כנס ראש פינה החמישי
יול21
Read More
סיכום כנס קצרין ה-3 לארכיאולוגיה
יונ30

סיכום כנס קצרין ה-3 לארכיאולוגיה

הכנס השנה עסק בנושא: "לב הקהילה היהודית בגליל ובגולן", כאשר ה"לב" הוא מבנה בית הכנסת, והחיבור בין הגליל לגולן מתגלה לעיתים באיחוד מאפיינים ולעיתים כ-2 אזורים בעלי מאפיינים שונים וברורים.

Read More
כנס קצרין לארכיאולוגיה III בנושא: לב הקהילה היהודית בגליל ובגולן
יונ17

כנס קצרין לארכיאולוגיה III בנושא: לב הקהילה היהודית בגליל ובגולן

כנס קצרין לארכיאולוגיה ה-3 יתקיים ביום חמישי 27/6/2013 י"ט תמוז תשע"ג, בין השעות 9:00-15:15 במכללת אוהלו בקצרין.

Read More
סדנת חוקרים לארכיאולוגיה גלילית שנה ד' הרצאה ראשונה – סקר הגולן
נוב11

סדנת חוקרים לארכיאולוגיה גלילית שנה ד' הרצאה ראשונה – סקר הגולן

מפגש ראשון לשנת תשע"ג לקראת פרסום סקר הגולן מרצה: משה הרטל מגיב: חיים בן-דוד המפגש יתקיים במכללה האקדמית כנרת ביום חמישי, א' כסלו, 15 בנובמבר 2012 בשעה 16.30 באולם הכנסים בבנין טריגובוף נשמח...

Read More
סיור רגיונלי גולן עם פרופ' חיים בן-דוד
מאי31

סיור רגיונלי גולן עם פרופ' חיים בן-דוד

את הסיור הזה, עם פרופ' חיים בן-דוד, עשיתי בכמה חלקים לפני שנתיים, אבל תמיד טוב לחזור, להיזכר וללמוד דברים חדשים… אז יצאתי היום שוב לסיור שהתחיל ב: גמלא העתיקה הסיור החל בסקירה על המרחב בו נמצאת העיר ממרפסת התצפית שאל מול תל גמלא. בערך מהמקום הזה זיהה יצחקי גל את התל שמולו כגמלא העתיקה, בניגוד למקובל לחשוב עד אז, שגמלא נמצאת בצד הסורי על הגדה המזרחית של הרוקד. על שאלת זיהוי התל כגמלא העתיקה ניתן לקרוא גם במאמרו האקדמי של דני שיאון בקתדרה 78. לאחר הסקירה המשכנו בירידה תלולה אל התל, אל סיפור חומת העיר חסרת השער – החומה נבנתה כהגנה מפני הרומאים בשלב ההכנות למרד הגדול ועל כן לא היה צורך בשער, כי אף אחד לא אמור לצאת ולהכנס לעיר, מה גם ששער יכל להיות רק נקודת תורפה. בסוף מצאו הרומאים את דרכם פנימה, בתחילה ע"י הפלת חלק מהמגדל העגול ואח"כ בחסות הבאלגן דרך פריצת החומה בנקודה בה היא היתה חלשה יחסית. המשכנו משם אל בית הכנסת העתיק שהוא אחד מבתי הכנסת היחידים שהוקמו בעוד בית המקדש השני היה קיים. בית הכנסת נבנה בציר מזרח-מערב ולא לכיוון דרום – ירושלים, כפי שמקובל בכל בתי הכנסת המוכרים לנו כולל המודרנים בני ימינו מהסיבה הפשוטה שבית הכנסת לא נועד להיות בית תפילה, אלא מקום המשמש לקריאה בתורה, ללימוד ולמפגשים קהילתיים. בכניסה לבית הכנסת יש מקווה טהרה. זהו צירוף מקובל בעיקר מימי בית שני אז "קפצה טהרה על ישראל" ונהגו לטבול לפני הקריאה בתורה. בגמלא נמצאו 4 מקוואות, מספר גבוה ביחס לשטח שנחפר – 14% בסה"כ משטח העיר. מבית הכנסת התחלנו לעלות אל עבר שיא הגובה של התל. בדרך עצרנו ללמוד על שריד ממבנה בעל אבנים גדולות מהרגיל ובלתי מהוקצעות שעל פי ממצא החרסים תוארך לתקופת הברונזה הקדומה, אז ככל הנראה החלה ההתיישבות בגמלא. אח"כ ננטשה גמלא והמלך החשמונאי ינאי חזר ליישב בה יהודים רק כאלף שנה מאוחר יותר. הממצא הזה תומך בכתוב בתלמוד שגמלא היתה אחת מהערים המוקפות חומה מימי יהושע בן-נון. עלינו במדרגות האינסופיות אל הצ'ופצ'יק של גמלא – מצבור הבולדרים שעל פסגת התל. הנוף מלמעלה עוצר נשימה – רואים את מפל גמלא, את המיפנה הדרומי הצהוב אל מול המיפנה הצפוני הירוק, את הקניונים העמוקים המתחתרים מכל הכיוונים, ולא רחוק במערב רואים את קצהה הצפוני של הכנרת. ללא ספק היתה זו פינת החמד אליה היו מעפילים זוגות אוהבים מצעירי גמלא לצפות בשקיעה רומנטית… אך את הסיפור הזה אף אחד לא מספר… אז מה כן מספרים? את הסיפור הטרגדי שמספר יוסף בן מתיתיהו על 5,000 נשים, טף וזקנים שנפלו משם אל מותם הנורא, ועוד 4,000 שנטבחו בתוך העיר ע"י הרומאים עד שהנחלים הסובבים את גמלא נמלאו דם: "והרומאים עלו על ההר והקיפו את היהודים והמיתו מהם את כל הלוחמים העומדים על נפשם וגם לא חמלו עלהאנשים הפושטים אליהם יד לבקש...

Read More