סלע קיומנו- כנס על ארכיאולוגיה, פוליטיקה ותקשורת
ינו01

סלע קיומנו- כנס על ארכיאולוגיה, פוליטיקה ותקשורת

הכנס ׳סלע קיומנו׳, פרי שיתוף פעולה בין המחלקה לתקשורת והמחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת, נערך בשבוע שעבר בבית גבריאל בצמח ובו השתתפו אורי אבנרי, בני ליס, עיתונאים וחוקרים בכירים נוספים. במרכז הכנס עמדו הסוגיות הטעונות של הארכיאולוגיה בישראל בהקשרה הפוליטי והאידיאולוגי, ותפקיד התקשורת בהבניית המציאות באמצעות הממצאים הארכיאולוגיים. הפוליטיקאי לשעבר והעיתונאי הוותיק אורי אבנרי, פתח את הכנס בסקירה של הארכיאולוגיה והפוליטיקה בישראל לאורך שנות קיומה של המדינה. "ההיכרות עם הארץ והממצאים הארכיאולוגיים שבה, הייתה נחוצה לבני דורי על מנת למצוא שורשים שיחברו אותנו עם הארץ". הארכיאולוג הבכיר פרופ' גבי ברקאי, סיפר על עבודת המחקר שהוא עורך בשנים האחרונות בסינון עפר שהוצא מאזור הר הבית, וטען נחרצות: "אין לי אידיאולוגיה בנושא, אני ארכיאולוג". הר הבית, לדבריו, מהווה חור שחור בהיסטוריה של ירושלים, ובגלל הבעיות הפוליטיות, לא נחשפו כמעט ממצאים מהאתר רווי ההיסטוריה החשובה, המהווה כשישית משטח העיר העתיקה, ובו כ-50 חללים תת קרקעיים. הממצאים שהעלה, שופכים אור על תולדות ההר מהתקופה הפרה-היסטורית ועד ימינו. גם הארכיאולוג הוותיק פרופ' אדם זרטל, מהמכללה האקדמית כנרת, התייחס לנושא הפוליטיקה והארכיאולוגיה, ואמר: "הארכיאולוגיה הוא מדע, והמדע הוא מעל הפוליטיקה. מי שעושה שימוש לרעה במדע, הוא האדם ולא הארכיאולוג". זרטל סיפר על החפירות הארכיאולוגיות שערך החל משנות ה-70' באזור השומרון, ובייחוד במזבח שחשף על הר עיבל שהוא מייחס אותו ליהושע המקראי, והתייחס לטענות שהושמעו כנגדו הנוגעות לחפירות בשטחים הכבושים: "זאת הארץ שלנו, היינו בה וגם נהיה בה, ולכן אנחנו חייבים לחקור אותה". כנגד דבריהם של הארכיאולוגים הבכירים, טען יונתן מזרחי מהארגון "עמק שווה", העוסק בארכיאולוגיה בצל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כי "כל עשייה ארכיאולוגית מלווה תמיד באידיאולוגיה". מזרחי הדגיש כי כל ממצא ארכיאולוגי, חייב להגיע עם הסבר ופרשנות של הארכיאולוג , "ופרשנות תמיד קשורה בזהות שלנו", אמר מזרחי. במושב הסוגר של הכנס, התכנסו לדיון שעסק בארכיאולוגיה ופוליטיקה פרופ' אלי פולק ממכון ויצמן, ד"ר נמרוד לוז מהמכללה האקדמית כנרת וראמז עיד מאוניברסיטת ברן בשוויץ  שהבוקר התפרסמה בהארץ כתבה על מחקרו שם צוטט ד״ר מוטי אביעם. פרופ' פולק אמר כי יש להתייחס לארכיאולוגיה ככלי מדעי, שאינו צריך להיות מכשיר אידיאולוגי. עיד הציג אל מול אמירה זו, את מחקרו שעוסק באתרי מורשת עולמיים בישראל, והראה כיצד מדינת ישראל אכן עושה שימוש פוליטי באתרי המורשת הארכיאולוגיים שהוכרו על ידי אונסק"ו, ומתעדפת מורשת אחת על פני אחרת באתרים אלו. ד"ר לאה מנדלזיס, ראשת המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית כנרת אמרה בכנס: "הארכיאולוגיה מסעירה את הדמיון הלאומי, הדתי והמסורתי בישראל, בעיצוב זהות יהודית וישראלית. אנו למדים כיצד הממצאים הארכיאולוגיים משמשים כלי שרת בידי הכוחות הפוליטיים, שמנסים לקבוע למי שייכת הארץ הזאת. התקשורת, בחשיפת הממצאים, מבנה וממסגרת את המציאות הפוליטית, בהתאם לסיקור שלה את הארכיאולוגיה. לכן בהחלט ניתן לקבוע כי הארכיאולוגיה והתקשורת, משולבים זה בזה, בקשר בלתי ניתן לניתוק". ד"ר מוטי אביעם, מייסד מכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית ומרצה בכיר במחלקה ללימודי א"י במכללה...

Read More
ערב פתיחת שנה
אוק28

ערב פתיחת שנה

הסטודנטים בשנה א' מזמינים את כל תלמידי ומרצי המחלקה נשב בחוץ, כל כך יפה, יפה הליל נשיר רעים, נשיר לקול צלילי מיתר שירים פשוטים, שירים יפים שירים שאין כמותם……. תלמידי ומרצי המחלקה ללימודי ארץ ישראל מוזמנים לערב פתיחת שנה בקיבוץ תל קציר! (המיקום המדויק יפורסם בהמשך…) נפגש בקיבוץ תל קציר בתום סיור פתיחת השנה, ביום חמישי, ה 30.10 לערב של הכנת פיצות על הסאג׳, וכמיטב המסורת – בירה ונשירה עם מיטב נגני וזמרי המחלקה. עלות של 25 ש"ח לעדי שרעבי (שנה א'). במידה ובורכתם בכישרון נגינה/ /אתם רוצים לעזור/יש לכם שאלות/אתם מוזמנים להתקשר לעדי 0528585861 . מצפים לראותכם! איגוד תלמידי המחלקה ללימודי ארץ ישראל בקיבוץ תל...

Read More
ערב לזכרה של בוגרת המחלקה רחלי קרסו ז"ל
אוג06

ערב לזכרה של בוגרת המחלקה רחלי קרסו ז"ל

סטודנטים יקרים, ביום ראשון יד' באב, 10.8.14 בעשה 18:00 יתקיים ערב לזכרה של בוגרת המחלקה ללימודי ארץ ישראל, רחלי קרסו ז"ל פרטים נוספים בהזמנה המצורפת משפחת...

Read More
כנס ראש פינה החמישי
יול21
Read More
שבוע חפירות בכפר היהודי שיחין בגליל
יונ29

שבוע חפירות בכפר היהודי שיחין בגליל

עוד עונת חפירות בשרידי הכפר היהודי שיחין שבגליל התחתון, מצפון לציפורי. החפירה משותפת לאוניברסיטת סמפורד באלבאמה ולמכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת. פרופ' ג'יימס סטריינג' מסמפורד וד"ר מרדכי אביעם מכנרת הם הארכיאולוגים העומדים בראש המשלחת. בפעם השלישית, 28 סטודנטים מהמחלקה ללימודי א"י ישראל השתתפו בחפירה במסגרת קורס "חפירה לימודית". השנה נחשף קטע נוסף מהקיר הצפוני של בית הכנסת שבו היה סף פתח שהיה מורכב משתי אבני גיר גדולות ביותר. כמו כן המשיכו להתגלות בעונה זו עדויות חשובות ומעניינות אודות ייצור כלי החרס של הקדרים היהודים בתקופה הרומית. ממשיך להפתיע המספר הגדול של תבניות אבן ליצירת נרות שמן מחרס ועד כה יש בידי החופרים 15 חלקים של תבניות אבן. זהו המספר הגדול ביותר של תבניות שנתגלה עד כה ביישוב כפרי בארץ. נראה כי הכפר שיחין היה מרכז חשוב ביותר לייצור נרות שמן בגליל במאות ב' ג' לסה"נ. נתראה בשנה הבאה...

Read More
פויקה חדש למחלקה
יונ23

פויקה חדש למחלקה

הסטודנטים שיצאו השנה לרומא, תרמו למחלקה ללימודי ארץ ישראל סיר פויקה לסיורים, קמפוסים וארועים מיוחדים אז מהו פויקה? פּוֹיְקֵה הוא סיר מברזל יצוק שנועד לשמש ככלי בישול בתנאי שטח. הפויקה מתאים במיוחד למטרה זו מאחר שהוא מפזר את אנרגיית החום הגדולה אותה הוא סופג באופן שווה לכל חלקיו, תכונה שהופכת אותו למתאים לבישול בצד המדורה. הפויקה הוא כלי בישול נפוץ בקרב האפריקנרים בדרום אפריקה. לטענתם, אבותיהם הביאו אותו עמם מהולנד, שם נבנו לראשונה סירים מסוג זה כאשר ייחודם נמצא בסוג הסגסוגת שמשמשת ליציקת סיר והכיל חול מיובש- דבר שהקנה לסגסוגת חוזק רב ושטח פנים חלק יותר . סירים דומים נמצאו גם ברחבי האי הבריטי, לשם הגיעו מהולנד. חוקרים סבורים כי ייתכן שהסיר הגיע לדרום אפריקה עם המתיישבים הבריטים ואומץ על ידי האפריקנרים. בראשית העשור הראשון של המאה ה-21 זכה הפויקה לפופולריות רבה בקרב חיילים ומטיילים. קישורים נוספים: פויקה בשטח: המדריך השלם המדריך לקמפינג: איך עושים פויקה...

Read More