לפרטים על מסלולי הלימוד המגוונים במחלקה ללימודי ארץ ישראל:
B.A בלימודי ארץ ישראל – תואר יוקרתי מורחב של מכללת כנרת.

 
0

ויאמר, ויען – כתבה מקיפה על ארכיאולוגיה וחקר המקרא

פורסם: יוני 15, 2010 ב מסיפורי ארצנו

כתבה שהתפרסמה בעיתון "מקור ראשון":

"לפני עשר שנים רגשה הארץ, בעיקר קוראי 'הארץ'. הציבור הרחב נחשף לראשונה לטענה שהארכיאולוגיה סותרת את רוב המסופר בתנ"ך, או לפחות אינה מאששת אותו. מאז נרשמה שורת תגליות חדשות תואמות-מקרא, שהאחרונות בהן, מהחורף הזה, הן חומות המלך שלמה וכתובת עברית מתקופתו. האם זה מה שיחולל מהפך בחקר המקרא?"

בכתבה מדובר גם, כמובן, על פרופ' אדם זרטל ועל פרופ' פינקלשטיין.

את הכתבה הביאה רות אנגל-מורגנשטרן. ליטל שטרן צילמה וסרקה. תודה לכן.

להורדת הקובץ: Biblical-Archiology PDF 4.3MB

לצפייה אונליין באמצעות גוגל-מסמכים לחצו כאן.

תגים: , , ,

 
0

ליום הזיכרון: הכאב הפך להיות חלק בלתי נפרד / ארי לוי

פורסם: אפר' 20, 2010 ב מסיפורי ארצנו

הכאב הפך להיות חלק בלתי נפרד, לאורך כל השנה.
נעים בשני מעגלים: מעגל האין ומעגל היש.
לומדים באטיות להוסיף יש מאיר לתוך העולם המלא באין.
הכאב הוא הליכה בחשיכה אין-סופית. קשה לראות את הדרך.
מגששים.
מתבלבלים.
נופלים.
מתאמצים ומשתדלים.
מחפשים.
אל תוך הימים הקשים נכנסים אורות קטנים בעלי עוצמה שלא תיאמן –
חברים:
מילה חמה,
שיחת טלפון,
התייחסות,
לא תישאר לבד,
נזכור להיות איתך גם לאחר יום הזיכרון.
כל אלה הם ניצוצות של אור שמאירים חשיכה גדולה ומרפדים את המכה הקשה.
צריך הרבה אור כדי למצוא ולחזור אל דרך החיים.
יום הזיכרון.
בבקשה, אני רוצה חיבוק גם מחר.


 
0

ההקדמה להגדת הפסח של החיילים העבריים בצבא הבריטי, 1942

פורסם: אפר' 1, 2010 ב מסיפורי ארצנו

מאת: אהוד בן עזר פורסם בחדשות בן עזר ("מכתב עיתי לֵילִי חינם מאת סופר נידח") גיליון מס' 531:


בליל זה, בהתקדש עלינו חג החרות, ליל י"ד בניסן שנת תש"ב [1942], ואנו מסובים יחדיו, חיילי יחידת הנהגים 5 מ.ט. העברית וליבנו נסער וחוגג. נסער הלב, כי לא תמה מצרים לישראל. כי היתה תבל כולה מצרים לנו. נעלה הערב, על ראש שמחתנו באבל יוקד ובחרון שילומים את בתי ישראל ברחבי גולה אשר הפך למו החג לחגא, נזכור את ספינת ישראל סוערה, אשר חופים לא ילקטוה [צ"ל יקלטוה] וחופה האחד, הנכסף, נעול על בריחים. והיתה שמחת חג החרות חרישית ועצורה, כי עלה הכורת על בית ישראל.
בהיותנו מסובים יחדיו, מאות חיילים עברים, בנכר, הרחק מן הארץ, וליבנו עם הבית אשר בשליחותו הלכנו, והוא חוגג וקורץ ממרחקים, וזכרנו את חברינו, אשר נזעקו אל הדגל, וכרעו בדרך. אלו, אשר נפלו ראשונים במערכה ואלו אשר נפלו בשבי האוייב.
נעלה את הבית הערב, את נפתולי בניינו ואת לבטי גידולו. נראנו ממרחקים, והוא קורן ומאיר, ונאמין, כי תגבר בו תחושת מקלט אחרון לאומה מתבוססת בדמה, ופסו אוזלת-היד והתכחשות לתביעת הבניין והנאמנות לו.
בהתקדש עלינו ליל החג, וזכרנו את לי "הסדר" אשתקד, אשר בו חגונו את החג, ואנו קורסים על סלעים בערוץ טוברוק במצור, וחשנו, כי לא הוסר המצור וכי סגר עלינו המצור סביב סביב.
ותיכון בנו אמונת ה"אף על פי כן": כי יכול נוכל למצור מצרים אשר סגר עלינו סביב. ובהתקדש עלינו חג החרות הבא, ומצא אותנו על חורבות משעבדי החרות, דרוכים לבאות ונכונים לעומס הבניין, כאשר יטיל עלינו גורל ישראל. אמן.
לשנה הבאה בירושלים!
יש עוד…

תגים: ,

 
0

עוד על חוקר הפניקים – ד"ר ניסים רפאל גנור / מאת: אילון גנור

פורסם: מרץ 24, 2010 ב מסיפורי ארצנו

מר אילון גנור כתב את הדברים הבאים בתגובה לכתבתה של תקוה וינשטוק, חשבתי כי מן הראוי ליחד לדבריו החשובים פרסום עצמאי המקושר לפרסומה של הגברת וינשטוק. הנה דבריו:


תודה לתקוה וינשטוק על דבריה לזכרו של אבי,
חבל רק שנפלו אי דיוקים רבים. ספרו של אבי "מי היו הפניקים" הוצא לראשונה בעברית ב- 1974
תחת שם נ.ר.גנור בהוצאת רשפים שכעשר שנים מאוחר יותר נעלמה.
מספרת דר' אילת מזר פניקולוגית ידועה ואחת מחשובות הארכאולוגיות (עיר שלמה בירושלים) ונכדתו של מי שהיה רקטור האוניברסיטה העברית וארכאולוג בעל שם בנימין מזר "למדתי באוניברסיטה העברית לפני כשלושים שנה ובאותה תקופה רובנו הסטודנטים לא שלטנו באנגלית היטב; הספר הרציני והעמוק היחיד בנושא הפניקים היה של אחד נ.ר. גנור. היינו ממתינים בתור לקראו כי היה בספרית האוניברסיטה רק עותק אחד" יש עוד…

תגים: , , ,

 
1

הלך לעולמו האיש שאפשר לכנותו "מר פיניקיה"

פורסם: מרץ 22, 2010 ב מסיפורי ארצנו

כתבה: תקוה וינשטוק. פורסם ב"חדשות בן עזר", גיליון מס' 528


הלך לעולמו האיש שאפשר לכנותו "מר פיניקיה" הוא לא היה צאצא של העם הפיניקי שעקר לישראל מהלבנון. גם היסטוריון לא היה. למעשה היה רופא. רופא הילדים ד"ר נסים גנור.

גנור נולד למשפחה ותיקה מאוד בארץ, שראשיתה בצפת, ואחרי רעש האדמה הגדול בעיר עברה ליפו. הוריו, דוד ורוזה מזרחי, הם ממייסדי אחוזת בית ושמותיהם חקוקים על האנדרטה לבוני תל אביב.

אל הפיניקים, להם הקדיש שבעים שנות חיים, הגיע בדרך מפתיעה. כשלמד רפואה בז'נבה, פגש במקרה ספיץ' טרפיסט, מומחה לדיבור. פגישה קריטית. גנור סבל מבעייה: קולו לא התחלף בגיל ההתבגרות והיה קול גבוה, נשיי. המומחה לדיבור הציע לו תרגיל: פתח את הרדיו בקולי קולות – וקרא מספר בקול רם שיגבר על הרדיו. אלפי שנים לפניו עשה דמוסתנס היוני, בכיר הנואמים, תרגיל דומה – אך קולו לא גבר על רדיו (שטרם נולד…) אלא על רעש גלי הים.
יש עוד…

תגים: , , ,

 
0

טרומפלדור בדגניה, מרים את אסתר בידו האחת

פורסם: מרץ 19, 2010 ב מסיפורי ארצנו

כתבה משעשעת ב"חדשות בן עזר", מס. 521

בשנת 1913 שהה יוסף טרומפלור בדגניה ונמצא בה עד אשר עזב את הארץ בקיץ 1914. בואו לקבוצה קשור היה בהתרבות מעשי הריגת שומרים בגליל בידי ערבים. יומיים לאחר הריגתו של משה ברסקי, נהרג יוסף זלצמן בשדות כנרת, ובדצמבר 1913 נהרג בסג'רה השומר יעקב פלדמן.

על בואו של טרומפלדור לקבוצה מסופר בקובץ "דרכה של דגניה": יש עוד…

תגים: , , , ,

זכויות שמורות © 2012 לומדים: לימודי ארץ ישראל העיצוב נבנה ע"י Laptop Geek. נבנה ע"י לינגו מולטימדיה