סיור מחלקתי לחרמון – לימודי ארץ ישראל, מכללת כנרת
יונ13

סיור מחלקתי לחרמון – לימודי ארץ ישראל, מכללת כנרת

הסיור המחלקתי המסכם של השנה יצא אל הר החרמון, שאחרי חורף גשום ומושלג במיוחד, היה מרהיב ויפה מתמיד. הגענו אל מרגלות האתר ואחרי ארוחת בוקר קלה, קפה, תה ועוגיות איכותיות ביותר של מורן, עלינו ברכבל אל פסגת החרמון. מאנדרטת הזיכרון לחללי גולני תצפתנו אל הגליל ושמענו סקירה גיאוגרפית ומדינית והמשכנו בסקירה בוטנית וזואולוגית. משם עלינו אל מוצב ממנו היטבנו להבין את הביטוי של בני מסס ז"ל: "החרמון הוא העיניים של המדינה". משם ירדנו אל הדולינות ואל היכרות מקרוב עם החי והצומח בה. אחרי הפתעות ותגליות מרתקות, חזרנו אל הרכבל כדי לרדת בחזרה אל האוטובוס. נסענו אל החורשה שלצד "נבי חזורי", שם אכלנו ארוחת צהריים משופתפת ומושקעת וסיכמנו את היום ואת השנה. השתתפו בסיור: סטודנטים משנים א'-ב-'-ג' וצוות המרצים: פרופ' חיים בן דוד, ראש המחלקה. דר' יעקב אשכנזי, ראש תכנית הלימודים. דר' מוטי אביעם, דר' גיורא גודמן ודר' עודד כהן Error: the communication with Picasa Web Albums didn't go as expected. Here's what Picasa Web Albums said: Error 404 (Not Found)!!1 404. That’s an error. The requested URL /data/feed/api/user/lomdim.org.il/album/Hermon?kind=photo was not found on this server. That’s all we...

Read More
תמונות מסיור לעכו, עם דר' אפרת קנטור, בנושא: חברה, התיישבות וזיכרון
נוב22

תמונות מסיור לעכו, עם דר' אפרת קנטור, בנושא: חברה, התיישבות וזיכרון

בסיור שמענו על תולדות העיר ודנו בקונפליקטים הרבים שבה, לדוגמא: אנדרטת האצ"ל ברחוב ההגנה שרוב דייריו ערבים… נפגשנו עם נציג הגרעין התורני שהצליח ליישב כבר 110 משפחות צעירות ועובדות בעכו. יצאנו מעכו אל אתר ההנצחה "נתיב השיירה" בו שוכנים זה לצד זה אתר גבורה ציוני (שיירת יחיעם) ובית קברות מוסלמי (ממנו נפתחה האש). סיימנו במחווה של דו-קיום בחומוס אבו אל מאהר בכפר יאסיף ומשם חזרה הביתה, למכללת כנרת בעמק הירדן. תמונות מהסיור: Error: the communication with Picasa Web Albums didn't go as expected. Here's what Picasa Web Albums said: Error 404 (Not Found)!!1 404. That’s an error. The requested URL /data/feed/api/user/lomdim.org.il/album/Acre?kind=photo was not found on this server. That’s all we...

Read More
סיור רגיונלי גולן עם פרופ' חיים בן-דוד
מאי31

סיור רגיונלי גולן עם פרופ' חיים בן-דוד

את הסיור הזה, עם פרופ' חיים בן-דוד, עשיתי בכמה חלקים לפני שנתיים, אבל תמיד טוב לחזור, להיזכר וללמוד דברים חדשים… אז יצאתי היום שוב לסיור שהתחיל ב: גמלא העתיקה הסיור החל בסקירה על המרחב בו נמצאת העיר ממרפסת התצפית שאל מול תל גמלא. בערך מהמקום הזה זיהה יצחקי גל את התל שמולו כגמלא העתיקה, בניגוד למקובל לחשוב עד אז, שגמלא נמצאת בצד הסורי על הגדה המזרחית של הרוקד. על שאלת זיהוי התל כגמלא העתיקה ניתן לקרוא גם במאמרו האקדמי של דני שיאון בקתדרה 78. לאחר הסקירה המשכנו בירידה תלולה אל התל, אל סיפור חומת העיר חסרת השער – החומה נבנתה כהגנה מפני הרומאים בשלב ההכנות למרד הגדול ועל כן לא היה צורך בשער, כי אף אחד לא אמור לצאת ולהכנס לעיר, מה גם ששער יכל להיות רק נקודת תורפה. בסוף מצאו הרומאים את דרכם פנימה, בתחילה ע"י הפלת חלק מהמגדל העגול ואח"כ בחסות הבאלגן דרך פריצת החומה בנקודה בה היא היתה חלשה יחסית. המשכנו משם אל בית הכנסת העתיק שהוא אחד מבתי הכנסת היחידים שהוקמו בעוד בית המקדש השני היה קיים. בית הכנסת נבנה בציר מזרח-מערב ולא לכיוון דרום – ירושלים, כפי שמקובל בכל בתי הכנסת המוכרים לנו כולל המודרנים בני ימינו מהסיבה הפשוטה שבית הכנסת לא נועד להיות בית תפילה, אלא מקום המשמש לקריאה בתורה, ללימוד ולמפגשים קהילתיים. בכניסה לבית הכנסת יש מקווה טהרה. זהו צירוף מקובל בעיקר מימי בית שני אז "קפצה טהרה על ישראל" ונהגו לטבול לפני הקריאה בתורה. בגמלא נמצאו 4 מקוואות, מספר גבוה ביחס לשטח שנחפר – 14% בסה"כ משטח העיר. מבית הכנסת התחלנו לעלות אל עבר שיא הגובה של התל. בדרך עצרנו ללמוד על שריד ממבנה בעל אבנים גדולות מהרגיל ובלתי מהוקצעות שעל פי ממצא החרסים תוארך לתקופת הברונזה הקדומה, אז ככל הנראה החלה ההתיישבות בגמלא. אח"כ ננטשה גמלא והמלך החשמונאי ינאי חזר ליישב בה יהודים רק כאלף שנה מאוחר יותר. הממצא הזה תומך בכתוב בתלמוד שגמלא היתה אחת מהערים המוקפות חומה מימי יהושע בן-נון. עלינו במדרגות האינסופיות אל הצ'ופצ'יק של גמלא – מצבור הבולדרים שעל פסגת התל. הנוף מלמעלה עוצר נשימה – רואים את מפל גמלא, את המיפנה הדרומי הצהוב אל מול המיפנה הצפוני הירוק, את הקניונים העמוקים המתחתרים מכל הכיוונים, ולא רחוק במערב רואים את קצהה הצפוני של הכנרת. ללא ספק היתה זו פינת החמד אליה היו מעפילים זוגות אוהבים מצעירי גמלא לצפות בשקיעה רומנטית… אך את הסיפור הזה אף אחד לא מספר… אז מה כן מספרים? את הסיפור הטרגדי שמספר יוסף בן מתיתיהו על 5,000 נשים, טף וזקנים שנפלו משם אל מותם הנורא, ועוד 4,000 שנטבחו בתוך העיר ע"י הרומאים עד שהנחלים הסובבים את גמלא נמלאו דם: "והרומאים עלו על ההר והקיפו את היהודים והמיתו מהם את כל הלוחמים העומדים על נפשם וגם לא חמלו עלהאנשים הפושטים אליהם יד לבקש...

Read More
סיור בנושא שימור נוף עם דר' עודד כהן
מאי24

סיור בנושא שימור נוף עם דר' עודד כהן

את הסיור עם דר' עודד כהן התחלנו בתצפית מהמוצב שבירידות מדרום רמת הגולן לחמת גדר. תיצפתנו אל נוף העמק, רמת הגולן ועבר הירדן ולמדנו לזהות את ההבדלים בין"שריד נוף" ל"נוף אסוציאטיבי" ובין "נוף  מתוכנן" ל"נוף אורגני". כשהתצפית נמשכה מעבר לזמן המתוכנן, הבנו שגם הסיור הזה הולך להיות יותר אורגני מאשר מתוכנן, ואכן כך היה אבל במובן החיובי של ספונטניות… מהתצפית יצאנו לעבר עין-תאופיק, נכנסו בשביל העליון בטעות שהובילה אותנו למפגש לא מתוכנן עם איציק כהן, יערן הקק"ל שבדיוק עבד בשטח. איציק התפנה אלינו והסביר לנו על השטח הניסיוני בו הוא מגדל כמה סוגי עצים כדי לבדוק אלו עצים מתאימים למקום (אקליפטוס). אחרי קפה ומאפה בעין-תאופיק עלינו לקיבוץ מבוא חמה להכרות עם השכונה החדשה שהולכת ונבנית במקום ועם הדילמות הכרוכות בבניה על קו המצוק והנוף עוצר הנשימה של הכנרת. משם יצאנו לבחינה מקרוב של איים אורגניים באמצע שדות החיטה של כפר חרוב. מפאת חוסר בזמן ויתרנו על ביצוע סקר נוף וגם על סיור ב"אחו נוב" וירדנו ישר אל חוף אשלים (דיימונד) בכנרת למפגש עם אסף, פקח רשות הטבע והגנים. את הסיפור העצוב של בניית מלון אורכידאה בחוף אשלים רובנו מכירים עוד מימי המאבק, אך גם אנחנו הופתענו ביותר לראות את גודל השטח שבוני המלון גידרו והדירו ממנו את הציבור, וזה מעצבן! לפחות הספקנו להכנס קצת למים ולהתקרר מהעצבים. מהכנרת הדרמנו אל בקעת בית-שאן, אל קיבוץ שדה-אליהו שם ערכה לנו שרה מ"ביו-תור" סיור מעניין ביותר בו למדנו על ההיסטוריה של הקיבוץ ועל שני מפעלי הדגל של הקיבוץ – החקלאות האורגנית וההדברה הביולוגית. את השם "מריו" ו"יעקב" שמענו המון, אלו שני החברים שייסדו את אימפריות החקלאות האלו. אחרי סיור ארוך ומרתק המשכנו אל מפגש ספונטני נוסף, הפעם עם יחיאל (אבא של אמיתי), מנהל בריכות הדגים של כפר רופין שסיפר לנו על הממשק של הבריכות עם הטבע מסביב ועל מקורות המים מהם ממלאים את בריכות הדגים. לסיכום: היה סיור ספונטני ומהנה ביותר, עם התחבטויות רבות בשאלות של שימור מול פיתוח, משמעות הנוף ומרכיביו ודיון בסוגיות משמעותיות בנושא שימור נוף. לקריאה נוספת על סוגי נוף: האמנה למורשת עולמית והנחיותיה וגם ההנחיות האופורטיביות ליישום האמנה למורשת עולמית (קבצי PDF). תמונות מהסיור: Error: the communication with Picasa Web Albums didn't go as expected. Here's what Picasa Web Albums said: Error 404 (Not Found)!!1 404. That’s an error. The requested URL /data/feed/api/user/lomdim.org.il/album/LandscapeConservation?kind=photo was not found on this server. That’s all we...

Read More
סיור בעקבות התוואי ההיסטורי של מסילת הרכבת יפו-ירושלים
אפר19

סיור בעקבות התוואי ההיסטורי של מסילת הרכבת יפו-ירושלים

סיור מרתק זה בעקבות התוואי ההיסטורי של מסילת הרכבת יפו-ירושלים, הקשור לקורס תשתיות ודרכים בעת החדשה, עם דר' גיורא גודמן, נדחה ונדחה כמה פעמים, ויצא לבסוף ב- 19 לאפריל 2012. לא הייתי מציין זאת אלמלא היה זה יום השואה תשע"ב, ולסיור בנושא רכבות ביום זה, חייבת להיות קונוטציה כלשהי… אנחנו בחרנו לראות את הצד החיובי שבהמשך הפעלת ופיתוח הרכבת בארץ ישראל, גם לאחר היוודע השימוש שעשו בה הנאצים. מה גם שלדעתי, אחרי הכל, זהו כלי תחבורה יעיל מאד ולא יתכן שנחרים אותו בגלל שהיה מי שניצל אותו לרעה, חולנית ככל שתהא. אבל אולי בכל זאת זו הסיבה שכיהודים, לא התעקשנו להצטיין בתחום הרכבות ועל כן מצבן הוא כפי שהוא כיום… תוואי הרכבת ההיסטורית מיפו לירושלים היה: יפו – לוד – רמלה – נען – נחל שורק – סג'ד – בית שמש – בר גיורא – בתיר – ירושלים. סיפור הקמת קו הרכבת מפותל לא פחות מהתוואי שנבחר לה… תוכלו ללמוד עליו במאמרם של יעקב ורמן, רון שפיר ודרור ורמן בקתדרה 125 (PDF), או בקיצור מהערך בויקיפדיה. התחלנו את הסיור בתחנת הרכבת ביפו, שהיתה תחנת הרכבת הראשונה שהוקמה במזרח התיכון (מחוץ למצרים וטורקיה), ובשנים האחרונות הפכה למרכז תרבות, בילוי ופנאי תוסס ופעיל. המשכנו אל תחנת הרכבת נחל שורק (תחנת ואדי צראר), זוהי תחנה שוממת בעלת מבנים מרשימים. מתחם התחנה מגודר ונעול ונראה שבוצעו בה בעבר הלא כ"כ רחוק עבודות שימור. בקירות המבנה ניכרים עדיין סימני הקרב בו כבשו הבריטים את התחנה, ראו בתמונות את הקליע שעדיין נעוץ בקיר המבנה. נקווה שימשיכו בשימור ושחזור תחנת הרכבת היפה הזו וימצא גם לה שימוש שיחזיר אליה את החיים, כמו בתחנת הרכבת של יפו. התחנה הבאה בסיור שלנו היתה תחנת בית שמש. זוהי תחנה חשובה ופעילה מאד כיום על ציר הרכבת הנוכחי לירושלים. בתחנת הרכבת תלויות תמונות רבות של מבני התחנה מאמצע המאה שעברה, ראו בתמונות. עלינו מזרחה אל עבר ירושלים, אל תחנת בר גיורא שבתוך תוואי נחל שורק. הנוף הירוק והמיוער יחד עם הרחש הנעים של פכפוך המים בנחל והבריזה הנעימה, יוצרים חוויה פסטורלית עד ש…. רואים שמה שזורם בנחל זורק, אלו לא מי נחל זכים, כי אם תרכובת זוהמה עכורה ומקציפה שמפחיד לחשוב אילו כימיקלים היא מכילה! ליד כל היופי הזה אכלנו צהריים והמשכנו אל עבר התחנה הבאה – אל תחנת בתיר לא הגענו ממש, אלה רק תצפתנו לעברה מ"מצפה בתיר" – תצפית בלב היער מדרום למושב עמינדב. בתצפית פגשנו את זאב, פקח ותיק של רשות הטבע והגנים, שריתק אותנו בסיפוריו של מעללי "חכמי חלם" מאז ועד היום, שעסקו בשיפוץ הקו לירושלים… רק לשם המחשה, ראו ב"קישורים חיצוניים" בערך בויקיפדיה את רשימת הכתבות על ביקורת שיפוץ הקו הזה כדי להבין כמה נזק יכולה לגרום בורות וחובבנות של בעלי תפקידים לא ראויים. את סיורנו סיימנו בתחנת הרכבת בירושלים. התחנה שעברה תהפוכות רבות, גם...

Read More
סיור למערב הכנרת לכבוד פתיחת שנת הלימודים תשע"ב
נוב11

סיור למערב הכנרת לכבוד פתיחת שנת הלימודים תשע"ב

סיור פתיחת השנה כבר הפך למסורת במחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת. מטרות הסיור הן להכיר לסטודנטים החדשים דרך הרגליים את האזור בו בחרו ללמוד, לאפשר היכרות וגיבוש בין הסטודנטים החדשים לבין עצמם, בין הסטודנטים החדשים לותיקים ובין כלל הסטודנטים לסגל המחלקה. השנה ממשיכה מגמת הצמיחה הברוכה של השנים האחרונות מבחינת מספר הסטודנטים, ואין כמו המֵראֶה של קבוצת סטודנטים  גדולה, המטיילת ולומדת את הארץ, בכדי להוכיח כי "הדור לא הולך ופוחת" – אלא להיפך – "הדור הולך ומתפכח"! מול עשרות אלפי הסטודנטים למשפטים, כלכלה, מנהל עסקים והנדסת אוירונאוטיקה, יש עדיין כמה שפויים (ויש מי שיחלוק על כך) שבחרו דווקא ללמוד על הארץ בה הם חיים…התחלנו בתחנת הרכבת בצמח – התחנה האחרונה של רכבת העמק לפני התחברותה אל המסילה החיג'אזית. כפי שתוכלו לראות בתמונות – תחנת הרכבת נמצאת בשלבי שיפוץ מתקדמים, כחלק מתכנית גדולה של המכללה האקדמית כנרת בשיתוף עם המועצה לשימור אתרים ורכבת ישראל, לשחזר ולשמר את התחנה ההיסטורית, שביעודה החדש תשמש כמרכז ללימודי ארץ ישראל, מרכז מבקרים, וחלק מ"קמפוס דרום" (דרומית לכביש 92) שמתוכנן במקום כהמשך פיתוחה של המכללה. דר' גיורא גודמן הרצה במקום על ההיסטוריה של התחנה ועל התקופה בה פעלה, סיירנו בין מבני התחנה, נכנסו גם אל מתקן המים האובלי הייחודי לתחנה, שביעודו החדש יהיה מרכז המבקרים של התחנה, וראינו גם את שרידי "סובבן הקטרים" שכמוהו יש רק בתחנה המקבילה ביפו. קבלן השיפוצים המבצע את העבודות במקום, סיפר לנו כי הרעפים שהפועלים שלו בדיוק עמלו על התקנתם, הם זהים לרעפים המקוריים והם מיוצרים באותו מפעל בירושלים שייצר עבור המנדט הבריטי בזמנו. המשכנו אל אתר הירדנית שבין הקיבוצים דגניה א' וכנרת, שם הרצה ראש תכנית הלימודים, דר' יקי אשכנזי, על המקום ועל (חוסר) הקשר שלו לנצרות.. ראש המחלקה, פרופ' חיים בן דוד, המשיך בסקירה על תל בית-ירח על החיים באזור בבתקופת הברונזה הקדומה. המשכנו אל עיר הקודש טבריה, אל הר בירניקי. שם, מהתצפית המרהיבה שעל יד הכנסיה הביזנטית העתיקה, הרצה בפנינו דר' מוטי אביעם על ההיסטוריה והארכיאולוגיה של המקום, וסקר בפנינו את המרחב גם מבחינה גיאוגרפית וגיאולוגית. המשכנו אל חפירות הכנסיה הפרנציסקאנית במגדל העתיקה, פגשנו שם את מנהל החפירות, הנזיר דר' סטאפנו דה-לוקה. ראינו את מכלול המבנים שנחשפו במקום, והתוודענו לעובדה העצובה שמעגן הסירות העתיק שנחשף במקום נמצא  8 מ' מעל פני הכנרת כיום! משם המשכנו לאורך הכנרת אל אכסניית כרי דשא, שם על הדשא, כמובן, אכלנו ארוחת צהריים משותפת (תודה למנואל על סלט הטאבולה המעולה) ועשינו סבב היכרות בין החברים. עלינו אל נחל עמוד למסלול טיול קצרצר אל מערת הגולגולת, שם סיפר לנו דר' מוטי אביעם את סיפור המקום וקצת על פרה-היסטוריה והמחקר הארכיאולוגי בנושא. חזרנו למכללה אחרי יום מעניין והיכרות עם עוד חברים חדשים. הסיור הזה, למערב הכנרת, השלים לותיקים את סיור פתיחת השנה שעברה, תשע"א, שהיה אל מזרח הכנרת, ולותיקים יותר את סיור...

Read More