מכסי סרקופגים פרעוניים "עשו יציאת מצרים" והוברחו לישראל

הנה "רסיס" מהשפעות המהפכה במצרים על אוצרות העבר הפרעוניים, את גודל הפגיעה במחקר הארכיאולוגי נדע רק בעוד שנים, אם בכלל. המהפכה במצרים יחד עם נוסח חוק העתיקות בישראל, על הפרצות שבו, מסייעים בידי שודדי העתיקות להפוך את מדינת ישראל ל"מכבסה" בה ניתן להלבין בקלות עתיקות שנשדדו ונמכרו בניגוד לחוק. להלן הידיעה של רשות העתיקות: מפקחי רשות העתיקות תפסו לאחרונה שני מכסים של ארונות קבורה מצריים, "סרקופגים", שהכילו בתוכם בעבר מומיות עתיקות. המכסים נתפסו על ידי מפקחי היחידה למניעת שוד עתיקות במהלך פעילות פיקוח בחנויות בשוק בעיר העתיקה בירושלים. המכסים העתיקים עשויים עץ ומצופים בשכבת טיח, ועליה עיטורים מרהיבים וציורים בכתב הירוגליפי מצרי העתיק. הארונות נתפסו לבדיקה בחשד שמדובר ברכוש גנוב. לאחר בדיקות מומחים, שכללו בין השאר בדיקת תיארוך בשיטת פחמן 14 לקביעת גיל העץ, נקבע חד משמעית שמדובר בפריטים אותנטיים בני אלפי שנים: מכסה אחד מתוארך בין המאה ה-8 ל-10 לפנה"ס (תקופת הברזל), והשני מתוארך בין המאה ה-14 למאה ה-16 לפנה"ס (תקופת הברונזה המאוחרת). כיוון שמדובר בפריטים נדירים העשויים חומר אורגאני, הם מוחזקים בשלב זה למשמורת במעבדות רשות העתיקות בירושלים בתנאי בקרת אקלים. ארונות קבורה מעץ מהסוג הזה נמצאו עד כה רק במצרים, והשתמרו אודות לאקלים המדברי היבש השורר שם. על פי החשד, שודדי עתיקות מצריים בזזו קברים עתיקים באזור המדבר המערבי במצרים, ולאחר מכן אלמונים הבריחו את מכסי העץ ממצריים לדובאי, ומשם הם מצאו את דרכם לישראל דרך מדינה שלישית באירופה. עדות להברחה היא ניסור המכסים לשני חלקים, תוך גרימת נזק בלתי הפיך לפריטים העתיקים -וזאת ככל הנראה כדי להקטין את ממדי המכסה ולהקל על הסתרתו והובלתו במזוודה סטנדרטית. מכסים מסוג זה בדרך כלל כסו ארון עץ בגודל כשני מטרים עשוי מעץ דקל שהכיל גווית אדם חנוטה. לא ברור מה עלה בגורל המומיה והארון עצמו. מרשות העתיקות נמסר שעד לאחרונה ניצלו סוחרי עתיקות וגורמים אחרים, פרצות בחוק -באמצעותן הכניסו עתיקות לישראל במטרה "להלבין אותן": עתיקות אלו – שעל פי החשד נבזזו במדינות המזרח התיכון והוצאו מתחומן שלא כחוק, יובאו לישראל על ידי סוחרי עתיקות מקומיים. בישראל קיבלו הפריטים העתיקים הגנובים מסמכים שאפשרו את יצואם למכירה בחו"ל – לכל המרבה במחיר. הסוחרים נהגו לדווח על עתיקות אלו בתהליך השיווק והמכירה כעתיקות שכביכול ארץ מקורן הינה ישראל. לאחרונה תוקנו תקנות יבוא העתיקות לישראל. התקנות החדשות – שיכנסו לתוקף לקראת סוף חודש אפריל 2012, מחייבות הצהרת מכס על יבוא עתיקות ובדיקה מקדימה של העתיקות על ידי רשות העתיקות לצורך קבלת אישור יבוא. רשות העתיקות – בשיתוף רשות המכס והמיסים, ימנעו את הכנסתן לישראל של עתיקות שיגיעו לארץ ללא מסמכים המעידים על הוצאתן כחוק ממדינות המקור, ובכך יצומצם תהליך 'הלבנת העתיקות' השדודות, ויצומצם הסחר בעתיקות גנובות במזרח התיכון. לדברי שי בר-טורא, המפקח על המסחר בעתיקות ביחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, אומר כי "החל ב-20 לאפריל המציאות של הסחר בעתיקות בישראל תשתנה. התיקון...

Read More

שודדי עתיקות החריבו אתר מתקופת מרד בר כוכבא בשער הגיא

תאוות בצע הביאה אותם להרוס ולהחריב כמעט כליל אתר עתיקות יהודי בן 2000, מתקופת מרד בר כוכבא בסוף השבוע, במהלך פעילות מבצעית של היחידה למניעת שוד של רשות העתיקות, נלכדה חוליית שודדי עתיקות באתר עתיקות באזור שער הגיא. חמשת שודדי העתיקות, תושבי הכפר בית אולה שביו"ש, הוברחו לישראל על ידי מסיע ישראלי ברכב נושא לוחית זיהוי צהובה, תוך שהם עוקפים את מחסומים ועמדות צה"ל. הם טיפסו לאתר העתיקות 'חורבת שלוחת שיירות' הממוקם כ-30 מ' מעל כביש מספר 1 – האתר, יישוב זעיר מתקופת מרד בר כוכבא, מתוארך למאה ה-2' לספירה. החמישה – מצוידים בגלאי מתכות משוכלל, כלי חפירה וציוד רב, חפרו באתר בניסיון למצוא מטבעות עתיקים ולאתר מערכות מסתור תת קרקעיות. במהלך פעולתם פגעו השודדים קשות באתר. החמישה החריבו קירות עתיקים, הרסו מבנים בני אלפיים שנה, וזרעו בשטח הרס רב. בסמוך לשעה 3:00 לפנות בוקר, לכדו מפקחי היחידה למניעת שוד עתיקות חלק מחברי החוליה "על חם", בעת ביצוע העבירות. החשודים נעצרו בשטח על ידי אנשי היחידה למניעת שוד עתיקות, והועברו לחקירה של חוקרי יחידת כפיר במשטרת בית שמש, בחשדות של כניסה לישראל ללא היתר ופגיעה חמורה באתר העתיקות. מעצר אחד החשודים הוארך בבית המשפט השלום בירושלים, ובימים הקרובים יוגש נגדו כתב אישום על ידי פרקליטות מחוז ירושלים. מנהל היחידה למניעת שוד עתיקות, אמיר גנור, מסר ש"מדובר במקרה חמור ביותר. חולית השודדים גרמה נזק רב ובלתי הפיך לאתר העתיקות. נעשה שם הרס משולח רסן וחסר תקדים, שכן האתר קטן יחסית בשטחו, ולמרבה הצער, הוא כמעט נחרב לחלוטין. כך, במחי יד וברגל גסה, בשל בצע כסף, מחקו השודדים שורות מההסטוריה של כולנו". גנור הוסיף, כי "זהות חברי החוליה שנמלטו מהתפיסה ידועה, וכן זהות המסיע הישראלי שהביאם לשטח, ובימים הקרובים ייעשה מאמץ ללכדם. הקלות בה חברי חוליה פלסטינים – ללא אישורי כניסה לישראל, יכולים להתמקם מטרים ספורים מעל לכביש המרכזי במדינה, ולפעול במקום מספר שעות, מטרידה". מרשות העתיקות נמסר שחפירה באתר עתיקות ופגיעה באתר הינם עבירה פלילית שהעונש הקבוע בחוק בגינה הוא חמש שנות...

Read More

ארון קבורה מפואר מתקופת בית המקדש השני נמסר לרשות העתיקות

האיש, שמיקם את הממצא העתיק בחדר השינה, נרתע מרעיון הלינה עם ארון המתים תושב תל אביב, העוסק בעיצוב ובאומנות, פנה מיוזמתו למפקחי רשות העתיקות וסיפר שברשותו גלוסקמה מעוטרת, שרכש לפני זמן מה מערבי שזהותו אינה ידועה. האיש שמר את הממצא בחדר השינה בביתו, עד שאחד ממכריו העיר את תשומת ליבו לכך שמדובר בארון קבורה ששימש לליקוט עצמות של נפטרים במאה ה-1 לספירה, ולמעשה, מדובר בחפץ עתיק וחשוב. שיחה עם האיש העלתה כי מעבר להכרה שמדובר בממצא משמעותי ששייך לציבור, הוא גם נרתע מרעיון השינה עם ארון מתים באותו החדר, ולכן מסר את הממצא לרשות המדינה. מומחי רשות העתיקות שבחנו את הממצא מסרו שמדובר בארון קבורה יהודי, גלוסקמה, שעוצבה בבית מלאכה בירושלים – ככל הנראה בין השנים 10 לפנה"ס ל 70 לספירה, על ידי קבוצת חרשי אבן מומחים. האומנים עיצבו את פני הגלוסקמה בחריטה ובחציבה, תוך שימוש במחוגות ואזמלים עדינים. על חזית הארון עוצבו שתי ורדות (רוזטות) מרשימות, שהיו אחד מהסמלים היהודיים האופייניים של התקופה, ובינם נחצב שטיח מעוצב של מעוינים מקבילים. פני הארון צופו בצבע צהוב. מהיחידה למניעת שוד ברשות העתיקות נמסר שהארון נגנב – ככל הנראה, ממערת קבורה מפוארת בירושלים או בסביבתה, שמיקומה המדויק אינו ידוע. ביחידה מדגישים כי אין לרכוש פריטים עתיקים, אלא מסוחרי עתיקות מורשים. שודדי העתיקות חופרים באתרים ארכיאולוגיים בניגוד לחוק על מנת להוציא מהם חפצים למכירה בשוק, ובכך משחיתים את האתרים ופוגעים פגיעה קשה ביכולתם של מדענים לחקור את העבר. רכישת עתיקות מגורמים שאינם מוסמכים משמעה הסתכנות ברכישת חפצים גנובים ולקיחת חלק בשרשרת שתחילתה בשוד וביזה של אתרי העתיקות בישראל. ברשות העתיקות מציינים לטובה את האזרח, שהחליט לבסוף לדווח על הארון ולהעביר אותו לידי המדינה....

Read More

נתגלתה גלוסקמה בת 2000 שנה, של בת למשפחת הכוהנים הגדולים קיפא

נתגלתה גלוסקמה בת 2000 שנה, של בת למשפחת הכוהנים הגדולים קיפא ממצא ארכיאולוגי ייחודי נחשף בעקבות שוד של מערת קבורה עתיקה: גלוסקמה בת 2000 שנה, של בת למשפחת הכוהנים הגדולים קיפא השבוע פרסמו חוקרים מאוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת תל אביב תוצאות מחקר שנעשה עבור רשות העתיקות, המסכם את חשיבות הממצא ומאשר את מקוריותו הגלוסקמה העתיקה נושאת כתובת בארמית מתקופת בית המקדש השני:"מרים ברת ישוע בר קיפא כהנים מעזיה מבית אמרי". החוקרים: "חשיבותה העיקרית של הכתובת הינה בכך שהיא מציינת את ייחוסה של הנקברת – מרים ברת ישוע – אל משפחת קיפא, תוך ציון הזיקה למשפחת כוהנים ממשמר מעזיה מבית אמרי" הכהן הגדול יהוסף בר קיפא התפרסם במיוחד בזכות מעורבותו בפרשת משפטו וצליבתו של ישו. לפני כ-3 שנים הגיעה לידי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות גלוסקמה מעוטרת הנושאת כתובת חרותה. הגלוסקמא נתגלתה על ידי שודדי עתיקות אשר בזזו קבר יהודי עתיק מתקופת בית המקדש השני. בחקירה התברר כי מקור הגלוסקמה, ככל הנראה, במערת קבורה באזור עמק האלה שבשפלת יהודה. במטרה לבדוק את האותנטיות של הממצא ואת משמעות הכתובת החקוקה, פנתה רשות העתיקות לד"ר בועז זיסו מהמחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ואל פרופ' יובל גורן מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל-אביב. השבוע, פרסמו שני המדענים, את תוצאות מחקרם, המסכם את חשיבות הממצא ומאשר את מקוריותו. המחקר התפרסם בגליון 61 של כתב העת Israel Exploration Journal שראה אור השבוע, בחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה. הגלוסקמות הן תיבות אבן קטנות ששימשו יהודים לקבורה משנית של עצמות; הן נפוצו בקברים בארץ-ישראל למן שלהי המאה הראשונה לפנה"ס ועד לראשית המאה השנייה לסה"נ. חזיתה של הגלוסקמה שנמצאה מעוטרת בדגם צמחי מסוגנן ומעליו כתובת ארמית ארוכה, בכתב היהודי: מרים ברת ישוע בר קיפא כהנם מעזיה מבית אמרי (אפשרות קריאה נוספת היא: מרים ברת ישוע בר קיפא כהן ממעזיה מבית אמרי) בסיכום מחקרם של ד"ר בועז זיסו ופרופ' יובל גורן, הם כותבים: "חשיבותה העיקרית של הכתובת הינה בכך שהיא מציינת את ייחוסה של הנקברת – מרים ברת ישוע – אל משפחת קיפא, תוך ציון הזיקה למשפחת כוהנים ממשמר מעזיה מבית אמרי". קיפא הוא שם אביו של ישוע, וסבה של מרים. מנוסח הכתובת ניתן ללמוד שהוא נמנה עם משפחת כוהנים מפורסמת שפעלה במאה הראשונה לסה"נ. אחד מבני המשפחה, הכהן הגדול יהוסף בר קיפא, התפרסם במיוחד בזכות מעורבותו בפרשת משפטו וצליבתו של ישו. מעזיה / מעזיהו, הוא האחרון בכ"ד משמרות הכהונה ששירתו במקדש בירושלים. רשימת המשמרות שנקבעו בימי דוד המלך מופיעה במקרא בספר דברי הימים א (דברי הימים א, כד, יח). ברשימת החותמים על האמנה בימי נחמיה נזכרים בין השאר: "מעזיה בלגי שמעיה אלה הכהנים" (נחמיה י, ט). זו הפעם הראשונה ששם המשמר מעזיה מופיע בממצא האפיגרפי מימי הבית השני. מן הכתובת ניתן לראשונה ללמוד שמשפחת קיפא השתייכה למשמר מעזיה. שמות משמרות אחרים, כגון אביה, אלישיב, בלגה, דליה, הקוץ,...

Read More

שודדי עתיקות נתפסו "על חם" בעת שוד באתר הארכיאולוגי חורבת אמר

שלושה חשודים נתפסו "על חם" בתוך בור עמוק בשעה שעסקו בחפירות לא חוקיות בחיפוש אחר עתיקות בלב אתר ארכיאולוגי בסמוך למושב שדות מיכה שבעמק האלה אמש, בפעולה מבצעית של היחידה למניעת שוד עתיקות ברשות העתיקות, נתפסה חולייה של שודדי עתיקות בשעה שעסקה בחפירה באתר הארכיאולוגי חורבת אמר, בניסיון לבזוז ממצאים עתיקים מהמקום. השלושה נתפסו בתוך בור בעומק של למעלה מ-3 מטרים, אותו חפרו בידיהם תוך גרימת נזק קשה לשרידים העתיקים באתר. אצל החשודים נתפסו כלי חפירה רבים ומכשיר משוכלל לגילוי מתכות שבעזרתו ביקשו לאתר ולגנוב מטבעות עתיקים. הפעולה שהביאה לתפיסת השודדים באה בעקבות גל חמור של חפירות שוד במרחב עמק האלה. פקח היחידה למניעת שוד עתיקות, הארכיאולוג אלון קליין שפיקד על המבצע, מספר כי החוליה שנתפסה חפרה בלפחות שלושה אתרים שונים, שהמשותף להם הוא היותם אתרים בהם נשתמרו שרידים יהודיים מתקופת בית שני ומרד בר-כוכבא. לדבריו, מדובר בעבריינים המתמחים בזיהוי וגילוי של האתרים הללו: "הם באים ברגל מרחק של קילומטרים מהשטחים, שוהים בשטח בניגוד לחוק, ואז מתנפלים על אתרי העתיקות, חופרים בהם ללא הבחנה וגורמים נזק נוראי. אני שמח שהצלחנו לתפוס את החוליה הזו ולעצור את הפגיעה במורשת ההיסטורית שלנו. לשודדים ממש לא אכפת מההסטוריה, הם רק מחפשים את הממצאים כדי למכור אותם בשוק למרבה במחיר." חורבת אמר היא אתר שבו נשתמרו שרידי מבנים עתיקים, מתקנים חקלאיים, מערות, בורות מים ומערכות מסתור מימי מרד בר-כוכבא. החשודים שנתפסו הנם בני משפחה אחת תושבי הכפר בית אולא שבהר חברון. ראש החוליה סיפר עם מעצרו כי באו למקום לחפש עתיקות וכי הוא כבר 20 שנה "במקצוע". ברשות העתיקות עושים מאמץ מתמשך על מנת לשמור ולהגן על ערכי המורשת של מדינת ישראל ומדגישים כי חפירה באתרי עתיקות ללא רישיון מרשות העתיקות מהווה עבירה חמורה על החוק שבגינה נקבעו בחוק עונשי מאסר של עד 5 שנים. פרקליטות ירושלים הודיעה על כוונתה להגיש כתב אישום חמור כנגד...

Read More