לתשעה באב
יול15

לתשעה באב

היה זה רגע מרגש ביותר לשמוע את דר' מוטי אביעם, הארכיאולוג שחפר את יודפת – המעוז הראשון שנפל בידי הרומאים ב'מרד הגדול', מקריא את "סוף הסיפור": תהלוכת הניצחון של טיטוס, המצביא הרומי שניצח את המרד היהודי הגדול והביא לחורבן בית המקדש, בעודנו עומדים מתחת לשער הניצחון המתעד את אותה תהלוכה.

Read More

האם נמצאה המחצבה ממנה נחצבו אבני המקדש?

מחצבת ענק מימי בית מקדש השני (מאה 1 לספירה) נחשפה בשבועות האחרונים בחפירות שעורכת רשות העתיקות לפני סלילת כביש 21 ע"י חברת מוריה. כן נחשפו במהלך החפירה, בין היתר, מפתח בן כ-2000, קרדומים, יתדות ביקוע, ועוד. לדברי אירנה זילברבוד, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, "תופעת החציבה יצרה מחזה מרהיב של זקיפי סלע ומדרגות סלע, ומן מכתשים כתוצאה מחציבת האדם. במקום נשארו גושי סלע בשלבים מסויימים של חציבתם, והיו כאלה שנמצאו בשלב מקדים לקראת ניתוק. חלק מהאבנים שנחצבו, אורכן עולה על 2 מטרים. ככל הנראה, נחצבו אבני הענק לטובת מבני ציבור מפוארים בעיר". זילברבוד מסבירה, כי "הקרדומים שימשו לחציבת תעלות הניתוק של גוש האבן ממשטח הסלע, ויתד הביקוע (מן ראש חץ של ברזל דחוס) נועד לנתק את בסיס האבן מן הסלע באמצעות מכות פטיש. מפתח הארכובה שנחשף, וככל הנראה שימש לפתיחת דלת לפני כ- 2000 שנה, הינו מעוקל ובעל זיזים – מה עשה במקום? יתכן שנפל מכיס אחד החוצבים". מחצבות הענק שנחשפו – בגודל כולל של דונם, מצטרפות למחצבות נוספות שתועדו ונחקרו בעבר ע"י רשות העתיקות. מהמחקר עולה, כי השכונות הצפוניות של ירושלים של היום, יושבות על "עיר המחצבות "של ירושלים מימי הבית השני. נשאלת השאלה מדוע החוצבים בחרו דווקא את אזור זה. החוקרים משערים שמשום תצורת הסלע "המלכה"- סוג סלע שהוא נח לחציבה, ומתקשה מיד אחרי חציבתו. בנוסף לכך, מאחר שהשטח הצפוני גבוה טופוגרפית משטח העיר ירושלים של ימי הבית השני, נראה שנקל היה לשנע את אבני הענק, שחלקן שוקל עשרות אם לא מאות טונות, במורד – לאורך המדרון אל שטחי הבנייה. בסמוך למחצבה נחשפה דרך עתיקה מימי הבית השני, וסביר שהיא שמשה לשינוע האבנים הגדולות. חידה נוספת בכל הקשור לשינוע אבני הענק היא כיצד הזיזו אותן. הדעת נותנת כי עשו זאת באמצעות שוורים וכלונסאות עץ, אך המקורות ההסטוריים מהתקופה גם מזכירים מנופי ענק עשוים...

Read More

התגלו בירושלים: חרב של חייל רומאי בנדנה וחריטה של מנורת ביהמ"ק על כלי אבן

בעבודות רשות העתיקות בתעלת הניקוז בת ה-2000 שבין עיר דוד והגן הארכיאולוגי של ירושלים, התגלו חרב של חייל רומאי בנדנה, וחריטה של מנורת בית המקדש על כלי אבן התעלה שימשה מנהרת מסתור לתושבי ירושלים מפני הרומאים, בתקופת חורבן בית המקדש השני במהלך עבודות רשות העתיקות בתעלת הניקוז העתיקה של ירושלים, שתחילתה בבריכת השילוח והנמשכת מעיר דוד עד לגן הארכיאולוגי (ליד הכותל המערבי), נתגלו לאחרונה ממצאים מרגשים, המקימים לתחייה את סיפור חורבן בית המקדש השני. החפירות מתנהלות באתר מטעם רשות העתיקות בשיתוף רשות הטבע והגנים ובמימון עמותת אלע"ד. בעבודות רשות העתיקות בתעלה, אשר שימשה מנהרת מסתור לתושבי ירושלים מפני הרומאים בתקופת חורבן בית המקדש השני, נחשפה חרב בת 2000 שנה, עשויה ברזל ונתונה בתוך נדן עשוי עור. כן נמצאו חלקים מן החגורה שבה נישאה החרב. לדברי מנהלי החפירה, אלי שוקרון מרשות העתיקות ופרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה, "יתכן שהחרב היתה שייכת לאיש חיל-הרגלים מחיל המצב הרומי שישב בארץ ישראל עם פרוץ המרד הגדול ברומאים, בשנת 66 לספירה. השתמרות החרב מפתיעה בטיבה: לא רק באורך (כ-60 ס"מ), אלה גם בהשתמרות נדן העור (חומר ששטיב השתמרותו רע בדרך כלל), ומעט מעיטוריו".   בעפר שמתחת לרחוב, בצד תעלת הניקוז, נמצא כלי אבן שעליו חריטה (חרותת) נדירה של מנורה. לדברי שוקרון ופרופ' רייך, "מעניין, שלמרות שמדובר בתיאור של מנורת שבעת הקנים, כאן מופיעים רק חמישה קנים. לתיאור בסיס המנורה יש חשיבות רבה, שכן הוא מבהיר כיצד נראה הבסיס של המנורה המקורית, שכנראה היה דמוי חצובה". לעובדה שכלי האבן נמצא בסמיכות הקרובה ביותר להר הבית עד כה חשיבות גדולה, והחוקרים משערים שעובר אורח, שראה את המנורה לנגד עיניו והתפעל מיפיה, חרט את רשמיו על אבן, ולאחר מכן השליך את השירבוט בצד הדרך, מבלי לשער שיצירתו תמצא לאחר 2000...

Read More

נתגלתה גלוסקמה בת 2000 שנה, של בת למשפחת הכוהנים הגדולים קיפא

נתגלתה גלוסקמה בת 2000 שנה, של בת למשפחת הכוהנים הגדולים קיפא ממצא ארכיאולוגי ייחודי נחשף בעקבות שוד של מערת קבורה עתיקה: גלוסקמה בת 2000 שנה, של בת למשפחת הכוהנים הגדולים קיפא השבוע פרסמו חוקרים מאוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת תל אביב תוצאות מחקר שנעשה עבור רשות העתיקות, המסכם את חשיבות הממצא ומאשר את מקוריותו הגלוסקמה העתיקה נושאת כתובת בארמית מתקופת בית המקדש השני:"מרים ברת ישוע בר קיפא כהנים מעזיה מבית אמרי". החוקרים: "חשיבותה העיקרית של הכתובת הינה בכך שהיא מציינת את ייחוסה של הנקברת – מרים ברת ישוע – אל משפחת קיפא, תוך ציון הזיקה למשפחת כוהנים ממשמר מעזיה מבית אמרי" הכהן הגדול יהוסף בר קיפא התפרסם במיוחד בזכות מעורבותו בפרשת משפטו וצליבתו של ישו. לפני כ-3 שנים הגיעה לידי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות גלוסקמה מעוטרת הנושאת כתובת חרותה. הגלוסקמא נתגלתה על ידי שודדי עתיקות אשר בזזו קבר יהודי עתיק מתקופת בית המקדש השני. בחקירה התברר כי מקור הגלוסקמה, ככל הנראה, במערת קבורה באזור עמק האלה שבשפלת יהודה. במטרה לבדוק את האותנטיות של הממצא ואת משמעות הכתובת החקוקה, פנתה רשות העתיקות לד"ר בועז זיסו מהמחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ואל פרופ' יובל גורן מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל-אביב. השבוע, פרסמו שני המדענים, את תוצאות מחקרם, המסכם את חשיבות הממצא ומאשר את מקוריותו. המחקר התפרסם בגליון 61 של כתב העת Israel Exploration Journal שראה אור השבוע, בחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה. הגלוסקמות הן תיבות אבן קטנות ששימשו יהודים לקבורה משנית של עצמות; הן נפוצו בקברים בארץ-ישראל למן שלהי המאה הראשונה לפנה"ס ועד לראשית המאה השנייה לסה"נ. חזיתה של הגלוסקמה שנמצאה מעוטרת בדגם צמחי מסוגנן ומעליו כתובת ארמית ארוכה, בכתב היהודי: מרים ברת ישוע בר קיפא כהנם מעזיה מבית אמרי (אפשרות קריאה נוספת היא: מרים ברת ישוע בר קיפא כהן ממעזיה מבית אמרי) בסיכום מחקרם של ד"ר בועז זיסו ופרופ' יובל גורן, הם כותבים: "חשיבותה העיקרית של הכתובת הינה בכך שהיא מציינת את ייחוסה של הנקברת – מרים ברת ישוע – אל משפחת קיפא, תוך ציון הזיקה למשפחת כוהנים ממשמר מעזיה מבית אמרי". קיפא הוא שם אביו של ישוע, וסבה של מרים. מנוסח הכתובת ניתן ללמוד שהוא נמנה עם משפחת כוהנים מפורסמת שפעלה במאה הראשונה לסה"נ. אחד מבני המשפחה, הכהן הגדול יהוסף בר קיפא, התפרסם במיוחד בזכות מעורבותו בפרשת משפטו וצליבתו של ישו. מעזיה / מעזיהו, הוא האחרון בכ"ד משמרות הכהונה ששירתו במקדש בירושלים. רשימת המשמרות שנקבעו בימי דוד המלך מופיעה במקרא בספר דברי הימים א (דברי הימים א, כד, יח). ברשימת החותמים על האמנה בימי נחמיה נזכרים בין השאר: "מעזיה בלגי שמעיה אלה הכהנים" (נחמיה י, ט). זו הפעם הראשונה ששם המשמר מעזיה מופיע בממצא האפיגרפי מימי הבית השני. מן הכתובת ניתן לראשונה ללמוד שמשפחת קיפא השתייכה למשמר מעזיה. שמות משמרות אחרים, כגון אביה, אלישיב, בלגה, דליה, הקוץ,...

Read More

שיעור-סיור לגמלא עם ד"ר חיים בן-דוד

שיעור-סיור לגמלא שאיחד 3 קורסים של ד"ר חיים בן-דוד: רגיונלי גולן-חרמון, בתי כנסת עתיקים, ארכיאולוגיה של המרידות ברומאים. סיכום הסיור, כתבה ליטל שטרן: להורדה בפורמט WORD תמונות הסיור, צילם צחי הררי: גמלא Gamla גמלא, ישראל 66 photos Slideshow   Page:   1...

Read More