150 קילומטר דרומה מקהיר. מה כבר יכול לקרות??
כתבה ב- Ynet: שני כתבי המגזין "בלייזר", רם גלבוע ואלעד בן־דוד, חשבו לבדוק כמה רחוק בתוך מצרים יכול להגיע תייר ישראלי להגיע עד שיעצרו אותו אנשי כוחות הביטחון, או אחרים…. מהדברים משתמע שלמרות הרושם הגברי-הרפתקני-מסוקס שהם ניסו ליצור, הפחד הכניע אותם די מהר.
אבל מעניין לקרוא את הכתבה שלמרות שהיא כתובה לעיתים ב"בוטות בלייזרית" אופיינית, היא יכולה אולי לגלות לנו קצת מה התרחש מאחורי הקלעים כשאדם, סלווה ואכרם (גם להם היה אכרם) התווכחו עם השוטרים בכל מקום…
הנה כמה ציטוטים נבחרים שיוצאי מצרים יוכלו להזדהות איתם:
"…בחנות הבשמים אנחנו מבלרוס; בחנות ניירות הפפירוס – לא חנות! מוזיאון מוסמך ומורשה מטעם הממשלה המצרית! – אנחנו ספרדים; עבור הפלסטיני בחנות התכשיטים אנחנו תיירים ממלטה; ובשלב מסוים של הסיבוב אנחנו אפילו ניו זילנדים. כשהמוכרת – לא מוכרת! דוקטורית לפפירוסים ומומחית לזיהוי זיופים! – שואלת איזה שפה מדברים שם, אנחנו עונים "זילנדיה" בלי להתבלבל. זה עובר בהנהון מהוסס מצידה. להבא, כדאי שיהיו לנו תשובות טובות יותר בשלוף."
"בכניסה לשירותים יושב ערס ערבי … הוא מתעקש שלא שילמנו דמי שימוש בסך גיניה אחת – פאונד מצרי, שזה בערך 70 אגורות…." יש עוד…
