שבוע חפירות בכפר היהודי שיחין בגליל
יונ29

שבוע חפירות בכפר היהודי שיחין בגליל

עוד עונת חפירות בשרידי הכפר היהודי שיחין שבגליל התחתון, מצפון לציפורי. החפירה משותפת לאוניברסיטת סמפורד באלבאמה ולמכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת. פרופ' ג'יימס סטריינג' מסמפורד וד"ר מרדכי אביעם מכנרת הם הארכיאולוגים העומדים בראש המשלחת. בפעם השלישית, 28 סטודנטים מהמחלקה ללימודי א"י ישראל השתתפו בחפירה במסגרת קורס "חפירה לימודית". השנה נחשף קטע נוסף מהקיר הצפוני של בית הכנסת שבו היה סף פתח שהיה מורכב משתי אבני גיר גדולות ביותר. כמו כן המשיכו להתגלות בעונה זו עדויות חשובות ומעניינות אודות ייצור כלי החרס של הקדרים היהודים בתקופה הרומית. ממשיך להפתיע המספר הגדול של תבניות אבן ליצירת נרות שמן מחרס ועד כה יש בידי החופרים 15 חלקים של תבניות אבן. זהו המספר הגדול ביותר של תבניות שנתגלה עד כה ביישוב כפרי בארץ. נראה כי הכפר שיחין היה מרכז חשוב ביותר לייצור נרות שמן בגליל במאות ב' ג' לסה"נ. נתראה בשנה הבאה...

Read More
הסיור המחלקתי לרומא 2014
פבר28

הסיור המחלקתי לרומא 2014

באור ראשון ליום ראשון בשבוע טסו כ-40 סטודנטים מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת לסיור לימודי ברומא. 2 מרצים בכירים במחלקה, ד״ר יעקב (יקי) אשכנזי וד״ר מרדכי (מוטי) אביעם, הדריכו את הסיור עם מיטב ההסברים ובראיית הסיור ככלי נוסף וחשוב להעשרת הידע של הסטודנטים במחלקה. במהלך חמשת ימי הסיור ביקרו הסטודנטים באתרים מרכזיים וחשובים בהיסטוריה של רומא, ובין היתר נסענו גם לביקור של יום בהריסות העיר פומפיי, שנחרבה בהתפרצות הר הגעש ווזוב. בטח אתם שואלים את עצמכם, מה הקשר בין לימודי ארץ ישראל וסיור לימודי ברומא, אז חשוב להדגיש כי הקשר הוא קרוב מאוד, וזאת לאור ההיסטוריה המשותפת של שתיהן. האימפריה הרומית שלטה במרחב הארץ ישראלי כ-700 שנים, ושרידים רבים נמצאים במדינת ישראל ומעידים על כך. בסיור זה למדנו הסטודנטים על עליית קרנה של רומא כאימפריה, אך גם על נפילתה, ובכלל על רוב זמנה של רומא בהיסטוריה, כולל בימי הביניים, תקופת הרנסנס ועוד. הסיור כלל את הכרת רומא בדרך האהובה על הסטוגנטים במחלקה – דרך הרגליים! סיורים רגליים נערכו לאורך כל רחבי העיר במהלך הסיור, ביניהם בפיאצה נאבונה, ברובע היהודי, בפורום כולל בשער טיטוס הידוע, בקולוסיאום, בקטקומבות היהודיות, בכנסיות רבות וחשובות בעיר (ביניהן הפנתיאון, בזיליקת יוחנן פאולוס הקדוש [מקום מושבו של בישוף רומא, הלא הוא האפיפיור], בזיליקת סנטה מריה מג׳ורה, סן פייטרו אין וינקולי ועוד) ולסיום בקריית הוותיקן, בקפלה הסיסטינית ובמוזיאונים החשובים הנמצאים בה, כולל ב-2 חפירות ארכיאולוגיות חשובות, אחת חדשה במיוחד, אשר נפתחו בעזרתה האדיבה של שגרירות ישראל בותיקן. לאחר 5 ימים חזרנו הסטודנטים עייפים אך מרוצים, שמחים לקחת חלק בסיור מעשיר ומעמיק זה, אשר אורגן בהובלתה של סטודנטית במחלקה – שושי...

Read More
לתשעה באב
יול15

לתשעה באב

היה זה רגע מרגש ביותר לשמוע את דר' מוטי אביעם, הארכיאולוג שחפר את יודפת – המעוז הראשון שנפל בידי הרומאים ב'מרד הגדול', מקריא את "סוף הסיפור": תהלוכת הניצחון של טיטוס, המצביא הרומי שניצח את המרד היהודי הגדול והביא לחורבן בית המקדש, בעודנו עומדים מתחת לשער הניצחון המתעד את אותה תהלוכה.

Read More

התגלו בירושלים: חרב של חייל רומאי בנדנה וחריטה של מנורת ביהמ"ק על כלי אבן

בעבודות רשות העתיקות בתעלת הניקוז בת ה-2000 שבין עיר דוד והגן הארכיאולוגי של ירושלים, התגלו חרב של חייל רומאי בנדנה, וחריטה של מנורת בית המקדש על כלי אבן התעלה שימשה מנהרת מסתור לתושבי ירושלים מפני הרומאים, בתקופת חורבן בית המקדש השני במהלך עבודות רשות העתיקות בתעלת הניקוז העתיקה של ירושלים, שתחילתה בבריכת השילוח והנמשכת מעיר דוד עד לגן הארכיאולוגי (ליד הכותל המערבי), נתגלו לאחרונה ממצאים מרגשים, המקימים לתחייה את סיפור חורבן בית המקדש השני. החפירות מתנהלות באתר מטעם רשות העתיקות בשיתוף רשות הטבע והגנים ובמימון עמותת אלע"ד. בעבודות רשות העתיקות בתעלה, אשר שימשה מנהרת מסתור לתושבי ירושלים מפני הרומאים בתקופת חורבן בית המקדש השני, נחשפה חרב בת 2000 שנה, עשויה ברזל ונתונה בתוך נדן עשוי עור. כן נמצאו חלקים מן החגורה שבה נישאה החרב. לדברי מנהלי החפירה, אלי שוקרון מרשות העתיקות ופרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה, "יתכן שהחרב היתה שייכת לאיש חיל-הרגלים מחיל המצב הרומי שישב בארץ ישראל עם פרוץ המרד הגדול ברומאים, בשנת 66 לספירה. השתמרות החרב מפתיעה בטיבה: לא רק באורך (כ-60 ס"מ), אלה גם בהשתמרות נדן העור (חומר ששטיב השתמרותו רע בדרך כלל), ומעט מעיטוריו".   בעפר שמתחת לרחוב, בצד תעלת הניקוז, נמצא כלי אבן שעליו חריטה (חרותת) נדירה של מנורה. לדברי שוקרון ופרופ' רייך, "מעניין, שלמרות שמדובר בתיאור של מנורת שבעת הקנים, כאן מופיעים רק חמישה קנים. לתיאור בסיס המנורה יש חשיבות רבה, שכן הוא מבהיר כיצד נראה הבסיס של המנורה המקורית, שכנראה היה דמוי חצובה". לעובדה שכלי האבן נמצא בסמיכות הקרובה ביותר להר הבית עד כה חשיבות גדולה, והחוקרים משערים שעובר אורח, שראה את המנורה לנגד עיניו והתפעל מיפיה, חרט את רשמיו על אבן, ולאחר מכן השליך את השירבוט בצד הדרך, מבלי לשער שיצירתו תמצא לאחר 2000...

Read More

מסע בזמן ברכבת העמק – פסל נדיר של הרקולס התגלה בחפירות לקראת חידוש המסילות

בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות במסגרת פרויקט מסילת העמק המנוהל ע"י החברה הלאומית לדרכים התגלה פסל שיש של הרקולס מהמאה ה-2 לספירה. לדברי דר' ואליד אטרש מרשות העתיקות, "מדובר בממצא נדיר. הפסל – שניצב, ככל הנראה, בתוך גומחה, היה חלק מעיטור בריכת בית מרחץ שנחשף במהלך החפירות. גודלו כ-0.5 מ', הוא עשוי שיש לבן מוחלק, ואיכותו האמנותית גבוהה. הרקולס מתואר בתלת-מימד, בדמות גבר עירום הניצב על בסיס. שריריו בולטים במיוחד, הוא נשען על אלה משמאלו, שעל חלקה העליון תלוי עור האריה המפלצתי – הנמאי (Nemea), שאותו – ע"פ המיתולוגיה היוונית, הרג במשימתו הראשונה. הגיבור הרקולס, מהמיתולוגיה היוונית והרומית, נולד בתבי. הוא בנם של האל זיאוס ובת התמותה אלקמנה, אשת אמפיטריון. הרקולס נחשב לאדם החזק ביותר על-פני האדמה, סמל העוצמה, הגבורה והכוח על-אנושי; אחד מהמפורסמים שבגיבוריה האגדיים של יוון העתיקה, אשר לחם בשם האלים האולימפיים כנגד כוחות השאול. הרקולס אופיין במזג סוער, ופעל לא אחת בפזיזות ובזעם בלתי נשלט. המיתולוגיה היוונית מספרת כי אשתו של זאוס, הרה, גילתה קנאה ושנאה עזה להרקולס מיום היוולדו כיוון שהיה פרי בגידת בעלה. בהיותו תינוק היא החדירה שני נחשים ארסיים למיטתו, אך הוא גבר עליהם. בהמשך, בהתקף טירוף שהביאה הרה על הרקולס, הוא הרג את שלושת בניו וגם את אשתו מגארה, כשניסתה להגן על הקטן שבהם. כדי להיטהר מחטאו הנורא, הוא נדרש על ידי האורקל מדלפי, ללכת לאריסתיאוס, מלך מיקני, ולקבל עליו כל מה שזה יצוונו לעשות. בין מצוות המלך היה עליו לבצע 12 משימות על אנושיות הידועות בשם "עבודות הפרך של הרקולס". תיאורן של המשימות הוא מהנושאים הנפוצים ביותר באמנות העתיקה – והפסל שנחשף מציג, כאמור, את משימתו הראשונה. חרבת טרבנת נמצאת בעמק יזרעאל, במרחק של 3 ק"מ מצפון-מזרח לכפר ברוך, ובמרחק 4 ק"מ מצפון-מערב לעפולה. טרבנת היה ישוב יהודי במאה ה-3 לספירה, הנזכר בתלמוד הירושלמי, (מגילה ד, ה,): מסופר על מורה מקומי שנהג ללמד את עשרת-הדיברות במהירות, עד שתלמידיו לא יכלו להבינו. בקשו אותו אנשי העירה שיעשה הפסקה בין קטע לקטע, כדי שיוכלו לעקוב אחריו. המורה סירב, כי 'חכמים אסרו להפסיק בקריאת דברי משה רבנו'. חיזוק לסירובו קיבל המורה מרבי חנינה. המורה המשיך ללמד כמנהגו, עד שהתושבים פיטרו אותו. באתר נערכה חפירה ארכיאולוגית בה נתגלו שרידי מבני מגורים, באר מים בנויה, ושרידי מתקן הכולל בריכה גדולה, שהיתה, ככל הנראה, חלק מבית מרחץ רומי. בשתי דפנות של הבריכה נמצאו ספסלי ישיבה. מעל באר המים, שקוטרה 2.90 מ' ועומקה מעל 4 מ', נבנה כנראה מתקן לשאיבת מים מסוג אנטיליה. לצד הבאר נבנתה תעלת ניקוז, שנמשכה עד הבריכה. נראה, שהבאר והתעלה נועדו לספק מים לבריכה. לאחר סיום השימוש בבריכה, היא מולאה בשכבת מילוי שהכילה הרבה שברי כלי חרס, שפע של שברי כלי זכוכית, ושברי הפסל של הרקולס העשוי משיש לבן. נראה שהמכלול שהתגלה עבר שינויים מספר פעמים, ותיארוכו מיוחס לתקופה הרומית והביזנטית, ועד תחילת התקופה...

Read More