סלע קיומנו- כנס על ארכיאולוגיה, פוליטיקה ותקשורת
ינו01

סלע קיומנו- כנס על ארכיאולוגיה, פוליטיקה ותקשורת

הכנס ׳סלע קיומנו׳, פרי שיתוף פעולה בין המחלקה לתקשורת והמחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת, נערך בשבוע שעבר בבית גבריאל בצמח ובו השתתפו אורי אבנרי, בני ליס, עיתונאים וחוקרים בכירים נוספים. במרכז הכנס עמדו הסוגיות הטעונות של הארכיאולוגיה בישראל בהקשרה הפוליטי והאידיאולוגי, ותפקיד התקשורת בהבניית המציאות באמצעות הממצאים הארכיאולוגיים. הפוליטיקאי לשעבר והעיתונאי הוותיק אורי אבנרי, פתח את הכנס בסקירה של הארכיאולוגיה והפוליטיקה בישראל לאורך שנות קיומה של המדינה. "ההיכרות עם הארץ והממצאים הארכיאולוגיים שבה, הייתה נחוצה לבני דורי על מנת למצוא שורשים שיחברו אותנו עם הארץ". הארכיאולוג הבכיר פרופ' גבי ברקאי, סיפר על עבודת המחקר שהוא עורך בשנים האחרונות בסינון עפר שהוצא מאזור הר הבית, וטען נחרצות: "אין לי אידיאולוגיה בנושא, אני ארכיאולוג". הר הבית, לדבריו, מהווה חור שחור בהיסטוריה של ירושלים, ובגלל הבעיות הפוליטיות, לא נחשפו כמעט ממצאים מהאתר רווי ההיסטוריה החשובה, המהווה כשישית משטח העיר העתיקה, ובו כ-50 חללים תת קרקעיים. הממצאים שהעלה, שופכים אור על תולדות ההר מהתקופה הפרה-היסטורית ועד ימינו. גם הארכיאולוג הוותיק פרופ' אדם זרטל, מהמכללה האקדמית כנרת, התייחס לנושא הפוליטיקה והארכיאולוגיה, ואמר: "הארכיאולוגיה הוא מדע, והמדע הוא מעל הפוליטיקה. מי שעושה שימוש לרעה במדע, הוא האדם ולא הארכיאולוג". זרטל סיפר על החפירות הארכיאולוגיות שערך החל משנות ה-70' באזור השומרון, ובייחוד במזבח שחשף על הר עיבל שהוא מייחס אותו ליהושע המקראי, והתייחס לטענות שהושמעו כנגדו הנוגעות לחפירות בשטחים הכבושים: "זאת הארץ שלנו, היינו בה וגם נהיה בה, ולכן אנחנו חייבים לחקור אותה". כנגד דבריהם של הארכיאולוגים הבכירים, טען יונתן מזרחי מהארגון "עמק שווה", העוסק בארכיאולוגיה בצל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כי "כל עשייה ארכיאולוגית מלווה תמיד באידיאולוגיה". מזרחי הדגיש כי כל ממצא ארכיאולוגי, חייב להגיע עם הסבר ופרשנות של הארכיאולוג , "ופרשנות תמיד קשורה בזהות שלנו", אמר מזרחי. במושב הסוגר של הכנס, התכנסו לדיון שעסק בארכיאולוגיה ופוליטיקה פרופ' אלי פולק ממכון ויצמן, ד"ר נמרוד לוז מהמכללה האקדמית כנרת וראמז עיד מאוניברסיטת ברן בשוויץ  שהבוקר התפרסמה בהארץ כתבה על מחקרו שם צוטט ד״ר מוטי אביעם. פרופ' פולק אמר כי יש להתייחס לארכיאולוגיה ככלי מדעי, שאינו צריך להיות מכשיר אידיאולוגי. עיד הציג אל מול אמירה זו, את מחקרו שעוסק באתרי מורשת עולמיים בישראל, והראה כיצד מדינת ישראל אכן עושה שימוש פוליטי באתרי המורשת הארכיאולוגיים שהוכרו על ידי אונסק"ו, ומתעדפת מורשת אחת על פני אחרת באתרים אלו. ד"ר לאה מנדלזיס, ראשת המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית כנרת אמרה בכנס: "הארכיאולוגיה מסעירה את הדמיון הלאומי, הדתי והמסורתי בישראל, בעיצוב זהות יהודית וישראלית. אנו למדים כיצד הממצאים הארכיאולוגיים משמשים כלי שרת בידי הכוחות הפוליטיים, שמנסים לקבוע למי שייכת הארץ הזאת. התקשורת, בחשיפת הממצאים, מבנה וממסגרת את המציאות הפוליטית, בהתאם לסיקור שלה את הארכיאולוגיה. לכן בהחלט ניתן לקבוע כי הארכיאולוגיה והתקשורת, משולבים זה בזה, בקשר בלתי ניתן לניתוק". ד"ר מוטי אביעם, מייסד מכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית ומרצה בכיר במחלקה ללימודי א"י במכללה...

Read More
סיור בעקבות התוואי ההיסטורי של מסילת הרכבת יפו-ירושלים
אפר19

סיור בעקבות התוואי ההיסטורי של מסילת הרכבת יפו-ירושלים

סיור מרתק זה בעקבות התוואי ההיסטורי של מסילת הרכבת יפו-ירושלים, הקשור לקורס תשתיות ודרכים בעת החדשה, עם דר' גיורא גודמן, נדחה ונדחה כמה פעמים, ויצא לבסוף ב- 19 לאפריל 2012. לא הייתי מציין זאת אלמלא היה זה יום השואה תשע"ב, ולסיור בנושא רכבות ביום זה, חייבת להיות קונוטציה כלשהי… אנחנו בחרנו לראות את הצד החיובי שבהמשך הפעלת ופיתוח הרכבת בארץ ישראל, גם לאחר היוודע השימוש שעשו בה הנאצים. מה גם שלדעתי, אחרי הכל, זהו כלי תחבורה יעיל מאד ולא יתכן שנחרים אותו בגלל שהיה מי שניצל אותו לרעה, חולנית ככל שתהא. אבל אולי בכל זאת זו הסיבה שכיהודים, לא התעקשנו להצטיין בתחום הרכבות ועל כן מצבן הוא כפי שהוא כיום… תוואי הרכבת ההיסטורית מיפו לירושלים היה: יפו – לוד – רמלה – נען – נחל שורק – סג'ד – בית שמש – בר גיורא – בתיר – ירושלים. סיפור הקמת קו הרכבת מפותל לא פחות מהתוואי שנבחר לה… תוכלו ללמוד עליו במאמרם של יעקב ורמן, רון שפיר ודרור ורמן בקתדרה 125 (PDF), או בקיצור מהערך בויקיפדיה. התחלנו את הסיור בתחנת הרכבת ביפו, שהיתה תחנת הרכבת הראשונה שהוקמה במזרח התיכון (מחוץ למצרים וטורקיה), ובשנים האחרונות הפכה למרכז תרבות, בילוי ופנאי תוסס ופעיל. המשכנו אל תחנת הרכבת נחל שורק (תחנת ואדי צראר), זוהי תחנה שוממת בעלת מבנים מרשימים. מתחם התחנה מגודר ונעול ונראה שבוצעו בה בעבר הלא כ"כ רחוק עבודות שימור. בקירות המבנה ניכרים עדיין סימני הקרב בו כבשו הבריטים את התחנה, ראו בתמונות את הקליע שעדיין נעוץ בקיר המבנה. נקווה שימשיכו בשימור ושחזור תחנת הרכבת היפה הזו וימצא גם לה שימוש שיחזיר אליה את החיים, כמו בתחנת הרכבת של יפו. התחנה הבאה בסיור שלנו היתה תחנת בית שמש. זוהי תחנה חשובה ופעילה מאד כיום על ציר הרכבת הנוכחי לירושלים. בתחנת הרכבת תלויות תמונות רבות של מבני התחנה מאמצע המאה שעברה, ראו בתמונות. עלינו מזרחה אל עבר ירושלים, אל תחנת בר גיורא שבתוך תוואי נחל שורק. הנוף הירוק והמיוער יחד עם הרחש הנעים של פכפוך המים בנחל והבריזה הנעימה, יוצרים חוויה פסטורלית עד ש…. רואים שמה שזורם בנחל זורק, אלו לא מי נחל זכים, כי אם תרכובת זוהמה עכורה ומקציפה שמפחיד לחשוב אילו כימיקלים היא מכילה! ליד כל היופי הזה אכלנו צהריים והמשכנו אל עבר התחנה הבאה – אל תחנת בתיר לא הגענו ממש, אלה רק תצפתנו לעברה מ"מצפה בתיר" – תצפית בלב היער מדרום למושב עמינדב. בתצפית פגשנו את זאב, פקח ותיק של רשות הטבע והגנים, שריתק אותנו בסיפוריו של מעללי "חכמי חלם" מאז ועד היום, שעסקו בשיפוץ הקו לירושלים… רק לשם המחשה, ראו ב"קישורים חיצוניים" בערך בויקיפדיה את רשימת הכתבות על ביקורת שיפוץ הקו הזה כדי להבין כמה נזק יכולה לגרום בורות וחובבנות של בעלי תפקידים לא ראויים. את סיורנו סיימנו בתחנת הרכבת בירושלים. התחנה שעברה תהפוכות רבות, גם...

Read More
סיור למערב הכנרת לכבוד פתיחת שנת הלימודים תשע"ב
נוב11

סיור למערב הכנרת לכבוד פתיחת שנת הלימודים תשע"ב

סיור פתיחת השנה כבר הפך למסורת במחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת. מטרות הסיור הן להכיר לסטודנטים החדשים דרך הרגליים את האזור בו בחרו ללמוד, לאפשר היכרות וגיבוש בין הסטודנטים החדשים לבין עצמם, בין הסטודנטים החדשים לותיקים ובין כלל הסטודנטים לסגל המחלקה. השנה ממשיכה מגמת הצמיחה הברוכה של השנים האחרונות מבחינת מספר הסטודנטים, ואין כמו המֵראֶה של קבוצת סטודנטים  גדולה, המטיילת ולומדת את הארץ, בכדי להוכיח כי "הדור לא הולך ופוחת" – אלא להיפך – "הדור הולך ומתפכח"! מול עשרות אלפי הסטודנטים למשפטים, כלכלה, מנהל עסקים והנדסת אוירונאוטיקה, יש עדיין כמה שפויים (ויש מי שיחלוק על כך) שבחרו דווקא ללמוד על הארץ בה הם חיים…התחלנו בתחנת הרכבת בצמח – התחנה האחרונה של רכבת העמק לפני התחברותה אל המסילה החיג'אזית. כפי שתוכלו לראות בתמונות – תחנת הרכבת נמצאת בשלבי שיפוץ מתקדמים, כחלק מתכנית גדולה של המכללה האקדמית כנרת בשיתוף עם המועצה לשימור אתרים ורכבת ישראל, לשחזר ולשמר את התחנה ההיסטורית, שביעודה החדש תשמש כמרכז ללימודי ארץ ישראל, מרכז מבקרים, וחלק מ"קמפוס דרום" (דרומית לכביש 92) שמתוכנן במקום כהמשך פיתוחה של המכללה. דר' גיורא גודמן הרצה במקום על ההיסטוריה של התחנה ועל התקופה בה פעלה, סיירנו בין מבני התחנה, נכנסו גם אל מתקן המים האובלי הייחודי לתחנה, שביעודו החדש יהיה מרכז המבקרים של התחנה, וראינו גם את שרידי "סובבן הקטרים" שכמוהו יש רק בתחנה המקבילה ביפו. קבלן השיפוצים המבצע את העבודות במקום, סיפר לנו כי הרעפים שהפועלים שלו בדיוק עמלו על התקנתם, הם זהים לרעפים המקוריים והם מיוצרים באותו מפעל בירושלים שייצר עבור המנדט הבריטי בזמנו. המשכנו אל אתר הירדנית שבין הקיבוצים דגניה א' וכנרת, שם הרצה ראש תכנית הלימודים, דר' יקי אשכנזי, על המקום ועל (חוסר) הקשר שלו לנצרות.. ראש המחלקה, פרופ' חיים בן דוד, המשיך בסקירה על תל בית-ירח על החיים באזור בבתקופת הברונזה הקדומה. המשכנו אל עיר הקודש טבריה, אל הר בירניקי. שם, מהתצפית המרהיבה שעל יד הכנסיה הביזנטית העתיקה, הרצה בפנינו דר' מוטי אביעם על ההיסטוריה והארכיאולוגיה של המקום, וסקר בפנינו את המרחב גם מבחינה גיאוגרפית וגיאולוגית. המשכנו אל חפירות הכנסיה הפרנציסקאנית במגדל העתיקה, פגשנו שם את מנהל החפירות, הנזיר דר' סטאפנו דה-לוקה. ראינו את מכלול המבנים שנחשפו במקום, והתוודענו לעובדה העצובה שמעגן הסירות העתיק שנחשף במקום נמצא  8 מ' מעל פני הכנרת כיום! משם המשכנו לאורך הכנרת אל אכסניית כרי דשא, שם על הדשא, כמובן, אכלנו ארוחת צהריים משותפת (תודה למנואל על סלט הטאבולה המעולה) ועשינו סבב היכרות בין החברים. עלינו אל נחל עמוד למסלול טיול קצרצר אל מערת הגולגולת, שם סיפר לנו דר' מוטי אביעם את סיפור המקום וקצת על פרה-היסטוריה והמחקר הארכיאולוגי בנושא. חזרנו למכללה אחרי יום מעניין והיכרות עם עוד חברים חדשים. הסיור הזה, למערב הכנרת, השלים לותיקים את סיור פתיחת השנה שעברה, תשע"א, שהיה אל מזרח הכנרת, ולותיקים יותר את סיור...

Read More

סיור גבולות ומים – אל מפעל ההטיה של הירדן

סיור עם ד"ר גיורא גודמן אל מפעל הטיית המים בירדן סיכום הסיור יעלה מאוחר יותר. תמונות מהסיור: סיור ירדן הררי – מים וגבולות Water & Borders 60 photos Slideshow ד"ר גיורא גודמן אודי אגם אודי אגם...

Read More

יום סיור מחלקתי מוצלח למחלקה ללימודי א"י בכנרת

ביום חמישי (4/11/2011), נערך יום סיור מחלקתי למחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת, חברים מכל מגוון המסלולים השתתפו בסיור: מסלול רב-תחומי, מורחב, עצמאי ומסלול העובדים. מרשים ביותר הניגוד בין הידיעות המגיעות ממוסדות השכלה גבוהה רבים ואוניברסיטאות בארץ המתלוננים על שיממון במחלקות למדעי הרוח, לבין המספר הרב של הסטודנטים החדשים ללימודי ארץ ישראל כאן, בכנרת (ראו בתמונות) את הסיור התחלנו באתר ההיסטורי הקרוב ביותר למכללה – תחנת "צמח" של רכבת העמק, אשר בחצר המכללה. מבני התחנה ששימורם ושחזורם כבר אושר ותוקצב ע"י הממשלה, ישמשו בעתיד ככיתות לימוד וכמשרדי המחלקה ללימודי א"י! ד"ר גיורא גודמן העביר במקום סקירה מקיפה על רכבת העמק בפרט ועל היסטוריית הרכבות בא"י בכלל. המשכנו לכיוון דרום רמת הגולן, עצרנו על הכביש המוביל לחמת גדר לתצפית על הירמוך, שם ראינו את גשר הרכבת הארוך שפוצץ בליל הגשרים (16 ליוני 1946) ושמענו את המשך הסקירה על תוואי הרכבת הבעייתי בתוך ערוץ הירמוך [הידעתם ש: "יר" = "נהר" בשפה שמית קדומה? ירמוך, ירקון, ירדן…?] . ראש המחלקה – ד"ר חיים בן דוד המשיך בסקירה על העיר גדר הניצבת ממול על הרי הגלעד, שהמרחצאות החמים השתייכו אליה [כ"חמת טבריה" לטבריה, כך "חמת גדר" לגדר] , גדר היתה אחת מעשרת ערי הפוליס – "דקאפוליס" (גדרה אז, אום-קיס כיום), ועל כן היא העיר הרומית הקרובה ביותר למכללה בקו אווירי! שמענו גם על בית הכנסת של חמת גדר, וגם על התופעות הגיאולוגיות המעניינות במקום – ערבוב של שכבות בזלת וגיר כתוצאה מפעילות וולקנית אזורית ומקומית. המשכנו בטיפוס בכביש המפותל העולה אל דרום רמת הגולן ועצרנו לתצפית במוצב צהל"י גדול שלצד הכביש, אך הרוחות המזרחיות העזות ("שרקיות") לא איפשרו לשמוע את ההסברים במקום, וגם היה חשש סביר שכמה מקלי המשקל שבחבורה יתעופפו להם למדרון ע"י הרוח החזקה, ולכן חזרנו לאוטובוס ועצרנו לתצפית נוספת על מלוא הכנרת ב"מצפה השלום", שהיה מלא בילדים צוהלים ממגוון בתי ספר בארץ. להסבריו של ד"ר גיורא גודמן הצטרפה ד"ר דלית גסול, שהרחיבה בנושאי תיירות וסוגיות סביבתיות. מכפר חרוב המשכנו קצת צפונה ופנינו מערבה אל הכביש המשובש היורד אל עוד אחת מעשרת ערי הפוליס העתיקות – היפוס (סוסיתא). את הסיור בעתיקות המדהימות של סוסיתא הובילו הארכיאולוג ד"ר מרדכי (מוטי) אביעם, וההיסטוריון חוקר הנצרות ד"ר יעקב (יקי) אשכנזי, שגם גילו לנו שהם עוסקים עכשיו במחקר משותף על נזירים בגליל המערבי. [הידעתם: היפוס נחרבה ברעידת האדמה של 749 לספ' והיו בה מעל 5 כנסיות, בגדולה שבהם נמצאו עמודים מונומנטליים יקרים שיובאו מיוון, טורקיה ומצרים!] ד"ר חיים בן דוד סיפר לנו על אמת המים היחודית של העיר [25 ק"מ אורכה!] ועל הפרוייקט שהשתתף בו לגילוייה לכל אורכה. ד"ר דלית גסול ניהלה דיון על האפשרויות והפוטנציאל התיירותי של המקום ועל מתודות בשימור, שחזור והפיכת אתרי עתיקות לאתרי תיירות. מרוצים, אך רעבים ירדנו אל חוף לבנון לארוחת צהריים משותפת. כל אחד פרס את מטעמיו וכולם...

Read More