קמפוס ים המלח – סיכום / צחי הררי

סוף סוף בבית, אחרי מקלחת חמה וטובה, התמונות מועברות ברגעים אלו למחשב וזה בדיוק הזמן המתאים לסיכום הקמפוס.
אגב, מי שרוצה מוזמן/נת לשלוח אלי את הסיכום האישי שלו/שלה ואני אעלה אותו לאתר, אחרי הכל – חסרונה של ליטל מורגש גם מבחינה זו.

לחצו כאן לצפיה לתמונות ה-מ-ד-ה-י-מ-ו-ת של בניה (אפשר גם בפיקסה) ואפשר גם לראות תמונות שבניה צילם בסיורים קודמים.

בקצרה – היה מורכב ומסובך! אלו מילות המפתח. איך שלא נמשוך את השמיכה הזו שנקראת שיקום בקע ים-המלח – למישהו יהיה קר…
אבל היה גם מדהים! השילוב של התחומים בהם נגענו בליווי ההרצאות המושקעות של החברים, התוספות וההרצאות של דלית יחד עם ההרצאות של הבכירים בהם פגשנו סיפקו זווית ראיה רחבה ועמוקה כאחד על מכלול הבעיות של איזור ים המלח בעבר, בהווה ובעתיד.
אך כל זה לא היה מוצלח כל-כך בלי האווירה הטובה, הארוחות המושקעות, הארגון והמארגנים, הסדר, נהג האוטובוס, ההתנדבות הכוללת מצד כולם לעזרה בכל דבר וההרגשה הטובה, שאני חושב שכולם יכולים להזדהות איתה – להיות בין חברים.

הטיול למצדה היה "מעלף" (תרתי משמע) והשאיר אותי עם השאלה בה התחבטתי די ברצינות: "מה אתם הייתם עושים?"

מנכ"לים וסמנכ"לים ניסו למרוח אותנו בסיפורים במקום בקרמים, אבל נראה שהדעה הכללית לא הוסטה בעקבות זאת, ובעזרת בניה,  אפילו הוכתר מנהל ההסברה של מפעלי ים המלח כגיבור הלאומי שמציל את העולם מכל סבלותיו…

הסכמתי בצער עם המסקנה הפסימית, אך המציאותית, של דלית שלא משנה מה נעשה ואיך נרצה לתקן – המצב לא יחזור לקדמותו, ב- 30 השנים הקרובות ימשיך המפלס רק לרדת עוד ועוד מדי שנה. כמה קל לאדם להרוס וכמה קשה לשקם. אני חושב שהתובנה העיקרית שלי מהסיור הזה היא: "סוף מעשה במחשבה תחילה" – את כל מה שאנחנו מתכננים לעשות צריכה ללוות המחשבה והחקירה על התועלת להווה מול ההשפעות לעתיד. תזכרו את זה כשתהיו גדולים ודוקטורים ויבקשו מכם חוות דעת לפני הקמת איזשהו פרוייקט גרנדיוזי…

עד כאן ה"בקצרה", ועכשיו דעתי האישית קצת יותר באריכות:

למשנתו של שרון – להחזיר הכל לקדמותו הטבעית ולתת לטבע לעשות את שלו: זה רעיון קוסמי נהדר שהלוואי והיה יכול להתממש, וחשוב מאד לשמור על הרעיונות האלו ולהשמיע אותם, אבל מצב כזה היה אולי קיים בימי האדם הקדמון שהיה חי ממה שיש, כי המשמעות של זה היום היא גם "להיפטר" ממליוני בני אדם שהטבע לא יוכל לכלכל "בדרך הטבע".
כל כך הרבה שלבים קדמו למפעלי ים המלח ושאר המזיקים: אורך החיים הוכפל, כמות האנשים בעולם גדלה ולעומת זאת משאבי הטבע הצטמצמו, כמו שאמר אורן, היה ועדיין יש צורך במציאת דרכים להפיק יותר אוכל ומים מפחות שטח ומפחות משאבים וזה הוביל להקמת "מפעלים בוזזי אוצרות טבע" כמו מפעלי ים-המלח. אני לא רואה שום סיכוי שהאנושות תוותר על משאב המייצר כל כך הרבה כסף וכל כך הרבה מוצרי תעשיה, תהא הסיבה מוצדקת ככל שתהיה.
בהיותנו בדרום, שכחנו שהגורם היותר משמעותי לבעיית ים המלח נמצא ממש כאן, לידינו – סכר דגניה והמוביל הארצי, וגם כאן ברור שאי אפשר פשוט להרוס אותו ולתת למי הכנרת לזרום לים המלח כמו פעם. מאוחר מדי, במאות שנים, לפיתרון טבעי וכל פיתרון הגיוני יהיה כרוך בפגיעה נוספת/אחרת בטבע של ארץ ישראל.
המשימה היום היא למצוא את הפיתרון שיגרום לכמה שפחות נזק, ויעלה כמה שפחות כסף. ומשימה לא פחות קשה – למצוא את המנהיג האמיץ ש"יתאבד פוליטית" ויחליט ליישם את הפיתרון ה"מזיק פחות" הזה, כי הרי ברור שהפיתרון שיתקבל, יהיה אשר יהיה, יתקל בהתנגדויות נחרצות מצד אלף ואחד גורמים עם אלפיים ושניים אינטרסים שונים.

אם רוצים בכל זאת, כמו שגל ביקש, למצוא נקודת אור אופטימית בסיטואציה הקיימת בים המלח, אז אני חושב שאפשר למצוא אותה בעצם קיומו של הקמפוס הזה – אכפת לנו! ולא רק לנו, גילינו שיש מכוני מחקר שעוסקים בבעיה, יש חברות פרטיות שמחפשות ומציעות פתרונות, מפעל "אהבה" רוצה להשקיע מליונים בשיקום ים-המלח, ואפילו ה"חבר'ה הרעים" ממפעלי ים-המלח מבינים שהם עושים משהו לא טוב ולכן באים מראש בגישה של מגננה ואפילו מממנים במיליונים מחקרים לפיתרון הבעיה.

בואו נצא רגע מגבולות הארץ ונראה מה קורה בעולם: תחשבו רגע על מה אתם עושים ביום-יום ותראו מה עושים אנשים אחרים בדיוק באותו זמן, זה מגדל בבל טכנולוגי שכבר לא נוכל לעצור ואני אפילו לא מנסה לתאר איך ומתי הוא יקרוס ומה יהיו התוצאות. לפחות אצלנו יש מודעות ויש מי שעמל לשפר את המצב, אני לא יודע אילו נזקים גורמות המכונות בקישורים הנ"ל ואם יש מי שדואג לטבע שם…

אשמח לשמוע תגובות (יש טופס בסוף הדף) ולפתח דיון כללי בנושא.

ועוד קצת:

למי שרוצה – המלצה לקריאה נוספת על ים המלח בתקופת בית שני בספרו של יוספוס פלביוס: "מלחמות היהודים", ספר רביעי, אפשר להתחיל מסוף פרק ז', בסיפור כיבוש יריחו ע"י הרומאים ["ים האספלט היה מלא גויות"], ולהמשיך בפרק ח' בו מספק י.פ. תיאור גיאוגרפי של השבר הסורי-אפריקאי ["הירדן חוצה אותו, ויש בו שני ימים: ים האספלט וים טבריה"] ובסוף פרק ח' הוא מביא תיאור של ים האספלט ["מימיו מרים ובלתי פוריים … אבל מחמת נוחותם הם מציפים על גבם אפילו את הדבר הכבד ביותר שזורקים בהם"] וגם תיאור של סדום ["אומרים שבגלל עוונותיה נשרפו תושביה על ידי קרנים"].

ולסיום: התמונות שצילמתי בשלושת ימי הקמפוס, אפשר לראות אותן גם בדף התמונות או ישירות בפיקסה.
לכו לראות גם את התמונות ה-מ-ד-ה-י-מ-ו-ת של בניה (אפשר גם בפיקסה) ואפשר גם לראות תמונות שבניה צילם בסיורים קודמים.

קמפוס ים המלח DeadSea
Dead Sea
265 photos
יום א'- מפגש הבקעה

יום א'- מפגש הבקעה
סקירה גאוגרפית- נס ויהוידע

סקירה גאוגרפית- נס ויהוידע
סקירה גאופוליטית- לינה

סקירה גאופוליטית- לינה
עצירה שניה - עיינות צוקים

עצירה שניה – עיינות צוקים
בושם האפרסמון – דניאל ונועם

בושם האפרסמון – דניאל ונועם
בריכה

בריכה
גן נעול

גן נעול
"השמורה החבויה" בעיינות צוקים

"השמורה החבויה" בעיינות צוקים
עקבות השריפה

עקבות השריפה
הצילוווו

הצילוווו
קנה ברוח

קנה ברוח
קן ברוח

קן ברוח
מו זה

מו זה
נביעה

נביעה
מקור הנביעה

מקור הנביעה
הבריכות הטבעיות

הבריכות הטבעיות
דגי אמנון

דגי אמנון
מפלס הבריכות

מפלס הבריכות
יפעת - פקחית הרשות שהדריכה אותנו

יפעת – פקחית הרשות שהדריכה אותנו
חורים שיצרו ה... לא זוכר

חורים שיצרו ה… לא זוכר
שושי: נכון שזה נראה כמו היערות והקניונים בארצות הברית?

שושי: נכון שזה נראה כמו היערות והקניונים בארצות הברית?
רק בקטן...

רק בקטן…
היו היו פה פעם חיים

היו היו פה פעם חיים
נחלולים

נחלולים
שבלול מפלס את דרכו מתחת למים

שבלול מפלס את דרכו מתחת למים
 


Page:   1 2 3 4 5

Author: צחי הררי

Share This Post On

תגובות לכתבה

2 Comments

  1. ישבתי, חשבתי, הרהרתי ושוב חשבתי – וההחלטה בעינה עומדת – אני מסרב להפסיק להיות אופטימי.
    נזכרתי שרציתי להגיד סקירה שלנו עוד משהו ושכחתי:
    וזה שצריך לזכור להודות כל הזמן. להודות לטבע ולמי שברא אותו ( אלוהים/היקום/אמא אדמה או איך שלא נקרא לו ), להודות לשפע שאנחנו חווים – על הזכות לאכול את האוכל הטוב שאכלנו ( גם ובעיקר הצמחוניים שבינינו ), על הזכות לישון טוב ובנעימים בלילות המדבר הקרים, על הזכות לראות גשם במדבר, על הזכות להיות בחברת אנשים טובים וללמוד אחד מהשני ומאנשים נוספים במשך שלושה ימים, והאמת – פשוט על הזכות להיות.
    יש לי גם מה להגיד על השימוש במשאבי הטבע ועל המשמעות של זה לאנושות אבל הבטחתי שזו תהיה תגובה טובה וחיובית.

    תודה לכל מי שדאג טרח עמל והיה

    גל

    Post a Reply
  2. תודה, גל.
    אני חושב שההתעקשות שלך לאופטימיות חשובה מאד ותורמת ל"טוב" בעולם.
    אפילו, או במיוחד כשיש מסביב כל כך הרבה "לא טוב"…

    צחי

    Post a Reply

Submit a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אימות אנושי (למניעת ספאם) * Time limit is exhausted. Please reload CAPTCHA.