סלע קיומנו- כנס על ארכיאולוגיה, פוליטיקה ותקשורת
ינו01

סלע קיומנו- כנס על ארכיאולוגיה, פוליטיקה ותקשורת

הכנס ׳סלע קיומנו׳, פרי שיתוף פעולה בין המחלקה לתקשורת והמחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת, נערך בשבוע שעבר בבית גבריאל בצמח ובו השתתפו אורי אבנרי, בני ליס, עיתונאים וחוקרים בכירים נוספים. במרכז הכנס עמדו הסוגיות הטעונות של הארכיאולוגיה בישראל בהקשרה הפוליטי והאידיאולוגי, ותפקיד התקשורת בהבניית המציאות באמצעות הממצאים הארכיאולוגיים. הפוליטיקאי לשעבר והעיתונאי הוותיק אורי אבנרי, פתח את הכנס בסקירה של הארכיאולוגיה והפוליטיקה בישראל לאורך שנות קיומה של המדינה. "ההיכרות עם הארץ והממצאים הארכיאולוגיים שבה, הייתה נחוצה לבני דורי על מנת למצוא שורשים שיחברו אותנו עם הארץ". הארכיאולוג הבכיר פרופ' גבי ברקאי, סיפר על עבודת המחקר שהוא עורך בשנים האחרונות בסינון עפר שהוצא מאזור הר הבית, וטען נחרצות: "אין לי אידיאולוגיה בנושא, אני ארכיאולוג". הר הבית, לדבריו, מהווה חור שחור בהיסטוריה של ירושלים, ובגלל הבעיות הפוליטיות, לא נחשפו כמעט ממצאים מהאתר רווי ההיסטוריה החשובה, המהווה כשישית משטח העיר העתיקה, ובו כ-50 חללים תת קרקעיים. הממצאים שהעלה, שופכים אור על תולדות ההר מהתקופה הפרה-היסטורית ועד ימינו. גם הארכיאולוג הוותיק פרופ' אדם זרטל, מהמכללה האקדמית כנרת, התייחס לנושא הפוליטיקה והארכיאולוגיה, ואמר: "הארכיאולוגיה הוא מדע, והמדע הוא מעל הפוליטיקה. מי שעושה שימוש לרעה במדע, הוא האדם ולא הארכיאולוג". זרטל סיפר על החפירות הארכיאולוגיות שערך החל משנות ה-70' באזור השומרון, ובייחוד במזבח שחשף על הר עיבל שהוא מייחס אותו ליהושע המקראי, והתייחס לטענות שהושמעו כנגדו הנוגעות לחפירות בשטחים הכבושים: "זאת הארץ שלנו, היינו בה וגם נהיה בה, ולכן אנחנו חייבים לחקור אותה". כנגד דבריהם של הארכיאולוגים הבכירים, טען יונתן מזרחי מהארגון "עמק שווה", העוסק בארכיאולוגיה בצל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כי "כל עשייה ארכיאולוגית מלווה תמיד באידיאולוגיה". מזרחי הדגיש כי כל ממצא ארכיאולוגי, חייב להגיע עם הסבר ופרשנות של הארכיאולוג , "ופרשנות תמיד קשורה בזהות שלנו", אמר מזרחי. במושב הסוגר של הכנס, התכנסו לדיון שעסק בארכיאולוגיה ופוליטיקה פרופ' אלי פולק ממכון ויצמן, ד"ר נמרוד לוז מהמכללה האקדמית כנרת וראמז עיד מאוניברסיטת ברן בשוויץ  שהבוקר התפרסמה בהארץ כתבה על מחקרו שם צוטט ד״ר מוטי אביעם. פרופ' פולק אמר כי יש להתייחס לארכיאולוגיה ככלי מדעי, שאינו צריך להיות מכשיר אידיאולוגי. עיד הציג אל מול אמירה זו, את מחקרו שעוסק באתרי מורשת עולמיים בישראל, והראה כיצד מדינת ישראל אכן עושה שימוש פוליטי באתרי המורשת הארכיאולוגיים שהוכרו על ידי אונסק"ו, ומתעדפת מורשת אחת על פני אחרת באתרים אלו. ד"ר לאה מנדלזיס, ראשת המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית כנרת אמרה בכנס: "הארכיאולוגיה מסעירה את הדמיון הלאומי, הדתי והמסורתי בישראל, בעיצוב זהות יהודית וישראלית. אנו למדים כיצד הממצאים הארכיאולוגיים משמשים כלי שרת בידי הכוחות הפוליטיים, שמנסים לקבוע למי שייכת הארץ הזאת. התקשורת, בחשיפת הממצאים, מבנה וממסגרת את המציאות הפוליטית, בהתאם לסיקור שלה את הארכיאולוגיה. לכן בהחלט ניתן לקבוע כי הארכיאולוגיה והתקשורת, משולבים זה בזה, בקשר בלתי ניתן לניתוק". ד"ר מוטי אביעם, מייסד מכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית ומרצה בכיר במחלקה ללימודי א"י במכללה...

Read More
שבוע חפירות בכפר היהודי שיחין בגליל
יונ29

שבוע חפירות בכפר היהודי שיחין בגליל

עוד עונת חפירות בשרידי הכפר היהודי שיחין שבגליל התחתון, מצפון לציפורי. החפירה משותפת לאוניברסיטת סמפורד באלבאמה ולמכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת. פרופ' ג'יימס סטריינג' מסמפורד וד"ר מרדכי אביעם מכנרת הם הארכיאולוגים העומדים בראש המשלחת. בפעם השלישית, 28 סטודנטים מהמחלקה ללימודי א"י ישראל השתתפו בחפירה במסגרת קורס "חפירה לימודית". השנה נחשף קטע נוסף מהקיר הצפוני של בית הכנסת שבו היה סף פתח שהיה מורכב משתי אבני גיר גדולות ביותר. כמו כן המשיכו להתגלות בעונה זו עדויות חשובות ומעניינות אודות ייצור כלי החרס של הקדרים היהודים בתקופה הרומית. ממשיך להפתיע המספר הגדול של תבניות אבן ליצירת נרות שמן מחרס ועד כה יש בידי החופרים 15 חלקים של תבניות אבן. זהו המספר הגדול ביותר של תבניות שנתגלה עד כה ביישוב כפרי בארץ. נראה כי הכפר שיחין היה מרכז חשוב ביותר לייצור נרות שמן בגליל במאות ב' ג' לסה"נ. נתראה בשנה הבאה...

Read More
הסיור המחלקתי לרומא 2014
פבר28

הסיור המחלקתי לרומא 2014

באור ראשון ליום ראשון בשבוע טסו כ-40 סטודנטים מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת לסיור לימודי ברומא. 2 מרצים בכירים במחלקה, ד״ר יעקב (יקי) אשכנזי וד״ר מרדכי (מוטי) אביעם, הדריכו את הסיור עם מיטב ההסברים ובראיית הסיור ככלי נוסף וחשוב להעשרת הידע של הסטודנטים במחלקה. במהלך חמשת ימי הסיור ביקרו הסטודנטים באתרים מרכזיים וחשובים בהיסטוריה של רומא, ובין היתר נסענו גם לביקור של יום בהריסות העיר פומפיי, שנחרבה בהתפרצות הר הגעש ווזוב. בטח אתם שואלים את עצמכם, מה הקשר בין לימודי ארץ ישראל וסיור לימודי ברומא, אז חשוב להדגיש כי הקשר הוא קרוב מאוד, וזאת לאור ההיסטוריה המשותפת של שתיהן. האימפריה הרומית שלטה במרחב הארץ ישראלי כ-700 שנים, ושרידים רבים נמצאים במדינת ישראל ומעידים על כך. בסיור זה למדנו הסטודנטים על עליית קרנה של רומא כאימפריה, אך גם על נפילתה, ובכלל על רוב זמנה של רומא בהיסטוריה, כולל בימי הביניים, תקופת הרנסנס ועוד. הסיור כלל את הכרת רומא בדרך האהובה על הסטוגנטים במחלקה – דרך הרגליים! סיורים רגליים נערכו לאורך כל רחבי העיר במהלך הסיור, ביניהם בפיאצה נאבונה, ברובע היהודי, בפורום כולל בשער טיטוס הידוע, בקולוסיאום, בקטקומבות היהודיות, בכנסיות רבות וחשובות בעיר (ביניהן הפנתיאון, בזיליקת יוחנן פאולוס הקדוש [מקום מושבו של בישוף רומא, הלא הוא האפיפיור], בזיליקת סנטה מריה מג׳ורה, סן פייטרו אין וינקולי ועוד) ולסיום בקריית הוותיקן, בקפלה הסיסטינית ובמוזיאונים החשובים הנמצאים בה, כולל ב-2 חפירות ארכיאולוגיות חשובות, אחת חדשה במיוחד, אשר נפתחו בעזרתה האדיבה של שגרירות ישראל בותיקן. לאחר 5 ימים חזרנו הסטודנטים עייפים אך מרוצים, שמחים לקחת חלק בסיור מעשיר ומעמיק זה, אשר אורגן בהובלתה של סטודנטית במחלקה – שושי...

Read More

תקופת המתכת, עידן הברזל / מאיר אריאל

אחרי השיעורים בארכיאולוגיה מפי פרופ' אדם זרטל וד"ר מוטי אביעם, אי אפשר שלא להקדיש תשומת לב מיוחדת למילות השיר שמתנגן עכשיו ברדיו… באתר mako אפשר לשמוע אונליין את הביצוע החדש והיפה של ברי סחרוב לשיר. הנה המילים מאתר שירונט: חיית הברזל מילים ולחן: מאיר אריאל תקופת המתכת, עידן הברזל מזכיר לי חיה מחזון דניאל חיית המתכת חיית הברזל כל כך דומה שאני מתבהל… המקור: מאיר אריאל וגם שולי רנד חידש בשנת אחת לבלטשאצר מלך בבל חזון בחלום ראה דניאל ותעלינה ארבע חיות גדולות מהים וכל חיה מסמלת מלכות בעולם והרביעית שונה ומשונה מקודמותיה מפחידה ואימתנית ותקיפה בתנועותיה עם שיני ברזל גדולות אוכלת וגורסת והשאר בציפורני נחושת דורסת ועשר קרנים לה והקטנה מתוכם צומחת וגדלה וצצות בה כעיני בני אדם ופה מדבר גדולות מתרברב סופה להתקטל ולהתחרב חיית המתכת חיית הברזל מלכות משונה שחזה דניאל תקופת המתכת עידן הברזל כל כך דומה שאני מתבהל… כל המגדלים המשוננים האלה הנוגסים בתכלת כל השפיצים האלה בגרפים ברזל כתנין, מתכת כפרד ברזל כציפור, מתכת ג'ירפה ברזל מצופה מתכת ערמומית מוזרמת אלקטרוניקה, מוזרקת נתונים פרצוף של שפחה, לא עושה ענינים עם הרשת הכי גדולה של סוכנים כפולים כל המחשבים האלה המרדימים האלה, העוקרים האלה את אצבעותינו…מעולמנו… תקופת המתכת, עידן הברזל הזו הרביעית שראה דניאל בחזיונות לילה אז בבבל האם זה עכשיו שוב מתגלגל…? גורסת, דורסת, הורסת, הודקת, ומשווקת את זה כחופש דיבור מוצצת ויורקת, משתמשת וזורקת עצם לתחקירני זכות הציבור קרנים שולטות רחוק, עיניים בכל מקום, פה לא מפסיק ללהג אומר מה לרצות, מה לחשוב, מה להיות, מה לעשות ואיך להתנהג והמונים המונים חצי אוטומטי הלומי פטישוני כסף סמויים רצים רצים מפוקדי ריצודים מהבהבים עטופים במגילה של תנאים וזכויות מסוממי קידמה והתפתחויות לעבוד בלי דעת ולשרת לשמש ולשמן את חיית המתכת חיית הברזל לכל מקום יגיעו יונקותיה שלטון המתכת מלכות הברזל בני אדם, טיפות של דם וקשקשיה מקובל שהרביעית היא רומי מקובל שרומי היא אדום ממש כך או באופן סמלי יש די הרבה מרומי היום כל הקולוסיאום הכל-עולמי הזה עם חלונות ההצצה אל הזירה המלאה גלדיאטורים שהם חיות טרף ודם מציף את תת ההכרה תחליף תחנות תמיר ערוצים תשוטט כאוות נפשך בעולם תחשוב שאתה מחוץ לכל זה לא נוגע לך זה שם אבל בינתיים בעצם מה שקורה זה שאתה עוד אחד שיורה ויורה מתרגל לחסל בלחיצת כפתור חיית טרף גלדיאטור תקופת המתכת, עידן הברזל מזכיר לי חיה מחזון דניאל חיית המתכת, חיית הברזל כל כך דומה שאני מתבהל… (ארמית): חזה הוית באדין מן קל מליא רברבתא די קרנא ממללה, חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא. אתכרית רוחי אנה דניאל וחזוי ראשי...

Read More

מבוא לארכיאולוגיה – קובץ עם סיכום של כל השיעורים

מבוא לארכיאולוגיה / פרופ' אדם זרטל סיכום שיעורים 1 עד 10 סיכמה: ליטל שטרן. קבצי הסיכומים להורדה בשני פורמטים: מבוא לארכיאולוגיה – Word מבוא לארכיאולוגיה – PDF קטע ראשון מתוך הסיכום לטעימה: ארכיאולוגיה מהי? המילה מתחלקת לשניים ארכון אלו הם הזקנים. המילה הנוספת היא לוגוס =חקר. מכאן אנו למדים כי ארכיאולוגיה עוסקת בחקר המהות החומרית. שאלה נוספת הנשאלת היא מהו ההבדל בין ההיסטוריה לפרה היסטוריה? אז ככה ההיסטוריה מתבססת על הכתב בלי הכתב אין היסטוריה אלא פרה היסטוריה. כאן אנו מבינים כי הארכיאולוגיה נשענת על המקור הממצאים החומריים. הגדרת מבנה בארכיאולוגיה – כל ממצא שלא ניתן להזזה ללא שבירה או ריסוק – שייך לממצא הגדול. מבנים נוספים השייכים לקטגוריה הזו אלו הם מבני ציבור, ארמונות, מקדשים, בתי מרחץ, שערים, מבצרים, מגדלים ומבנים פרטיים. ממצאים נוספים אלו הם הממצאים הקטנים שהם כוללים זכוכית, חרסים, ממצא אורגני –מזון עץ, גרעינים. זה למעשה כל מה שניתן להזזה...

Read More