סיור לטבריה וציפורי – ערי פוליס בתקופה הרומית ביזנטית

יום חמישי, 12/05/2011. סיור בעקבות הקורס "עיור בארץ ישראל בתקופה הרומית" עם ד"ר יעקב (יקי) אשכנזי. סיירנו בערי הפוליס טבריה וציפורי ולמדנו על שטחן, אופיין ואופן התנהלותן של שתי בירות הגליל האלו. מסתבר שציפורי היתה בירת הגליל כולו עד שבאה טבריה וקיבלה את התואר על חלקו המזרחי. אתחיל קודם בביאור המושג "פוליס": פוליס היא עיר-מדינה הכפופה לשלטון, אך מתפקדת כאוטונומיה ומנוהלת בפועל ע"י אזרחיה ולמענם. זו לא רק העיר במובן הגיאוגרפי על המבנים והשטחים שבה, אלא צורת חיים בה מעורב ופעיל כל אחד מהאזרחים. הקהילה הפוליטית סיפקה לאזרחיה את השירותים הקהילתיים להם זקוק אזרח הפוליס – שיפוט, חקיקה, פולחן דתי, תרבות ובידור ולעיתים גם חינוך ורווחה. התחום הגיאוגרפי של הפוליס כלל גם את המרחב הכפרי החקלאי שהזין את הפוליס. הפוליס היא "המצאה" יוונית שאומצה גם ע"י הרומאים. היהודים שחיו בטבריה וציפורי, שהיו ערים יהודיות מובהקות, חיו כאזרחי הפוליס, על החובות והזכויות הכרוכות בכך ושפתם הרשמית היתה יוונית. לפוליס היה תכנון עירוני מקובל – רשת רחובות במבנה של "שתי-וערב" מצפון לדרום וממזרח למערב. במרכז העיר עבר הרחוב הראשי הנקרא "קארדו" ורחוב ניצב החוצה אותו הנקרא "דקומנוס". על-פי רוב כיוון הקארדו היה צפון-דרום, וכיוון הדקומנוס היה מזרח-מערב. באזור המפגש בין הקארדו לדקומנוס היה הפורום או האגורה – מרכז החיים הקהילתי, המסחרי והשלטוני של הפוליס. בנקודת המפגש עצמה היה לעיתים מבנה מונומנטלי בשם "טטרפילון" – מבנה מונומנטלי בעל ארבעה עמודים, אחד בכל פינה של הצטלבות הדרכים. פוליס מאופיינת גם ע"י הזכות לטבוע מטבעות משלה, וכאלו נמצאו גם בטבריה וגם בציפורי. מראה משוער של טבריה בתקופה הרומית. באדיבות פרופ' יזהר הירשפלד. מקור: אתר מינהל שימור. התחלנו את הסיור בנסיעה קצרה מהמכללה האקדמית כנרת אל הפוליס הקרובה – קלאודיופוליס שנוסדה כטיבריוס, היא טבריה. שם פגשנו בד"ר ווליד אטרש, ארכיאולוג רשות העתיקות החופר בשנים האחרונות את טבריה העתיקה ואת התיאטרון הרומי של טבריה. ווליד התחיל את הסיור בשער הכניסה המונומנטלי של טבריה, שם ראינו את שני בסיסי מגדלי הכניסה לעיר (ראו שחזור בתרשים לעיל) ואת שרידי חומות העיר וגשרים מתקופות שונות (רומית עד עבאסית). המשכנו אל התיאטרון שלצערנו, היה מגודר ולא ניתן להכנס אליו, משום שהוא הועבר מרשות העתיקות לאחריות עירייית טבריה שעדיין לא הסדירה את הגישה אליו. תחת גשם קל, הסביר לנו ווליד על החתכים הנראים בשטח – ניתן לראות את התיאטרון, שבנייתו מתוארכת למחצית השניה של המאה הראשונה לספירה, ובמקביל לראות גם שרידי מבנים מהתקופה העבאסית שנבנו על חורבות הקומה השלישית העליונה שלו. בתיאטרון ניתן לראות בבירור את פגעי רעידת האדמה של שנת 749 לספירה, אותה רעידת אדמה שהחריבה את גם את הפוליס הקרובות – היפוס (סוסיתא) וסקיתופוליס (בית שאן). מקלאודיופוליס נסענו אל אחותה-הלא-תמיד-אהובה – הפוליס דיו-קיסריה, היא ציפורי. את הסיור בגן הלאומי ציפורי התחלנו ב"השלמת חוסר" מהבוקר – קפה משובח שהכינו ליטל ואורי עם שדרוג רציני של בקלאוות מעולות שהביאו נשוואה ולינה...

Read More

מחר – סדנת חוקרים בארכיאולוגיה גלילית בנושא: בית הכנסת השומרוני בבית שאן

מחר, יום ה' 28/4/11 בשעה 16:00, תערך סדנת חוקרים של המכון לארכיאולוגיה גלילית באולם הכנסים בבנין טריגובוף, במכללה האקדמית כנרת שבעמק הירדן. הסדנא תעסוק הפעם בתגלית בית הכנסת השומרוני שנחשף מדרום-מערב לבית שאן באוגוסט 2010. יציג: מר יעקב הראל, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות. יגיב: מר בנימים צדקה, חוקר, מראשי העדה השומרונית. בית הכנסת מתוארך למאה ה- 5 לספירה ועל ידו נתגלה גם בית חווה חקלאית. לדברי ד"ר וליד אטרש ויעקב הראל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "גילוי בית כנסת שומרוני נוסף בעורף החקלאי שמדרום לבית שאן, מעשיר את המידע הקיים על האוכלוסייה השומרונית בתקופה זו. לפרטים אודות בית הכנסת השומרוני ראו ידיעה באתר רשות העתיקות כמו כן, ראו ידיעה באתר זה: נחשף בית כנסת שומרוני בן כ- 1500 שנה (ספט' 2010) ואת הדיון המעניין שהתפתח שם בתגובות לכתבה. מועדי הסדנאות הבאות: 26 מאי 2011 – דרכי עולי הרגל בגליל – יגאל ויותם טפר 16 ביוני 2011 – שני שמעון בן יוחאי איכא בשוקא: לטיפולוגיה של סיפור יסוד גלילי – אלחנן ריינר; מגיב עודד עיר-שי 30 יוני 2011 – בית ציידא – יוליאס –  רמי ערב; מגיב – חיים בן דוד. הועדה המארגנת: דר' יעקב אשכנזי – מכללת כנרת; דר' וליד אטרש – רשות העתיקות; דר' עוזי ליבנר – האוניברסיטה...

Read More

נחשף בית כנסת שומרוני בן כ- 1500 שנה

בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בבית שאן נחשף בית כנסת שומרוני בן כ- 1500 שנה. במקום נמצאה כתובת שלשונה "זה בית המקדש". פרסום ראשון: 20/09/10, 10:21 / אורנית עצר צילום: SKYVIEW, באדיבות רשות העתיקות בית כנסת שומרוני בן כ-1500 שנה התגלה לפני החגים מדרום-מערב לבית שאן. בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות במימון משרד הבינוי והשיכון, לפני הרחבת שכונת מגורים מדרום לבית שאן במרחק כחצי קילומטר ממערב לכביש הבקעה (כביש 90), נחשפו שרידי בית כנסת ובית חווה חקלאית שפעלו בתקופה הביזנטית המאוחרת, אשר לא היו מוכרים עד כה. לדברי ד"ר וליד אטרש ויעקב הראל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "גילוי בית כנסת שומרוני נוסף בעורף החקלאי שמדרום לבית שאן, מעשיר את המידע הקיים על האוכלוסייה השומרונית בתקופה זו. נראה שהמבנים שנחשפו במקום נבנו בשלהי המאה ה-5' לספירה והמשיכו להתקיים עד ערב הכיבוש המוסלמי בשנת 634 לספירה, אז נטשו השומרונים את המתחם. נראה שבית הכנסת שנחשף כעת תפס מקום חשוב בחיי החקלאים שגרו בסביבתו, ושימש כמרכז החיים הרוחניים, הדתיים והחברתיים. בתקופה הביזנטית (המאה ה-4 לספירה), בהנהגתו של בבא-רבה, הייתה בית שאן מרכז שומרוני חשוב. בהנהגתו, זכו השומרונים להיות אומה ריבונית המעצבת את גורלה. זאת, עד סוף ימיו של הקיסר יוסטיניאנוס, אז מרדו השומרונים נגד השלטון. המרד דוכא ותם קיומם של השומרונים כאומה". החוקרים מוסיפים, כי המבנה שנחשף היה מורכב מאולם מלבני (8 X 5 מ') וחזיתו פונה לדרום מערב, לכיוון הר גריזים, המקודש לשומרונים. בקירות האולם הותקנו חמש גומחות מלבניות שבהן מוקמו ככל הנראה ספסלים מעץ. רצפת האולם הייתה עשוייה פסיפס צבעוני, מעוטרת בדגם גיאומטרי, ובמרכזה הייתה כתובת ביוונית, שממנה נחשף קטע מהשורה האחרונה T[]OUTON NEWN "זה בית המקדש". לדעת ד"ר לאה דיסגני מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שתרגמה את הכתובת – תכנית המבנה, כיוונו ותוכן הכתובת, מתאימים לבית כנסת שומרוני. כידוע, בעבר נתגלו בבית שאן שני בתי כנסת שומרוניים. האחד מכונה "בית לאונטיס", והוא מורכב ממערכת חדרים המקיפה חצר; בדרומו של המבנה מצוי חדר תפילה קטן (7X7 מ'), ששימש כחלק מאכסניה, והשני – בית הכנסת השומרוני, הממוקם בתל אצטבה – מחוץ לחומות העיר הביזנטית. סמוך לבית הכנסת נחשף גם בית חווה המשתרע על שטח העולה על 1500 מ"ר. בית זה היה מורכב מחצר מרכזית שסיבה מחסנים, ובחלק הדרומי היו בית מגורים, אולם אירוח ומתקני תעשייה. צילום: באדיבות רשות...

Read More

סיור לבית הכנסת מימי בית שני במגדל

במסגרת "כנס ראש פינה" הראשון לחקר היישוב היהודי בגליל – שזכה לשם: "התלמוד הירושלמי – היצירה והתקופה" בחסות המכללה האקדמית כנרת והמדרשה למורשת ישראל בראש פינה, נערכו היום (15.7) ואתמול סיורים לאתר העתיקות במגדל, בו נתגלה ב-2009 בית כנסת מימי בית שני, עם פסיפסים ואבן יוצאת דופן עם עיטורי מנורה. כתב וצילם: צחי הררי. קבוצה הטרוגנית במיוחד, שלא הצלחתי לעמוד על הרכבה הדמוגרפי, ירדה מהאוטובוס הממוזג היישר אל החום של אגן הכנרת, לביקור באחד האתרים שעשו מהפכה של ממש במחקר של תקופת בית שני.  נפגשנו באתר החפירות עם ד"ר דינה אבשלום-גורני, ארכיאולוגית ותיקה ונמרצת, שהתפנתה מניהול החפירות לטובת הדרכת משתתפי הכנס. התחלנו את הסיור בסקירה של דינה ממנה ניתן להבין את מורכבות האתר- השטח בו מתבצעות החפירות הוא שטח פרטי השייך לכנסיה קתולית  במקסיקו, השטח מנוהל ע"י חברת "ארק ניו גייט" ועתיד לקום בו מרכז קניות גדול (כבר בבניה מתקדמת), מלון גדול ו"מרכז של דו שיח וכבוד בין הדתות ובין התרבויות השונות" כפי שהצהיר בעבר נציג החברה. בתא השטח הזה, לא נערך מעולם סקר ארכיאולוגי והוא לא נכלל בשום תכנית חפירות, כך שלא היה כל ידע ארכיאולוגי מוקדם עליו, למרות שידוע שהיה באיזור ישוב גדול בימי בית שני בשם "טריכיאה" או "טריכי". יוספוס פלביוס, בספרו "מלחמות היהודים" (ספר ב', פרק כא, 4) כותב: "מספר בני טריכיאה היה כארבעים אלף איש". נזכיר שוב את המספר הזה בתיאור בית הכנסת בהמשך. השטח היה שייך בעבר לאחד מותיקי מגדל שעשה בו שימוש חקלאי. בשנות ה-70 של המאה ה-20 נבנה במקום מלון "הוואי" והוכשר איזור גדול הכולל תשתיות, בריכות, חוף ומבני עזר – כל אלו עמדו בגובה של בין 1/2 מטר ל-2 מטר מעל לעתיקות, ובאורח "נס", כהגדרת דינה, לא פגעו קשות בעתיקות. לאחר שהמלון נסגר מכר בעל השטח, כאמור, את השטח לכנסיה המקסיקנית ואמא שלו מקללת אותו על כך עד עצם היום הזה (מידע פנים-מקומי מנועם!) התחלנו את הסיור בכניסה לאתר החפירות בצפיה אל מתחם שהוגדר כ"מתחם מחסנים", בו נמצאו חדרים ובהם כלי אחסון רבים מקרמיקה מתוצרת בית יוצר מקומי. ההשערה היא כי מתחם זה שימש כמתחם מחסנים הקשור לנמל שהיה ממזרחו. יש לציין שפחות מ-100 מטר דרומה משם נחשף ע"י ארכיאולוגים פרנציסקנים נמל גדול הבנוי אבן בסגנון רומי ברמה גבוהה מאד. משם המשכנו צפונה לאורך קטעי חפירות בהם נמצאו בריכות מיוחדות, שפורקו ואולי יוחזרו וישוחזרו לאחר סיום הבניה. מימיננו ראינו תעלת מים גדולה, בנוייה אבן, שנועדה לנקז את מי הגשמים המתנקזים מואדי חמאם ומציפים את האיזור בחורף. משמאלנו ניתן לראות שרידים של מבני מגורים שחלקם נחפרו ותוואי של שדרת רחוב אשר במקביל אליה הלכנו. בסוף שדרת הרחוב הגענו אל מתחם ציבורי, אשר בליבו התגלה הממצא המהפכני – בית הכנסת. ברחוב המוליך אל ביה"כ ניתן לראות ממצאים מעניינים כמו חלק עליון של טוחנת קמח גדולה, ובהמשך הרחוב, סמוך לבית הכנסת – מעין...

Read More

סיור-שיעור לבית הכנסת ואדי חמאם ומאמר חדש של ד"ר עוזי ליבנר על האתר

סיור-שיעור אחרון במסגרת הקורס "בתי כנסת קדומים בארץ ישראל" עם ד"ר חיים בן-דוד – לבית הכנסת שבח'רבת ואדי חמאם. הגענו בעיצומה של החפירה בניהולו של ד"ר עוזי ליבנר שחופר מטעם האוניברסיטה העברית. עוזי, שהוא גם בוגר המחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללת כנרת, הסביר לנו בשטח על הממצאים ועל הפסיפסים המיוחדים שנמצאו בבית הכנסת. בשטח פגשנו גם בוגר נוסף של המכללה – שריה פרידמן, שבא לסייע באיתור מטבעות. נתבקשנו שלא לפרסם תמונות מן החפירה, כך שהתמונות כאן למטה – זה מה שיש… אבל יש את הסיכום של ליטל: סיור מספר 7 חרבת חמאם, וגם – בכתב העת "קדמוניות" האחרון (139) הופיע מאמרו של ד"ר עוזי ליבנר המסכם את החפירות והממצאים, כולל תמונות של הפסיפסים הנדירים ושאר הממצאים. את המאמר אפשר למצוא באתר הטל"ם של הקורס, או בספריה. Error: the communication with Picasa Web Albums didn't go as expected. Here's what Picasa Web Albums said: The Picasa API is deprecated. See https://developers.google.com/picasa-web/ for more details and the migration...

Read More