א"יתון לשבת – גליון 4

א"יתון לשבתלמרות החופשה, יש הרבה חדשות, אז קבלו גם השבוע א"יתון לשבת:
קודם כל – מזל טוב לסיון לכבוד יום הולדתה!! סיון, את מביאה אור ושמחה למגמה, חומר טוב למבחנים, ותמיד עם חיוך על הפנים. תודה לך!

לכל העוזבים/ות לבר אילן – ברכת בהצלחה ענקית! נתגעגע! מי צילם במסיבת פרידה ויכול לעלות או לשלוח את התמונות?

השבוע התקיימו הבחינות האחרונות. עכשיו מתחיל "החופש", בהצלחה למי שניגש למועדי ב' ולמי שהולך לבלות בחפירות ארכיאולוגיות.

הצעת עבודה (תודה לגל גפני):
נפתחת עונת מיוני הקיץ להדרכה ב"מסע ישראלי – מבראשית". כניסה להדרכה כבר בשנת תשע"א – שנת הלימודים הקרובה .מסע מדריכים (מה שמכונה "הכשרת בסיס") יצא לדרכו בכ' אלול, ה- 30 לאוגוסט למשך שישה ימים (כרגיל). קורס תו התקן יהיה קורס שנתי ויתקיים בימי א' במהלך שנת הלימודים הבאה. כיוון שהמדריכים יתחילו בהדרכת מסעות תוך כדי הקורס – אנו מחפשים אנשים ונשים בעלי ניסיון ורקע בהדרכת שטח. תהליך המיונים מתחיל ממש בימים אלה.
קורות חיים יש לשלוח אל: job@mibereshit.org

חדשות יונתן זיגמנד:

בקשה מצוות מוקד הציפורים של חיל האוויר לצפרים:
נודה לכם מאד אם תדווחו לנו על להקות של עופות דואים בנדידה (חסידות, שקנאים, עגורים, עופות דורסים…). המידע חשוב לצורך העברת התרעות למטוסים הטסים במרחב. הנתונים אשר נשמח לקבל הם מיקום, מספר פרטים, מין, גובה וכיוון התקדמות.
מוקד הציפורים של ח"א פתוח בימים א-ה בשעות 8:00- 18:00 ובשעון חורף עד 17:00.
הטלפונים אצלנו: 03-6067007, 03-6065231


חדשות משלנו:

השבוע החלו החפירות בתל רכש, דניאל מדווח שהעבודה היא ד"ר מוטי אביעם היא חוויה! מאיר וסטלה מזרחי באו ליומיים ונשארו לכל השבוע.
בשבוע הקרוב ליטל ואני מצטרפים ואולי גם חברים נוספים. כולם מזמנים – יהיה חם ומגניב!

ד"ר מוטי אביעם בכותרות, לא רק בא"יתון שלנו, אלא גם בכתבה ב- Ynet שמפורסמת היום, בשיאה של המחלוקת בין החרדים לבין החילונים בכפר ורדים בנוגע לשימוש בבית הכנסת שהוקם מכספי הציבור בישוב. החרדים טוענים לבלעדיות כבית תפילה ואילו החילונים רוצים להחזיר את בית הכנסת בישוב לקהילה ולשימושו מאז ומעולם – מקום כינוס לאנשי הישוב. הסיפור הזה מתגלגל כבר מזה שנתיים, הרוחות בכפר ורדים סוערות, מי שרוצה יכול לקרוא על המחלוקת באתרי האינטרנט של כפר ורדים, בעיקר בתגובות לכתבות:
כפרניק, ועוד כתבה
ורדים.נט- כתבה מ- 2008, ועוד כתבה מאתמול
מה דעתכם? אתם בעד או נגד קיום הרצאות על בתי כנסת קדומים בבתי כנסת חדשים? הביעו את דעתכם בתגובות פה למטה.

גם ד"ר חיים בן דוד בכותרות, אבל בהקשר אחר… תכנית טלוויזיה בהשתתפותו הוקרנה בשבוע שעבר בערוץ 1 "כך נפלה גמלא" – שווה צפיה!


קורה בעמק:

פסטיבל לילות לבנים

לילה מדליק - בעקבות חמיצר ואוצרות החשמלאתמול (חמישי, 5/8) במסגרת פסטיבל "לילות לבנים" היתה פעילות ממש מהנה: "לילה מדליק – בעקבות חמיצר ואוצרות החשמל" ומסתבר שגם מאד ריווחית!
לא תכננתי ללכת, אף פעם לא עניין אותי לנסות לפתור חידות של חמיצר, ההגיון שלו מסובך לי מדי, אבל מזל שיש לצידי את שגית.. מה גם שהחום הרתיע ולכן מספר משתתפים היה קטן יחסית, אך עם זאת – מאד נחוש! מסתבר שיש קבוצה לא קטנה של אנשים ומשפחות שעוקבים אחרי חמיצר כבר 20 ו-30 שנה לכל מקום בארץ בעקבות חידותיו. זו קהילה קטנה של אנשים טובים שכולם מכירים את כולם ומפרגנים, למרות התחרותיות. הם באים יותר בשביל האתגר ופחות בשביל הפרס, מה שעבד לטובתי…
ב- 18:00 החלה ההרשמה באתר נהריים, קיבלנו 6 כרטיסיות שעל כל אחת 4-5 חידות הקשורות לנהריים, מפעל החשמל, גשר הישנה ועמק הירדן בכלל. התחלנו בסיור בשביל הסכרים בנהריים, שנפתח לכניסה חופשית לצורך הפעילות, אחרי שנפרדנו מכמה ליטרים של זיעה, המשכנו ברכבים לחצר גשר הישנה, שם קיבלו אותנו בחמימות חדוה הדר, שירן, ערן, סיגל ונירית שעזרו עד כמה שיכלו לפצח את החידות. היה קשה!  אף אחד לא הצליח לפתור את כל החידות, אבל בכל מקרה, בגלל מספר המשתתפים הקטן- כולם יצאו עם פרס כלשהו. לפי הציון שקיבלנו נקראנו לבחור לעצמינו פרס מבין הפרסים המוצעים. היו שלקחו טיול ג'יפים, סופ"ש בצימר קיבוצי, ארוחות במסעדות וכו'. אני הייתי במקום הרביעי, אבל לשמחתי- הראשון שעניינה אותו דווקא מלגת הלימודים (המכובדת ביותר) היו עוד 4 מלגות ואם אני לא טועה, אחרי לקחו רק עוד שתי מלגות.
מה שאומר שאתמול ב-23:00 בלילה, על שולחן המארגנים בגשר הישנה, נותרו עוד 2 מלגות לימודים בגובה 3,500 ש"ח כל אחת ללא דורש!! חבל…

אז מי שמעניין אותו לפתור חידות של חמיצר, או שסתם מעניין אותו לזכות במכונית חדשה וטיול מסביב לעולם – שימהר להתעדכן בחידת "מטמון ה- 100" לכבוד מאה שנה לתנועה הקיבוצית!
כדאי להתעדכן גם בשאר הפעילויות של פסטיבל "לילות לבנים" – זה קורה כאן וחבל לפספס.
כדאי לבקר גם בפסטיבל "לילות ירח בגולן" – להלן רשימת הפעילויות נשמע מעניין.


ונמשיך בחדשות ארכיאולוגיות:

הצמיד העתיק. צילום קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקותצמיד יד נדיר מברונזה בן 3500 שנה, שבראשו קרניים נמצא בתוך מבנה אחוזה מהתקופה הכנענית (תקופה הברונזה המאוחרת) שנחשף בחפירה ברמת רזים, ליד צפת, והיה חלק מיישוב קדום שהתקיים במדרון הדרומי-מזרחי של רמת רזים, בשטח טרשי, הצופה אל הכינרת ואל הגולן. ההשערה היא כי הצמיד שימש את שליט הכפר.
לדברי הארכיאולוגית קובלו-פארן, "זו פעם ראשונה שנחקר ונחפר בצפון כפר בן 3500 שנה. עד כה, נחפרו באזור רק הערים הגדולות, כגון תל מגידו או תל חצור. כאן קיבלנו הצצה ראשונה לחיי העורף הכפרי הקדום בצפון, ומסתבר שהם היו יותר מורכבים ממה שחשבנו. נראה שהכפר הקטן ברמת רזים השתייך לפריפריה של תל חצור העיר הגדולה והמשמעותית ביותר במרחב הכנעני באותה התקופה, שנמצאת במרחק של כ10 ק"מ צפונית ליישוב ברמת רזים.

› לידיעה בהרחבה


מקווה הטהרה שנחשף במקום. צילום באדיבות רשות העתיקותיישוב שלא היה מוכר עד כה, ובו מקווה טהרה ציבורי מתקופת בית שני התגלה בכפר סוואעד חמיירה, לא רחוק מנחל ציפורי. הישוב התקיים בשתי תקופות מרכזיות שהפער ביניהן למעלה מאלף שנה. נראה שראשית היישוב החלה בתקופה הפרסית (המאה ה-4' לפסה"נ) ומשערים שההתיישבות היהודית במקום החלה בתקופה החשמונאית. היישוב התקיים כנראה עד שלהי המאה ה-2' לספירה, אז ניטש מסיבה לא ברורה. לאחר כ-1100 שנה, חודש היישוב במקום בתקופה הממלוכית.
לדברי ד"ר דני שיאון, מנהל החפירה מטעם מרשות העתיקות, "ממצא ייחודי שחשפנו מהתקופה ההלניסטית והרומית הקדומה (מאה 1' לפני הספירה – מאה 1' לספירה) הוא מקווה טהרה חצוב בחלקו בסלע ומטויח, שהשתמר כמעט בשלמותו. אל המקווה הובילו שלוש מדרגות. שלח המדרגה השנייה ארוך במיוחד, כדי לאפשר עמידה יציבה לטובל במקווה. על פי גודלו של המקווה והאופי הכפרי של היישוב, סביר שהיה זה מקווה ציבורי. מספר מטרים ממזרח למקווה התגלה בור מים חצוב בסלע, אף הוא מטויח. נראה שמים מבור זה שימשו למילוי המקווה". לדברי ד"ר שיאון, "עדות נוספת לאופי היהודי של הכפר בתקופה זו הם חרטומי נרות חרס המכונים 'נרות הרודיאניים', אשר היו בשימוש בלעדי של יהודים במהלך המאה ה-1 לספירה. נרות אלה עשויים באבניים וללא עיטורים, בניגוד לנרות של הנכרים בתקופה זו, העשויים בדפוס ומרבים לתאר דמויות האסורות בהלכה היהודית. כן נמצאו שברים של ספלים עשויים אבן גיר רכה, אשר על פי ההלכה אינם מקבלים טומאה, בניגוד לכלי חרס. במאה הראשונה לספירה ועד ראשית המאה הב', התפשט השימוש בכלי אבן גיר בין היהודים, ומציאתם באתר מהווה עדות ברורה לאופי היהודי של היישוב. "

› לידיעה בהרחבה

ישוחזרו שרידי הביצורים בתל יוקנעם – עיריית יוקנעם ורשות העתיקות, ישקיעו מליון ושבע מאות אלף שקלים לשחזור ושימור שרידי הביצורים בתל יוקנעם. בעבודות השימור במקום, ישתתפו תלמידים מבתי הספר בעיר ויגויסו תושבים מקומיים באמצעות לשכת התעסוקה המקומית. בעבודות הצפויות להימשך כעשרה חודשים יבוצעו בין היתר עבודות קירוי, שבילים, תצפית ושילוט. כזכור בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בעבר, נתגלו בתל שכבות יישוב רבות, המעידות שאנשים רבים וחשובים כמו יהושע, ודוד המלך עברו במקום. ראש העירייה, סימון אלפסי אמר לקול רגע, כי עד כה השקיעה העירייה למעלה משני מיליון שקלים בפרוייקט שמטרתו לשמר את עברה של העיר.

ולעוד כמה קישורים מעניינים מהטוויטר שלנו:

ולסיום:
אל תשכחו לבקר בקבוצת הפייסבוק "שירים עבריים" של רותי. שיר לשבת מחכה לכם שם מדי שישי.

עד כאן להפעם…

רוצים להישאר מעודכנים? אתם לא צריכים לחכות לא"יתון לשבת, התחברו לטוויטר וליוטיוב שלנו והתעדכנו אונליין!

שבת שלום וסופ"ש מצויין לכולם!

Author: צחי הררי

Share This Post On

תגובות לכתבה

1 Comment

  1. אני חושב שמה קורה בכפר ורדים זהו מקרה מייצג לתהליך של הקצנה בחברה הישראלית. מלבד הערבים שמקצינים לכיוונים אנטי-ישראלים, ישנם יהודים המקצינים לכיוון הפלגים החרדים הקיצוניים, או לצד השני – אנטי מובהק לכל מה שקשור ליהדות, שורשים ואף ציונות. אלו ואלו אינם מוסיפים שלום במחוזותינו.
    לדעתי, בית הכנסת, ובמיוחד אם הוא ציבורי, צריך לשמש את כלל האוכלוסיה. בית הכנסת נועד מלכתחילה לכינוס הקהילה ולא רק לתפילה. ניסיונם של הקיצוניים לשלוט בכל מה ש"מריח" יהדות רק מרחיק את אלו שמאמינים, אבל בדרכם, ומנסים להרחיק אותם בכח ממוסדות הדת, לפחות עד שאלו "יתיישרו" לכללים שהקיצוניים קבעו.
    אין דבר מצחיק/מוזר יותר מאשר לראות אתיופי לבוש בשטריימל! האם זו היהדות? האם זה זוהי דמות היהודי הדתי?
    הרצאות בבית כנסת, בוודאי כשהן בנושא של היסטוריה יהודית, ארכיאולוגיה ובתי כנסת עתיקים, אינן נוגדות את היהדות ואף מקרבות את החילונים אל מושגים ביהדות. וודאי וודאי שלקיצוניים האלו יש מה ללמוד מהרצאות אלו על ההיסטוריה של עמם, אולי הם גם יוכלו למצוא מקבילות לעצמם בהיסטוריה ולהבין לאן פעולותיהם מובילות….
    מוטי אביעם וחבריו למאבק הצודק אינם עושים שום דבר הנוגד את רוח היהדות ואינו פוגע בכבוד בית הכנסת וקדושתו – להיפך! הם מוסיפים לו ערך בכך שהם פוקדים אותו לעיתים תדירות ולא רק ביום כיפור ובבר מצוה של הבן. הערך של זה מבחינה יהודית – לא יסולא בפז!
    אלו האנשים ששומרים על הלגיטימציה של השפיות ועל כולנו להודות להם ולהזדהות ואף להשתתף במאבקם, למען עתידנו "הלוט בערפל"…

    Post a Reply

Submit a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אימות אנושי (למניעת ספאם) * Time limit is exhausted. Please reload CAPTCHA.