על הספר "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים"

הספר "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים" נכתב ע"י יוסף בן מתיתיהו (יוספוס פלביוס) לפני יותר מ-1900 שנה, אך זכה לעדנה מחודשת עם תרגומו מגרמנית לעברית במחצית השניה של המאה ה-19 ע"י קלמן שולמאן מווילנא. התרגום מיוונית לגרמנית ומגרמנית לעברית לא עשה חסד עם הספר והסיפור, ועל כן החידוש הגדול הגיע כמה עשרות שנים אח"כ, ב- 1923 ע"י יעקב נפתלי שמחוני (י.נ. שמחוני) שתירגם את הספר משפת המקור בה נכתב – יוונית לעברית.

יוסף בן מתיתיהו (להלן יב"מ) מספר כי הוא כתב את "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים" (להלן "מלחמות") קודם בעברית ואח"כ ביוונית, אך לא נשתמר לנו אף לא עותק אחד מסיפרו זה, מה גם שניתן להניח שהספר בעברית לא היה ממש תרגום, אלא היה שונה בתוכנו מהספר ביוונית, בגלל שהיה מיועד לקהל יעד שונה. יב"מ מעיד כי הוא כתב את "מלחמות" במטרה להביא את הסיפור ההיסטורי של המרד ברומאים וחורבן בית המקדש, ממקור ראשון ללא עיוותים וסילופים כפי שעשו היסטוריונים רומיים אחרים, לטענתו:

"ואלה הסופרים, שלא ראו את המעשים בעיניהם ורק אספו את ידיעותיהם מן השמועה, כתבו עליה דברי דמיונות וספורים סותרים זה את זה, כמעשה המליצים המתחכמים – ואולם חבריהם, שהיו באותו מעמד, זיפו את המעשים מתוך משוא-פנים (לרומאים) או מתוך שנאה (ליהודים) וכתוביהם כוללים שטנה מזה ותשבחות מזה ואין בהם דברי הימים לאמתם — על-כן שמתי את לבי לתרגם יונית למען יושבי ארצות ממשלת הרומאים את הדברים, אשר חברתי לפני זה בשפת אבותינו, ושלחתי אותם אל הלועזים היושבים בארצות העליונות – אני יוסף בן מתתיהו מכהני ירושלים, אשר נלחמתי לראשונה ברומאים ואחרי-כן הייתי עד-ראיה למעשים בעל-כרחי."

[מתוך ההקדמה בתרגום שמחוני]

מאז תרגומו של שמחוני יצאו עוד שני תרגומים של "מלחמות" לעברית: תרגומו של שמואל חגי (1964) שניסה להתאים את השפה לעברית בת זמננו, ותרגומה החדש של ליזה אולמן (2009), שחברים ומרצים במחלקה ללימודי א"י במכללה האקדמית כנרת מספרים כי זוהי הגרסה הטובה והמדוייקת ביותר שיצאה עד כה בעברית.

אם אין לכם אף אחת מהגרסאות הנ"ל בבית, אתם עדיין יכולים לקרוא את כתבי יוסף בן מתיתיהו ברשת האינטרנט, הנה כמה קישורים:

לקראת תשעה באב הקרב אציין כי יש הנוהגים, לקרוא בו את סיפור חורבן ירושלים – לפחות החל מהספר השישי, הנה קישור ישיר לספר באתר "דעת" (תרגום שמחוני):

http://www.daat.ac.il/daat/vl/milhamot/milhamot15.pdf

אני מתכנן ב-ט' באב לעלות אל תל יודפת ולקרוא "באתרו" את סיפור הקרב המדהים שהיה שם, גם אותו תוכלו למצוא באתר "דעת" (ספר ג', פרק שביעי ואילך):

http://www.daat.ac.il/daat/vl/milhamot/milhamot10.pdf

ואסיים בסיפור מהחוויה האישית שלי עם "מלחמות" –
בעת שירותי הצבאי כמפקד מחלקה ברובאית 13 של גולני, "תפסנו קו" בחברון, ובדרך מירושלים לחברון היינו רואים את כיפת ההרודיון. החיילים שאלו אותי על ההרודיון ועל חברון ולבושתי הגדולה לא ידעתי לספר להם כמעט כלום. באחת מהיציאות הביתה, עצרתי בירושלים, נכנסתי לחנות ספרים במדרחוב בן-יהודה וביקשתי מהמוכר "ספר היסטוריה, שלא יהיה משעמם וכבד מדי לקריאה, ושיתן לי רקע על ירושלים, הרודיון וההיסטוריה של עם ישראל בכלל". המוכר שלף מיד את "מלחמות" בתרגומו של שמואל חגי, הגיש לי אותו ואמר: "תתחיל מזה, זה הבסיס". שילמתי לו, הלכתי עד שמצאתי ספסל ממנו ניתן לראות את חומות העיר העתיקה, התיישבתי והתחלתי לקרוא בשקיקה. מפרק לפרק נדהמתי מעוצמת התיאורים. אח"כ בכל יציאה הביתה עשיתי לי מנהג – לנסוע עם האופנוע ולעצור בכל מקום בו התרחש אירוע משמעותי המתואר בספר, ולקרוא את הסיפור "באתרו".
כך הגעתי אל מקומות רבים שגם אם ביקרתי בהם קודם לכן, לא ידעתי איזה סיפור חבוי מתחת לאבניהם, כמו: ירושלים, מצדה, הרודיון, גמלא, ציפורי ויודפת שהיתה מרחק של 10 דקות נסיעה מבית הורי, אך אף לא חשבתי לבקר בה לפני כן.
בקיצור – "מלחמות" היה אבן דרך בחיי, הספר חיבר אותי להיסטוריה של הארץ הזו ועל הדרך גם הוסיף לי כמה נקודות זכות בקרב החיילים, שעכשיו קיבלו תשובות מעמיקות יותר על מה שהם רואים, עם חיבור למשמעות של מה שהם עושים בהווה – משרתים בצבא הגנה לישראל – צבא יהודי שמגן על עמו וארצו אחרי כמעט 2,000 שנה מאז הפעם האחרונה שיהודים נלחמו על עצמאותם וחירותם על פני האדמה הזו.

 שתהיה לכם קריאה מחכימה!

Author: צחי הררי

Share This Post On

תגובות לכתבה

Submit a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אימות אנושי (למניעת ספאם) * Time limit is exhausted. Please reload CAPTCHA.