק העתיקות בישראל במשך כ-15 שנים לפחות. בחקירה עלה החשד שמאות מוצגים ארכיאולוגיים לכאורה זיופו, שונו ושווקו בארץ ובעולם לאספנים ולגורמים נוספים, תמורת סכומי כסף גדולים.
את הרשת הפעיל עודד גולן בסיוע אומן, אזרח מצריים, שייצר עבורו את המוצגים. הפריטים שווקו ונמכרו באמצעות סוחר העתיקות רוברט דויטש, ומתווכים נוספים. אחדים מהקורבנות היו אספני עתיקות אמידים מהארץ ומהעולם, כשלמה מוסאיוף וג'ורג' וויל. אנשי מדע ואקדמיה מהארץ והעולם, וכן אנשי תקשורת שונים, סייעו לעודד גולן בפועלו ללא משים ובלי לעמוד על כוונותיו.

בתום החקירה הממושכת, הוחלט בפרקליטות מחוז ירושלים להגיש כתב אישום נגד החשודים.

כבר בראשית המשפט, הורשע אחד הנאשמים – פאיז אל עמלה, במסגרת עסקת טיעון בה הודה בעבירות שיוחסו לו. פאיז אל עמלה הודה שהיה אחד ממתווכי העתיקות שפעל בשליחות עודד גולן כאשר התבקש על ידי גולן להציג מצג שווא, במטרה לשווק ולמכור חותם אבן בעל ידית זהב, הנחזה להיות חותם השייך למנשה מלך יהודה. החותם נמכר תמורת סכום של מליון דולר ביחד עם קבוצת טביעות חותם לאספן העתיקות שלמה מוסאיוף. פאיז נתבקש על ידי גולן להצהיר שהחותם התגלה בחפירות שוד עתיקות באתר מתקופת המקרא ביחד עם קבוצת הבולות, וכך לגרום לאספן להסיר את החשד שמדובר בחפץ שזויף בעת האחרונה.

במהלך החקירה נחשפה מעורבותו של אזרח מצרי בשם מרקו, שפעל ביחד עם עודד גולן. מרקו – אומן ותכשיטן בהכשרתו, ייצר עבור גולן אחדים מהפריטים. צוות התוכנית "שישים דקות" של רשת CBS הצליח להשיג עדות מצולמת של האומן, בה סיפר על הקשר שקיים עם גולן, וייצור עבורו חלק מהפריטים המזויפים ואולם, כל מאמצי המדינה להביאו ממצרים לישראל, לעדות בבית המשפט בירושלים, לא נחלו הצלחה.

עוד בטרם פרסום תוצאות המשפט, הביאה חשיפת החשדות לזיופי העתיקות לשינוי דרמטי בהתנהלות המחקר הארכיאולוגי בארץ ובעולם: אנשי מדע הבינו שהולכו שולל כאשר נתבקשו לחוות את דעתם על ממצאים ארכיאולוגיים שונים ולפרסמם בכתבי עת מדעיים ללא בדיקה מתאימה; כתוצאה מתחילת המשפט בישראל פסק כמעט לחלוטין פרסום ממצאים שהגיעו משוק העתיקות ללא ידיעת מקום גילויים המדויק, והופסק כמעט כליל הסחר בתעודות כתובות וחותמות שמקורן משוד עתיקות בלתי חוקי – מה שהוביל לירידה דרמטית בהיקף שוד העתיקות בישראל באתרים מתקופת המקרא. כמו כן, שונו כללי האתיקה הנהוגים במחקר וגובשו כללים ל'עשה ואל תעשה' בתחום פרסום ממצאים.
פותחו שיטות חדשות לבדיקת ממצאים ארכיאולוגיים תוך הסתמכות על שיטות מחקר ממדעי הטבע, אספנים רבים פנו למדינה והעמידו את אוספיהם לבדיקה ורישום, ועוד".
מוזיאון ישראל בדק שוב אחדים מהממצאים שהגיעו לרשותו במהלך השנים משוק העתיקות הבדיקה הובילה להסרת "רימון השנהב" נושא הכתובת "לקדש כהנים" שיוחס לבית המקדש הראשון מהתצוגה כפריט אותנטי והצגתו המחודשת כפריט מזויף. שונו ספרי הלימוד שכללו בתוכם התייחסות לפריטים שהתבררו בבדיקות המחודשות כזיופים מודרנים.

בשל החשיבות הרבה של הנושא, והחשש שנעשה ניסיון ליצר מצג שווא של ההסטוריה באמצעות יצור חפצים בהזמנה שיוכלו לאשש סוגיות היסטוריות, פוליטיות ודתיות – תוך שימוש במרמה ובזיוף בנסיבות מחמירות, השקיעה מדינת ישראל משאבים בחקירה ובניהול המשפט הפלילי שלאחריה.

Author: צחי הררי

Share This Post On

תגובות לכתבה

2 Comments

  1. גדעון, צר לי לאכזב, אבל לפי דברי רשות העתיקות שחקרה את האבן לעומק זה זיוף ודאי: "כתובת יואש זויפה בשלמותה"

    Post a Reply

Submit a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אימות אנושי (למניעת ספאם) * Time limit is exhausted. Please reload CAPTCHA.