סלע קיומנו- כנס על ארכיאולוגיה, פוליטיקה ותקשורת
ינו01

סלע קיומנו- כנס על ארכיאולוגיה, פוליטיקה ותקשורת

הכנס ׳סלע קיומנו׳, פרי שיתוף פעולה בין המחלקה לתקשורת והמחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת, נערך בשבוע שעבר בבית גבריאל בצמח ובו השתתפו אורי אבנרי, בני ליס, עיתונאים וחוקרים בכירים נוספים. במרכז הכנס עמדו הסוגיות הטעונות של הארכיאולוגיה בישראל בהקשרה הפוליטי והאידיאולוגי, ותפקיד התקשורת בהבניית המציאות באמצעות הממצאים הארכיאולוגיים. הפוליטיקאי לשעבר והעיתונאי הוותיק אורי אבנרי, פתח את הכנס בסקירה של הארכיאולוגיה והפוליטיקה בישראל לאורך שנות קיומה של המדינה. "ההיכרות עם הארץ והממצאים הארכיאולוגיים שבה, הייתה נחוצה לבני דורי על מנת למצוא שורשים שיחברו אותנו עם הארץ". הארכיאולוג הבכיר פרופ' גבי ברקאי, סיפר על עבודת המחקר שהוא עורך בשנים האחרונות בסינון עפר שהוצא מאזור הר הבית, וטען נחרצות: "אין לי אידיאולוגיה בנושא, אני ארכיאולוג". הר הבית, לדבריו, מהווה חור שחור בהיסטוריה של ירושלים, ובגלל הבעיות הפוליטיות, לא נחשפו כמעט ממצאים מהאתר רווי ההיסטוריה החשובה, המהווה כשישית משטח העיר העתיקה, ובו כ-50 חללים תת קרקעיים. הממצאים שהעלה, שופכים אור על תולדות ההר מהתקופה הפרה-היסטורית ועד ימינו. גם הארכיאולוג הוותיק פרופ' אדם זרטל, מהמכללה האקדמית כנרת, התייחס לנושא הפוליטיקה והארכיאולוגיה, ואמר: "הארכיאולוגיה הוא מדע, והמדע הוא מעל הפוליטיקה. מי שעושה שימוש לרעה במדע, הוא האדם ולא הארכיאולוג". זרטל סיפר על החפירות הארכיאולוגיות שערך החל משנות ה-70' באזור השומרון, ובייחוד במזבח שחשף על הר עיבל שהוא מייחס אותו ליהושע המקראי, והתייחס לטענות שהושמעו כנגדו הנוגעות לחפירות בשטחים הכבושים: "זאת הארץ שלנו, היינו בה וגם נהיה בה, ולכן אנחנו חייבים לחקור אותה". כנגד דבריהם של הארכיאולוגים הבכירים, טען יונתן מזרחי מהארגון "עמק שווה", העוסק בארכיאולוגיה בצל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כי "כל עשייה ארכיאולוגית מלווה תמיד באידיאולוגיה". מזרחי הדגיש כי כל ממצא ארכיאולוגי, חייב להגיע עם הסבר ופרשנות של הארכיאולוג , "ופרשנות תמיד קשורה בזהות שלנו", אמר מזרחי. במושב הסוגר של הכנס, התכנסו לדיון שעסק בארכיאולוגיה ופוליטיקה פרופ' אלי פולק ממכון ויצמן, ד"ר נמרוד לוז מהמכללה האקדמית כנרת וראמז עיד מאוניברסיטת ברן בשוויץ  שהבוקר התפרסמה בהארץ כתבה על מחקרו שם צוטט ד״ר מוטי אביעם. פרופ' פולק אמר כי יש להתייחס לארכיאולוגיה ככלי מדעי, שאינו צריך להיות מכשיר אידיאולוגי. עיד הציג אל מול אמירה זו, את מחקרו שעוסק באתרי מורשת עולמיים בישראל, והראה כיצד מדינת ישראל אכן עושה שימוש פוליטי באתרי המורשת הארכיאולוגיים שהוכרו על ידי אונסק"ו, ומתעדפת מורשת אחת על פני אחרת באתרים אלו. ד"ר לאה מנדלזיס, ראשת המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית כנרת אמרה בכנס: "הארכיאולוגיה מסעירה את הדמיון הלאומי, הדתי והמסורתי בישראל, בעיצוב זהות יהודית וישראלית. אנו למדים כיצד הממצאים הארכיאולוגיים משמשים כלי שרת בידי הכוחות הפוליטיים, שמנסים לקבוע למי שייכת הארץ הזאת. התקשורת, בחשיפת הממצאים, מבנה וממסגרת את המציאות הפוליטית, בהתאם לסיקור שלה את הארכיאולוגיה. לכן בהחלט ניתן לקבוע כי הארכיאולוגיה והתקשורת, משולבים זה בזה, בקשר בלתי ניתן לניתוק". ד"ר מוטי אביעם, מייסד מכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית ומרצה בכיר במחלקה ללימודי א"י במכללה...

Read More
שבוע חפירות בכפר היהודי שיחין בגליל
יונ29

שבוע חפירות בכפר היהודי שיחין בגליל

עוד עונת חפירות בשרידי הכפר היהודי שיחין שבגליל התחתון, מצפון לציפורי. החפירה משותפת לאוניברסיטת סמפורד באלבאמה ולמכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת. פרופ' ג'יימס סטריינג' מסמפורד וד"ר מרדכי אביעם מכנרת הם הארכיאולוגים העומדים בראש המשלחת. בפעם השלישית, 28 סטודנטים מהמחלקה ללימודי א"י ישראל השתתפו בחפירה במסגרת קורס "חפירה לימודית". השנה נחשף קטע נוסף מהקיר הצפוני של בית הכנסת שבו היה סף פתח שהיה מורכב משתי אבני גיר גדולות ביותר. כמו כן המשיכו להתגלות בעונה זו עדויות חשובות ומעניינות אודות ייצור כלי החרס של הקדרים היהודים בתקופה הרומית. ממשיך להפתיע המספר הגדול של תבניות אבן ליצירת נרות שמן מחרס ועד כה יש בידי החופרים 15 חלקים של תבניות אבן. זהו המספר הגדול ביותר של תבניות שנתגלה עד כה ביישוב כפרי בארץ. נראה כי הכפר שיחין היה מרכז חשוב ביותר לייצור נרות שמן בגליל במאות ב' ג' לסה"נ. נתראה בשנה הבאה...

Read More

פסלונים מתקופת האבן נחשפו בתל מוצא שליד ירושלים

בחפירות שעורכת רשות העתיקות בימים אלה באתר הארכיאולוגי תל מוצא, לקראת העבודות לביצוע כביש 1 החדש משער הגיא אל ירושלים ע"י החברה הלאומית לדרכים, נתגלו שני פסלונים מתקופת האבן החדשה (התקופה הניאוליתית הקדם-קיראמית ב'). לדברי אנה אייריך וד"ר חמודי חלאילה, מנהלי החפירה באתר מטעם רשות העתיקות, "הפסלונים, בני כ -9,500-9,000 שנה, נמצאו בסמוך למבנה רחב מימדים בעל מתאר מעוגל, שבסיס קירותיו נבנה מאבני שדה, וחלקיו העליונים נבנו – כנראה, מלבני בוץ. הפסלון הראשון, בדמות איל ולו קרניים מפותלות, עוצב באבן גיר בגודל של כ-15 ס"מ. הפיסול יוצא מן הכלל, ומתאר פרטים מדויקים מדמות החיה; הראש והקרניים בולטות בקדמת הגוף, והן מעוצבות בפרופורציה מדויקת. הגוף הוחלק, ורגלי הפסלון עוצבו בחריטה, על מנת להבדילן מיתר הגוף. הפסלון השני, שעוצב על אבן דולומיט קשה ומוחלקת, מעוצב באופן מופשט, אך נראה שגם הוא מייצג בעל חיים גדול, שלו קרניים בולטות המפרידות את הגוף המוארך מהראש. הקרניים – היוצאות ממרכז הראש אל הצדדים, דומות בצורתן לקרני בקר בר או תאו". לדברי ד"ר חלאילה, "התקופה הניאוליתית הקדם קיראמית ב' (האלף השמיני לפני הספירה), נחשבת לאחד הפרקים המרתקים בהיסטוריה האנושית; התחוללו בה תמורות רבות אשר עיצבו את פני החברה האנושית אלפי שנים קדימה. בתקופה זו, חל מעבר מחיי נוודות – המבוססים על צייד ולקט, לחיי קבע, המבוססים על חקלאות ומרעה. בתקופה זו החל האדם להתיישב התיישבות קבע, ואף החלו להיבנות יישובים שהשתרעו על פני שטח נרחב. באתרים אחדים שנחשפו באזורנו התגלו שרידים המצביעים על תכנון ארכיטקטוני מוקדם של אותם יישובים, ויכולות הנדסיות מורכבות, כולל בניה של בתים בני שתי קומות. בתקופה זו, הואץ תהליך ביות בעלי החיים וביות הצמחים. העדויות הארכיאולוגיות מתקופה זו, ובעיקר חפצי האומנות – כגון הפסלונים שהתגלו בתל מוצא, מלמדים אותנו אודות חיי הדת, הפולחן ומערכת האמונות של בני החברה הניאוליתית. עדויות נוספות בנושא, התקבלו גם מחקר הקברים ומנהגי הקבורה של אותה חברה פרהיסטורית. ד"ר חלאילה מוסיף, כי "ידוע שהציד היה עיסוק מרכזי בתקופה זו. יתכן שהפסלונים שימשו כפסלי מזל להצלחת הציד, ועמדו במרכז טקס מסורתי שביצעו הציידים לפני יציאתם לשטח". סברה אחרת, המוצגת על ידי הארכיאולוגית אנה אייריך השותפה למחקר, קושרת את הפסלונים ממוצא לתהליך ביות בעלי חיים – כמו בקר הבר, ומינים שונים של עז הבר. הפסלונים שהתגלו בחפירות הנוכחיות בתל מוצא מצטרפים לממצאים ייחודיים מאתר זה, שנחשפו בעבר.. מממצאים אלה ניתן להסיק שהאתר בתל מוצא היה כפי הנראה הגדול ביותר מסוגו באזור ההר שמסביב...

Read More

סדרת מפגשים בנושא "פסיפסים בעולם הקדום" במוזיאון הארכיאולוגי בעין דור

סדרת הרצאות בנושא פסיפסים בעולם הקדום וסדנת התנסות בפסיפסים 7/2/2011: שינוי בתאריכי ההרצאות, שימו לב! המוזיאון הארכיאולוגי בעין דור שמח להזמינכם לסדרת הרצאות "פסיפסים בעולם הקדום" בעקבות הצבתו של פסיפס חניתה בתצוגה החיצונית של המוזיאון. הסדרה תעסוק בהיבטים הארכיטקטוניים והאמנותיים של הפסיפס, מה הם משקפים ואיך הם מבטאים את חיי היום יום ואת רוח התקופה בה נעשו. המפגשים יתקיימו במוזיאון בעין דור, בימי שישי, בין השעות 10:00-11:30. המפגש האחרון בסדרה יהיה סדנא מעשית של התנסות בפסיפס מודרני. המרצים: ד"ר רינה טלגם, ראש החוג לתולדות האמנות ומנהלת המרכז לאמנות יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים ד"ר מוטי אביעם, המכון לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית "כנרת" גב' זהר בצר, מרצה לתולדות האמנות נעה בן אור, אמנית פסיפס מודרני לפרטים נוספים: טלפון: 04-6770333 אימייל: museum1@eindor.org.il אתר המוזיאון:...

Read More

העתיד של ההיסטוריה בסכנה – על הזנחת העתיקות בחופי אשקלון

צילום וכתיבה: יואב נקש באמצע חודש דצמבר 2010 התחוללה סופה הרסנית של ממש שחרצה וכרסמה באופן אלים בכל רצועת החוף המקומית (לחצו כאן לקריאה קודמת). לאחר ששכחו הרוחות נחשף פסל רומי עתיק של עלמה צעירה שנשמטה ממעבי חול המצוק. התגלית הייתה עצומה, מבחינתי ועבור רבים כמותי הייתה תגלית זו מלווה בהתרגשות רבה. תחייה ורנסנס לעם ותרבות שכביכול חלף מן העולם. לצד הפסל נחשפו גם שברי רצפת פסיפס מעוטרת ועשירה, חצייה של באר והרבה מאוד שברים של כדי חרס. אנשי רשות העתיקות מיהרו לאסוף את הפסל אך למרות הפצרותיי הם בחרו שלא לקחת את שברי הפסיפס. בתור תושב העולם ולא בהכרח רק העיר אשקלון, לא יכולתי לגזור את גורלן של עדויות היסטוריות אלו ולהשאירן לטבוע במימי הים ולהיקבר תחת החול. וכך, מבלי שהבחנתי בכך וללא ידע קודם בארכיאולוגיה אימצתי את אתר אשקלון "מיומאס" כביתי החדש. בקליפ הבא המתריע בפני הסכנה לאתרים ארכיאולוגים וחשיפת אוצרות הטמונים באדמה ינואר 2011 בידיים חשופות, עם את ולעיתים עם כפפות, חפרתי וליקטתי מתי מעט אוצרות: שברי אבן שיש, חרסים וכמובן חלקים מרצפת הפסיפס. עם כל נעיצה של האת וחישוף זעיר של עדויות היסטוריות הרגשתי שאני צולל למעמקי שחר התרבות הרומית. רגשות אלו שלוו בהתמסרות מוחלטת לפעילות התעצמו והפכו לדבר שבשגרה גם כחודש לאחר הסופה. תחושה נוספת שקוננה בי הוא רצון עז שמחייב עזרה וביקורת על האדישות של כלל הרשויות, (רשות העתיקות ועיריית אשקלון). מיהרתי לקיים מספר שיחות טלפון לאנשי מפתח ברשות המקומית. כולם גילו אכפתיות ומתוקף תפקידם הם הציעו עזרה באיסוף השברים אך לא מעבר לכך. הצעתי הייתה להביא אל תלולית החול שקרסה ארכיאולוגים או/ו סטודנטים שיוכלו לעזור במלאכת החשיפה. לצערי ולמרות כל הכוונות הטובות נאלצתי לוותר על הרעיונות מחוסר זמן וחוסר במשאבים. במהלך השבועות שחלפו הגיעו למקום הרבה אנשים שניסו את מזלם ללקט אוצרות בתקווה שימצאו איזה מטבע קדום או כלי חרס שיוכל לעטר את גינת ביתם. בין כל אותם אנשים חלפו במקום גם שני בכירים מהעירייה (שמותיהם שמורים במערכת). אחד מהם פנה אליי ואמר לי :"מי זה המפגר שחופר שם?" חמתי עלתה כששמעתי אותו מתבטא כך. מפגר?! איך הוא מעז לדבר כך?! אלו אשר חופרים הם אנשים שיש להם ערך לעיר ולהיסטוריה הרבה מעבר לתפקידם הקיקיוני חסר כל התוחלת של אנשים כמותו בעירייה המקומית. איזו עזות מצח לפנות בגישה כזו. אולי זה מסביר יותר טוב מכל את הגישה שיש למספר אנשי מפתח בעיר להיסטוריה שעל אדמתה הם דורכים. ייתכן ואף אחד מהראשות העירונית לא מעוניין לחפור בכדי שלא יצטרכו לחשוף ממצאים שיעצרו את עבודות הפיתוח שנעשות במעלה המצוק עם בניית הטיילת הצפונית. מה הם צריכים איזה "מפגר" שיגלה איזו עיר נבטית או כנסיה רומית? תהיה הסיבה אשר תהיה, האתרים הארכיאולוגים באשקלון במצב גרוע, מוזנחים ובסכנת הכחדות מיידית ויש צורך בפעילות אחראית להצלתם ושימורם טרם יקברו תחת החול ויישטפו תחת גלי הים. ידוע לי...

Read More