הזמנה לערב לוי אשכול בדגניה ב'
יונ08

הזמנה לערב לוי אשכול בדגניה ב'

ערב בשיתוף עם "מכון לוי אשכול" וארכיון דגניה ב' בואו בהמוניכם !!!  

Read More
כנס "שבילים" השני לזכרו של אורי דביר
מרץ03

כנס "שבילים" השני לזכרו של אורי דביר

סטודנטים יקרים, בין התאריכים 26-27.3.15, ו'-ז' בניסן, ימים חמישי ושישי, יתקיים כנס "שבילים" השני לזכרו של אורי דביר. נושא הכנס השנה יהיה מעיינות ונחלים בישראל ויעסוק בהיבטים נופיים, אקולוגים ותרבותיים. פירוט נוסף בתכנייה: 5437_13_hzmana erez israel shvilim נתראה...

Read More
סלע קיומנו- כנס על ארכיאולוגיה, פוליטיקה ותקשורת
ינו01

סלע קיומנו- כנס על ארכיאולוגיה, פוליטיקה ותקשורת

הכנס ׳סלע קיומנו׳, פרי שיתוף פעולה בין המחלקה לתקשורת והמחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת, נערך בשבוע שעבר בבית גבריאל בצמח ובו השתתפו אורי אבנרי, בני ליס, עיתונאים וחוקרים בכירים נוספים. במרכז הכנס עמדו הסוגיות הטעונות של הארכיאולוגיה בישראל בהקשרה הפוליטי והאידיאולוגי, ותפקיד התקשורת בהבניית המציאות באמצעות הממצאים הארכיאולוגיים. הפוליטיקאי לשעבר והעיתונאי הוותיק אורי אבנרי, פתח את הכנס בסקירה של הארכיאולוגיה והפוליטיקה בישראל לאורך שנות קיומה של המדינה. "ההיכרות עם הארץ והממצאים הארכיאולוגיים שבה, הייתה נחוצה לבני דורי על מנת למצוא שורשים שיחברו אותנו עם הארץ". הארכיאולוג הבכיר פרופ' גבי ברקאי, סיפר על עבודת המחקר שהוא עורך בשנים האחרונות בסינון עפר שהוצא מאזור הר הבית, וטען נחרצות: "אין לי אידיאולוגיה בנושא, אני ארכיאולוג". הר הבית, לדבריו, מהווה חור שחור בהיסטוריה של ירושלים, ובגלל הבעיות הפוליטיות, לא נחשפו כמעט ממצאים מהאתר רווי ההיסטוריה החשובה, המהווה כשישית משטח העיר העתיקה, ובו כ-50 חללים תת קרקעיים. הממצאים שהעלה, שופכים אור על תולדות ההר מהתקופה הפרה-היסטורית ועד ימינו. גם הארכיאולוג הוותיק פרופ' אדם זרטל, מהמכללה האקדמית כנרת, התייחס לנושא הפוליטיקה והארכיאולוגיה, ואמר: "הארכיאולוגיה הוא מדע, והמדע הוא מעל הפוליטיקה. מי שעושה שימוש לרעה במדע, הוא האדם ולא הארכיאולוג". זרטל סיפר על החפירות הארכיאולוגיות שערך החל משנות ה-70' באזור השומרון, ובייחוד במזבח שחשף על הר עיבל שהוא מייחס אותו ליהושע המקראי, והתייחס לטענות שהושמעו כנגדו הנוגעות לחפירות בשטחים הכבושים: "זאת הארץ שלנו, היינו בה וגם נהיה בה, ולכן אנחנו חייבים לחקור אותה". כנגד דבריהם של הארכיאולוגים הבכירים, טען יונתן מזרחי מהארגון "עמק שווה", העוסק בארכיאולוגיה בצל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כי "כל עשייה ארכיאולוגית מלווה תמיד באידיאולוגיה". מזרחי הדגיש כי כל ממצא ארכיאולוגי, חייב להגיע עם הסבר ופרשנות של הארכיאולוג , "ופרשנות תמיד קשורה בזהות שלנו", אמר מזרחי. במושב הסוגר של הכנס, התכנסו לדיון שעסק בארכיאולוגיה ופוליטיקה פרופ' אלי פולק ממכון ויצמן, ד"ר נמרוד לוז מהמכללה האקדמית כנרת וראמז עיד מאוניברסיטת ברן בשוויץ  שהבוקר התפרסמה בהארץ כתבה על מחקרו שם צוטט ד״ר מוטי אביעם. פרופ' פולק אמר כי יש להתייחס לארכיאולוגיה ככלי מדעי, שאינו צריך להיות מכשיר אידיאולוגי. עיד הציג אל מול אמירה זו, את מחקרו שעוסק באתרי מורשת עולמיים בישראל, והראה כיצד מדינת ישראל אכן עושה שימוש פוליטי באתרי המורשת הארכיאולוגיים שהוכרו על ידי אונסק"ו, ומתעדפת מורשת אחת על פני אחרת באתרים אלו. ד"ר לאה מנדלזיס, ראשת המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית כנרת אמרה בכנס: "הארכיאולוגיה מסעירה את הדמיון הלאומי, הדתי והמסורתי בישראל, בעיצוב זהות יהודית וישראלית. אנו למדים כיצד הממצאים הארכיאולוגיים משמשים כלי שרת בידי הכוחות הפוליטיים, שמנסים לקבוע למי שייכת הארץ הזאת. התקשורת, בחשיפת הממצאים, מבנה וממסגרת את המציאות הפוליטית, בהתאם לסיקור שלה את הארכיאולוגיה. לכן בהחלט ניתן לקבוע כי הארכיאולוגיה והתקשורת, משולבים זה בזה, בקשר בלתי ניתן לניתוק". ד"ר מוטי אביעם, מייסד מכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית ומרצה בכיר במחלקה ללימודי א"י במכללה...

Read More
כנס ראש פינה החמישי
יול21
Read More

חג פסח שמח לאחינו השומרונים

היום (13/4/14) הוא ערב חג הפסח לפי לוח השנה השומרוני. חג זה ידוע ברחבי הארץ והעולם בזכות הטקס הססגוני של הקרבת זבח הפסח, אותו עושים השומרונים באופן מסורתי כבר אלפי שנים. אלפי אנשים מכל העולם נוהרים ביום זה להר גריזים כדי לחוות חזרה בזמן אל תקופות קדומות כמו בימים שבית המקדש היה קיים והוקרבו קורבנות וזבחים. נאחל מכאן חג פסח שמח לאחינו השומרונים! הנה הסבר על החג מתוך אתר "השומרונים", למידע נוסף בקרו באתר: http://www.shomronim.co.il/14 חג הפסח וטקס הזבח חג הפסח הוא החג הראשון של עם ישראל, הלוא הוא ניסן – ראש החודשים. בחג זה מצווים בני ישראל בתורת משה להקריב זבח לה' (פרק המצווה המלא מופיע בשמות יב'). אי לכך, כל בית אב שומרוני רוכש בכספו שלו שה תמים בן שנתו ומקריב אותו בזבח הפסח. השומרונים חוגגים את חג הפסח בהר-גריזים. למשך שבעה ימים עוברים כל השומרונים שבחולון לביתם אשר בהר-גריזים. לכל משפחה שומרונית המתגוררת בחולון, קיים בנוסף בית פרטי על הר גריזים המשמש אותם למשך שבעת ימי חג הפסח ובשהיה מזדמנת במהלך השנה. טקס זבח הפסח טקס זבח הפסח הוא המקביל של ליל הסדר ביהדות. במקום שולחן ליל סדר ועליו הגדה, יין וגפילטע פיש, השומרונים דבקים בכתוב בתורה מקריבים את קורבן הפסח. כל הקהילה מתאספת בין הערביים לבושים לבן – המסמל חירות – לתחילת טקס הזבח. בשנים האחרונות נוהגים להגיע צלמים, עיתונאים וסקרנים רבים מאחר ומדובר בטקס עתיק מאד, אם לא העתיק ביותר, ומעורר עניין רב. מהלך טקס זבח הפסח ברכת הכהן הגדול– הכהן הגדול מברך את ברכתו ומקריא את הפרק בו מצווים בני ישראל על זבח הפסח- כאשר הכהן מגיע למשפט "ושחטו אותו …" זהו האות לשחיטה. השחיטה– בהינתן האות מהכהן, ועם רדת הערב, שוחטים המוסמכים לכך את הכבשים ברגע אחד. כ-50 כבשים נשחטים באותה דקה. השומרונים נוהגים לברך אחד את השני בברכת חג שמח מייד לאחר השחיטה וכן נהוג כי כל שומרוני מכתים את מצחו בנקודת דם לזכר בני ישראל שהכתימו את משקוף דלתם בדם, כדי שמלאך המוות יפסח עליהם במכת הבכורות. ניקוי הכבשים ושיפודם– לאחר שחיטת הכבשים, מפשיטים את הכבשים מעורם ומכל החלקים האסורים למאכל, ושורפים באש המזבח. לאחר מכן משפדים את הכבשים על שיפודי עץ גדולים כאשר הכבשים שלמים ככתוב: "ראשו על כרעיו על קרבו". ההכנסה לתנורים– השיפודים מוכנסים לתנורים הגדולים ומכוסים מייד עד לאיטום מירבי, הכיסוי הוא באמצעות רשת ברזל, מעליה בד לח ומעל בוץ רטוב וזאת ע"מ למנוע כניסת חמצן שכן הכבשים נצלים מחום התנור בלבד ולא מאש, ככתוב: "לא תאכלו ממנו נא ובשול מבשל במים, כי אם צלי אש". כעת, ממתינים השומרונים סביב התנורים כשעתיים עד לצליית הבשר. אכילת הכבש– כשהבשר צלוי ומוכן לאכילה, מוציאים אותם מהתנורים שלמים על שיפוד, וכל בית אב מתאסף בבית לאכילת הזבח ולקיום המצווה. הכבשים נאכלים בחיפזון ללא תוספות ע"פ הציווי בתורה. והתורה מצווה: "וככה...

Read More

האם נמצאה המחצבה ממנה נחצבו אבני המקדש?

מחצבת ענק מימי בית מקדש השני (מאה 1 לספירה) נחשפה בשבועות האחרונים בחפירות שעורכת רשות העתיקות לפני סלילת כביש 21 ע"י חברת מוריה. כן נחשפו במהלך החפירה, בין היתר, מפתח בן כ-2000, קרדומים, יתדות ביקוע, ועוד. לדברי אירנה זילברבוד, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, "תופעת החציבה יצרה מחזה מרהיב של זקיפי סלע ומדרגות סלע, ומן מכתשים כתוצאה מחציבת האדם. במקום נשארו גושי סלע בשלבים מסויימים של חציבתם, והיו כאלה שנמצאו בשלב מקדים לקראת ניתוק. חלק מהאבנים שנחצבו, אורכן עולה על 2 מטרים. ככל הנראה, נחצבו אבני הענק לטובת מבני ציבור מפוארים בעיר". זילברבוד מסבירה, כי "הקרדומים שימשו לחציבת תעלות הניתוק של גוש האבן ממשטח הסלע, ויתד הביקוע (מן ראש חץ של ברזל דחוס) נועד לנתק את בסיס האבן מן הסלע באמצעות מכות פטיש. מפתח הארכובה שנחשף, וככל הנראה שימש לפתיחת דלת לפני כ- 2000 שנה, הינו מעוקל ובעל זיזים – מה עשה במקום? יתכן שנפל מכיס אחד החוצבים". מחצבות הענק שנחשפו – בגודל כולל של דונם, מצטרפות למחצבות נוספות שתועדו ונחקרו בעבר ע"י רשות העתיקות. מהמחקר עולה, כי השכונות הצפוניות של ירושלים של היום, יושבות על "עיר המחצבות "של ירושלים מימי הבית השני. נשאלת השאלה מדוע החוצבים בחרו דווקא את אזור זה. החוקרים משערים שמשום תצורת הסלע "המלכה"- סוג סלע שהוא נח לחציבה, ומתקשה מיד אחרי חציבתו. בנוסף לכך, מאחר שהשטח הצפוני גבוה טופוגרפית משטח העיר ירושלים של ימי הבית השני, נראה שנקל היה לשנע את אבני הענק, שחלקן שוקל עשרות אם לא מאות טונות, במורד – לאורך המדרון אל שטחי הבנייה. בסמוך למחצבה נחשפה דרך עתיקה מימי הבית השני, וסביר שהיא שמשה לשינוע האבנים הגדולות. חידה נוספת בכל הקשור לשינוע אבני הענק היא כיצד הזיזו אותן. הדעת נותנת כי עשו זאת באמצעות שוורים וכלונסאות עץ, אך המקורות ההסטוריים מהתקופה גם מזכירים מנופי ענק עשוים...

Read More