סרטונים לצפיה כרקע לסיור ביום חמישי – מדינת ישראל בעשורים הראשונים

ביום חמישי 23/12/2010 יתקיים סיור עם ד"ר גיורא גודמן במסגרת הקורס: "העת החדשה: מדינת ישראל – עשורים ראשונים". לפניכם שני סרטונים מארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג, שיתנו קצת רקע מקדים למקומות בהם נסייר: Hope from the Huleh Drew Pearson Report on Israel's Living Desert ניפגש...

Read More

סיור בעקבות רכבת העמק עם ד"ר גיורא גודמן

סיור מעניין ושונה ממה שהורגלנו, לא עוד אבנים וקירות ששרדו רק עד גובה חצי מטר, אלא מוזיאונים ממוזגים ומייצגים אור-קוליים. סיכומון של ליטל: דוח סיור 14 רכבת העמק ועוד: כתבה ב"הארץ" על קרון המטוס של ברוך קטינקא, אחד הסטארט-אפיסטים הראשונים שהיו בארץ ישראל, האיש שהצדיק את אימרה: "המח היהודי ממציא לנו פטנטים". הנה התמונות: Error: the communication with Picasa Web Albums didn't go as expected. Here's what Picasa Web Albums said: The Picasa API is deprecated. See https://developers.google.com/picasa-web/ for more details and the migration guide. צילם: צחי...

Read More

כנס 100 שנות קיבוץ – במכללה האקדמית כנרת, עמק הירדן

הנכם מוזמנים לכנס מאה שנות קיבוץ אולם "בית בוסל", דגניה א' י"ד-ט"ו באייר תש"ע. 28-29 באפריל 2010 אירועים קרובים נוספים: רצ"ב הזמנה ליריד אקולוגי שני המתקיים בשטח בית ספר עתיד בקעת כנרות (ליד קיבוץ בית זרע). יום שני 10/5/2010 בשעות 16:00-20:00 ביריד – מגוון הפעלות לכל המשפחה ללא תשלום. סדנאות, הרצאה, סרטונים, הפעלות אקולוגיות  ועוד. בנוסף יוצבו בשטח דוכני מכירה ואוכל. שי לכל משתתף. בכניסה הראשית. בשעה 19:00 הצגה ד"ר מולקולה. על הבמה המרכזית. מתאים לכל המשפחה. הכניסה ללא תשלום. הזמנה ליריד האקולוגי יום עיון שנתי בגן הבוטני בהר הצופים האוניברסיטה העברית בירושלים יום ראשון, כב' בסיון תשס"ט,...

Read More

ההיסטוריה של קביעת קו הגבול בין ישראל למצרים

מאת: יונתן זיגמנד ההיסטוריה של קביעת קו הגבול בין ישראל למצרים ארכה כ150 שנה,מפירמאן(צו) הירושה של מוחמד-עלי ב1841 ועד שנת 1988 עם סיום הבוררות בין ישראל למצרים לגבי קו הגבול בטאבה.לאורך 150 השנה התנהל הדיון על הקו בין אימפריות,מדינות, תנועות לאומיות וגופים בין-לאומיים שונים. ברוב תקופת השליטה העות'מאנית על אזור מזרח הים-התיכון(מהמאה ה16) נמצאות מצרים וארץ-ישראל תחת שלטון רשות מרכזית אחת,ואין קו גבול ברור בין מחוז דמשק, שארץ-ישראל נכללת בו לבין מחוז מצרים. במחצית הראשונה של המאה ה19,מוחמד עלי,שליט מצרים מטעם העות'מאנים,צובר עוצמה פוליטית וכוח צבאי רב,ונקלע לחילוקי דעות עם השלטון באיסטנבול.עלי פולש עם כוחות צבא לכיוון ארץ-ישראל וכובש אותה,ואת אזור לבנון וסוריה,ומאיים לפלוש אל אנטוליה,לבה של תורכיה.המעצמות האירופאיות רוצות לשמור על שלמות האימפריה העות'מאנית וכופות על עלי להסיג את כוחותיו בחזרה למצרים. בתמורה עלי זוכה בפירמאן הירושה,ובו הכרה בעלי כשליט מצרים,ובזכות צאצאיו לרשת אותו.מתפרסמת מפה אשר קובעת את גבולות מצרים מול האימפריה העות'מאנית.סיני מחולקת לשלושה חלקים:האזור שמצפון לקו העיר סואץ-רפיח ניתן למצרים.האזור שדרומית לקו העיר סואץ-עקבה ניתן למחוז חיג'אז(חצי-האי ערב),והמשולש שנותר במרכז סיני ואזור הנגב ניתן לנפת ירושלים שבשליטה ישירה של איסטנבול(מפאת רגישותה של העיר כמרכז דתי של שלוש הדתות). בשנות ה80 של המאה ה19,עם ההשתלטות בפועל של בריטניה על מצרים,מתנהלים חילופי דברים ותכתובות בין התורכים לבריטים בשאלת מיקום קו הגבול.הבריטים מעוניינים להרחיק את התורכים,ויש שאומרים אף את הגרמנים בעלי-בריתם,ככל שניתן מתעלת-סואץ שנחפרה בשנות ה60. בסופו של דבר התורכים המשיכו לראות בהסכם מ1841  כתקף,אך לא כך הבריטים שהסתמכו על הוראה תורכית להקמת תחנת משמר בראש מפרץ-אילת(לאבטחת שיירות עולי הרגל למכה)כהסכמה לקביעת קו הגבול בקו שבין רפיח למפרץ-אילת. הוויכוח פרץ מחדש בתחילת המאה ה20.התורכים אשר רצו להשיג שליטה יותר חזקה על אזור המריבה הקימו את העיר באר-שבע ונפה שלה בדרומה של ארץ-ישראל.כמו-כן הקמתה של מסילת-הברזל החיג'אזית(שהגיעה דרומה עד מען)בסיוע גרמני,עוררה את חששם של הבריטים.קרומר,קונסול בריטניה במצרים,ולמעשה שליטה בפועל,החליט לפעול לקביעת קו גבול ברור. בינואר 1906 פרץ המשבר,כשהגיע בארמלי,קצין בריטי עם חיילים מצריים לאום-רשרש וביקש להקים שם תחנת משמר.הקצין התורכי בעקבה,רושדי פאשה,שידע כנראה מראש על כוונת הבריטים,התנגד לכך בצורה תקיפה והכוח נסוג. בתגובה הקים פאשה תחנת משמר תורכית באום-רשרש.לאחר מספר שבועות שבו המצרים כשבכוונתם להתמקם בטאבה,אך פאשה הקדימם והציב בטאבה משמר תורכי.אל המפרץ שוגרה אוניית מלחמה בריטית ודרישה לפינוי טאבה מהכוחות התורכים. גם לכך התנגד פאשה בתקיפות.המצב המתוח נמשך עד אפריל,אז החלה להתנהל פעילות דיפלומטית למציאת פתרון.אחת מההצעות הייתה לחלק את סיני לשני חלקים,במתיחת קו בין אל-עריש בצפון לראס מוחמד בדרום,אך גם הצעה זו נפלה. רק באוקטובר 1906 הושג הסכם על קו גבול שיעבור מרפיח אל טאבה.המצרים זכו בשליטה על רוב המעיינות לאורך הקו(דרך עולי הרגל)כקציימה,עין-קאדיס וכונתילה,וכן אל-מפרק וטאבה.לתורכים ניתנו ראס א-נקב ואל-קטאר(עין-נטפים),וכך הם שמרו לעצמם את השליטה על הדרך מהערבה לאום-רשרש ועקבה.מעניין לציין שהתנועה הלאומית המצרית תמכה בעמדת השלטון העות'מאני כנגד הבריטים,לא מרצון להחזרת השלטון העות'מאני,אלא משום שראו במדיניות...

Read More

ראי, אדמה, כי היינו בזבזנים עד מאוד! / שאול טשרניחובסקי

גל גפני שלח קישור לסיכום על השיר של טשרניחובסקי שגודמן דיבר עליו בשיעור: לסיכום המלא לחצו כאן. "השיר נכתב ב-1938, בתקופת המרד הערבי שגובה קורבנות מהיישובים העבריים תחת המנדט הבריטי – השיר מדבר על שכול. אנחנו בתקופה של מחתרות והאפשרות להתגונן מצומצמת וישנה גם תחושה ששלטונות המנדט לא הוגנים כלפי היהודים – ישנה תחושה קשה, בייחוד כאשר נופלים אנשים. טשרניחובסקי מתייחס ביצירתו אל החוויה הזו." ראי,אדמה,כי היינו בזבזנים עד מאוד! בחיקך, מלון-ברכה,מעון סתר, זרע טמנו…לא עוד פניני זגוגיות של כוסמת, זרע חטה כבדה, גרגר שעורה חתול כתם, שבלת-שועל חרדה. ראי, אדמה, כי היינו בזבזנים עד מאוד: פרחי פרחים בך טמנו רעננים ובהוד, אשר נשקתם השמש מנשיקתה ראשונה, מצניע חן עם יפה קלח, קטרת כוסו נכונה. ועוד שידענו צהרים בעצם התם, ובטרם רוו טל של בוקר בחלומות-אור נבטם. הא לך הטובים בבנינו, נער טהר-חלומות, ברי לב, נקיי כפים, טרם חלאת אדמות, וארג יומם עודו שתי,ארג תקווה יום יבוא, אין לנו טובים מכל אלה. את הראית? ואיפה? ואת תכסי על כל אלה. יעל הצמח בעתו! מאה שערים הוד וכח, קדש לעם מכורתו! ברוך קרבנם בסוד מות, כפר חיינו בהוד… ראי,אדמה, כי היינו בזבזנים עד...

Read More

אז מה עשו הרומאים עבורנו?? (על הסרט בריאן כוכב עליון)

חלק מביבליוגרפיית החובה הלא רשמית של כל סטודנט במחלקה ללימודי ארץ ישראל זה הסרט "בריאן כוכב עליון" או בשמו המקורי: "Life of Brian"! סאטירה מעולה ומדוייקת על התקופה הרומית בארץ ישראל, כולל הכהן הגדול, כולל המרד, כולל ישו, כולל הכל! לחצו כאן לצפייה בסרט המלא אונליין ביוטיוב (פלייליסט המכיל 9 חלקים של כ- 10 דקות כל אחד) סצינה מצויינת אותה הזכיר היום ד"ר גיורא גודמן בשיעור היא הסצינה בה מנהיגי המרד היהודי מתריסים: "מה בעצם עשו הרומאים עבורנו??" ומקבלים תשובות מפורטות…. קובי קלאך (תודה, קובי) שלח אלי את הקישור הישיר לסרטון באיכות מעולה, אז הנה: ואם אין לכם זמן לראות את כל הסרט, אז לפחות תראו את הסצינות הבאות: עונש הסקילה על אמירת שם השם המפורש. איך מאייתים "רומאים – לכו הביתה"? על השמות הרומאים המצחיקים – למות מצחוק. אקטיביזם – מעשים ולא דיבורים! – זה מה שסוכם בפרוטוקול ישיבת הוועד… "החזית העממית של יהודה" כנגד "חזית יהודה העממית" – על הפילוג בעם. והנה עוד אחד: "יש לנו אויב משותף" (חלק מתחקיר ביקורת על התכנית) חובה להתמקח בשוק… נביא בשער משיח נולד, ולפי כל הכללים – מביא את העם לשיממון המדבר, ממציא להם אוכל יש מאין, מרפא את חשוכי המרפא, עומד בציפיות המאמינים ובסוף אפילו מוציאים להורג כופר במשיח שרק נולד… דבר המשיח למאמינים: כולכם אינדיבידואלים, כולכם שונים, תאמינו בעצכם, תהיו עצמכם, אל תתנו לאף אחד להגיד לכם מה לעשות… הצליבה ומחלקת המתאבדים של יהודה – בהקשר של השיעור האחרון של מוטי אביעם על מתאבדי יודפת, גמלא, מצדה ועוד…. "תמיד תסתכל על הצד החיובי של החיים" עד כאן… ובפעם הבאה – עוד ביבליוגרפיית חובה (במיוחד למי שהקיבוץ חדש לו): מבצע סבתא...

Read More