הזמנה לכנס: "ממגדל נוצרים ועד עיר מבצר"
נוב29

הזמנה לכנס: "ממגדל נוצרים ועד עיר מבצר"

דר' מרדכי אביעם, מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל והמכון לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת, יוזם כנס מדעי ראשון מסוגו: ממגדל נוצרים ועד עיר מבצר, מבצרים ומצודות בצפון הארץ מהכנענים ועד צה"ל. הכנס יערך ב – 6 בדצמבר 2012, במכללה האקדמית כנרת. עד היום לא נעשה כנס מדעי מנקודת מבט העוסקת במצודות ומבצרים שהוקמו בצפון הארץ לאורך הדורות. ארץ ישראל בכלל והגליל בפרט, היו לאורך הדורות זירת מלחמות וקרבות כמו גם אזורי גבול בין ממלכות ומדינות. מטרת הכנס הזה הינה לנסות ולאסוף את המידע על הביצורים למינהם, להציגו ולדון בו בפני החוקרים והמתעניינים. בכנס ישתתפו חוקרים מהמכללה האקדמית כנרת, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת ת"א, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר אילן, רשות העתיקות והמכללה האקדמית תל חי. את ההרצאה האחרונה יציג קצין הנדסה של פיקוד הצפון. הכנס יהיה פתוח לציבור הרחב ובכוונת המארגנים גם להוציא לאחר מכן ספר שבו יכונסו לא רק מאמרים שהוצגו בכנס אלא גם מאמרים נוספים העוסקים באתרים נוספים, שבחלקם הגדול ניתנים לביקור...

Read More
סדנת חוקרים לארכיאולוגיה גלילית שנה ד' הרצאה ראשונה – סקר הגולן
נוב11

סדנת חוקרים לארכיאולוגיה גלילית שנה ד' הרצאה ראשונה – סקר הגולן

מפגש ראשון לשנת תשע"ג לקראת פרסום סקר הגולן מרצה: משה הרטל מגיב: חיים בן-דוד המפגש יתקיים במכללה האקדמית כנרת ביום חמישי, א' כסלו, 15 בנובמבר 2012 בשעה 16.30 באולם הכנסים בבנין טריגובוף נשמח...

Read More

"מקדש ירושלים בגליל" – הצעה של דר' מרדכי אביעם לאינטרפרטציה הוליסטית של האבן מביה"כ במגדל

דר' מרדכי אביעם מהמכון לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת, מציע במאמרו "מקדש ירושלים בגליל", פרשנות לעיטוריה ולמשמעותה של האבן הייחודית שנתגלתה בבית הכנסת במגדל המתוארך לשלהי ימי הבית השני. פרשנות זו מציעה מבט הוליסטי, ייחודי המציג בין השאר הקשרים מיסטיים שהיו מקובלים בספרות ימי הבית השני בהקשר לאל ומקדשו: בחפירות הצלה שערכה רשות העתיקות בשנת 2009 בשטח אתר העתיקות של מגדל לחוף הכנרת, התגלה לראשונה בית כנסת גלילי מן המאה הא' לסה"נ, מהימים שבית המקדש השני עמד עדיין על תילו. חשיבות הממצא רבה ביותר באשר עד כה טרם התגלו בתי כנסת כאלו בגליל. הקרוב ביותר הוא בית הכנסת בגמלא אך בתי כנסת גליליים נזכרים אצל יוסף בן מתתיהו בטבריה, בברית החדשה בנצרת, בכפר נחום ו"בכל בתי כנסיותיהם בגליל". כמעט במרכז המחצית המזרחית של בית הכנסת, ניצבה אבן גדולה, כ 0.6X 0.5 מ' וגובהה כ 0.4 מ'. האבן מעוטרת בארבעת צדדיה ובראשה. היא נמצאה כאשר צד קצר עליו נראית מנורה פונה דרומה. יש לציין כי האבן היא יחידאית ואין לה מקבילות בפני עצמה, להוציא את המנורה ובמידה מסוימת הוורדה שמופיעה על ראשה, כל שאר המרכיבים האמנותיים שעל האבן הם ייחודיים ואין להם כמעט מקבילות באמנות ימי בית שני. למאמר המלא באתר המכון לארכיאולוגיה גלילית לחצו כאן...

Read More

כתובת דו-לשונית בארמית ויוונית נתגלתה בציפורי

בחצרו של תושב מושב ציפורי המתגורר באזור בית הקברות העתיק של העיר ציפורי, נתגלה משקוף של מערת קבורה עתיקה הנושא עליו כתובת דו לשונית, ארמית ויוונית. חוקרי המכון לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת – דר' מרדכי אביעם ואהרוני אמיתי בסיועו של דר' יעקב אשכנזי עסוקים בימים אלו בהשלמת פיענוחה של הכתובת.   עד כה ברור כי בצד ימין מופיע השם "יודן" שזו הצורה הארמית של השם "יהודה". הכתובת היוונית היא בת ארבע שורות והיא מתחילה במילה "לזיכרון" או "מצבת זיכרון" ולאחר מכן בא שמו של הנקבר העיקרי "יהודה" בצורתו היוונית. לאחר מכן באים שמות נוספים ואולי אף תואר. תגלית זו היא תוספת חשובה ביותר למידע ההולך ונאסף בשנתיים האחרונות בסקר בתי הקברות של ציפורי שעורך המכון לארכיאולוגיה גלילית. מרבית הכתובות בבית הקברות הדרום-מערבי של ציפורי הן בארמית או עברית, אחת ביוונית, אחת בעברית ויוונית ועתה התווספה כתובת נוספת בארמית וביוונית. הדבר מעיד על עושר שפות הדיבור בחיי היום-יום של יהודי ציפורי בימי המשנה והתלמוד. בחודש הבא יופיע מאמר בכתב העת "קתדרה", בהוצאת יד יצחק בן צבי, המסכם את הממצאים העיקריים של מחקר בתי הקברות של...

Read More

תגלית ארכיאולוגית חשובה: כתובת "תחום שבת" בעברית בתמרת

המכון לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת, בראשותו של דר' מוטי אביעם, עסוק בימים אלו במחקר של תגלית ארכיאולוגית נדירה ומיוחדת שהובאה לידיעתו: כתובת חקוקה בסלע. בכתובת שלוש אותיות ש' ב' ת' ואורכה 62 ס"מ. גובה האותיות 20 ס"מ. הפטינה המכסה את הכתובת זהה לפטינה שעל הסלעים כולם ובכך יש עדות לעתיקותה של הכתובת. נראה שניתן לתארך את הכתובת לתקופה הרומית המאוחרת עד לתקופה הביזנטית, מאות 3-6 לסה"נ. » לפרסום הראשוני באתר המכון לארכיאולוגיה גלילית הכתובת נתגלתה ע"י נתן בן יהודה, תושב שימשית, שנכדיו מתגוררים בתמרת. נתן הבחין בעת טיולו בחורש שסמוך לבית משפחתו, ביחד עם הכלב המשפחתי "גילדן", בכתובת חקוקה בסלע. למקום הגיע גם יורם הופמן בעל הבלוג Bible Walks והציע לראות בכתובת זו את המילה "שבת" וקישר זאת מייד עם תחום שבת של אחד היישובים היהודיים הקדומים שסביב. לאחר שהעלה יורם את המידע לבלוג שלו, העביר את הידיעה אודות הגילוי לד"ר מוטי אביעם, מנהל המכון לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת שהגיע למקום ואישר את עובדת היות הכתובת קדומה ואת ההנחה הסבירה כי זוהי כתובת של תחום שבת. המכון קיבל על עצמו את העיבוד המדעי של הממצא והכנתו לפרסום נאות. בכתובת שלוש אותיות ש' ב' ת' ואורכה 62 ס"מ. גובה האותיות 20 ס"מ. האות ש' ברורה לחלוטין והיא דומה לאותיות ש' אחרות מכתובות רבות החקוקות על אבן כמו למשל על ארונות קבורה מבית שערים. האות ב' ברורה אך חסר בה הקו האחורי. גם בכתובות רבות אחרות ה"זנב" של ה ב' הוא קצר מאד ולפעמים נעלם. גם האות ת' ברורה למדי והקו הקדמי שלה קצר ומעט שחוק. גם באותיות ת' רבות בכתובות אחרות הקו הקדמי קצר מאד. הפטינה המכסה את הכתובת זהה לפטינה שעל הסלעים כולם ובכך יש עדות לעתיקותה של הכתובת. נראה שניתן לתארך את הכתובת לתקופה הרומית המאוחרת עד לתקופה הביזנטית, מאות 3-6 לסה"נ.   את ההצעה שבכפרים יהודיים קדומים, וכנראה בייחוד בגליל, צויין תחום השבת בכתובות בסלע, העלו כבר חוקרים קודמים לאחר שבסמוך לכפר אושה התגלו שתי כתובות שבהן מופיעות האותיות היווניות CAB. מכיוון שהכתובות הן ביוונית ובאחת מהן לפחות יש עוד שורה נוספת בלתי ברורה, היו שפיקפקו בהצעת זיהוי זו. חוקר פרנסיסקני אחד אף הציע לזהות בה כתובת של מנזר נוצרי. את הכתובת של אושא חיברו חוקרים גם לסיפור המפורסם של סמיכת החכמים באושה על ידי רבי יהודה בן בבא: "שגזרה מלכות הרשעה גזרה: כל הסומך יהרג, וכל הנסמך יהרג, ועיר שסומכין בה תחרב, ותחום שסומכין בו יעקר; מה עשה רבי יהודה בן בבא? הלך וישב בין שני הרים גדולים ובין שתי עיירות גדולות בין ב' תחומי שבת, בין אושא לשפרעם, וסמך שם חמשה זקנים: רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, ורב אויא מוסיף: אף רבי נחמיה; כיון שהכירו בהם אויבים, אמר להם  בני, רוצו! אמרו לו: רבי, ואתה מה תהא...

Read More