תקופת המתכת, עידן הברזל / מאיר אריאל

אחרי השיעורים בארכיאולוגיה מפי פרופ' אדם זרטל וד"ר מוטי אביעם, אי אפשר שלא להקדיש תשומת לב מיוחדת למילות השיר שמתנגן עכשיו ברדיו… באתר mako אפשר לשמוע אונליין את הביצוע החדש והיפה של ברי סחרוב לשיר. הנה המילים מאתר שירונט: חיית הברזל מילים ולחן: מאיר אריאל תקופת המתכת, עידן הברזל מזכיר לי חיה מחזון דניאל חיית המתכת חיית הברזל כל כך דומה שאני מתבהל… המקור: מאיר אריאל וגם שולי רנד חידש בשנת אחת לבלטשאצר מלך בבל חזון בחלום ראה דניאל ותעלינה ארבע חיות גדולות מהים וכל חיה מסמלת מלכות בעולם והרביעית שונה ומשונה מקודמותיה מפחידה ואימתנית ותקיפה בתנועותיה עם שיני ברזל גדולות אוכלת וגורסת והשאר בציפורני נחושת דורסת ועשר קרנים לה והקטנה מתוכם צומחת וגדלה וצצות בה כעיני בני אדם ופה מדבר גדולות מתרברב סופה להתקטל ולהתחרב חיית המתכת חיית הברזל מלכות משונה שחזה דניאל תקופת המתכת עידן הברזל כל כך דומה שאני מתבהל… כל המגדלים המשוננים האלה הנוגסים בתכלת כל השפיצים האלה בגרפים ברזל כתנין, מתכת כפרד ברזל כציפור, מתכת ג'ירפה ברזל מצופה מתכת ערמומית מוזרמת אלקטרוניקה, מוזרקת נתונים פרצוף של שפחה, לא עושה ענינים עם הרשת הכי גדולה של סוכנים כפולים כל המחשבים האלה המרדימים האלה, העוקרים האלה את אצבעותינו…מעולמנו… תקופת המתכת, עידן הברזל הזו הרביעית שראה דניאל בחזיונות לילה אז בבבל האם זה עכשיו שוב מתגלגל…? גורסת, דורסת, הורסת, הודקת, ומשווקת את זה כחופש דיבור מוצצת ויורקת, משתמשת וזורקת עצם לתחקירני זכות הציבור קרנים שולטות רחוק, עיניים בכל מקום, פה לא מפסיק ללהג אומר מה לרצות, מה לחשוב, מה להיות, מה לעשות ואיך להתנהג והמונים המונים חצי אוטומטי הלומי פטישוני כסף סמויים רצים רצים מפוקדי ריצודים מהבהבים עטופים במגילה של תנאים וזכויות מסוממי קידמה והתפתחויות לעבוד בלי דעת ולשרת לשמש ולשמן את חיית המתכת חיית הברזל לכל מקום יגיעו יונקותיה שלטון המתכת מלכות הברזל בני אדם, טיפות של דם וקשקשיה מקובל שהרביעית היא רומי מקובל שרומי היא אדום ממש כך או באופן סמלי יש די הרבה מרומי היום כל הקולוסיאום הכל-עולמי הזה עם חלונות ההצצה אל הזירה המלאה גלדיאטורים שהם חיות טרף ודם מציף את תת ההכרה תחליף תחנות תמיר ערוצים תשוטט כאוות נפשך בעולם תחשוב שאתה מחוץ לכל זה לא נוגע לך זה שם אבל בינתיים בעצם מה שקורה זה שאתה עוד אחד שיורה ויורה מתרגל לחסל בלחיצת כפתור חיית טרף גלדיאטור תקופת המתכת, עידן הברזל מזכיר לי חיה מחזון דניאל חיית המתכת, חיית הברזל כל כך דומה שאני מתבהל… (ארמית): חזה הוית באדין מן קל מליא רברבתא די קרנא ממללה, חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא. אתכרית רוחי אנה דניאל וחזוי ראשי...

Read More

נחשף בית כנסת שומרוני בן כ- 1500 שנה

בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בבית שאן נחשף בית כנסת שומרוני בן כ- 1500 שנה. במקום נמצאה כתובת שלשונה "זה בית המקדש". פרסום ראשון: 20/09/10, 10:21 / אורנית עצר צילום: SKYVIEW, באדיבות רשות העתיקות בית כנסת שומרוני בן כ-1500 שנה התגלה לפני החגים מדרום-מערב לבית שאן. בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות במימון משרד הבינוי והשיכון, לפני הרחבת שכונת מגורים מדרום לבית שאן במרחק כחצי קילומטר ממערב לכביש הבקעה (כביש 90), נחשפו שרידי בית כנסת ובית חווה חקלאית שפעלו בתקופה הביזנטית המאוחרת, אשר לא היו מוכרים עד כה. לדברי ד"ר וליד אטרש ויעקב הראל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "גילוי בית כנסת שומרוני נוסף בעורף החקלאי שמדרום לבית שאן, מעשיר את המידע הקיים על האוכלוסייה השומרונית בתקופה זו. נראה שהמבנים שנחשפו במקום נבנו בשלהי המאה ה-5' לספירה והמשיכו להתקיים עד ערב הכיבוש המוסלמי בשנת 634 לספירה, אז נטשו השומרונים את המתחם. נראה שבית הכנסת שנחשף כעת תפס מקום חשוב בחיי החקלאים שגרו בסביבתו, ושימש כמרכז החיים הרוחניים, הדתיים והחברתיים. בתקופה הביזנטית (המאה ה-4 לספירה), בהנהגתו של בבא-רבה, הייתה בית שאן מרכז שומרוני חשוב. בהנהגתו, זכו השומרונים להיות אומה ריבונית המעצבת את גורלה. זאת, עד סוף ימיו של הקיסר יוסטיניאנוס, אז מרדו השומרונים נגד השלטון. המרד דוכא ותם קיומם של השומרונים כאומה". החוקרים מוסיפים, כי המבנה שנחשף היה מורכב מאולם מלבני (8 X 5 מ') וחזיתו פונה לדרום מערב, לכיוון הר גריזים, המקודש לשומרונים. בקירות האולם הותקנו חמש גומחות מלבניות שבהן מוקמו ככל הנראה ספסלים מעץ. רצפת האולם הייתה עשוייה פסיפס צבעוני, מעוטרת בדגם גיאומטרי, ובמרכזה הייתה כתובת ביוונית, שממנה נחשף קטע מהשורה האחרונה T[]OUTON NEWN "זה בית המקדש". לדעת ד"ר לאה דיסגני מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שתרגמה את הכתובת – תכנית המבנה, כיוונו ותוכן הכתובת, מתאימים לבית כנסת שומרוני. כידוע, בעבר נתגלו בבית שאן שני בתי כנסת שומרוניים. האחד מכונה "בית לאונטיס", והוא מורכב ממערכת חדרים המקיפה חצר; בדרומו של המבנה מצוי חדר תפילה קטן (7X7 מ'), ששימש כחלק מאכסניה, והשני – בית הכנסת השומרוני, הממוקם בתל אצטבה – מחוץ לחומות העיר הביזנטית. סמוך לבית הכנסת נחשף גם בית חווה המשתרע על שטח העולה על 1500 מ"ר. בית זה היה מורכב מחצר מרכזית שסיבה מחסנים, ובחלק הדרומי היו בית מגורים, אולם אירוח ומתקני תעשייה. צילום: באדיבות רשות...

Read More

סיור לבית הכנסת מימי בית שני במגדל

במסגרת "כנס ראש פינה" הראשון לחקר היישוב היהודי בגליל – שזכה לשם: "התלמוד הירושלמי – היצירה והתקופה" בחסות המכללה האקדמית כנרת והמדרשה למורשת ישראל בראש פינה, נערכו היום (15.7) ואתמול סיורים לאתר העתיקות במגדל, בו נתגלה ב-2009 בית כנסת מימי בית שני, עם פסיפסים ואבן יוצאת דופן עם עיטורי מנורה. כתב וצילם: צחי הררי. קבוצה הטרוגנית במיוחד, שלא הצלחתי לעמוד על הרכבה הדמוגרפי, ירדה מהאוטובוס הממוזג היישר אל החום של אגן הכנרת, לביקור באחד האתרים שעשו מהפכה של ממש במחקר של תקופת בית שני.  נפגשנו באתר החפירות עם ד"ר דינה אבשלום-גורני, ארכיאולוגית ותיקה ונמרצת, שהתפנתה מניהול החפירות לטובת הדרכת משתתפי הכנס. התחלנו את הסיור בסקירה של דינה ממנה ניתן להבין את מורכבות האתר- השטח בו מתבצעות החפירות הוא שטח פרטי השייך לכנסיה קתולית  במקסיקו, השטח מנוהל ע"י חברת "ארק ניו גייט" ועתיד לקום בו מרכז קניות גדול (כבר בבניה מתקדמת), מלון גדול ו"מרכז של דו שיח וכבוד בין הדתות ובין התרבויות השונות" כפי שהצהיר בעבר נציג החברה. בתא השטח הזה, לא נערך מעולם סקר ארכיאולוגי והוא לא נכלל בשום תכנית חפירות, כך שלא היה כל ידע ארכיאולוגי מוקדם עליו, למרות שידוע שהיה באיזור ישוב גדול בימי בית שני בשם "טריכיאה" או "טריכי". יוספוס פלביוס, בספרו "מלחמות היהודים" (ספר ב', פרק כא, 4) כותב: "מספר בני טריכיאה היה כארבעים אלף איש". נזכיר שוב את המספר הזה בתיאור בית הכנסת בהמשך. השטח היה שייך בעבר לאחד מותיקי מגדל שעשה בו שימוש חקלאי. בשנות ה-70 של המאה ה-20 נבנה במקום מלון "הוואי" והוכשר איזור גדול הכולל תשתיות, בריכות, חוף ומבני עזר – כל אלו עמדו בגובה של בין 1/2 מטר ל-2 מטר מעל לעתיקות, ובאורח "נס", כהגדרת דינה, לא פגעו קשות בעתיקות. לאחר שהמלון נסגר מכר בעל השטח, כאמור, את השטח לכנסיה המקסיקנית ואמא שלו מקללת אותו על כך עד עצם היום הזה (מידע פנים-מקומי מנועם!) התחלנו את הסיור בכניסה לאתר החפירות בצפיה אל מתחם שהוגדר כ"מתחם מחסנים", בו נמצאו חדרים ובהם כלי אחסון רבים מקרמיקה מתוצרת בית יוצר מקומי. ההשערה היא כי מתחם זה שימש כמתחם מחסנים הקשור לנמל שהיה ממזרחו. יש לציין שפחות מ-100 מטר דרומה משם נחשף ע"י ארכיאולוגים פרנציסקנים נמל גדול הבנוי אבן בסגנון רומי ברמה גבוהה מאד. משם המשכנו צפונה לאורך קטעי חפירות בהם נמצאו בריכות מיוחדות, שפורקו ואולי יוחזרו וישוחזרו לאחר סיום הבניה. מימיננו ראינו תעלת מים גדולה, בנוייה אבן, שנועדה לנקז את מי הגשמים המתנקזים מואדי חמאם ומציפים את האיזור בחורף. משמאלנו ניתן לראות שרידים של מבני מגורים שחלקם נחפרו ותוואי של שדרת רחוב אשר במקביל אליה הלכנו. בסוף שדרת הרחוב הגענו אל מתחם ציבורי, אשר בליבו התגלה הממצא המהפכני – בית הכנסת. ברחוב המוליך אל ביה"כ ניתן לראות ממצאים מעניינים כמו חלק עליון של טוחנת קמח גדולה, ובהמשך הרחוב, סמוך לבית הכנסת – מעין...

Read More

סיור-שיעור לבית הכנסת ואדי חמאם ומאמר חדש של ד"ר עוזי ליבנר על האתר

סיור-שיעור אחרון במסגרת הקורס "בתי כנסת קדומים בארץ ישראל" עם ד"ר חיים בן-דוד – לבית הכנסת שבח'רבת ואדי חמאם. הגענו בעיצומה של החפירה בניהולו של ד"ר עוזי ליבנר שחופר מטעם האוניברסיטה העברית. עוזי, שהוא גם בוגר המחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללת כנרת, הסביר לנו בשטח על הממצאים ועל הפסיפסים המיוחדים שנמצאו בבית הכנסת. בשטח פגשנו גם בוגר נוסף של המכללה – שריה פרידמן, שבא לסייע באיתור מטבעות. נתבקשנו שלא לפרסם תמונות מן החפירה, כך שהתמונות כאן למטה – זה מה שיש… אבל יש את הסיכום של ליטל: סיור מספר 7 חרבת חמאם, וגם – בכתב העת "קדמוניות" האחרון (139) הופיע מאמרו של ד"ר עוזי ליבנר המסכם את החפירות והממצאים, כולל תמונות של הפסיפסים הנדירים ושאר הממצאים. את המאמר אפשר למצוא באתר הטל"ם של הקורס, או בספריה. Error: the communication with Picasa Web Albums didn't go as expected. Here's what Picasa Web Albums said: Error 404 (Not Found)!!1 404. That’s an error. The requested URL /data/feed/api/user/lomdim.org.il/album/Hamam?kind=photo was not found on this server. That’s all we...

Read More

מאמרים מהביבליוגרפייה של הארכיאולוגיה של המרידות ברומאים

למי שרוצה ללמוד גם מהבית ולא רק בספרייה – הנה כמה מקורות למאמרים שצויינו בביליוגרפיה של הקורס: סיכום של ליטל על כל הקורס – תודה ליטל! עוד סיכום – מהספר של ד"ר חיים בן-דוד: היישוב היהודי בגולן. עמודים 183-186 ועוד סיכום – "המערכה על מצדה", מהספר "בחזרה למצדה של א. בן-תור. ועוד אחד אחרון להיום – "מתקנים של הצבא הרומי בבקעת הירדן". ספרים בכותר (הקישור דרך Athnes לכניסה מהבית): ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי מרד בר-כוכבא – עוצמתו והיקפו / מנחם מור מרד בר-כוכבא גמלא : עיר במרד / שמריה גוטמן לאוריאל : מחקרים בתולדות ישראל בעת העתיקה מוגשים לאוריאל רפופורט (ידעתם שהוא היה פעם נשיא המכללה?) יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס) : מלחמת היהודים הרצאות וידאו מהכנס והספר "המרד הגדול בגליל". משתתפים: ד"ר חיים בן דוד, ד"ר יובל שחר, פרופ' ישראל שצמן, ד"ר גיא שטיבל, ד"ר מרדכי אביעם, ד"ר דני שיאון. יונתן שלח סיכום שלו למאמר של ד"ר מוטי אביעם: "היישובים המבוצרים של יוסף בן מתתיהו בגליל לקראת המרד ובמהלכו, ומשמעותם על רקע ממצאי חפירות יודפת וגמלא". מאמרים של ד"ר ינון שבטיאל, על מערות המפלט בגליל, אפשר למצוא באתר שלו: http://www.inonscaves.co.il/cave_articles.html מאמר קצר על ארובות-נרבתא באתר עמותת הסקר. את הספר: The First Jewish Revolt: Archaeology, History and Ideology אפשר להוריד במלאו בקובץ PDF מצאתי באתר הורדות, הכניסה וההורדה על אחריותכם… בהצלחה...

Read More

בית הכנסת דורא אירופוס

בהמשך לסקירתו של שלומי אוביצקי בשיעור, הנה המצגת שחיים בן-דוד הציג ומקורות נוספים על בית הכנסת: המצגת להורדה / צפייה סקירה מתוך האתר "דעת": דורא אירופוס יישוב בצפון-מזרח סוריה, ששרידיו נחשפו לאחר מלחמת העולם הראשונה. בחפירות נתגלה בית כנסת יהודי. נוסף לבית הכנסת נחשפו במקום מבנים פרטיים, מקדשים פגאניים וכנסייה. דורא אירופוס שימשה תחנת מעבר בדרך המחברת בין הודו לבין הים התיכון. היא נבנתה כמבצר אשורי, חרבה ונבנתה שוב בשנת 300 לפני הספירה בידי סלווקוס ניקטור היווני, ממפקדי צבאו של אלכסנדר הגדול. סלווקוס הוא שהוסיף לדורא את השם אירופוס על שם עיר הולדתו במקדוניה. מאז שימשה דורא אירופוס יישוב ספר על הגבול שבין הממלכה הפרתית ולאחריה הממלכה הפרסית במזרח לבין היוונים ומאוחר יותר הרומאים במערב. העיר שמרה על אופיה היווני גם ששלטו בה הפרסים, ואוכלוסייתה המעורבת דיברה ארמית או יוונית. כבר במאה השנייה לספירה הייתה בדורא אירפוס קהילה יהודית שבנתה לעצמה בית כנסת בתוך מתחם מגורים בקרבת החומה המערבית של העיר. בשנת 245 לספירה, תחת שלטון רומאי, הוגדל בית הכנסת וקירותיו עוטרו בציורים. אחת עשרה שנים מאוחר יותר פלשו מערבה חילות הממלכה הפרסית-ססאנית וכבשו מן הרומאים שטחים גדולים בסוריה. בעת המסע הצבאי צרו הפרסים על דורא אירופוס והחריבוה. לקראת המצור חיזקו מפקדי העיר את ביצורי היישוב על ידי מילוי עפר ברחוב הסמוך לחומה ובניית סוללה משופעת מעל הבתים הסמוכים לו. ביניהם היה גם בית הכנסת. פעולה זו חייבה את הריסת תקרתו של בית הכנסת, הריסת הקיר המזרחי וחלקים מן הקיר הצפוני והדרומי. פסולת הבניין והעפר שמילאו את בית הכנסת שמרו עליו במשך מאות שנים עד לחשיפתו בשנים .1933-1932 חשיבותו של בית כנסת זה רבה ביותר בזכות שני ממצאים: גומחת ההיכל וציורי הקיר. בתקופת המשנה והתלמוד לא היה לספרי התורה מקום קבוע בבית הכנסת, והם הוחזקו בתוך תיבה ניידת שניצבה בחדר סמוך לאולם התפילה או במבנה נפרד. התגבשות ארון הקודש או ההיכל כמקום אחסון קבוע של ספרי התורה החלה בתפוצות כבר במאה השלישית, ובארץ ישראל הופיע מתקן זה לראשונה במאה הרביעית. ההיכל, המעוצב כגומחה בקיר המערבי של בית הכנסת בדורא אירופוס, הוא המוקדם ביותר ששרד. הציור שמעליו, משקף את תפיסתם הדתית של בני הקהילה. כל קירות בית הכנסת מכוסים ציורים בנושאים תנ"כיים. העובדה שיהודי דורא אירופוס לא חששו מאמנות הציור מעידה על גישתה האוהדת של ההנהגה הרוחנית לאמנות. גישה זו באה לידי ביטוי גם בפסיפסי בתי הכנסת של ארץ ישראל. יש להניח, שציורי הקיר היו במאה השלישית בגדר חידוש בעיצוב פנים בתי הכנסת, ומעיד על כך התלמוד הירושלמי "ביומוי דרבי יוחנן שרון ציירין על כותלא ולא מחי בידייהו" (בימיו של רבי יוחנן התחילו מציירים על הכתלים ולא מיחה בידם). (עבודה זרה פרק ג' הלכה ג'). בציורי הקיר בבית הכנסת מתוארים אירועים מחיי עם ישראל. חלק מן הציורים הוא על פי המקרא וחלקם על פי המדרש. חוקרים רבים ניסו להסביר את...

Read More