סלע קיומנו- כנס על ארכיאולוגיה, פוליטיקה ותקשורת
ינו01

סלע קיומנו- כנס על ארכיאולוגיה, פוליטיקה ותקשורת

הכנס ׳סלע קיומנו׳, פרי שיתוף פעולה בין המחלקה לתקשורת והמחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת, נערך בשבוע שעבר בבית גבריאל בצמח ובו השתתפו אורי אבנרי, בני ליס, עיתונאים וחוקרים בכירים נוספים. במרכז הכנס עמדו הסוגיות הטעונות של הארכיאולוגיה בישראל בהקשרה הפוליטי והאידיאולוגי, ותפקיד התקשורת בהבניית המציאות באמצעות הממצאים הארכיאולוגיים. הפוליטיקאי לשעבר והעיתונאי הוותיק אורי אבנרי, פתח את הכנס בסקירה של הארכיאולוגיה והפוליטיקה בישראל לאורך שנות קיומה של המדינה. "ההיכרות עם הארץ והממצאים הארכיאולוגיים שבה, הייתה נחוצה לבני דורי על מנת למצוא שורשים שיחברו אותנו עם הארץ". הארכיאולוג הבכיר פרופ' גבי ברקאי, סיפר על עבודת המחקר שהוא עורך בשנים האחרונות בסינון עפר שהוצא מאזור הר הבית, וטען נחרצות: "אין לי אידיאולוגיה בנושא, אני ארכיאולוג". הר הבית, לדבריו, מהווה חור שחור בהיסטוריה של ירושלים, ובגלל הבעיות הפוליטיות, לא נחשפו כמעט ממצאים מהאתר רווי ההיסטוריה החשובה, המהווה כשישית משטח העיר העתיקה, ובו כ-50 חללים תת קרקעיים. הממצאים שהעלה, שופכים אור על תולדות ההר מהתקופה הפרה-היסטורית ועד ימינו. גם הארכיאולוג הוותיק פרופ' אדם זרטל, מהמכללה האקדמית כנרת, התייחס לנושא הפוליטיקה והארכיאולוגיה, ואמר: "הארכיאולוגיה הוא מדע, והמדע הוא מעל הפוליטיקה. מי שעושה שימוש לרעה במדע, הוא האדם ולא הארכיאולוג". זרטל סיפר על החפירות הארכיאולוגיות שערך החל משנות ה-70' באזור השומרון, ובייחוד במזבח שחשף על הר עיבל שהוא מייחס אותו ליהושע המקראי, והתייחס לטענות שהושמעו כנגדו הנוגעות לחפירות בשטחים הכבושים: "זאת הארץ שלנו, היינו בה וגם נהיה בה, ולכן אנחנו חייבים לחקור אותה". כנגד דבריהם של הארכיאולוגים הבכירים, טען יונתן מזרחי מהארגון "עמק שווה", העוסק בארכיאולוגיה בצל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כי "כל עשייה ארכיאולוגית מלווה תמיד באידיאולוגיה". מזרחי הדגיש כי כל ממצא ארכיאולוגי, חייב להגיע עם הסבר ופרשנות של הארכיאולוג , "ופרשנות תמיד קשורה בזהות שלנו", אמר מזרחי. במושב הסוגר של הכנס, התכנסו לדיון שעסק בארכיאולוגיה ופוליטיקה פרופ' אלי פולק ממכון ויצמן, ד"ר נמרוד לוז מהמכללה האקדמית כנרת וראמז עיד מאוניברסיטת ברן בשוויץ  שהבוקר התפרסמה בהארץ כתבה על מחקרו שם צוטט ד״ר מוטי אביעם. פרופ' פולק אמר כי יש להתייחס לארכיאולוגיה ככלי מדעי, שאינו צריך להיות מכשיר אידיאולוגי. עיד הציג אל מול אמירה זו, את מחקרו שעוסק באתרי מורשת עולמיים בישראל, והראה כיצד מדינת ישראל אכן עושה שימוש פוליטי באתרי המורשת הארכיאולוגיים שהוכרו על ידי אונסק"ו, ומתעדפת מורשת אחת על פני אחרת באתרים אלו. ד"ר לאה מנדלזיס, ראשת המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית כנרת אמרה בכנס: "הארכיאולוגיה מסעירה את הדמיון הלאומי, הדתי והמסורתי בישראל, בעיצוב זהות יהודית וישראלית. אנו למדים כיצד הממצאים הארכיאולוגיים משמשים כלי שרת בידי הכוחות הפוליטיים, שמנסים לקבוע למי שייכת הארץ הזאת. התקשורת, בחשיפת הממצאים, מבנה וממסגרת את המציאות הפוליטית, בהתאם לסיקור שלה את הארכיאולוגיה. לכן בהחלט ניתן לקבוע כי הארכיאולוגיה והתקשורת, משולבים זה בזה, בקשר בלתי ניתן לניתוק". ד"ר מוטי אביעם, מייסד מכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית ומרצה בכיר במחלקה ללימודי א"י במכללה...

Read More
סדנת חוקרים לארכיאולוגיה גלילית שנה ד' הרצאה ראשונה – סקר הגולן
נוב11

סדנת חוקרים לארכיאולוגיה גלילית שנה ד' הרצאה ראשונה – סקר הגולן

מפגש ראשון לשנת תשע"ג לקראת פרסום סקר הגולן מרצה: משה הרטל מגיב: חיים בן-דוד המפגש יתקיים במכללה האקדמית כנרת ביום חמישי, א' כסלו, 15 בנובמבר 2012 בשעה 16.30 באולם הכנסים בבנין טריגובוף נשמח...

Read More

"מקדש ירושלים בגליל" – הצעה של דר' מרדכי אביעם לאינטרפרטציה הוליסטית של האבן מביה"כ במגדל

דר' מרדכי אביעם מהמכון לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת, מציע במאמרו "מקדש ירושלים בגליל", פרשנות לעיטוריה ולמשמעותה של האבן הייחודית שנתגלתה בבית הכנסת במגדל המתוארך לשלהי ימי הבית השני. פרשנות זו מציעה מבט הוליסטי, ייחודי המציג בין השאר הקשרים מיסטיים שהיו מקובלים בספרות ימי הבית השני בהקשר לאל ומקדשו: בחפירות הצלה שערכה רשות העתיקות בשנת 2009 בשטח אתר העתיקות של מגדל לחוף הכנרת, התגלה לראשונה בית כנסת גלילי מן המאה הא' לסה"נ, מהימים שבית המקדש השני עמד עדיין על תילו. חשיבות הממצא רבה ביותר באשר עד כה טרם התגלו בתי כנסת כאלו בגליל. הקרוב ביותר הוא בית הכנסת בגמלא אך בתי כנסת גליליים נזכרים אצל יוסף בן מתתיהו בטבריה, בברית החדשה בנצרת, בכפר נחום ו"בכל בתי כנסיותיהם בגליל". כמעט במרכז המחצית המזרחית של בית הכנסת, ניצבה אבן גדולה, כ 0.6X 0.5 מ' וגובהה כ 0.4 מ'. האבן מעוטרת בארבעת צדדיה ובראשה. היא נמצאה כאשר צד קצר עליו נראית מנורה פונה דרומה. יש לציין כי האבן היא יחידאית ואין לה מקבילות בפני עצמה, להוציא את המנורה ובמידה מסוימת הוורדה שמופיעה על ראשה, כל שאר המרכיבים האמנותיים שעל האבן הם ייחודיים ואין להם כמעט מקבילות באמנות ימי בית שני. למאמר המלא באתר המכון לארכיאולוגיה גלילית לחצו כאן...

Read More

ולילד בוודאי יקראו על שמי / מוטי אביעם

הרעם האדיר של 2 בצהריים תופס את מוטי אביעם בחדר המט"קים של פלוגה ו', חטיבה 188, בדרום רמת הגולן. מט"ק צעיר בן 20 שלא חווה יום קרב מימיו, צמא לריח אבק שריפה ושבע ירי על חביות • מאותו רגע ובמשך שעות מיטלטל אביעם עם הטנק שלו בתוך הכאוס, רואה את חבריו בטנקים האחרים נפגעים בזה אחר זה, מאלתר מסלולי נסיעה, נלחם לבדו בטנקים סוריים ששועטים מולו, מחפש תחמושת, נופל לתעלת נ"ט, מחליף טנק, נפצע מירי כוחותינו, ולבסוף נקלע לבונקר הקטן בתל א-סאקי, שבו מצטופפים עוד 27 לוחמים פצועים, במשך 30 שעות, כשהסורים משליכים פנימה רימונים • זה סיפורו לכתבה בניוזלטר של ישראל היום לכתבה המלאה במהדורה המודפסת לסיפור באתר...

Read More

כתובת דו-לשונית בארמית ויוונית נתגלתה בציפורי

בחצרו של תושב מושב ציפורי המתגורר באזור בית הקברות העתיק של העיר ציפורי, נתגלה משקוף של מערת קבורה עתיקה הנושא עליו כתובת דו לשונית, ארמית ויוונית. חוקרי המכון לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת – דר' מרדכי אביעם ואהרוני אמיתי בסיועו של דר' יעקב אשכנזי עסוקים בימים אלו בהשלמת פיענוחה של הכתובת.   עד כה ברור כי בצד ימין מופיע השם "יודן" שזו הצורה הארמית של השם "יהודה". הכתובת היוונית היא בת ארבע שורות והיא מתחילה במילה "לזיכרון" או "מצבת זיכרון" ולאחר מכן בא שמו של הנקבר העיקרי "יהודה" בצורתו היוונית. לאחר מכן באים שמות נוספים ואולי אף תואר. תגלית זו היא תוספת חשובה ביותר למידע ההולך ונאסף בשנתיים האחרונות בסקר בתי הקברות של ציפורי שעורך המכון לארכיאולוגיה גלילית. מרבית הכתובות בבית הקברות הדרום-מערבי של ציפורי הן בארמית או עברית, אחת ביוונית, אחת בעברית ויוונית ועתה התווספה כתובת נוספת בארמית וביוונית. הדבר מעיד על עושר שפות הדיבור בחיי היום-יום של יהודי ציפורי בימי המשנה והתלמוד. בחודש הבא יופיע מאמר בכתב העת "קתדרה", בהוצאת יד יצחק בן צבי, המסכם את הממצאים העיקריים של מחקר בתי הקברות של...

Read More

תגלית ארכיאולוגית חשובה: כתובת "תחום שבת" בעברית בתמרת

המכון לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת, בראשותו של דר' מוטי אביעם, עסוק בימים אלו במחקר של תגלית ארכיאולוגית נדירה ומיוחדת שהובאה לידיעתו: כתובת חקוקה בסלע. בכתובת שלוש אותיות ש' ב' ת' ואורכה 62 ס"מ. גובה האותיות 20 ס"מ. הפטינה המכסה את הכתובת זהה לפטינה שעל הסלעים כולם ובכך יש עדות לעתיקותה של הכתובת. נראה שניתן לתארך את הכתובת לתקופה הרומית המאוחרת עד לתקופה הביזנטית, מאות 3-6 לסה"נ. » לפרסום הראשוני באתר המכון לארכיאולוגיה גלילית הכתובת נתגלתה ע"י נתן בן יהודה, תושב שימשית, שנכדיו מתגוררים בתמרת. נתן הבחין בעת טיולו בחורש שסמוך לבית משפחתו, ביחד עם הכלב המשפחתי "גילדן", בכתובת חקוקה בסלע. למקום הגיע גם יורם הופמן בעל הבלוג Bible Walks והציע לראות בכתובת זו את המילה "שבת" וקישר זאת מייד עם תחום שבת של אחד היישובים היהודיים הקדומים שסביב. לאחר שהעלה יורם את המידע לבלוג שלו, העביר את הידיעה אודות הגילוי לד"ר מוטי אביעם, מנהל המכון לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת שהגיע למקום ואישר את עובדת היות הכתובת קדומה ואת ההנחה הסבירה כי זוהי כתובת של תחום שבת. המכון קיבל על עצמו את העיבוד המדעי של הממצא והכנתו לפרסום נאות. בכתובת שלוש אותיות ש' ב' ת' ואורכה 62 ס"מ. גובה האותיות 20 ס"מ. האות ש' ברורה לחלוטין והיא דומה לאותיות ש' אחרות מכתובות רבות החקוקות על אבן כמו למשל על ארונות קבורה מבית שערים. האות ב' ברורה אך חסר בה הקו האחורי. גם בכתובות רבות אחרות ה"זנב" של ה ב' הוא קצר מאד ולפעמים נעלם. גם האות ת' ברורה למדי והקו הקדמי שלה קצר ומעט שחוק. גם באותיות ת' רבות בכתובות אחרות הקו הקדמי קצר מאד. הפטינה המכסה את הכתובת זהה לפטינה שעל הסלעים כולם ובכך יש עדות לעתיקותה של הכתובת. נראה שניתן לתארך את הכתובת לתקופה הרומית המאוחרת עד לתקופה הביזנטית, מאות 3-6 לסה"נ.   את ההצעה שבכפרים יהודיים קדומים, וכנראה בייחוד בגליל, צויין תחום השבת בכתובות בסלע, העלו כבר חוקרים קודמים לאחר שבסמוך לכפר אושה התגלו שתי כתובות שבהן מופיעות האותיות היווניות CAB. מכיוון שהכתובות הן ביוונית ובאחת מהן לפחות יש עוד שורה נוספת בלתי ברורה, היו שפיקפקו בהצעת זיהוי זו. חוקר פרנסיסקני אחד אף הציע לזהות בה כתובת של מנזר נוצרי. את הכתובת של אושא חיברו חוקרים גם לסיפור המפורסם של סמיכת החכמים באושה על ידי רבי יהודה בן בבא: "שגזרה מלכות הרשעה גזרה: כל הסומך יהרג, וכל הנסמך יהרג, ועיר שסומכין בה תחרב, ותחום שסומכין בו יעקר; מה עשה רבי יהודה בן בבא? הלך וישב בין שני הרים גדולים ובין שתי עיירות גדולות בין ב' תחומי שבת, בין אושא לשפרעם, וסמך שם חמשה זקנים: רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, ורב אויא מוסיף: אף רבי נחמיה; כיון שהכירו בהם אויבים, אמר להם  בני, רוצו! אמרו לו: רבי, ואתה מה תהא...

Read More