פורסם: פבר' 24, 2010 ב
קמפוס ים המלח בהמשך לסיפור על רצח הקודחים בעין פשחה, בשנת 1936, שלחתי למר אברהם ריבקינד מספר שאלות בנודע לסיפור ולקשר המשפחתי. אברהם ענה תשובה מפורטת עם סיפורים מעניינים נוספים מאותה תקופה ומהשנים שאחריה ואף צרף תמונה של בני משפחתו מאותה תקופה. הנה לכם היסטוריה ממקור ראשון! לא תמצאו את זה בספרים, רק כאן באתר… (או בקורסים של ד"ר גיורא גודמן)
–
שלום צחי
תודה על תשובתך.
אכן יש לי קשר אישי לענין.
הייתי בן שלש כשהאסון קרה.
אבי המנוח, ברוך ריבקינד, לקחני בזרועותיו לעבור על פני הארונות שבאחד מהם היתה מוטלת גופתו של אחד הקודחים שעבר אצל אבי ושותפו יוסף עמנואל ושנהרג באירוע הטרגי.
זכורני כי שם משפחתו של הקודח שנהרג היה זליקוביץ והוא היה לא רק פועל שעבד אצל אבי אלא גם בן בית אצלנו שמאד אהבתי והייתי קשור אליו בילדותי גם כי היה להם בן בגילי והיינו חברי ילדות.
צריך לזכור גם שבימים ההם היתה קירבה רבה בין כולם בארץ ודלתות הבתים לא היו ננעלות והחיים בארץ נראו אחרת. יש עוד…
תגים: מקור ראשון, סיפורים, עין פשחה, בלעדי, העת החדשה, היסטוריה
פורסם: פבר' 22, 2010 ב
קמפוס ים המלח החיים במרחב האינטרנטי מזמנים מדי פעם מפגשים מעניינים…
לפני כמה שעות קיבלתי אימייל עם סיפור טרגי שהתרחש בעין פשחה, 1936.
להלן הסיפור, אני מצטט:
–
שלום צחי הררי
הגעתי במקרה לאתר
וחשבתי שמן הראוי להוסיף מידע לגבי ההיסטוריה של עין פשחה בתולדות הישוב העברי בארץ ישראל.
בשנת 1936 הוזמנה חברת הקידוחים של ברוך ריבקינד ויוסף עמנואל מפתח תקוה לקדוח קידוח לחיפוש מקורות מים מתוקים בעין פשחה.
למקום ירדה קבוצת קודחים ביחד עם קבוצת שמירה חמושה בנשק קל ברשיון.
באחד הימים הותקפו הקודחים על ידי כנופית ערבים מזוינים ברובים אשר המטירו עלהם אש מן הגבעות החולשות על מקום הקידוח.
מן האש נהרגו במקום שלשה מן הקודחים והשומרים אשר מיד התארגנו והשיבו אש לעבר התוקפים. יש עוד…
תגים: מקור ראשון, סיפורים, עין פשחה, בלעדי, העת החדשה, היסטוריה
פורסם: ינו' 31, 2010 ב
קמפוס ים המלח שלושה ימים של חורף במקום הנמוך בעולם
מגלים עוד רובד בקונפליקט – כמו סיפור שנרקם..
בלהט נאיבי קל להאשים את ה"איש הרע"
שממשיך את דרכי רשעי סדום ועמורה..
אך בעוד מסלול או מפגש מגלים
שהסיפור מורכב בהרבה -ואין כאן שום דבר תמים
אולי חוץ מרגש גואה ורצון אמיתי לתקן
ולהשיב ימינו קדם (ומים לירדן גם כן)..
לראות את התובנות דרך עיניכם –היה מרגש,
כאשר ב 11:00 בלילה הדיון עוד לוהט כמו אש!
ההעמקה שלכם והחיבור לנושא היו מרשימים
ואף יותר מכך החיבור בינכם – אתם מקסימים! יש עוד…
פורסם: ינו' 26, 2010 ב
קמפוס ים המלח סוף סוף בבית, אחרי מקלחת חמה וטובה, התמונות מועברות ברגעים אלו למחשב וזה בדיוק הזמן המתאים לסיכום הקמפוס.
אגב, מי שרוצה מוזמן/נת לשלוח אלי את הסיכום האישי שלו/שלה ואני אעלה אותו לאתר, אחרי הכל – חסרונה של ליטל מורגש גם מבחינה זו.
לחצו כאן לצפיה לתמונות ה-מ-ד-ה-י-מ-ו-ת של בניה (אפשר גם בפיקסה) ואפשר גם לראות תמונות שבניה צילם בסיורים קודמים.
בקצרה – היה מורכב ומסובך! אלו מילות המפתח. איך שלא נמשוך את השמיכה הזו שנקראת שיקום בקע ים-המלח – למישהו יהיה קר…
אבל היה גם מדהים! השילוב של התחומים בהם נגענו בליווי ההרצאות המושקעות של החברים, התוספות וההרצאות של דלית יחד עם ההרצאות של הבכירים בהם פגשנו סיפקו זווית ראיה רחבה ועמוקה כאחד על מכלול הבעיות של איזור ים המלח בעבר, בהווה ובעתיד.
אך כל זה לא היה מוצלח כל-כך בלי האווירה הטובה, הארוחות המושקעות, הארגון והמארגנים, הסדר, נהג האוטובוס, ההתנדבות הכוללת מצד כולם לעזרה בכל דבר וההרגשה הטובה, שאני חושב שכולם יכולים להזדהות איתה – להיות בין חברים.
הטיול למצדה היה "מעלף" (תרתי משמע) והשאיר אותי עם השאלה בה התחבטתי די ברצינות: "מה אתם הייתם עושים?"
מנכ"לים וסמנכ"לים ניסו למרוח אותנו בסיפורים במקום בקרמים, אבל נראה שהדעה הכללית לא הוסטה בעקבות זאת, ובעזרת בניה, אפילו הוכתר מנהל ההסברה של מפעלי ים המלח כגיבור הלאומי שמציל את העולם מכל סבלותיו…
הסכמתי בצער עם המסקנה הפסימית, אך המציאותית, של דלית שלא משנה מה נעשה ואיך נרצה לתקן – המצב לא יחזור לקדמותו, ב- 30 השנים הקרובות ימשיך המפלס רק לרדת עוד ועוד מדי שנה. כמה קל לאדם להרוס וכמה קשה לשקם. אני חושב שהתובנה העיקרית שלי מהסיור הזה היא: "סוף מעשה במחשבה תחילה" – את כל מה שאנחנו מתכננים לעשות צריכה ללוות המחשבה והחקירה על התועלת להווה מול ההשפעות לעתיד. תזכרו את זה כשתהיו גדולים ודוקטורים ויבקשו מכם חוות דעת לפני הקמת איזשהו פרוייקט גרנדיוזי…
עד כאן ה"בקצרה", ועכשיו דעתי האישית קצת יותר באריכות: יש עוד…
תגים: מצדה, עין גדי, קמפוס ים המלח, שימור מול פיתוח, דרום, דלית גסול, ים המלח, יריחו
