זכרונות מחברת הקידוח לפני ואחרי קום המדינה / אברהם ריבקינד

בהמשך לסיפור על רצח הקודחים בעין פשחה, בשנת 1938, שלחתי למר אברהם ריבקינד מספר שאלות בנודע לסיפור ולקשר המשפחתי. אברהם ענה תשובה מפורטת עם סיפורים מעניינים נוספים מאותה תקופה ומהשנים שאחריה ואף צרף תמונה של בני משפחתו מאותה תקופה. הנה לכם היסטוריה ממקור ראשון! לא תמצאו את זה בספרים, רק כאן באתר… (או בקורסים של ד"ר גיורא גודמן)

–

שלום צחי
תודה על תשובתך.
אכן יש לי קשר אישי לענין.
הייתי בן שלש כשהאסון קרה.

אבי המנוח, ברוך ריבקינד, לקחני בזרועותיו לעבור על פני הארונות שבאחד מהם היתה מוטלת גופתו של אחד הקודחים שעבר אצל אבי ושותפו יוסף עמנואל ושנהרג באירוע הטרגי.

זכורני כי שם משפחתו של הקודח שנהרג היה זליקוביץ והוא היה לא רק פועל שעבד אצל אבי אלא גם בן בית אצלנו שמאד אהבתי והייתי קשור אליו בילדותי גם כי היה להם בן בגילי והיינו חברי ילדות.

צריך לזכור גם שבימים ההם היתה קירבה רבה בין כולם בארץ ודלתות הבתים לא היו ננעלות  והחיים בארץ נראו אחרת. יש עוד…

תגים: מקור ראשון, סיפורים, עין פשחה, בלעדי, העת החדשה, היסטוריה