כתבה ב- Ynet: שני כתבי המגזין "בלייזר", רם גלבוע ואלעד בן־דוד, חשבו לבדוק כמה רחוק בתוך מצרים יכול להגיע תייר ישראלי להגיע עד שיעצרו אותו אנשי כוחות הביטחון, או אחרים…. מהדברים משתמע שלמרות הרושם הגברי-הרפתקני-מסוקס שהם ניסו ליצור, הפחד הכניע אותם די מהר.
אבל מעניין לקרוא את הכתבה שלמרות שהיא כתובה לעיתים ב"בוטות בלייזרית" אופיינית, היא יכולה אולי לגלות לנו קצת מה התרחש מאחורי הקלעים כשאדם, סלווה ואכרם (גם להם היה אכרם) התווכחו עם השוטרים בכל מקום…
הנה כמה ציטוטים נבחרים שיוצאי מצרים יוכלו להזדהות איתם:
"…בחנות הבשמים אנחנו מבלרוס; בחנות ניירות הפפירוס – לא חנות! מוזיאון מוסמך ומורשה מטעם הממשלה המצרית! – אנחנו ספרדים; עבור הפלסטיני בחנות התכשיטים אנחנו תיירים ממלטה; ובשלב מסוים של הסיבוב אנחנו אפילו ניו זילנדים. כשהמוכרת – לא מוכרת! דוקטורית לפפירוסים ומומחית לזיהוי זיופים! – שואלת איזה שפה מדברים שם, אנחנו עונים "זילנדיה" בלי להתבלבל. זה עובר בהנהון מהוסס מצידה. להבא, כדאי שיהיו לנו תשובות טובות יותר בשלוף."
"בכניסה לשירותים יושב ערס ערבי … הוא מתעקש שלא שילמנו דמי שימוש בסך גיניה אחת – פאונד מצרי, שזה בערך 70 אגורות…." יש עוד…
מר אילון גנור כתב את הדברים הבאים בתגובה לכתבתה של תקוה וינשטוק, חשבתי כי מן הראוי ליחד לדבריו החשובים פרסום עצמאי המקושר לפרסומה של הגברת וינשטוק. הנה דבריו:
תודה לתקוה וינשטוק על דבריה לזכרו של אבי,
חבל רק שנפלו אי דיוקים רבים. ספרו של אבי "מי היו הפניקים" הוצא לראשונה בעברית ב- 1974
תחת שם נ.ר.גנור בהוצאת רשפים שכעשר שנים מאוחר יותר נעלמה.
מספרת דר' אילת מזר פניקולוגית ידועה ואחת מחשובות הארכאולוגיות (עיר שלמה בירושלים) ונכדתו של מי שהיה רקטור האוניברסיטה העברית וארכאולוג בעל שם בנימין מזר "למדתי באוניברסיטה העברית לפני כשלושים שנה ובאותה תקופה רובנו הסטודנטים לא שלטנו באנגלית היטב; הספר הרציני והעמוק היחיד בנושא הפניקים היה של אחד נ.ר. גנור. היינו ממתינים בתור לקראו כי היה בספרית האוניברסיטה רק עותק אחד" יש עוד…
כתבה: תקוה וינשטוק. פורסם ב"חדשות בן עזר", גיליון מס' 528
הלך לעולמו האיש שאפשר לכנותו "מר פיניקיה" הוא לא היה צאצא של העם הפיניקי שעקר לישראל מהלבנון. גם היסטוריון לא היה. למעשה היה רופא. רופא הילדים ד"ר נסים גנור.
גנור נולד למשפחה ותיקה מאוד בארץ, שראשיתה בצפת, ואחרי רעש האדמה הגדול בעיר עברה ליפו. הוריו, דוד ורוזה מזרחי, הם ממייסדי אחוזת בית ושמותיהם חקוקים על האנדרטה לבוני תל אביב.
אל הפיניקים, להם הקדיש שבעים שנות חיים, הגיע בדרך מפתיעה. כשלמד רפואה בז'נבה, פגש במקרה ספיץ' טרפיסט, מומחה לדיבור. פגישה קריטית. גנור סבל מבעייה: קולו לא התחלף בגיל ההתבגרות והיה קול גבוה, נשיי. המומחה לדיבור הציע לו תרגיל: פתח את הרדיו בקולי קולות – וקרא מספר בקול רם שיגבר על הרדיו. אלפי שנים לפניו עשה דמוסתנס היוני, בכיר הנואמים, תרגיל דומה – אך קולו לא גבר על רדיו (שטרם נולד…) אלא על רעש גלי הים. יש עוד…
בשנת 1913 שהה יוסף טרומפלור בדגניה ונמצא בה עד אשר עזב את הארץ בקיץ 1914. בואו לקבוצה קשור היה בהתרבות מעשי הריגת שומרים בגליל בידי ערבים. יומיים לאחר הריגתו של משה ברסקי, נהרג יוסף זלצמן בשדות כנרת, ובדצמבר 1913 נהרג בסג'רה השומר יעקב פלדמן.
על בואו של טרומפלדור לקבוצה מסופר בקובץ "דרכה של דגניה": יש עוד…
"דוגרינט" מזמין אתכם לסיור מודרך בבית הכנסת העתיק בנבורייה, השוכן ביער בירייה, ובמקדש הרומי בקדש
סיור הארכיאולגיה בהנחיית ד"ר מוטי אביעם ייערך ביום שישי, 26.3.10.
מידע על הסיור
רקע: האתר של בית הכנסת בנבוריָה שופץ לאחרונה ע"י קק"ל וניתן ליהנות בו גם מהמעיין שבימים אלה שורצות בו סלמנדרות, ומעצי הבוסתן שניטעו שם. המקדש הרומי העתיק בקדש, מקדש פגאני בו הייתה חומת אבני גזית מרשימה ובו ניתן לראות סרקופגים ושאר ממצאים עתיקים ומעניינים. שני המקומות הללו שוכנים בלב נוף מקסים, בעיקר בחורף, אך היו גם קורבן למעשי וונדליזם מצערים, עליהם דווח בכתבה בדוגרינט.
מתי? יום שישי 26.3.2010 (שימו לב לשינוי התאריך) בשעה 8:00 בבוקר. משך הסיור כ-4 שעות. יש עוד…
