סלע קיומנו- כנס על ארכיאולוגיה, פוליטיקה ותקשורת
ינו01

סלע קיומנו- כנס על ארכיאולוגיה, פוליטיקה ותקשורת

הכנס ׳סלע קיומנו׳, פרי שיתוף פעולה בין המחלקה לתקשורת והמחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת, נערך בשבוע שעבר בבית גבריאל בצמח ובו השתתפו אורי אבנרי, בני ליס, עיתונאים וחוקרים בכירים נוספים. במרכז הכנס עמדו הסוגיות הטעונות של הארכיאולוגיה בישראל בהקשרה הפוליטי והאידיאולוגי, ותפקיד התקשורת בהבניית המציאות באמצעות הממצאים הארכיאולוגיים. הפוליטיקאי לשעבר והעיתונאי הוותיק אורי אבנרי, פתח את הכנס בסקירה של הארכיאולוגיה והפוליטיקה בישראל לאורך שנות קיומה של המדינה. "ההיכרות עם הארץ והממצאים הארכיאולוגיים שבה, הייתה נחוצה לבני דורי על מנת למצוא שורשים שיחברו אותנו עם הארץ". הארכיאולוג הבכיר פרופ' גבי ברקאי, סיפר על עבודת המחקר שהוא עורך בשנים האחרונות בסינון עפר שהוצא מאזור הר הבית, וטען נחרצות: "אין לי אידיאולוגיה בנושא, אני ארכיאולוג". הר הבית, לדבריו, מהווה חור שחור בהיסטוריה של ירושלים, ובגלל הבעיות הפוליטיות, לא נחשפו כמעט ממצאים מהאתר רווי ההיסטוריה החשובה, המהווה כשישית משטח העיר העתיקה, ובו כ-50 חללים תת קרקעיים. הממצאים שהעלה, שופכים אור על תולדות ההר מהתקופה הפרה-היסטורית ועד ימינו. גם הארכיאולוג הוותיק פרופ' אדם זרטל, מהמכללה האקדמית כנרת, התייחס לנושא הפוליטיקה והארכיאולוגיה, ואמר: "הארכיאולוגיה הוא מדע, והמדע הוא מעל הפוליטיקה. מי שעושה שימוש לרעה במדע, הוא האדם ולא הארכיאולוג". זרטל סיפר על החפירות הארכיאולוגיות שערך החל משנות ה-70' באזור השומרון, ובייחוד במזבח שחשף על הר עיבל שהוא מייחס אותו ליהושע המקראי, והתייחס לטענות שהושמעו כנגדו הנוגעות לחפירות בשטחים הכבושים: "זאת הארץ שלנו, היינו בה וגם נהיה בה, ולכן אנחנו חייבים לחקור אותה". כנגד דבריהם של הארכיאולוגים הבכירים, טען יונתן מזרחי מהארגון "עמק שווה", העוסק בארכיאולוגיה בצל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כי "כל עשייה ארכיאולוגית מלווה תמיד באידיאולוגיה". מזרחי הדגיש כי כל ממצא ארכיאולוגי, חייב להגיע עם הסבר ופרשנות של הארכיאולוג , "ופרשנות תמיד קשורה בזהות שלנו", אמר מזרחי. במושב הסוגר של הכנס, התכנסו לדיון שעסק בארכיאולוגיה ופוליטיקה פרופ' אלי פולק ממכון ויצמן, ד"ר נמרוד לוז מהמכללה האקדמית כנרת וראמז עיד מאוניברסיטת ברן בשוויץ  שהבוקר התפרסמה בהארץ כתבה על מחקרו שם צוטט ד״ר מוטי אביעם. פרופ' פולק אמר כי יש להתייחס לארכיאולוגיה ככלי מדעי, שאינו צריך להיות מכשיר אידיאולוגי. עיד הציג אל מול אמירה זו, את מחקרו שעוסק באתרי מורשת עולמיים בישראל, והראה כיצד מדינת ישראל אכן עושה שימוש פוליטי באתרי המורשת הארכיאולוגיים שהוכרו על ידי אונסק"ו, ומתעדפת מורשת אחת על פני אחרת באתרים אלו. ד"ר לאה מנדלזיס, ראשת המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית כנרת אמרה בכנס: "הארכיאולוגיה מסעירה את הדמיון הלאומי, הדתי והמסורתי בישראל, בעיצוב זהות יהודית וישראלית. אנו למדים כיצד הממצאים הארכיאולוגיים משמשים כלי שרת בידי הכוחות הפוליטיים, שמנסים לקבוע למי שייכת הארץ הזאת. התקשורת, בחשיפת הממצאים, מבנה וממסגרת את המציאות הפוליטית, בהתאם לסיקור שלה את הארכיאולוגיה. לכן בהחלט ניתן לקבוע כי הארכיאולוגיה והתקשורת, משולבים זה בזה, בקשר בלתי ניתן לניתוק". ד"ר מוטי אביעם, מייסד מכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית ומרצה בכיר במחלקה ללימודי א"י במכללה...

Read More
שבוע חפירות בכפר היהודי שיחין בגליל
יונ29

שבוע חפירות בכפר היהודי שיחין בגליל

עוד עונת חפירות בשרידי הכפר היהודי שיחין שבגליל התחתון, מצפון לציפורי. החפירה משותפת לאוניברסיטת סמפורד באלבאמה ולמכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת. פרופ' ג'יימס סטריינג' מסמפורד וד"ר מרדכי אביעם מכנרת הם הארכיאולוגים העומדים בראש המשלחת. בפעם השלישית, 28 סטודנטים מהמחלקה ללימודי א"י ישראל השתתפו בחפירה במסגרת קורס "חפירה לימודית". השנה נחשף קטע נוסף מהקיר הצפוני של בית הכנסת שבו היה סף פתח שהיה מורכב משתי אבני גיר גדולות ביותר. כמו כן המשיכו להתגלות בעונה זו עדויות חשובות ומעניינות אודות ייצור כלי החרס של הקדרים היהודים בתקופה הרומית. ממשיך להפתיע המספר הגדול של תבניות אבן ליצירת נרות שמן מחרס ועד כה יש בידי החופרים 15 חלקים של תבניות אבן. זהו המספר הגדול ביותר של תבניות שנתגלה עד כה ביישוב כפרי בארץ. נראה כי הכפר שיחין היה מרכז חשוב ביותר לייצור נרות שמן בגליל במאות ב' ג' לסה"נ. נתראה בשנה הבאה...

Read More
סיכום כנס קצרין ה-3 לארכיאולוגיה
יונ30

סיכום כנס קצרין ה-3 לארכיאולוגיה

הכנס השנה עסק בנושא: "לב הקהילה היהודית בגליל ובגולן", כאשר ה"לב" הוא מבנה בית הכנסת, והחיבור בין הגליל לגולן מתגלה לעיתים באיחוד מאפיינים ולעיתים כ-2 אזורים בעלי מאפיינים שונים וברורים.

Read More
משטרת מעלות תרשיחא – התחדשות בעברה: סיפור חשיפת עברה של תחנת משטרה בריטית
דצמ12

משטרת מעלות תרשיחא – התחדשות בעברה: סיפור חשיפת עברה של תחנת משטרה בריטית

הפוסטר המצורף מספר את סיפור שחזורה של תחנת משטרת מעלות תרשיחא, מצודת טיגארט בעברה. הפוסטר הופק לכבוד כנס "ממגדל נוצרים ועד עיר מבצר" של המחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת. את הכנס יזם דר' מוטי אביעם מהמכון לארכאולוגיה גלילית. ראו כתבה שלו באתר כפרניק. ראו גם: חוברת תקצירי ההרצאות מכנס "ממגדל נוצרים ועד עיר מבצר" מאת: עפר ברודצקי, שנה ב', המחלקה ללימודי ארץ ישראל, המכללה האקדמית כנרת עיצוב הפוסטר: לינגו מולטימדיה עבודת איסוף החומר וחשיפת התחנה –סנ"צ איתן רז, משטרת ישראל לקבוצות: ניתן לבקר במשטרת מעלות תרשיחא בתיאום מראש בטלפון- 04-9578463 לשמירת התמונה בגודל מלא לחצו כאן על לחצן העכבר הימני -> שמירת יעד בשם שיקום התחנה סיפור המחקר, החשיפה והשימור של תחנת משטרת מעלות תרשיחא שונה מספורי מחקר אחרים. אין כאן חוקר רב נסיון או היסטוריון בעל שם, אלא קצין משטרה שחווה בימים אלו את סיפור התחנה בדיוק באותו הקשר שלשמו הוקמה – בטחון התושבים בסביבה. סגן ניצב איתן רז קיבל את הפיקוד על תחנת "מעלות תרשיחא", כשמה המודרני של התחנה, בינואר 2011. מה שהחל כרצון לסדר וניקיון כיאה למשמעת המשטרתית, הפך למסע ארוך ומרתק שהחל במסדרונות התחנה ובחדרים המוזנחים והמעופשים והגיע עד הארכיון בלונדון. "הפרויקט התחיל בכלל מתוך רצון לסדר והגיינה", מספר סנ"צ איתן רז. "התחנה נראתה כמו מחסן מוזנח, ועל כן, עם כניסתי לתפקיד הוריתי על מבצע סדר וניקיון. תוך כדי עבודה נחשפתי למבנה בעל עיטורים, פאנלים וחרכי ירי שונים, כל הפריטים היו חלודים ומוזנחים. תפקיד המשטרה שמירת הסדר והחוק, אך כשסביבת השוטרים מלאה בגרוטאות, אשפה וזבל ציפורים, אנו למעשה חוטאים בתפקידנו הראשוני. בתפישת עולמי, קיים חשש שבתנאים כאלו גם הספק השוטרים ירד ובהתאם ייפגע גם ביטחון התושבים בשטח הפיקוח של התחנה". תוך כדי עבודת הנקיון והחשיפה, השקיע סנ"צ איתן רז גם מאמצים רבים במחקר תולדות התחנה וכך נחשף גם לעולמו הביטחוני של צ'ארלס טיגארט, מתכנן מערך המצודות. באחת מתמונות הארכיון מופיעה נהגת ג'יפ ומעליה מתנוסס שם התחנה הקודם- "תחנת תרשיחא". כאשר הוסר השלט הנוכחי של תחנת מעונה, התגלה מתחתיו השלט המקורי, כאן למעשה החלה עבודת שיקום התחנה. "התחלתי פרויקט מבלי לדעת לאן אגיע בסוף. יצרתי קשר עם אנשי אקדמיה רבים, יצרתי קשר עם נציגים מעיריית מעלות ומהמועצה האזורית מעלה יוסף, תאגיד מים וביוב מעיינות זיו, מנהל צפון של מקורות, קק"ל, שוטרים ששירתו בתחנה בראשית שנות החמישים ורבים רבים אחרים". עם העיון במסמכי המנדט המקוריים, והעמקת הידע, נגלה גם שטחה המקורי של התחנה שלא היה ידוע לאף גורם ועל כן גם לא היה מגודר. נתגלה גם חלקו הבלתי מוכר של מפעל המים הגדול של התחנה והוא סופח לשטח התחנה של היום. בימים אלו התחנה משוחזרת באופן זהה לימי התחנה המנדטורית, ומהווה מעבר למשימת השיטור גם מוזיאון אזורי. התחנה מקבלת כ- 600 מבקרים בחודש והיא אחת התחנות המובילות בארץ במדד המשטרתי. סרטון המתאר את עבודות השחזור של תחנת המשטרה. מאת: סנ"צ...

Read More
חוברת תקצירי ההרצאות מכנס  "ממגדל נוצרים ועד עיר מבצר"
דצמ06

חוברת תקצירי ההרצאות מכנס "ממגדל נוצרים ועד עיר מבצר"

הכנס "ממגדל נוצרים ועד עיר מבצר" נפתח בשעה זו, ואתם כבר יכולים להוריד את חוברת תקצירי ההרצאות. בהמשך היום נפרסם גם את הפוסטר המתעד את סיפור השחזור של משטרת מעלות-תרשיחא שיחשף לראשונה בכנס. ברוכים...

Read More