שבוע חפירות בכפר היהודי שיחין בגליל
יונ29

שבוע חפירות בכפר היהודי שיחין בגליל

עוד עונת חפירות בשרידי הכפר היהודי שיחין שבגליל התחתון, מצפון לציפורי. החפירה משותפת לאוניברסיטת סמפורד באלבאמה ולמכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת. פרופ' ג'יימס סטריינג' מסמפורד וד"ר מרדכי אביעם מכנרת הם הארכיאולוגים העומדים בראש המשלחת. בפעם השלישית, 28 סטודנטים מהמחלקה ללימודי א"י ישראל השתתפו בחפירה במסגרת קורס "חפירה לימודית". השנה נחשף קטע נוסף מהקיר הצפוני של בית הכנסת שבו היה סף פתח שהיה מורכב משתי אבני גיר גדולות ביותר. כמו כן המשיכו להתגלות בעונה זו עדויות חשובות ומעניינות אודות ייצור כלי החרס של הקדרים היהודים בתקופה הרומית. ממשיך להפתיע המספר הגדול של תבניות אבן ליצירת נרות שמן מחרס ועד כה יש בידי החופרים 15 חלקים של תבניות אבן. זהו המספר הגדול ביותר של תבניות שנתגלה עד כה ביישוב כפרי בארץ. נראה כי הכפר שיחין היה מרכז חשוב ביותר לייצור נרות שמן בגליל במאות ב' ג' לסה"נ. נתראה בשנה הבאה...

Read More
סיכום כנס קצרין ה-3 לארכיאולוגיה
יונ30

סיכום כנס קצרין ה-3 לארכיאולוגיה

הכנס השנה עסק בנושא: "לב הקהילה היהודית בגליל ובגולן", כאשר ה"לב" הוא מבנה בית הכנסת, והחיבור בין הגליל לגולן מתגלה לעיתים באיחוד מאפיינים ולעיתים כ-2 אזורים בעלי מאפיינים שונים וברורים.

Read More

קול קורא להצטרפות לחפירות הארכיאולוגיות החדשות בבית הכנסת העתיק בארבל

קול קורא לכל המעוניינים להשתתף בחפירות הארכיאולוגיות החדשות בבית הכנסת העתיק בארבל  שלום חברים, בשעה טובה התגברנו על כל מיני קשיים ומעקשים ואני שמח לבשר לכם שבכל זאת אנו מתחילים את העבודה המיוחלת בבית הכנסת העתיק בארבל. עקב ההתרחשויות האחרונות תהיה זו עונת חפירה ניסיונית של שלושה שבועות שמטרתה לערוך בירורים מצומצמים ועבודות חיוניות של תיעוד מקדים. השבוע הראשון, מיום א' ה- 26 עד יום ה' ה- 30 באוגוסט, יוקדש ללוגיסטיקה, ארגון השטח וניקויו האינטנסיבי של כל מכלול בית הכנסת וסביבתו הקרובה. עבודה זו היא תנאי ראשון והכרחי להכרה אינטימית של המקום במהלכה נכין תיק תיעוד מלא ומפורט של השרידים השונים, של אלו הגלויים לעין לרבות עשרות הפריטים האדריכליים והכנה של פרופיל טופוגרפי תלת-מימדי של המצב הקיים בסביבת בית הכנסת בטרם חפירה. עבודות התיעוד ימשכו מן הסתם גם לאורך כל שלשת השבועות. במהלך השבועיים הבאים, מה- 2 ועד ה- 14 לספטמבר נקדיש מאמץ ממוקד בחפירת חתך/ים מצומצם/ים ברצועה שמדרום לבית הכנסת על מנת לקבל אינדיקציות ראשונות להתמשכותו המשוערת של המבנה המקורי הלאה דרומה מהקיר הדרומי הנוכחי. לעניין זה חשיבות ראשונה במעלה לבירור שאלות המחקר שהצבנו לנו בפרויקט זה (שעליהן אעמוד ביתר פירוט בהזדמנות אחרת). בהקשר זה ובאופן בלתי תלוי נקדיש גם מאמץ ממוקד לבדיקות חיוניות סביב שאלות הקשורות למהותו ואופיו של השער המזרחי המונומנטאלי ולצורך הכנתו לעבודות שימור ושיקום במסגרת הגן הלאומי. מחנה המשלחת ממוקם במושב ארבל במכלול האירוח של משפחת קונביץ הזכורה לטוב מחפירות ואדי חמאם שהיא גם חלק אינטגראלי חשוב ופעיל מאוד בחפירות החדשות. המקום נוח ונעים ובו כל השרותים הדרושים. מיקום זה מקנה לחפירה יתרון נדיר, על כל המשתמע מכך מבחינה לוגיסטית, בהיותו בסמיכות גדולה מאוד (5 דק' הליכה) לאתר החפירה. אשר על כן, הייתי שמח לדעת מי מכם מוכן להירתם למשימה ולסייע לפרויקט כבר מראשיתו, אלו מכם המעוניינים ליטול חלק מתבקשים להודיע לי מתי ולמשך כמה זמן יש בדעתם להשתתף על מנת שנערך בהתאם. אנא השיבו לי בהקדם האפשרי במייל או בטלפון. כמו כן הייתי מאוד שמח שתפיצו העניין בין ידידיכם ומכריכם שעשוי להיות להם עניין ורצון להצטרף ולתרום לתנופת העשייה באתר החשוב הזה. בכל שאלה ומידע נוסף אל תהססו לפנות אלי, עדכונים ופרטים נוספים ימסרו בהמשך. שלכם, בני ארובס מנהל החפירות בביה"כ ארבל סלולרי:...

Read More
סיור רגיונלי גולן עם פרופ' חיים בן-דוד
מאי31

סיור רגיונלי גולן עם פרופ' חיים בן-דוד

את הסיור הזה, עם פרופ' חיים בן-דוד, עשיתי בכמה חלקים לפני שנתיים, אבל תמיד טוב לחזור, להיזכר וללמוד דברים חדשים… אז יצאתי היום שוב לסיור שהתחיל ב: גמלא העתיקה הסיור החל בסקירה על המרחב בו נמצאת העיר ממרפסת התצפית שאל מול תל גמלא. בערך מהמקום הזה זיהה יצחקי גל את התל שמולו כגמלא העתיקה, בניגוד למקובל לחשוב עד אז, שגמלא נמצאת בצד הסורי על הגדה המזרחית של הרוקד. על שאלת זיהוי התל כגמלא העתיקה ניתן לקרוא גם במאמרו האקדמי של דני שיאון בקתדרה 78. לאחר הסקירה המשכנו בירידה תלולה אל התל, אל סיפור חומת העיר חסרת השער – החומה נבנתה כהגנה מפני הרומאים בשלב ההכנות למרד הגדול ועל כן לא היה צורך בשער, כי אף אחד לא אמור לצאת ולהכנס לעיר, מה גם ששער יכל להיות רק נקודת תורפה. בסוף מצאו הרומאים את דרכם פנימה, בתחילה ע"י הפלת חלק מהמגדל העגול ואח"כ בחסות הבאלגן דרך פריצת החומה בנקודה בה היא היתה חלשה יחסית. המשכנו משם אל בית הכנסת העתיק שהוא אחד מבתי הכנסת היחידים שהוקמו בעוד בית המקדש השני היה קיים. בית הכנסת נבנה בציר מזרח-מערב ולא לכיוון דרום – ירושלים, כפי שמקובל בכל בתי הכנסת המוכרים לנו כולל המודרנים בני ימינו מהסיבה הפשוטה שבית הכנסת לא נועד להיות בית תפילה, אלא מקום המשמש לקריאה בתורה, ללימוד ולמפגשים קהילתיים. בכניסה לבית הכנסת יש מקווה טהרה. זהו צירוף מקובל בעיקר מימי בית שני אז "קפצה טהרה על ישראל" ונהגו לטבול לפני הקריאה בתורה. בגמלא נמצאו 4 מקוואות, מספר גבוה ביחס לשטח שנחפר – 14% בסה"כ משטח העיר. מבית הכנסת התחלנו לעלות אל עבר שיא הגובה של התל. בדרך עצרנו ללמוד על שריד ממבנה בעל אבנים גדולות מהרגיל ובלתי מהוקצעות שעל פי ממצא החרסים תוארך לתקופת הברונזה הקדומה, אז ככל הנראה החלה ההתיישבות בגמלא. אח"כ ננטשה גמלא והמלך החשמונאי ינאי חזר ליישב בה יהודים רק כאלף שנה מאוחר יותר. הממצא הזה תומך בכתוב בתלמוד שגמלא היתה אחת מהערים המוקפות חומה מימי יהושע בן-נון. עלינו במדרגות האינסופיות אל הצ'ופצ'יק של גמלא – מצבור הבולדרים שעל פסגת התל. הנוף מלמעלה עוצר נשימה – רואים את מפל גמלא, את המיפנה הדרומי הצהוב אל מול המיפנה הצפוני הירוק, את הקניונים העמוקים המתחתרים מכל הכיוונים, ולא רחוק במערב רואים את קצהה הצפוני של הכנרת. ללא ספק היתה זו פינת החמד אליה היו מעפילים זוגות אוהבים מצעירי גמלא לצפות בשקיעה רומנטית… אך את הסיפור הזה אף אחד לא מספר… אז מה כן מספרים? את הסיפור הטרגדי שמספר יוסף בן מתיתיהו על 5,000 נשים, טף וזקנים שנפלו משם אל מותם הנורא, ועוד 4,000 שנטבחו בתוך העיר ע"י הרומאים עד שהנחלים הסובבים את גמלא נמלאו דם: "והרומאים עלו על ההר והקיפו את היהודים והמיתו מהם את כל הלוחמים העומדים על נפשם וגם לא חמלו עלהאנשים הפושטים אליהם יד לבקש...

Read More

"מקדש ירושלים בגליל" – הצעה של דר' מרדכי אביעם לאינטרפרטציה הוליסטית של האבן מביה"כ במגדל

דר' מרדכי אביעם מהמכון לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת, מציע במאמרו "מקדש ירושלים בגליל", פרשנות לעיטוריה ולמשמעותה של האבן הייחודית שנתגלתה בבית הכנסת במגדל המתוארך לשלהי ימי הבית השני. פרשנות זו מציעה מבט הוליסטי, ייחודי המציג בין השאר הקשרים מיסטיים שהיו מקובלים בספרות ימי הבית השני בהקשר לאל ומקדשו: בחפירות הצלה שערכה רשות העתיקות בשנת 2009 בשטח אתר העתיקות של מגדל לחוף הכנרת, התגלה לראשונה בית כנסת גלילי מן המאה הא' לסה"נ, מהימים שבית המקדש השני עמד עדיין על תילו. חשיבות הממצא רבה ביותר באשר עד כה טרם התגלו בתי כנסת כאלו בגליל. הקרוב ביותר הוא בית הכנסת בגמלא אך בתי כנסת גליליים נזכרים אצל יוסף בן מתתיהו בטבריה, בברית החדשה בנצרת, בכפר נחום ו"בכל בתי כנסיותיהם בגליל". כמעט במרכז המחצית המזרחית של בית הכנסת, ניצבה אבן גדולה, כ 0.6X 0.5 מ' וגובהה כ 0.4 מ'. האבן מעוטרת בארבעת צדדיה ובראשה. היא נמצאה כאשר צד קצר עליו נראית מנורה פונה דרומה. יש לציין כי האבן היא יחידאית ואין לה מקבילות בפני עצמה, להוציא את המנורה ובמידה מסוימת הוורדה שמופיעה על ראשה, כל שאר המרכיבים האמנותיים שעל האבן הם ייחודיים ואין להם כמעט מקבילות באמנות ימי בית שני. למאמר המלא באתר המכון לארכיאולוגיה גלילית לחצו כאן...

Read More