מצגת עמק הירדן / יונתן זיגמנד – חלק 2: הירדן, הירמוך ונהריים

בתחילה – התמקדות בצד המערבי, בקרבת הירדן

[חלק 1: עמק הירדן ממזרח לכביש 90 ונהר הירמוך מנהריים לחמת גדר / יונתן זיגמנד]

  • עד אמצע שנות ה- 30 התרכזו  הישובים היהודיים במערבו של עמק הירדן (דגניה ב' ב- 1920, בית זרע ב- 1927, אפיקים ב- 1932).
  • רוב האדמות היו בידיהם של תושביה הערבים של צמח. החלקות היו קטנות ומפוצלות, והיה קושי למוסדות הציוניים לרכוש אדמות ולרכזן בגושים.
  • רכישת הקרקעות וריכוזן בידיים יהודיות נמשכה שנים רבות, החל מ- 1925 ועד סוף שנות ה- 30.
  • ראשון הישובים במזרחו של 'העמק' הוא קיבוץ אשדות יעקב  שעובר למיקומו הנוכחי (מאתר גשר) באדמות דלהמייה ב- 1935.
  • בשנת 1937, במסגרת ישובי 'חומה ומגדל' מוקמים הקיבוצים מסדה ושער הגולן.
  • לאורך שנת המנדט וכן לאחר הקמת המדינה התקיימו חילופי שטחים והקצאות קרקע בין הישובים השונים ולמען ישובים נוספים שנוסדו (ב- 1949 מוקמים מעגן, תל קציר והאון).
  • 'אוסף התצלומים הלאומי (ערכים מומלצים לחיפוש: אשדות יעקב, נהריים, ירמוך, מסדה, שער הגולן)

קדיש לוז חורש את אדמת 'התלם הארוך'. מתוך האתר של קיבוץ דגניה ב'

קדיש לוז חורש את אדמת 'התלם הארוך'. מתוך האתר של קיבוץ דגניה ב'

נהר הירמוך

  • הירמוך אינו נזכר כלל במקרא. שמו מופיע לראשונה במקורות יהודיים במשנה, ובמקורות לטיניים אצל פליניוס, מהמאה הראשונה לסה"נ (נקרא הירומקס).
  • הירמוך מתחתר בין הגולן לגלעד בקניון עמוק בינות למצוקי בזלת שחורים, גיר לבן וצמחייה ירוקה עשירה. עם 'יציאתו' אל עבר 'בקעת כנרות' מתפתל הנהר לאיטו כשמשני עבריו שטחי חקלאות פוריים.
  • עד אמצע המאה ה- 20 היתה ספיקתו של הירמוך כ- 460 מלמ"ק, ובשנות ה- 90 הוערכה ספיקתו בכ- 360 מלמ"ק. ספיקת הנהר ירדה עקב הקמת סכרים ואגירת המים אצל הסורים וכן אצל הירדנים אשר מפנים את מי הירמוך דרך 'תעלת המלך עבדאללה' (הע'ור) לאורך כ- 110 ק"מ להשקיית אזור עמק הירדן אשר בשטחם.
  • הירמוך משמש כקו גבול בין ארץ ישראל לעבר-הירדן כבר משנת 1922 (כקו הפרדה מנהלי- שני האזורים היו תחת שליטת בריטניה). נקבע שהגבול יעבור במרכז הנהר, דבר אשר גרם לבעיות ושאלות על מיקום הגבול עקב שטפונות וסחף אשר שינו את תוואי הירמוך.
  •  בהסכם השלום בין ישראל לירדן  נקבע שקו הגבול יעקוב ויזוז עם כל שינוי (טבעי) בתוואי הנהרות (הירדן והירמוך).
  • באזור נהריים הוסכם ש'האי' (אי השלום) יועבר לידי ריבונות ירדנית, אך תישמר גישה חופשית לחקלאים הישראלים לשם עיבוד השטח.
  • שמורת הירמוך
הירמוך בשנות ה- 40. מתוך 'אוסף התצלומים הלאומי'

הירמוך בשנות ה- 40. מתוך 'אוסף התצלומים הלאומי'

אתר נהריים

  • תחנת הכוח בנהריים, פרי חזונו של פנחס רוטנברג, החלה להיבנות ב- 1927 ונחנכה רשמית ב- 1932.
  • המפעל נתן לאזור דחיפה רצינית ביצירת מקומות עבודה חדשים, סלילה והרחבת כבישים, והחשוב מכל- אספקת כוח חשמל שאפשרה הקמת מכוני שאיבה חדשים בירדן ובירמוך ובכך תרמה להתחזקות ולהתבססות הישובים.
  • רבים מאנשי האזור, ערבים ויהודים כאחד, הועסקו בשלב הקמת התחנה. העובדים הערבים באו רובם מהכפרים שבעבר-הירדן. העובדים היהודים הגיעו מכל האזור (ורבים נוספים מכל חלקי הארץ). מרבית העובדים מהאזור הגיעו משני משקים: מגשר (אשדות יעקב) ומקבוצת השומר הצעיר בכנרת (אפיקים).
  • השימוש בחשמל אפשר התקנת מנועים חשמליים במכוני שאיבת המים בשני הנהרות וכן בכנרת. בעזרת המשאבות הועלו המים מעמקי הירדן והירמוך אל 'ככר הירדן' ומשם באמות מים ובתעלות פתוחות  אל עבר השדות.
  • תחנת הכוח בנהריים פעלה עד להקמת המדינה, עת השתלטו עליה כוחות הצבא העיראקי וחלק מאנשיה נפלו בשבי. התחנה ננטשה ונהרסה, ולא חזרה לפעול .
  • אזור שכונת המגורים של עובדי המפעל, 'תל אור', נמצא על גבעה מדרום מזרח לאתר. 'תל אור' תפקד כיישוב לכל דבר (עם גן ילדים, בי"ס, מרפאה). היה זה הישוב היהודי היחיד בעבר-הירדן והוא לא נכלל בתחומי המדינה היהודית בהצעת החלוקה. בעבר עמד על תילו ביתו של רוטנברג, 'הבית הלבן', אך הוא פוצץ ע"י צה"ל עקב פעילות מחבלים באזור בתקופת מלחמת ההתשה.
  • אזור 'האי', שנקרא כך מכיוון שהיה מוקף באפיקי הירדן והירמוך, נמצא בריבונות ירדנית, אך מעובד ע"י חקלאי אשדות יעקב. באתר זה ארע בשנת 1997 הרצח של שבע תלמידות מבית הספר בבית שמש.
  • האנדרטה לזכר הבנות שנרצחו. מתוך 'אוסף התצלומים הלאומי'

    האנדרטה לזכר הבנות שנרצחו. מתוך 'אוסף התצלומים הלאומי'

  • ניתן לצפות על אזור המפעל מכיוון 'גשר הישנה' ומהרמה שליד מנחמיה. אפשר להגיע לאתר ההנצחה המטופח לזכר שבע הבנות שנרצחו, משם ישנה תצפית על מכלול התעלות והסכרים.
  • הכניסה היא דרך קיבוץ אשדות יעקב איחוד. מיד אחרי הפנייה מכביש 90 פונים ימינה ונוסעים ישר עד גדר הגבול.
  • ניתן לבקר בשטח המפעל בעזרת ענף התיירות של אשדות יעקב. ישנה אפשרות לסיור רגלי ב'שביל הסכרים', או נסיעה ברכב עם מדריך, עמו מגיעים ל'אי השלום', לקרבת אתר הטורבינות ולתחנת הרכבת הייחודית של נהריים.

מצגת על נהריים של יגאל מורג

אתר נהריים

אתר נהריים

Author: צחי הררי

Share This Post On

תגובות לכתבה

2 Comments

  1. דווידקה נמרי מאשדות יעקב היה אחראי על הבניה של מפעל נהריים

    Post a Reply

Submit a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אימות אנושי (למניעת ספאם) * Time limit is exhausted. Please reload CAPTCHA.