שבוע חפירות בכפר היהודי שיחין בגליל
יונ29

שבוע חפירות בכפר היהודי שיחין בגליל

עוד עונת חפירות בשרידי הכפר היהודי שיחין שבגליל התחתון, מצפון לציפורי. החפירה משותפת לאוניברסיטת סמפורד באלבאמה ולמכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת. פרופ' ג'יימס סטריינג' מסמפורד וד"ר מרדכי אביעם מכנרת הם הארכיאולוגים העומדים בראש המשלחת. בפעם השלישית, 28 סטודנטים מהמחלקה ללימודי א"י ישראל השתתפו בחפירה במסגרת קורס "חפירה לימודית". השנה נחשף קטע נוסף מהקיר הצפוני של בית הכנסת שבו היה סף פתח שהיה מורכב משתי אבני גיר גדולות ביותר. כמו כן המשיכו להתגלות בעונה זו עדויות חשובות ומעניינות אודות ייצור כלי החרס של הקדרים היהודים בתקופה הרומית. ממשיך להפתיע המספר הגדול של תבניות אבן ליצירת נרות שמן מחרס ועד כה יש בידי החופרים 15 חלקים של תבניות אבן. זהו המספר הגדול ביותר של תבניות שנתגלה עד כה ביישוב כפרי בארץ. נראה כי הכפר שיחין היה מרכז חשוב ביותר לייצור נרות שמן בגליל במאות ב' ג' לסה"נ. נתראה בשנה הבאה...

Read More

נחשף בית כנסת שומרוני בן כ- 1500 שנה

בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בבית שאן נחשף בית כנסת שומרוני בן כ- 1500 שנה. במקום נמצאה כתובת שלשונה "זה בית המקדש". פרסום ראשון: 20/09/10, 10:21 / אורנית עצר צילום: SKYVIEW, באדיבות רשות העתיקות בית כנסת שומרוני בן כ-1500 שנה התגלה לפני החגים מדרום-מערב לבית שאן. בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות במימון משרד הבינוי והשיכון, לפני הרחבת שכונת מגורים מדרום לבית שאן במרחק כחצי קילומטר ממערב לכביש הבקעה (כביש 90), נחשפו שרידי בית כנסת ובית חווה חקלאית שפעלו בתקופה הביזנטית המאוחרת, אשר לא היו מוכרים עד כה. לדברי ד"ר וליד אטרש ויעקב הראל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "גילוי בית כנסת שומרוני נוסף בעורף החקלאי שמדרום לבית שאן, מעשיר את המידע הקיים על האוכלוסייה השומרונית בתקופה זו. נראה שהמבנים שנחשפו במקום נבנו בשלהי המאה ה-5' לספירה והמשיכו להתקיים עד ערב הכיבוש המוסלמי בשנת 634 לספירה, אז נטשו השומרונים את המתחם. נראה שבית הכנסת שנחשף כעת תפס מקום חשוב בחיי החקלאים שגרו בסביבתו, ושימש כמרכז החיים הרוחניים, הדתיים והחברתיים. בתקופה הביזנטית (המאה ה-4 לספירה), בהנהגתו של בבא-רבה, הייתה בית שאן מרכז שומרוני חשוב. בהנהגתו, זכו השומרונים להיות אומה ריבונית המעצבת את גורלה. זאת, עד סוף ימיו של הקיסר יוסטיניאנוס, אז מרדו השומרונים נגד השלטון. המרד דוכא ותם קיומם של השומרונים כאומה". החוקרים מוסיפים, כי המבנה שנחשף היה מורכב מאולם מלבני (8 X 5 מ') וחזיתו פונה לדרום מערב, לכיוון הר גריזים, המקודש לשומרונים. בקירות האולם הותקנו חמש גומחות מלבניות שבהן מוקמו ככל הנראה ספסלים מעץ. רצפת האולם הייתה עשוייה פסיפס צבעוני, מעוטרת בדגם גיאומטרי, ובמרכזה הייתה כתובת ביוונית, שממנה נחשף קטע מהשורה האחרונה T[]OUTON NEWN "זה בית המקדש". לדעת ד"ר לאה דיסגני מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שתרגמה את הכתובת – תכנית המבנה, כיוונו ותוכן הכתובת, מתאימים לבית כנסת שומרוני. כידוע, בעבר נתגלו בבית שאן שני בתי כנסת שומרוניים. האחד מכונה "בית לאונטיס", והוא מורכב ממערכת חדרים המקיפה חצר; בדרומו של המבנה מצוי חדר תפילה קטן (7X7 מ'), ששימש כחלק מאכסניה, והשני – בית הכנסת השומרוני, הממוקם בתל אצטבה – מחוץ לחומות העיר הביזנטית. סמוך לבית הכנסת נחשף גם בית חווה המשתרע על שטח העולה על 1500 מ"ר. בית זה היה מורכב מחצר מרכזית שסיבה מחסנים, ובחלק הדרומי היו בית מגורים, אולם אירוח ומתקני תעשייה. צילום: באדיבות רשות...

Read More

סיור לבית הכנסת מימי בית שני במגדל

במסגרת "כנס ראש פינה" הראשון לחקר היישוב היהודי בגליל – שזכה לשם: "התלמוד הירושלמי – היצירה והתקופה" בחסות המכללה האקדמית כנרת והמדרשה למורשת ישראל בראש פינה, נערכו היום (15.7) ואתמול סיורים לאתר העתיקות במגדל, בו נתגלה ב-2009 בית כנסת מימי בית שני, עם פסיפסים ואבן יוצאת דופן עם עיטורי מנורה. כתב וצילם: צחי הררי. קבוצה הטרוגנית במיוחד, שלא הצלחתי לעמוד על הרכבה הדמוגרפי, ירדה מהאוטובוס הממוזג היישר אל החום של אגן הכנרת, לביקור באחד האתרים שעשו מהפכה של ממש במחקר של תקופת בית שני.  נפגשנו באתר החפירות עם ד"ר דינה אבשלום-גורני, ארכיאולוגית ותיקה ונמרצת, שהתפנתה מניהול החפירות לטובת הדרכת משתתפי הכנס. התחלנו את הסיור בסקירה של דינה ממנה ניתן להבין את מורכבות האתר- השטח בו מתבצעות החפירות הוא שטח פרטי השייך לכנסיה קתולית  במקסיקו, השטח מנוהל ע"י חברת "ארק ניו גייט" ועתיד לקום בו מרכז קניות גדול (כבר בבניה מתקדמת), מלון גדול ו"מרכז של דו שיח וכבוד בין הדתות ובין התרבויות השונות" כפי שהצהיר בעבר נציג החברה. בתא השטח הזה, לא נערך מעולם סקר ארכיאולוגי והוא לא נכלל בשום תכנית חפירות, כך שלא היה כל ידע ארכיאולוגי מוקדם עליו, למרות שידוע שהיה באיזור ישוב גדול בימי בית שני בשם "טריכיאה" או "טריכי". יוספוס פלביוס, בספרו "מלחמות היהודים" (ספר ב', פרק כא, 4) כותב: "מספר בני טריכיאה היה כארבעים אלף איש". נזכיר שוב את המספר הזה בתיאור בית הכנסת בהמשך. השטח היה שייך בעבר לאחד מותיקי מגדל שעשה בו שימוש חקלאי. בשנות ה-70 של המאה ה-20 נבנה במקום מלון "הוואי" והוכשר איזור גדול הכולל תשתיות, בריכות, חוף ומבני עזר – כל אלו עמדו בגובה של בין 1/2 מטר ל-2 מטר מעל לעתיקות, ובאורח "נס", כהגדרת דינה, לא פגעו קשות בעתיקות. לאחר שהמלון נסגר מכר בעל השטח, כאמור, את השטח לכנסיה המקסיקנית ואמא שלו מקללת אותו על כך עד עצם היום הזה (מידע פנים-מקומי מנועם!) התחלנו את הסיור בכניסה לאתר החפירות בצפיה אל מתחם שהוגדר כ"מתחם מחסנים", בו נמצאו חדרים ובהם כלי אחסון רבים מקרמיקה מתוצרת בית יוצר מקומי. ההשערה היא כי מתחם זה שימש כמתחם מחסנים הקשור לנמל שהיה ממזרחו. יש לציין שפחות מ-100 מטר דרומה משם נחשף ע"י ארכיאולוגים פרנציסקנים נמל גדול הבנוי אבן בסגנון רומי ברמה גבוהה מאד. משם המשכנו צפונה לאורך קטעי חפירות בהם נמצאו בריכות מיוחדות, שפורקו ואולי יוחזרו וישוחזרו לאחר סיום הבניה. מימיננו ראינו תעלת מים גדולה, בנוייה אבן, שנועדה לנקז את מי הגשמים המתנקזים מואדי חמאם ומציפים את האיזור בחורף. משמאלנו ניתן לראות שרידים של מבני מגורים שחלקם נחפרו ותוואי של שדרת רחוב אשר במקביל אליה הלכנו. בסוף שדרת הרחוב הגענו אל מתחם ציבורי, אשר בליבו התגלה הממצא המהפכני – בית הכנסת. ברחוב המוליך אל ביה"כ ניתן לראות ממצאים מעניינים כמו חלק עליון של טוחנת קמח גדולה, ובהמשך הרחוב, סמוך לבית הכנסת – מעין...

Read More

סיור-שיעור לבית הכנסת ואדי חמאם ומאמר חדש של ד"ר עוזי ליבנר על האתר

סיור-שיעור אחרון במסגרת הקורס "בתי כנסת קדומים בארץ ישראל" עם ד"ר חיים בן-דוד – לבית הכנסת שבח'רבת ואדי חמאם. הגענו בעיצומה של החפירה בניהולו של ד"ר עוזי ליבנר שחופר מטעם האוניברסיטה העברית. עוזי, שהוא גם בוגר המחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללת כנרת, הסביר לנו בשטח על הממצאים ועל הפסיפסים המיוחדים שנמצאו בבית הכנסת. בשטח פגשנו גם בוגר נוסף של המכללה – שריה פרידמן, שבא לסייע באיתור מטבעות. נתבקשנו שלא לפרסם תמונות מן החפירה, כך שהתמונות כאן למטה – זה מה שיש… אבל יש את הסיכום של ליטל: סיור מספר 7 חרבת חמאם, וגם – בכתב העת "קדמוניות" האחרון (139) הופיע מאמרו של ד"ר עוזי ליבנר המסכם את החפירות והממצאים, כולל תמונות של הפסיפסים הנדירים ושאר הממצאים. את המאמר אפשר למצוא באתר הטל"ם של הקורס, או בספריה. סיור בתי כנסת – חרבת חמאם Hamam 4 photos Slideshow...

Read More

בית הכנסת דורא אירופוס

בהמשך לסקירתו של שלומי אוביצקי בשיעור, הנה המצגת שחיים בן-דוד הציג ומקורות נוספים על בית הכנסת: המצגת להורדה / צפייה סקירה מתוך האתר "דעת": דורא אירופוס יישוב בצפון-מזרח סוריה, ששרידיו נחשפו לאחר מלחמת העולם הראשונה. בחפירות נתגלה בית כנסת יהודי. נוסף לבית הכנסת נחשפו במקום מבנים פרטיים, מקדשים פגאניים וכנסייה. דורא אירופוס שימשה תחנת מעבר בדרך המחברת בין הודו לבין הים התיכון. היא נבנתה כמבצר אשורי, חרבה ונבנתה שוב בשנת 300 לפני הספירה בידי סלווקוס ניקטור היווני, ממפקדי צבאו של אלכסנדר הגדול. סלווקוס הוא שהוסיף לדורא את השם אירופוס על שם עיר הולדתו במקדוניה. מאז שימשה דורא אירופוס יישוב ספר על הגבול שבין הממלכה הפרתית ולאחריה הממלכה הפרסית במזרח לבין היוונים ומאוחר יותר הרומאים במערב. העיר שמרה על אופיה היווני גם ששלטו בה הפרסים, ואוכלוסייתה המעורבת דיברה ארמית או יוונית. כבר במאה השנייה לספירה הייתה בדורא אירפוס קהילה יהודית שבנתה לעצמה בית כנסת בתוך מתחם מגורים בקרבת החומה המערבית של העיר. בשנת 245 לספירה, תחת שלטון רומאי, הוגדל בית הכנסת וקירותיו עוטרו בציורים. אחת עשרה שנים מאוחר יותר פלשו מערבה חילות הממלכה הפרסית-ססאנית וכבשו מן הרומאים שטחים גדולים בסוריה. בעת המסע הצבאי צרו הפרסים על דורא אירופוס והחריבוה. לקראת המצור חיזקו מפקדי העיר את ביצורי היישוב על ידי מילוי עפר ברחוב הסמוך לחומה ובניית סוללה משופעת מעל הבתים הסמוכים לו. ביניהם היה גם בית הכנסת. פעולה זו חייבה את הריסת תקרתו של בית הכנסת, הריסת הקיר המזרחי וחלקים מן הקיר הצפוני והדרומי. פסולת הבניין והעפר שמילאו את בית הכנסת שמרו עליו במשך מאות שנים עד לחשיפתו בשנים .1933-1932 חשיבותו של בית כנסת זה רבה ביותר בזכות שני ממצאים: גומחת ההיכל וציורי הקיר. בתקופת המשנה והתלמוד לא היה לספרי התורה מקום קבוע בבית הכנסת, והם הוחזקו בתוך תיבה ניידת שניצבה בחדר סמוך לאולם התפילה או במבנה נפרד. התגבשות ארון הקודש או ההיכל כמקום אחסון קבוע של ספרי התורה החלה בתפוצות כבר במאה השלישית, ובארץ ישראל הופיע מתקן זה לראשונה במאה הרביעית. ההיכל, המעוצב כגומחה בקיר המערבי של בית הכנסת בדורא אירופוס, הוא המוקדם ביותר ששרד. הציור שמעליו, משקף את תפיסתם הדתית של בני הקהילה. כל קירות בית הכנסת מכוסים ציורים בנושאים תנ"כיים. העובדה שיהודי דורא אירופוס לא חששו מאמנות הציור מעידה על גישתה האוהדת של ההנהגה הרוחנית לאמנות. גישה זו באה לידי ביטוי גם בפסיפסי בתי הכנסת של ארץ ישראל. יש להניח, שציורי הקיר היו במאה השלישית בגדר חידוש בעיצוב פנים בתי הכנסת, ומעיד על כך התלמוד הירושלמי "ביומוי דרבי יוחנן שרון ציירין על כותלא ולא מחי בידייהו" (בימיו של רבי יוחנן התחילו מציירים על הכתלים ולא מיחה בידם). (עבודה זרה פרק ג' הלכה ג'). בציורי הקיר בבית הכנסת מתוארים אירועים מחיי עם ישראל. חלק מן הציורים הוא על פי המקרא וחלקם על פי המדרש. חוקרים רבים ניסו להסביר את...

Read More

סיור בתי כנסת: עין נשוט, דיר עזיז, אום אל-קאנטיר – קשתות רחבעם

הסיור האחרון בקורס בתי כנסת עם ד"ר חיים בן-דוד. אקורד הסיום המרשים היה כמובן הביקור בבית הכנסת המפואר באום אל-קאנטיר בהדרכתו המאלפת של ד"ר חיים בן-דוד. האתר מוכר גם בשמו החדש "קשתות רחבעם" ע"ש רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל. סיכום הסיור יבוא בהמשך. הסיכום של ליטל: סיור מספר 6 עין נשוט דיר עזיז אום אל קאנטיר מצורף התרשים של בית הכנסת דיר עזיז שהכנתי לרפרט (צחי) : תכנית בית הכנסת בדיר עזיז תמונות מהסיור (חוץ מדיר עזיז, שלא יכולתי לצלם כי הייתי עסוק ברפרט… אני אחזור לצלם ולטבול בבריכה שם בקרוב): חזרתי, לחצו לצפייה בתמונות מדיר עזיז ומהבריכה "עין כנף" שנבנתה מחדש לזכרו של אשי נוביק ז"ל, תושב כנף שנהרג במלחמת לבנון השניה. סיור בתי כנסת קדומים בגולן Golan Sinagogue רמת הגולן 56 photos Slideshow...

Read More