כתבה במעריב: מה עושים סטודנטים במהלך ההרצאות?

בקשר לדברים שכתבתי ב"מידעון" האחרון – אני אצטט מדברי כוורת בסיפור המכולת: הם היו אומרים לו:"תתעודד בננו, המצב יכול להיות הרבה יותר גרוע"

אני רק מקווה שלא נגיע להמשך הציטוט: "אז הוא התעודד, והמצב באמת נהיה יותר גרוע."

הנה כתבה שפורסמה בשישי לשישי באתר מעריב:

מה עושים סטודנטים במהלך ההרצאות? מדברים בטלפון, מפהקים, אוכלים וקוראים עיתון. והמרצים? מאחרים, ומזלזלים בסטודנטים.

לכתבה במעריב. מאת: אפרת זמר-ברונפמן | 6/6/2010 8:04

הסטודנטים בישראל אינם רוחשים כבוד רב למרצים שלהם, כך עולה ממחקר חדש שנעשה במכללה האקדמית עמק יזרעאל בקרב מאות סטודנטים וחברי סגל בכל הארץ. המחקר העלה עוד כי גם מרצים רבים מזלזלים בסטודנטים, אם כי שני הצדדים מסכימים כי עיקר חוסר הכבוד מגיע מצד הסטודנטים כלפי המרצים.

במחקר שערכו ד"ר דלית יסעור-בורוכוביץ' ופרופ' הלנה דה סביליה, מובאות דוגמאות המשקפות את חוסר הכבוד ההדדי. מרצים נתקלים בסטודנטים המסרבים לצאת מהכיתה אם הפריעו בשיעור בנימוק ששילמו על הקורס.

סטודנטים מנהלים ביניהם שיחות בלתי פוסקות ואף עונים לטלפונים הסלולריים במהלך השיעורים. הם מגיבים בהתפרצויות וחוצפה כלפי המרצים, מאחרים לשיעורים ומטיילים בשטח הכיתות, אוכלים ושותים במהלך השיעורים. מרצים ציינו כי ישנם סטודנטים שאינם טורחים אפילו להסתיר את חוסר העניין שלהם בשיעור, מפהקים בקולניות ואפילו קוראים בעיתון.

מן העבר השני התלוננו סטודנטים על יחס מתנשא מצד מרצים, הנובע מזלזול וחוסר כבוד, כמו גם אי עדכון סילבוס (תקציר פרקי הקורס), איחורים להרצאות, הבעת דעות אישיות במהלך השיעור, אי השלטת סדר במקרה של סטודנטים המפריעים לשיעור ועוד.
מראה של שינויים שחלו בחברה הישראלית

לטענת הסטודנטים, ישנם מרצים המתייחסים להוראה כאל נטל משעמם, ויש בכך חוסר כבוד כלפיהם. המחקר מסביר כי גילויי חוסר הכבוד משפיעים ישירות על הנעשה בכיתה – מקטיעת השיעור ועד חוסר יכולת להתרכז בחומר הלימודים.

ד"ר יסעור-בורוכוביץ', ראש החוג לשירותי אנוש במכללה האקדמית עמק יזרעאל, מספרת כי נושא היחסים בין מרצים לסטודנטים התפתח מאוד בספרות המחקר העולמית בשנים האחרונות, על רקע גילויי אלימות ורצח בקמפוסים שונים, ובעיקר בארצות הברית.

"בישראל לא היו מקרים קיצוניים שכאלה ואין אלימות פיזית, אבל יש חוסר כבוד רב", אומרת יסעור-בורוכוביץ'. "האוניברסיטאות והמכללות הן במידה רבה מראה של שינויים שחלו בחברה הישראלית. גילויי חוסר הכבוד אופייניים לחברה ולתרבות בישראל. אנחנו רואים חוסר כבוד הדדי בכביש, בין פציינטים לרופאים, בין נותני שירות למקבלי שירות, וגם בקמפוסים".

ומהן הסיבות להתנהגות הזו? המחקר גילה כי חלק מהמניעים הוא הצורך לבלוט בתוך קבוצה גדולה, לחץ להישגיות המאפיין את הלימודים, מחסור בגבולות ברורים בין סטודנטים ומרצים, פער דורות ביניהם, וגם שעמום וחוסר עניין, מצד שני הצדדים.

המחקר מספק גם פתרונות, שהעלו המשתתפים במחקר, בהם עידוד המודעות לכבוד הדדי, מפגשים משותפים תקופתיים בין הצדדים, רענון ההוראה וגיבוי הסגל האקדמי לצורך התמודדות עם הפרות משמעת.

Author: צחי הררי

Share This Post On

תגובות לכתבה

Submit a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אימות אנושי (למניעת ספאם) * Time limit is exhausted. Please reload CAPTCHA.