תצוגה ארכיאולוגית חדשה בקיבוץ משמר העמק

בתערוכה המרשימה, הפתוחה למבקרים ללא תשלום, מוצגים כ-400 פריטים המייצגים את הרצף היישובי באזור מהפרהיסטוריה ועד להקמת העיר העתיקה גבע

יותר מ-400 פריטים עתיקים המייצגים את הרצף היישובי באזור קיבוץ משמר העמק שבעמק יזרעאל – מהפרהיסטוריה ועד לחיים בעיר העתיקה גבע, יוצגו החל מהיום (ג', 25/11) בתצוגת קבע בקיבוץ, במבנה חדש – בית מילק, שחלונותיו צופים לתל העתיקות הסמוך גבע (תל אבו שושה).

התצוגה בקיבוץ, שהוכנה ע"י בני המקום בליווי ובסיוע של האוצרת רותי גושן ושל רשות העתיקות, כוללת פריטים שאספו בעבר בני הקיבוץ באזור.
הפריטים העתיקים ביותר המוצגים בה הם כלי צור בני 7500 שנה.

גבע שכנה על אחד מסעיפי דרך הים העתיקה, בין מגידו לעכו. באזור היו מצויים מקורות מים זמינים, וסביבתו היתה מוקפת באדמה פורייה. מיקומה הגבוה יחסית, הקנה לה תצפית נרחבת על העמק, והיא שלטה היטב על הדרכים העוברות לרגליה. כל אלה יחד, היוו תנאי יסוד להפיכתה לעיר.

חשיבותה של גבע ומעמדה באות לידי ביטוי בעושר המטבעות שנתגלו במשמר העמק ובסביבותיה: הקדום ביותר הוא מטבע משנת 36 לפסה"נ, והמאוחר שבהם מתוארך לשנת 291 לסה"נ (מימי שלטונו של הקיסר אלגבלוס).

בגבע – כמו בכל ארץ ישראל, היתה החקלאות ענף הכלכלה העיקרי, בדגש מקומי על גידול פשתן, זית וגפן. בתצוגה מוצגים קנקנים שנראה כי שימשו לשמן או ליין, משפך, ומתקנים בתעשיית הפשתן. לצד החקלאות פעלו בגבע בתי מלאכה לטכסטיל, ולפחות בית מלאכה אחד לכלי זכוכית. בולטת בעושר ובגוון היא קבוצת כלי הזכוכית שנתגלתה במקום המוצגת בתערוכה, וכן תכשיטי ברונזה וזהב.

בגבע פעלה מִטבעה אוטונומית. לרוב מופיעים על מטבעות העיר דיוקנות הקיסרים על פי תקופת שלטונם – תופעה מעניינת ויוצאת דופן היא שמטבעת העיר גבע טבעה גם מטבעות שנשאו את שם נשות הקיסרים.

על מעמד תושבי גבע ניתן ללמוד מממצא של אחד הקברים המתוארך לסוף המאה הראשונה לפנה"ס – תקופתו של הורדוס המלך. הממצא המיוחד והעשיר מצביע על כך, שהקבר היה שייך למשפחה אמידה שגרה בגבע, ונראה שראש המשפחה היה אחד החיילים המשוחררים שהושיב הורדוס בעיר: הורדוס חיקה את המנהג בעולם הרומי – לחלק אדמות לחיילים שפרשו מהצבא.

גילגולו של האוסף
אוסף העתיקות של משמר העמק נוסד על ידי חבר הקיבוץ יעקב (פולי) פדן ז"ל, איש חינוך ששיתף את חברת הילדים בחפירות ובאיסוף הפריטים.
המוצג הראשון באוסף היה ארון מתים מעופרת, שהתגלה ביסודות הבנין הגדול (והראשון) של המוסד החינוכי.
לאחר נדודים של למעלה מ-50 שנה במקומות שונים בקיבוץ (ובהם מקלחות הקיבוץ) מוצג כעת האוסף סוף סוף במקום הראוי לו, בתצוגה בבית מילק.

מצ"ב תמונות התערוכה. קרדיט צילום: נועם ממון

המקום פתוח לציבור ללא תשלום בתיאום טלפוני עם נועם ממון, 052-3720266

Author: צחי הררי

Share This Post On

תגובות לכתבה

Submit a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אימות אנושי (למניעת ספאם) * Time limit is exhausted. Please reload CAPTCHA.