לפסח: קינת איפו-וור ועשרת מכות מצרים

"קינת איפו-וור" או "השיחה של איפוור עם אדון הכל", כך נקרא טקסט שנמצא על פאפירוס המתוארך עפ"י פחמן-14 לסוף המאה ה-13 לפנה"ס, שמו הרשמי של הפאפירוס שמוצג כיום במוזיאון הארכאולוגי הלאומי שבליידן-הולנד, הוא: "ליידן מספר 344" . הערכת החוקרים היא שהטקסט עצמו הועתק ממקור קדום יותר ועל כן בלתי אפשרי להעריך את תיארוך כתיבתו הראשונית של הטקסט. הטקסט מתאר תקופה קשה מאד במצרים וכולל תיאורים המזכירים חלק ממכות מצרים ועל כן הוא "אהוד" מאד על מטיפים דתיים (יהודים ונוצרים), כהוכחה לעשרת המכות המתוארות בספר שמות. מהצד השני טוענים כי הטקסט דווקא שולל את העניין כי הוא מתאר את המכות כאירועים טבעיים ולא ניסיים כפי שהם מתוארים בתורה. אך לא נכנס כאן לויכוח התיאולוגי. עשרות, אם לא מאות, מחקרים נכתבו על כך… במסגרת הקורס "מבוא לגיאוגרפיה מקראית" עם פרופ' אדם זרטל (תשע"א), נתבקשנו לעמוד על הדומה והשונה בין מכות מצרים לבין המתואר בקינה, לנסות להשוות בין נבואת איפוור לבין "נבואות זעם" אחרות מהתנ"ך ולבסוף להוציא מתוך קינת איפוור את סימני הכאוס במישור החברתי כלכלי. להלן תשובותי: 1. מה הדומה והשונה בין הנבואה למכות מצרים? הדומה: המכה קינת איפו-וור מכות מצרים (שמות) דם מדוע באמת – הנהר הפך לדם. כל השותה מימיו מקיא אותם וצמאונו אינו רווה. Why really, the River is blood. If one drinks of it, one rejects (it) as human and thirsts for water. ז' 20 וַיַּעֲשׂוּ-כֵן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה וַיָּרֶם בַּמַּטֶּה וַיַּךְ אֶת-הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְעֵינֵי פַרְעֹה וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו; וַיֵּהָפְכוּ כָּל-הַמַּיִם אֲשֶׁר-בַּיְאֹר לְדָם.  21 וְהַדָּגָה אֲשֶׁר-בַּיְאֹר מֵתָה וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר וְלֹא-יָכְלוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן-הַיְאֹר; וַיְהִי הַדָּם בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. צפרדע מדוע באמת – זוהמה בכל מקום. שום אדם אינו לובש עוד בגדים לבנים Why really,… dirt is throughout the land. There are really none (whose) clothes are white in these times ח 2 וַתַּעַל, הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת-אֶרֶץ מִצְרָיִם 9 וַיָּמֻתוּ, הַצְפַרְדְּעִים מִן-הַבָּתִּים מִן-הַחֲצֵרֹת וּמִן-הַשָּׂדֹת 10 וַיִּצְבְּרוּ אֹתָם חֳמָרִם חֳמָרִם וַתִּבְאַשׁ הָאָרֶץ כינים כל הקסמים נחשפו. הלחשים איבדו את כוחם magic is exposed. Go-spells and enfold-spells are made ineffectual ח' 14: וַיַּעֲשׂוּ-כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת-הַכִּנִּים וְלֹא יָכֹלוּ ערוב – – דבר אווזים מוקרבים לאלים במקום פרים the king's men trash around among geese, which are presented (10) the gods instead of oxen. ט' 6: וַיָּמָת, כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם שחין – – ברד דלתות, עמודים וקרשי רצפה היו לאפר doors, columns, and floor planks are burned up ט 24: וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד:  כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא-הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי.  25 וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם אֵת כָּל-אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה מֵאָדָם וְעַד-בְּהֵמָה; וְאֵת כָּל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד וְאֶת-כָּל-עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר ארבה הדגן נעלם בכל מקום… כולם אומרים: "אין יותר דבר"! grain has perished on every side… Everybody says: "There is nothing!" י' 15: וַיֹּאכַל אֶת-כָּל-עֵשֶׂב...

Read More

מכסי סרקופגים פרעוניים "עשו יציאת מצרים" והוברחו לישראל

הנה "רסיס" מהשפעות המהפכה במצרים על אוצרות העבר הפרעוניים, את גודל הפגיעה במחקר הארכיאולוגי נדע רק בעוד שנים, אם בכלל. המהפכה במצרים יחד עם נוסח חוק העתיקות בישראל, על הפרצות שבו, מסייעים בידי שודדי העתיקות להפוך את מדינת ישראל ל"מכבסה" בה ניתן להלבין בקלות עתיקות שנשדדו ונמכרו בניגוד לחוק. להלן הידיעה של רשות העתיקות: מפקחי רשות העתיקות תפסו לאחרונה שני מכסים של ארונות קבורה מצריים, "סרקופגים", שהכילו בתוכם בעבר מומיות עתיקות. המכסים נתפסו על ידי מפקחי היחידה למניעת שוד עתיקות במהלך פעילות פיקוח בחנויות בשוק בעיר העתיקה בירושלים. המכסים העתיקים עשויים עץ ומצופים בשכבת טיח, ועליה עיטורים מרהיבים וציורים בכתב הירוגליפי מצרי העתיק. הארונות נתפסו לבדיקה בחשד שמדובר ברכוש גנוב. לאחר בדיקות מומחים, שכללו בין השאר בדיקת תיארוך בשיטת פחמן 14 לקביעת גיל העץ, נקבע חד משמעית שמדובר בפריטים אותנטיים בני אלפי שנים: מכסה אחד מתוארך בין המאה ה-8 ל-10 לפנה"ס (תקופת הברזל), והשני מתוארך בין המאה ה-14 למאה ה-16 לפנה"ס (תקופת הברונזה המאוחרת). כיוון שמדובר בפריטים נדירים העשויים חומר אורגאני, הם מוחזקים בשלב זה למשמורת במעבדות רשות העתיקות בירושלים בתנאי בקרת אקלים. ארונות קבורה מעץ מהסוג הזה נמצאו עד כה רק במצרים, והשתמרו אודות לאקלים המדברי היבש השורר שם. על פי החשד, שודדי עתיקות מצריים בזזו קברים עתיקים באזור המדבר המערבי במצרים, ולאחר מכן אלמונים הבריחו את מכסי העץ ממצריים לדובאי, ומשם הם מצאו את דרכם לישראל דרך מדינה שלישית באירופה. עדות להברחה היא ניסור המכסים לשני חלקים, תוך גרימת נזק בלתי הפיך לפריטים העתיקים -וזאת ככל הנראה כדי להקטין את ממדי המכסה ולהקל על הסתרתו והובלתו במזוודה סטנדרטית. מכסים מסוג זה בדרך כלל כסו ארון עץ בגודל כשני מטרים עשוי מעץ דקל שהכיל גווית אדם חנוטה. לא ברור מה עלה בגורל המומיה והארון עצמו. מרשות העתיקות נמסר שעד לאחרונה ניצלו סוחרי עתיקות וגורמים אחרים, פרצות בחוק -באמצעותן הכניסו עתיקות לישראל במטרה "להלבין אותן": עתיקות אלו – שעל פי החשד נבזזו במדינות המזרח התיכון והוצאו מתחומן שלא כחוק, יובאו לישראל על ידי סוחרי עתיקות מקומיים. בישראל קיבלו הפריטים העתיקים הגנובים מסמכים שאפשרו את יצואם למכירה בחו"ל – לכל המרבה במחיר. הסוחרים נהגו לדווח על עתיקות אלו בתהליך השיווק והמכירה כעתיקות שכביכול ארץ מקורן הינה ישראל. לאחרונה תוקנו תקנות יבוא העתיקות לישראל. התקנות החדשות – שיכנסו לתוקף לקראת סוף חודש אפריל 2012, מחייבות הצהרת מכס על יבוא עתיקות ובדיקה מקדימה של העתיקות על ידי רשות העתיקות לצורך קבלת אישור יבוא. רשות העתיקות – בשיתוף רשות המכס והמיסים, ימנעו את הכנסתן לישראל של עתיקות שיגיעו לארץ ללא מסמכים המעידים על הוצאתן כחוק ממדינות המקור, ובכך יצומצם תהליך 'הלבנת העתיקות' השדודות, ויצומצם הסחר בעתיקות גנובות במזרח התיכון. לדברי שי בר-טורא, המפקח על המסחר בעתיקות ביחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, אומר כי "החל ב-20 לאפריל המציאות של הסחר בעתיקות בישראל תשתנה. התיקון...

Read More

ספר המתים של מצרים העתיקה

מיליון מומיות נתגלו בבית קברות ענק במצרים, ליד הפרמידה העקומה של סנפרו: The million mummy question: Why are there a million mummies buried near Snefu's Seila pyramid? מקור: אתר Archiological News ספר המתים ב"גוגל ספרים":...

Read More

קַנְטָטָה לְסַלוּאָה / מֵאֵת: אָדָם זֵרְטַל

קַנְטָטָה לְסַלוּאָה הַסֵּמֶל שֶׁל מִצְרַיִם הַמְבַקֶּשֶׁת קֶשֶׁר וְלִכְבוֹד כָּל מְטַיְּלֵי פֶבְּרוּאָר 2010 מֵאֵת: אָדָם זֵרְטַל מֻקְדָּש ל: סָלוּאָה, גַּיְדִּית כֹּה יָפָה שֶׁטָּרְחָה, קָפְצָה, עָיְפָה, שֶׁלָּמְדָה מִקִּיר לְקִיר אֶת אַרְצָהּ פֹּה לְהַכִּיר. כְּבָר פֶבְּרוּאָר, עוֹד מְעַט אָבִיב, מַמְרִיא מָטוֹס מִתֵּל-אָבִיב. רָחוֹק-קָרוֹב, קָרוֹב-רָחוֹק עִם סַקְרָנוּת בְּלִי גְּבוּל וָחֹק – קְבוּצַת פְּרוֹפֶסוֹר, עֶרֶב לַח נוֹחֶתֶת בְּקָהִיר הַכְּרַךְ. עוֹלֶה הַיּוֹם, פּוֹעֵם הַדֹּפֶק, הַפִּירָמִידוֹת שָׁם בָּאֹפֶק. צוֹבֵט הַנֹּעַר זֶה אֶת זֶה: אֲנִי קוֹדֵחַ אוֹ הוֹזֶה? בְּאֶרֶץ קֶדֶם, מוּל יְאוֹר, אֲנַחְנוּ כָּאן, עַל גְּבוּל הָאוֹר. וּבַקְּבוּצָה ,הוֹ, שֹׁד וָשֶׁבֶר! בָּנִים, בָּנוֹת, אִשָּׁה וָגֶבֶר מִגִּיל עֶשְׂרִים שָׁם עַד מֵאָה, מִשְׁפּוּחֶה וְשִׂמְחָה רַבָּה. לִיטַל עוֹשָׂה קָפֶה תָּמִיד, וּמַבָּטִים תִּשְׁלַח גַּלִּית. מוּל פֶּסֶל רַעַמְסֵס עָנָק עוֹמְדִים שָׁם דֹּם, גָּרוֹן נִשְׁנָק, וְגַם סַקַרָה הַיָּפָה אֶל כֶּתֶף הַמִּדְבָּר צוֹפָה. עוֹלִים אֶל-עָל, יוֹרְדִים לִתְהוֹם, בְּקֶבֶר טִי רֶלְיֵף פִּתְאוֹם קָם לִתְחִיָּה, צְבָעִים עַזִּים לוֹחֵשׁ סוֹדוֹת שָׁם וְרָזִים. וְעַל גָּמָל מַדְרִיךְ יִרְכַּב כִּמְעַט נוֹפֵל הוּא מֵאֻכָּף. עִם בּוֹא הָעֶרֶב בַּמָּלוֹן, שָׁם הִתְכַּנַּסְנוּ בְּהָמוֹן לְהַרְצָאָה מְלֻמָּדָה כִּי זֹאת מִצְרַיִם – לֵךְ תֵּדַע! כֻּלָּנוּ קֶשֶׁב – וּלְפֶתַע מַהֲלֻמּוֹת בְּלִי גְּבוּל וָרֶתַע, אֶס-אֶס, גֶסְטַפּוֹ, קַ.גֶ.בֶּ, הַלֵּב רוֹעֵד כָּאן כְּמוֹ קָנֶה וְהַדִּמְיוֹן כֹּה מִשְׁתּוֹלֵל, הֵקִיץ הַקֵּץ, בִּרְכַּת-גּוֹמֵל: לֹא נָשׁוּב לְיִשְׁרָאֵל! הַפִּירָמִידוֹת, יְדִידַי, גְּדוֹלוֹת מִכָּל דִּמְיוֹן, וְדַי, רַק הַכְּנִיסָה מְעַט צָרָה לָצֵאת מִשָּׁם צָרָה צְרוּרָה. אֱלֵי מַיְדוּם נַפְלִיג כָּעֵת, נִזְחַל בַּחֹשֶׁךְ אֶל הַמֵּת. וּלְעֵת עַרְבַּיִם בַּמַחֲשָׁךְ, בְּמִינְיָה, אֹפֶל לַיִל גָּח. בְּהוֹרוּס הַמָּלוֹן רִנָּה מְפַזְּזִים בַּחֲתֻנָּה. מִלָּה נַקְדִּישׁ, הוֹ, אֲהוּבַי, לַבִּטָּחוֹן וְכֹחַ לְוַאי. כְּמוֹ שַׂר, נָגִיד וְכָל שְׂרָרָה גַּם לָנוּ יֵשׁ כָּאן מִשְׁטָרָה. בָּאוֹטוֹבּוּס, דֶּרֶךְ אַגַּב, זוּג בַּלָּשִׁים הֵם גַּב אֶל גַּב, וּבִמְדִינַת הַפַּרְעוֹנִים כִּמְעַט כֻּלָּם לוֹבְשֵׁי מַדִּים. וּמַה אֹמַר וַאֲתָאֵר נָא, בִּיעָף חוֹלֶפֶת אֶל-עָמַרְנָה. וּמִתָּאוֹ מֵצִיץ בַּבּוּן כְּשֶׁמַּבָּטוֹ קְצָת לֹא הָגוּן. בְּטוּנָה-גֶבֶּל נֶטוֹ נֶטוֹ אִישׁ לֹא בִּקֵּר מֵאָז מָנֶטוֹ. בָּאוֹטוֹבּוּס שִׂמְחָה, גִּילָה, וּבֶּקִי שָׁם מִתְהוֹלְלָה. חוֹלְפִים כְּפָרִים, יְאוֹר כָּחֹל, וּמִסָּבִיב רַק חוֹל וָחוֹל. בְּדִיחוֹת עָפוֹת, מַרְצֶה מַשְׁמִים, קָהָל לוֹ רַק – הַבַּלָּשִׁים. וְדֶנְדֶרָה וְגַם לוּקְסֹור בָּא הַחֹשֶׁךְ, עוֹמְדִים בַּתּוֹר. מִקְדָּשִׁים וַעֲמוּדִים, קִבְרֵי מְלָכִים וּנְגִידִים. וְעַל קִירוֹת גּוֹיֵי הַיָּם, בֵּינוֹת לְמֶרְכָּבוֹת וָדָם, אַחֵינוּ מְצִיצִים בְּלִי חֹק מִנִּי עָבָר רָחוֹק רָחוֹק. קוֹם-אוֹמְבּוֹ בָּא, וְלַיִל רַד. מַכּוֹת מִצְרַיִם כְּמוֹ בָּרָד עָגְנוּ סְפִינוֹת הַרְבֵּה הַרְבֵּה. וְצָרְפָתִים כְּמוֹ אַרְבֶּה תָּקְפוּ מִקְדָּשׁ, וּמֶטֶר מֶטֶר שָׁם נָעֲלוּ הַנִּילוֹמֶטֶר. אַךְ גַּם אַחֵינוּ הַיְּקָרִים קְצָת נִהְיוּ שָׁם בַּרְבָּרִים. עִם עֶרֶב בְּחֶשְׁבּוֹן גִּימַטְרָא נָחַתְנוּ בִּמְלוֹן הַקְּלִיאוֹפַּטְרָה. לְקוֹל קִשְׁקוּשׁ הַמַּעֲלִית סוֹחֶבֶת מִטְעָנָה יַמִּית. וּבְלִי שִׁירִים, בְּלִי מַרְשׁ וָלֶכֶת שָׁם מִזְדַּחֵל לוֹ אִזְדָּרֶכֶת. הוֹמֶה רוֹעֵשׁ לוֹ הַמַּזְגָּן מֵעַל רְחֹוב וְשׁוּק נִרְגָּן. אַךְ נֶחָמָה לָנוּ פּוּרְתָּא, טוֹב אַבּוּ-סִימְבֶּל מִמִּטָּה. שָׁעָה שָׁלוֹשׁ וּמֵאָחֹור יְפֵהפִיָּה שֶׁהִיא גַּם חוֹר. פִּסְלֵי עָנָק בְּאוֹר מִדְבָּר וְתִמָּהוֹן שֶׁאֵין לוֹ גְּמָר. אַסוּאַן רוֹגַעַת כְּמוֹ פְּנִינָה, אֲנַחְנוּ עַל קַרְשֵׁי סְפִינָה. וְאוֹבֶּלִיסְקִים כְּמוֹ בָּתִּים לֹא בְּדִיּוּק הֵם מְחָטִים. וְכָךְ הִגַּעְנוּ בְּלִי מֵשִׂים לְרֶכֶב הַבַּרְזֶל, יָשִׂים אֶת פְּעָמָיו אֶל הַבִּירָה, לֹא נִשְׁכָּחֶנּוּ בִּמְהֵרָה. רַכֶּבֶת לַיְלָה לְקָהִיר, קַטָּר שֶׁל אֵשׁ מֵתִים מֵעִיר....

Read More

רעמסס השני – המלך אשר לא ידע את ה'

מאמר קצר וברור על רעמסס השני וזיהויו כפרעה של יציאת מצרים. מאת יהודה קפלן ואריאלה רונס -צפריר / מוזיאון ארצות המקרא בירושלים "ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר ה' אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר. ויאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח." (שמות ה', א-ב) חלק ניכר פרשת יציאת בני ישראל ממצרים, המוגדת מדי שנה בליל הסדר, עוסק בעימות בין משה ואהרון לבין פרעה, מלך מצרים, שאינו נזכר בשמו (פרעה איננו שמו הפרטי של המלך המצרי. משמעות המושג פרעה, פֶּר-עֶאַ במצרית עתיקה, היא "בית גדול". במרוצת הזמן קיבל מושג זה גם את המשמעות של המושג "מלך"). מי היה אם כן אותו פרעה קשה לב שמנע מבני ישראל לצאת ממצרים ואף הכביד את עולו עליהם? הסיפור המקראי אינו מציין במפורש את זהותו של אותו פרעה, אולם מצויים בו רמזים אחדים המסייעים אולי למקם אותו בתקופה היסטורית ידועה. "וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס" (שמות א', יא) ערי המסכנות (ערי מחסנים לפי רש"י, והשוו גם המסופר על חזקיהו מלך יהודה בדברי הימים ב' לב, כח) פִּתֹם ורעמסס, זוהו עם שתי ערים מצריות חשובות שנבנו בימיה של השושלת ה-י"ט בתקופת הממלכה החדשה (מאות 12-13 לפנה"ס). פתם מזוהה עם העיר פֶּר-אַתוּם ("ביתו של אל השמש אַתוּם") ואילו רעמסס מזוהה עם פֶּר-רעמסס ("ביתו של רעמסס"). בשם רעמסס כונו מספר מלכים שהשתייכו לשושלת הי"ט. משמעות השם רעמסס במצרית עתיקה היא "בנו של (אל השמש) רע". ניתן לומר אם כך שיש לחפש את אותו פרעה בין מלכיה של השושלת ה-י"ט, אולם מי מבין כל ה"רעמססים" שמלכו בשושלת זו הוא אותו פרעה? יש הסוברים כי המפתח לפתרון שאלה זו מצוי בכתובת שנחקקה על גבי מצבה המנציחה את נצחונו של פרעה מרנפתח, בנו של רעמסס השני, על השבטים הלובים ממערב למצרים, בסוף המאה ה13- לפנה"ס (המצבה מוצגת היום במוזיאון הלאומי בקהיר). בכתובת נזכרים גבולות הממלכה המצרית כולה, וכן, הישגים צבאיים נוספים. במצבה, שהתפרסמה בכינוי "מצבת ישראל", מופיע האזכור הקדום ביותר של השם 'ישראל' מחוץ לתנ"ך. בהתייחסו לכיבושיו בכנען, מזכיר מרנפתח שלושה ישובים: אשקלון, גזר וינועם, ומוסיף כי "ישראל הוּשַׁם (חוסל) אין לו זרע". הכתובת מלמדת אמנם כי בימיו של מרנפתח, בנו של רעמסס השני, התקיימה בכנען ישות בשם 'ישראל', אולם אין היא מבהירה מה היה טיבה של ישות זו (עם, קבוצת שבטים או משפחות), מה היו נסיבות הופעתה בכנען, ומתי התרחש הדבר. לא מעט חוקרים סבורים כי היות ובימי מרנפתח התקיימה בכנען ישות בשם 'ישראל', הרי שיש לחפש את פרשת יציאת מצרים בתקופה שקדמה למרנפתח מחד, אך לא לפני ימיה של השושלת ה-י"ט, בה שלטו מלכים בשם 'רעמסס' מאידך. רעמסס השני, המלך המפורסם ביותר בשושלת זו, ששלט על מצרים במשך 67 שנים (1290 –...

Read More

150 קילומטר דרומה מקהיר. מה כבר יכול לקרות??

כתבה ב- Ynet: שני כתבי המגזין "בלייזר", רם גלבוע ואלעד בן־דוד, חשבו לבדוק כמה רחוק בתוך מצרים יכול להגיע תייר ישראלי להגיע עד שיעצרו אותו אנשי כוחות הביטחון, או אחרים…. מהדברים משתמע שלמרות הרושם הגברי-הרפתקני-מסוקס שהם ניסו ליצור, הפחד הכניע אותם די מהר. אבל מעניין לקרוא את הכתבה שלמרות שהיא כתובה לעיתים ב"בוטות בלייזרית" אופיינית, היא יכולה אולי לגלות לנו קצת מה התרחש מאחורי הקלעים כשאדם, סלווה ואכרם (גם להם היה אכרם) התווכחו עם השוטרים בכל מקום… הנה כמה ציטוטים נבחרים שיוצאי מצרים יוכלו להזדהות איתם: "…בחנות הבשמים אנחנו מבלרוס; בחנות ניירות הפפירוס – לא חנות! מוזיאון מוסמך ומורשה מטעם הממשלה המצרית! – אנחנו ספרדים; עבור הפלסטיני בחנות התכשיטים אנחנו תיירים ממלטה; ובשלב מסוים של הסיבוב אנחנו אפילו ניו זילנדים. כשהמוכרת – לא מוכרת! דוקטורית לפפירוסים ומומחית לזיהוי זיופים! – שואלת איזה שפה מדברים שם, אנחנו עונים "זילנדיה" בלי להתבלבל. זה עובר בהנהון מהוסס מצידה. להבא, כדאי שיהיו לנו תשובות טובות יותר בשלוף." "בכניסה לשירותים יושב ערס ערבי … הוא מתעקש שלא שילמנו דמי שימוש בסך גיניה אחת – פאונד מצרי, שזה בערך 70 אגורות…." "…. הגענו לבירה. חמישה מיליון כלי רכב נוסעים מדי יום בכבישים של העיר הזאת, וזה מרגיש כאילו כולם נוסעים כאן עכשיו. למרות שהלילה כבר ירד מזמן, חלק מהנהגים נוסעים עם אורות כבויים. אחרים עם אורות גבוהים, או עם פנס אחד, או עם אורות חניה. זה חוסך דלק וצפיפות אוכלוסין. וכולם צופרים, כל הזמן. בפקקים, בכבישים סואנים, ברחובות ריקים לחלוטין…." "כל רגע מתרחשות מסביבך חמש כמעט־תאונות, אבל אף אחד לא ממש מתעצבן או אפילו מתרגש … לפני שיצאנו אמרו לנו שהנסיעה בכבישי מצרים היא כמו רכבת הרים, אבל אף אחד לא אמר שממול מגיעה רכבת נוספת." "….כולם ניגשים להציע לך עזרה בלי לצפות לשום תמורה פרט לכסף…" "…בכל רחבי הבירה מוצבים שוטר או שניים מדי כמה עשרות או מאות מטרים, קבוצות של שוטרים בכל צומת, מגינים בליסטיים מיושנים בכל רחוב. נדמה שזה מעסיק חצי מהאוכלוסייה ומכניע את החצי השני. "הם אף פעם לא רחוקים", אומר נציג השגרירות הבכיר ומסובב את צווארו כדי להשקיף על כל האולם, ואחר כך על הכניסה. "בוא נאמר שגם בדרך לכאן בוודאי היתה לכם השגחה". בקיצור, זה שאנחנו פרנואידים לא אומר שלא רודפים אחרינו." לקריאת הכתבה המלאה ב- Ynet לחצו כאן. חג יציאת מצרים שמח...

Read More