חג פסח שמח לאחינו השומרונים

היום (13/4/14) הוא ערב חג הפסח לפי לוח השנה השומרוני. חג זה ידוע ברחבי הארץ והעולם בזכות הטקס הססגוני של הקרבת זבח הפסח, אותו עושים השומרונים באופן מסורתי כבר אלפי שנים. אלפי אנשים מכל העולם נוהרים ביום זה להר גריזים כדי לחוות חזרה בזמן אל תקופות קדומות כמו בימים שבית המקדש היה קיים והוקרבו קורבנות וזבחים. נאחל מכאן חג פסח שמח לאחינו השומרונים!

הנה הסבר על החג מתוך אתר "השומרונים", למידע נוסף בקרו באתר:
http://www.shomronim.co.il/14

חג הפסח וטקס הזבח

חג הפסח הוא החג הראשון של עם ישראל, הלוא הוא ניסן – ראש החודשים. בחג זה מצווים בני ישראל בתורת משה להקריב זבח לה' (פרק המצווה המלא מופיע בשמות יב'). אי לכך, כל בית אב שומרוני רוכש בכספו שלו שה תמים בן שנתו ומקריב אותו בזבח הפסח.

השומרונים חוגגים את חג הפסח בהר-גריזים. למשך שבעה ימים עוברים כל השומרונים שבחולון לביתם אשר בהר-גריזים. לכל משפחה שומרונית המתגוררת בחולון, קיים בנוסף בית פרטי על הר גריזים המשמש אותם למשך שבעת ימי חג הפסח ובשהיה מזדמנת במהלך השנה.

טקס זבח הפסח

טקס זבח הפסח הוא המקביל של ליל הסדר ביהדות. במקום שולחן ליל סדר ועליו הגדה, יין וגפילטע פיש, השומרונים דבקים בכתוב בתורה מקריבים את קורבן הפסח. כל הקהילה מתאספת בין הערביים לבושים לבן – המסמל חירות – לתחילת טקס הזבח. בשנים האחרונות נוהגים להגיע צלמים, עיתונאים וסקרנים רבים מאחר ומדובר בטקס עתיק מאד, אם לא העתיק ביותר, ומעורר עניין רב.

מהלך טקס זבח הפסח

ברכת הכהן הגדול– הכהן הגדול מברך את ברכתו ומקריא את הפרק בו מצווים בני ישראל על זבח הפסח- כאשר הכהן מגיע למשפט "ושחטו אותו …" זהו האות לשחיטה.

השחיטה– בהינתן האות מהכהן, ועם רדת הערב, שוחטים המוסמכים לכך את הכבשים ברגע אחד. כ-50 כבשים נשחטים באותה דקה. השומרונים נוהגים לברך אחד את השני בברכת חג שמח מייד לאחר השחיטה וכן נהוג כי כל שומרוני מכתים את מצחו בנקודת דם לזכר בני ישראל שהכתימו את משקוף דלתם בדם, כדי שמלאך המוות יפסח עליהם במכת הבכורות.

ניקוי הכבשים ושיפודם– לאחר שחיטת הכבשים, מפשיטים את הכבשים מעורם ומכל החלקים האסורים למאכל, ושורפים באש המזבח. לאחר מכן משפדים את הכבשים על שיפודי עץ גדולים כאשר הכבשים שלמים ככתוב: "ראשו על כרעיו על קרבו".

ההכנסה לתנורים– השיפודים מוכנסים לתנורים הגדולים ומכוסים מייד עד לאיטום מירבי, הכיסוי הוא באמצעות רשת ברזל, מעליה בד לח ומעל בוץ רטוב וזאת ע"מ למנוע כניסת חמצן שכן הכבשים נצלים מחום התנור בלבד ולא מאש, ככתוב: "לא תאכלו ממנו נא ובשול מבשל במים, כי אם צלי אש". כעת, ממתינים השומרונים סביב התנורים כשעתיים עד לצליית הבשר.

אכילת הכבש– כשהבשר צלוי ומוכן לאכילה, מוציאים אותם מהתנורים שלמים על שיפוד, וכל בית אב מתאסף בבית לאכילת הזבח ולקיום המצווה. הכבשים נאכלים בחיפזון ללא תוספות ע"פ הציווי בתורה. והתורה מצווה: "וככה תאכלו אותו, מתניכם חגורים, נעליכם ברגליכם, מקלכם בידכם – ואכלתם אותו בחפזון, פסח הוא לה'."

שריפת השאריות– את כל שנותר ולא נאכל, השומרונים לא זורקים שכן יש איסור בתורה לזרוק או לשבור אפילו עצם מן הכבש. את כל השאריות מזבח הפסח, שורפים באש המזבח, כאשר הכהנים מצווים להמתין במקום עד שלא יישאר דבר מן הכבשים. "ולא תותירו ממנו עד בוקר, והנותר ממנו עד בוקר – באש תשרפו".

ויש גם תיעוד מצולם של העליה לרגל והקרבת הזבח:

חג שמח!

Author: צחי הררי

Share This Post On

תגובות לכתבה

Submit a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אימות אנושי (למניעת ספאם) * Time limit is exhausted. Please reload CAPTCHA.