סלע קיומנו- כנס על ארכיאולוגיה, פוליטיקה ותקשורת
ינו01

סלע קיומנו- כנס על ארכיאולוגיה, פוליטיקה ותקשורת

הכנס ׳סלע קיומנו׳, פרי שיתוף פעולה בין המחלקה לתקשורת והמחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת, נערך בשבוע שעבר בבית גבריאל בצמח ובו השתתפו אורי אבנרי, בני ליס, עיתונאים וחוקרים בכירים נוספים. במרכז הכנס עמדו הסוגיות הטעונות של הארכיאולוגיה בישראל בהקשרה הפוליטי והאידיאולוגי, ותפקיד התקשורת בהבניית המציאות באמצעות הממצאים הארכיאולוגיים. הפוליטיקאי לשעבר והעיתונאי הוותיק אורי אבנרי, פתח את הכנס בסקירה של הארכיאולוגיה והפוליטיקה בישראל לאורך שנות קיומה של המדינה. "ההיכרות עם הארץ והממצאים הארכיאולוגיים שבה, הייתה נחוצה לבני דורי על מנת למצוא שורשים שיחברו אותנו עם הארץ". הארכיאולוג הבכיר פרופ' גבי ברקאי, סיפר על עבודת המחקר שהוא עורך בשנים האחרונות בסינון עפר שהוצא מאזור הר הבית, וטען נחרצות: "אין לי אידיאולוגיה בנושא, אני ארכיאולוג". הר הבית, לדבריו, מהווה חור שחור בהיסטוריה של ירושלים, ובגלל הבעיות הפוליטיות, לא נחשפו כמעט ממצאים מהאתר רווי ההיסטוריה החשובה, המהווה כשישית משטח העיר העתיקה, ובו כ-50 חללים תת קרקעיים. הממצאים שהעלה, שופכים אור על תולדות ההר מהתקופה הפרה-היסטורית ועד ימינו. גם הארכיאולוג הוותיק פרופ' אדם זרטל, מהמכללה האקדמית כנרת, התייחס לנושא הפוליטיקה והארכיאולוגיה, ואמר: "הארכיאולוגיה הוא מדע, והמדע הוא מעל הפוליטיקה. מי שעושה שימוש לרעה במדע, הוא האדם ולא הארכיאולוג". זרטל סיפר על החפירות הארכיאולוגיות שערך החל משנות ה-70' באזור השומרון, ובייחוד במזבח שחשף על הר עיבל שהוא מייחס אותו ליהושע המקראי, והתייחס לטענות שהושמעו כנגדו הנוגעות לחפירות בשטחים הכבושים: "זאת הארץ שלנו, היינו בה וגם נהיה בה, ולכן אנחנו חייבים לחקור אותה". כנגד דבריהם של הארכיאולוגים הבכירים, טען יונתן מזרחי מהארגון "עמק שווה", העוסק בארכיאולוגיה בצל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כי "כל עשייה ארכיאולוגית מלווה תמיד באידיאולוגיה". מזרחי הדגיש כי כל ממצא ארכיאולוגי, חייב להגיע עם הסבר ופרשנות של הארכיאולוג , "ופרשנות תמיד קשורה בזהות שלנו", אמר מזרחי. במושב הסוגר של הכנס, התכנסו לדיון שעסק בארכיאולוגיה ופוליטיקה פרופ' אלי פולק ממכון ויצמן, ד"ר נמרוד לוז מהמכללה האקדמית כנרת וראמז עיד מאוניברסיטת ברן בשוויץ  שהבוקר התפרסמה בהארץ כתבה על מחקרו שם צוטט ד״ר מוטי אביעם. פרופ' פולק אמר כי יש להתייחס לארכיאולוגיה ככלי מדעי, שאינו צריך להיות מכשיר אידיאולוגי. עיד הציג אל מול אמירה זו, את מחקרו שעוסק באתרי מורשת עולמיים בישראל, והראה כיצד מדינת ישראל אכן עושה שימוש פוליטי באתרי המורשת הארכיאולוגיים שהוכרו על ידי אונסק"ו, ומתעדפת מורשת אחת על פני אחרת באתרים אלו. ד"ר לאה מנדלזיס, ראשת המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית כנרת אמרה בכנס: "הארכיאולוגיה מסעירה את הדמיון הלאומי, הדתי והמסורתי בישראל, בעיצוב זהות יהודית וישראלית. אנו למדים כיצד הממצאים הארכיאולוגיים משמשים כלי שרת בידי הכוחות הפוליטיים, שמנסים לקבוע למי שייכת הארץ הזאת. התקשורת, בחשיפת הממצאים, מבנה וממסגרת את המציאות הפוליטית, בהתאם לסיקור שלה את הארכיאולוגיה. לכן בהחלט ניתן לקבוע כי הארכיאולוגיה והתקשורת, משולבים זה בזה, בקשר בלתי ניתן לניתוק". ד"ר מוטי אביעם, מייסד מכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית ומרצה בכיר במחלקה ללימודי א"י במכללה...

Read More
כנס ראש פינה החמישי
יול21
Read More
שבוע חפירות בכפר היהודי שיחין בגליל
יונ29

שבוע חפירות בכפר היהודי שיחין בגליל

עוד עונת חפירות בשרידי הכפר היהודי שיחין שבגליל התחתון, מצפון לציפורי. החפירה משותפת לאוניברסיטת סמפורד באלבאמה ולמכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת. פרופ' ג'יימס סטריינג' מסמפורד וד"ר מרדכי אביעם מכנרת הם הארכיאולוגים העומדים בראש המשלחת. בפעם השלישית, 28 סטודנטים מהמחלקה ללימודי א"י ישראל השתתפו בחפירה במסגרת קורס "חפירה לימודית". השנה נחשף קטע נוסף מהקיר הצפוני של בית הכנסת שבו היה סף פתח שהיה מורכב משתי אבני גיר גדולות ביותר. כמו כן המשיכו להתגלות בעונה זו עדויות חשובות ומעניינות אודות ייצור כלי החרס של הקדרים היהודים בתקופה הרומית. ממשיך להפתיע המספר הגדול של תבניות אבן ליצירת נרות שמן מחרס ועד כה יש בידי החופרים 15 חלקים של תבניות אבן. זהו המספר הגדול ביותר של תבניות שנתגלה עד כה ביישוב כפרי בארץ. נראה כי הכפר שיחין היה מרכז חשוב ביותר לייצור נרות שמן בגליל במאות ב' ג' לסה"נ. נתראה בשנה הבאה...

Read More
הסיור המחלקתי לרומא 2014
פבר28

הסיור המחלקתי לרומא 2014

באור ראשון ליום ראשון בשבוע טסו כ-40 סטודנטים מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת לסיור לימודי ברומא. 2 מרצים בכירים במחלקה, ד״ר יעקב (יקי) אשכנזי וד״ר מרדכי (מוטי) אביעם, הדריכו את הסיור עם מיטב ההסברים ובראיית הסיור ככלי נוסף וחשוב להעשרת הידע של הסטודנטים במחלקה. במהלך חמשת ימי הסיור ביקרו הסטודנטים באתרים מרכזיים וחשובים בהיסטוריה של רומא, ובין היתר נסענו גם לביקור של יום בהריסות העיר פומפיי, שנחרבה בהתפרצות הר הגעש ווזוב. בטח אתם שואלים את עצמכם, מה הקשר בין לימודי ארץ ישראל וסיור לימודי ברומא, אז חשוב להדגיש כי הקשר הוא קרוב מאוד, וזאת לאור ההיסטוריה המשותפת של שתיהן. האימפריה הרומית שלטה במרחב הארץ ישראלי כ-700 שנים, ושרידים רבים נמצאים במדינת ישראל ומעידים על כך. בסיור זה למדנו הסטודנטים על עליית קרנה של רומא כאימפריה, אך גם על נפילתה, ובכלל על רוב זמנה של רומא בהיסטוריה, כולל בימי הביניים, תקופת הרנסנס ועוד. הסיור כלל את הכרת רומא בדרך האהובה על הסטוגנטים במחלקה – דרך הרגליים! סיורים רגליים נערכו לאורך כל רחבי העיר במהלך הסיור, ביניהם בפיאצה נאבונה, ברובע היהודי, בפורום כולל בשער טיטוס הידוע, בקולוסיאום, בקטקומבות היהודיות, בכנסיות רבות וחשובות בעיר (ביניהן הפנתיאון, בזיליקת יוחנן פאולוס הקדוש [מקום מושבו של בישוף רומא, הלא הוא האפיפיור], בזיליקת סנטה מריה מג׳ורה, סן פייטרו אין וינקולי ועוד) ולסיום בקריית הוותיקן, בקפלה הסיסטינית ובמוזיאונים החשובים הנמצאים בה, כולל ב-2 חפירות ארכיאולוגיות חשובות, אחת חדשה במיוחד, אשר נפתחו בעזרתה האדיבה של שגרירות ישראל בותיקן. לאחר 5 ימים חזרנו הסטודנטים עייפים אך מרוצים, שמחים לקחת חלק בסיור מעשיר ומעמיק זה, אשר אורגן בהובלתה של סטודנטית במחלקה – שושי...

Read More

סאלח שבתי – סטריאוטיפ או ראי התקופה? הכנה לשיעור מחר

בעקבות איזכורו של הסרט "סאלח שבתי" בשיעור האחרון בקורס "מדינת ישראל  – עשורים ראשונים", של ד"ר גיורא גודמן, שעסק בנושא "המתחים העדתיים בשנות החמישים", מומלץ לקרוא דעה נוספת ואולי קצת אחרת על הסרט ועל דמותו של סאלח שבתי אותו מתאר כותב הכתבה כך: "דמות כלל מזרחית, עם מבטא מיוחד, הליכה כפופה ותכונות אללה יוסתור: קמצן, אלים, פרימיטיבי, תחמן", ועוד: "לסאלח שבתי אין תכונה אחת חיובית. אדם רע מכל הבחינות. אחד שחותר תחת יסודות המדינה, מהווה סכנה לרעיון הציוני". האם שיקף סאלח שבתי את מציאות התקופה בה עוסק הסרט? או שמא הוא פרי יציר דמיון ששירת "אינטרסים אשכנזיים"? ואולי בכלל הוא גולם שקם על יוצרו ותפס מקום נכבד כל-כך עד שז'אנר שלם (ומצליח מאד, בקופות) התפתח בעקבותיו, אותו ז'אנר סרטים המוכר לנו כ"סרטי בורקס". "סאלח שבתי לא לבד. רוב גיבורי סרטי הבורקס, הז'אנר הפופולרי בקולנוע הישראלי בשנות השישים והשבעים, הם סטריאוטיפים מהלכים, שעוצבו על ידי יוצרים אשכנזים וקיבעו את דמותו של המזרחי בתודעה הישראלית. ששון הערס ב"צ'רלי וחצי", פארוק המשוגע ב"אלכס חולה אהבה", מרגו הזונה המרוקאית של מנחם גולן." כותב הכתבה הוא רון כחלילי, שווה לקרוא עליו קצת בויקיפדיה, לפני שניגשים לקריאת הכתבה. רון כחלילי מביא נקודת מבט מפוקחת וניסוחים מדוייקים לדברים שאולי חלק מאיתנו מרגיש מדי יום העצמאות כאשר מרתון "סרטי בורקס" משודר בערוצים המסחריים. כשמגלים את נוסחת הבורקס: "גיבור מזרחי עממי נחות שמגיע לכאורה מהשוליים, הדת, המסורת. הוא ניצב מול אשכנזייה עליונה, בלונדינית, מלכת יופי. הסביבה ובמיוחד המשפחה האליטיסטית בורגנית שלה תתנגד לקשר. איך את הולכת עם הפושטק הזה, האבק אדם, הוא יוביל אותך לביבים. בניגוד לכל הסיכויים הם מתחברים ומגשימים את חלום האינטגרציה. בסוף הסרט וכולם שרים ביחד 'לחיי העם הזה'…" אז עולות השאלות: האם זוהי מראת המציאות? האם זה מה שמייצג "עצמאות"? על זה חלמנו 2,000 שנות? האם זה כל מה שיש לעולי המזרח (על הטעות הגיאוגרפית אכתוב בפעם אחרת) להציע? ולמה הצליחו כ"כ סרטי הבורקס? על חשבון מי הבדיחה, את מי  זה הצחיק ולמה? על כך בכתבתו המעמיקה של של כתב מעריב, אלון הדר: "לא חשוב מאיזו עדה: 50 שנות בורקס קולנועי ישראלי", בה הוא מראיין את רון כחלילי לקראת צאת הסדרה התיעודית המרתקת שלו "סרט שחור לבן", המתארת את סיפורם המופלא, העצוב וגם המקומם של סרטי הבורקס בישראל (פרק הראשון ישודר בשבת בערוץ 8 של הוט). הכתבה משובצת בקטעי וידאו משלל סרטי הבורקס הידועים. חשוב לקרוא, זהו פרק מרתק בהיסטוריה של התרבות ותת-התרבות בעת החדשה! עוד מבט ביקורתי על הסרט: "סאלח שבתי – משום מקום לשום דבר" / אלה שוחט. פורסם ב"פרוזה" הירחון לספרות...

Read More

סרטונים לצפיה כרקע לסיור ביום חמישי – מדינת ישראל בעשורים הראשונים

ביום חמישי 23/12/2010 יתקיים סיור עם ד"ר גיורא גודמן במסגרת הקורס: "העת החדשה: מדינת ישראל – עשורים ראשונים". לפניכם שני סרטונים מארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג, שיתנו קצת רקע מקדים למקומות בהם נסייר: Hope from the Huleh Drew Pearson Report on Israel's Living Desert ניפגש...

Read More