שיעור מולדת – תכנית הרדיו של המחלקה ללימודי ארץ ישראל
מרץ09

שיעור מולדת – תכנית הרדיו של המחלקה ללימודי ארץ ישראל

לפני כחודשיים יצאה לדרך תכנית רדיו חדשה ברדיו המכללתי, רדיו קול הכנרת המשדר בתדר 106FM, תכנית מטעמה של המחלקה ללימודי א"י, העונה לשם שיעור מולדת , בניצוחו של סטודנט המחלקה עופר שטיין. בתוכנית עולים נושאים עיתיים הקשורים ללימודים שלנו, ראיונות עם סטודנטים ומרצים וגם פינות קבועות של טיולים, תרבות בעמק ועוד. אנו מזמינים אתכם להאזין לתוכנית כל יום שישי, בשעה 09:00, ברדיו או באינטרנט, בכתובת: http://radio.coolsite.co.il/radio.php?radio=32 אתם גם מוזמנים להיכנס לדף הפייסבוק של התוכנית ולהתעדכן שם על התוכניות הקודמות והבאות עלינו לטובה וגם להציע הצעות לשיפור או כל דבר אחר, בכתובת: https://www.facebook.com/pages/שיעור-מולדת/1375850662675184 או בקישור הזה. האזנה...

Read More
הכפר היהודי שיחין נתגלה בחפירות ארכאולוגיות ע"י סטודנטים מהמכללה האקדמית כנרת
אוג15

הכפר היהודי שיחין נתגלה בחפירות ארכאולוגיות ע"י סטודנטים מהמכללה האקדמית כנרת

השכם בבוקר, במשך שבוע שלם עלינו יום יום מנומנמים להסעה לשיחין, שיחין? מה זה בכלל? איפה זה? ברגע הראשון זה נשמע כמו אחת ממכות מצריים ובהתחלה באמת הרגשנו קצת כמו עבדים, מרימים סלעים, חופרים, עודרים, מסננים, מובילים מריצות אנה ואנה, מתמלאים באבק ומידי פעם מתיישבים רק כדי לשטוף כלים אה… חרסים הרבה חרסים. אז איפה זה שיחין אמרנו? שיחין הוא כפר יהודי קטן הנמצא סמוך לציפורי והוא מופיע בתלמוד בתוך מקום אשר יש בו תעשיית חרסים ענפה, עדויות לתעשייה הזו נמצאו תחת כל אבן במהלך החפירה, ואף נחפר (בריבוע שלי!) בור מלא בפסולת יוצרים, זהו בור אליו היו משליכים הקדרים את הפסולת שלהם שהיא בעצם כדים שנשרפו או שיצאו פגומים. בנוסף לכמות החרסים בעצומה, במהלך החפירה מצאנו באותה הדקה בשני קצוות האתר תבניות איתן הכינו נרות שמן. היה זה עוד יום חפירה, כולם היו מחופרים בבורותיהם, מסננים עוד סל ועוד סל, ברגע מסוים בין ארוחת הבוקר להפסקת הפרי (כן, כן זו אחת הפריווילגיות בחפירה בה אתה נהנה מפרי מאובק- בגלל שלא שטפת ידיים).  דר' מוטי אביעם פצח בצהלות שמחה: "מצאנו בסיס לב!" וכולנו זינקנו מן הבורות שלנו בהתרגשות. לכל אדם מן היישוב זו הייתה נשמעת כמו סיסמת גיוס למילואים אבל לא לנו. בסיס לב מעיד על מבנה מונומנטאלי, הוא ניראה כמו אבן מאוד גדולה מסותתת בצורת לב.  אבן שכזו לרוב מחזיקה עליה עמוד גדול ואף קומה שניה של מבנה, בסיסי הלב תומכים את פינותיו של המבנה שכאמור הוא מבנה גדול מאוד מפואר ומושקע. ומה ומבנה כזה גדול עושה בכפר יהודי קטן?  הוא משמש כבית כנסת! הידיעה על בית הכנסת ושאר התגליות החשובות הכתה גלים בתקשורת הארצית והעולמית, הנה מקבץ ידיעות: ראיון של דר' מוטי אביעם לקול ישראל: www.ifat.com/VT/Trans.aspx?ID=5133654&CID=110236 ידיעות אחרונות: www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4413391,00.html מעריב: www.nrg.co.il/online/54/ART2/496/344.html וואלה: news.walla.co.il/?w=/90/2666837 The Post: www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=EDGJH Jewish Press: www.jewishpress.com/news/alabama-prof-uncovers-1500-year-old-village-in-northern-israel/2013/08/04/ הקול היהודי: www.hakolhayehudi.co.il/?p=72020 כיפה:...

Read More

קול קורא להצטרפות לחפירות הארכיאולוגיות החדשות בבית הכנסת העתיק בארבל

קול קורא לכל המעוניינים להשתתף בחפירות הארכיאולוגיות החדשות בבית הכנסת העתיק בארבל  שלום חברים, בשעה טובה התגברנו על כל מיני קשיים ומעקשים ואני שמח לבשר לכם שבכל זאת אנו מתחילים את העבודה המיוחלת בבית הכנסת העתיק בארבל. עקב ההתרחשויות האחרונות תהיה זו עונת חפירה ניסיונית של שלושה שבועות שמטרתה לערוך בירורים מצומצמים ועבודות חיוניות של תיעוד מקדים. השבוע הראשון, מיום א' ה- 26 עד יום ה' ה- 30 באוגוסט, יוקדש ללוגיסטיקה, ארגון השטח וניקויו האינטנסיבי של כל מכלול בית הכנסת וסביבתו הקרובה. עבודה זו היא תנאי ראשון והכרחי להכרה אינטימית של המקום במהלכה נכין תיק תיעוד מלא ומפורט של השרידים השונים, של אלו הגלויים לעין לרבות עשרות הפריטים האדריכליים והכנה של פרופיל טופוגרפי תלת-מימדי של המצב הקיים בסביבת בית הכנסת בטרם חפירה. עבודות התיעוד ימשכו מן הסתם גם לאורך כל שלשת השבועות. במהלך השבועיים הבאים, מה- 2 ועד ה- 14 לספטמבר נקדיש מאמץ ממוקד בחפירת חתך/ים מצומצם/ים ברצועה שמדרום לבית הכנסת על מנת לקבל אינדיקציות ראשונות להתמשכותו המשוערת של המבנה המקורי הלאה דרומה מהקיר הדרומי הנוכחי. לעניין זה חשיבות ראשונה במעלה לבירור שאלות המחקר שהצבנו לנו בפרויקט זה (שעליהן אעמוד ביתר פירוט בהזדמנות אחרת). בהקשר זה ובאופן בלתי תלוי נקדיש גם מאמץ ממוקד לבדיקות חיוניות סביב שאלות הקשורות למהותו ואופיו של השער המזרחי המונומנטאלי ולצורך הכנתו לעבודות שימור ושיקום במסגרת הגן הלאומי. מחנה המשלחת ממוקם במושב ארבל במכלול האירוח של משפחת קונביץ הזכורה לטוב מחפירות ואדי חמאם שהיא גם חלק אינטגראלי חשוב ופעיל מאוד בחפירות החדשות. המקום נוח ונעים ובו כל השרותים הדרושים. מיקום זה מקנה לחפירה יתרון נדיר, על כל המשתמע מכך מבחינה לוגיסטית, בהיותו בסמיכות גדולה מאוד (5 דק' הליכה) לאתר החפירה. אשר על כן, הייתי שמח לדעת מי מכם מוכן להירתם למשימה ולסייע לפרויקט כבר מראשיתו, אלו מכם המעוניינים ליטול חלק מתבקשים להודיע לי מתי ולמשך כמה זמן יש בדעתם להשתתף על מנת שנערך בהתאם. אנא השיבו לי בהקדם האפשרי במייל או בטלפון. כמו כן הייתי מאוד שמח שתפיצו העניין בין ידידיכם ומכריכם שעשוי להיות להם עניין ורצון להצטרף ולתרום לתנופת העשייה באתר החשוב הזה. בכל שאלה ומידע נוסף אל תהססו לפנות אלי, עדכונים ופרטים נוספים ימסרו בהמשך. שלכם, בני ארובס מנהל החפירות בביה"כ ארבל סלולרי:...

Read More

הישג ארכיאולוגי-בלשי יוצא דופן בעונת החפירות הראשונה של האוניברסיטה בתל-שקמונה + הודעת הבהרה

[בתגובה לידיעה שפרסמנו בעבר על שוד העתיקות באתר המדובר, אנא ראו את הודעת מנהל המכון לארכיאולוגיה באונ' חיפה בהמשך כתבה זו] מבנה מגורים מתקופת ממלכת ישראל, שנחפר לראשונה לפני כ-40 שנים ובעקבות העזובה במקום נטמן מתחת לערימות של אדמה ופסולת, נחשף שנית. למרבה הפתעתם של החוקרים, המבנה נשאר ברמת שימור גבוהה והוא למעשה המבנה השמור ביותר מתקופת ממלכת ישראל שקיים כיום. "ראינו את המבנה בתמונות הישנות והצטערנו על כך שממצא ששמור בצורה נדירה כל כך נעלם בגלל ההזנחה. לא היינו בטוחים כלל שנצליח למצוא אותו שוב, אבל העובדה שמצאנו אותו ברמת שימור כל כך גבוהה היא כמעט בגדר נס", ציינו ד"ר שי בר וד"ר מיכאל איזנברג מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה שעומדים בראש החפירה. תל-שקמונה, לחופה הדרומי של חיפה, הנמצא בשמורת הטבע והגן הלאומי שקמונה של רשות הטבע והגנים,  נחפר כבר בשנות ה-70 על ידי יוסף אלגביש המנוח מטעם עיריית חיפה ונתגלו בו שרידי יישוב שהתקיים במקום החל מתקופת הברונזה המאוחרת (המאה ה-16 לפנה"ס לערך) ועד לכיבוש המוסלמי (המאה השביעית לספירה). אולם בעשרות השנים האחרונות סבל התל מפגיעה בעתיקות, פסולת בניין נערמה על גבי השרידים ורכבי שטח חרשו את האתר. לפני כחצי שנה החלו חוקרי אוניברסיטת חיפה בחפירה מחודשת, הממומנת על ידי קרן הכט, כחלק מהפיכת המקום לגן ארכיאולוגי פתוח בשיתוף עם עיריית חיפה וכעת מסתיימת עונת החפירות הראשונה ועימה ממצאים מרתקים. לידיעה המלאה ותמונות נוספות באתר תהוד"ה של אוניברסיטת חיפה לחצו כאן הודעה חשובה מאת מנהל המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה: במהלך חול המועד פסח הבחנו, כי מפלסי הרצפות של המחסנים הביזנטיים הופרעו ואף נכרה בור שוד קטן מתוכו הוצאו חלקי קנקנים שנותרו בשטח. בשל מספרם הרב של הקנקנים לא היה מנוס אלא להותיר באתרם מספר קנקנים שבורים במהלך החופשה כשהם מכוסים. בבור השוד נתגלה טלפון נייד ומיד הועלה החשד שזה שייך לאחד מן “המחטטים”. העברנו המידע והטלפון למחלקת מניעת שוד בצפון של רע”ת ואלה החלו בפעולות לאיתור בעל הטלפון. לאחר מידע ממוקד נוסף שהעברנו נתברר, כי אכן בעליו של הטלפון הוא זה שכרה בור השוד ואף לקח חלקי קנקנים לביתו, שם החל מרפא אותם. לקנקנים מסוג זה ערך מסחרי מועט, אך הנזק בהפרעה לשכבות וכמובן למלאכת הרפאות הממושכת שלאחר החפירה הינו גדול יותר. לאחרונה נתפרסמה ידיעה מפי דוברות רשות העתיקות באשר לתפיסתו של החשוד. מתוך הידיעה, שנתפרסמה במדיה מגוונים, ניתן היה להבין כאילו החשוד הינו ארכיאולוג ואף לומד לימודי תואר שני בחוג לארכיאולוגיה שבאוניברסיטת חיפה. הדברים רחוקים מרחק רב מן האמת. האדם אינו ארכיאולוג ולא נמנה עם תלמידי החוג לארכיאולוגיה. הידיעה נתפרסמה מבלי להיוועץ או אף לידע את החופרים שהביאו לתפיסת החשוד, כך גם מקורות המידע לא נבחנו. ידיעה מעין זו אינה מוסיפה כבוד לגורמים המפרסמים ומטבע הדברים עלולה לגרום לנזק תדמיתי לחוג ותלמידיו באוניברסיטת חיפה. לא יצאה כל ידיעת הבהרה מאת דוברות רשות העתיקות ואולי בידיעה...

Read More

מבנה ציבורי מהתקופה הביזנטית (כנסיה?) נחשף בחפירת הצלה בעכו

בחפירות של רשות העתיקות בעכו נחשף מבנה ציבורי מהתקופה הביזנטית, בן כ-1,500 שנה נורית פייג, מנהלת החפירה: "אולי מדובר בכנסייה. זו הפעם הראשונה שנחשפו בעכו שרידי מבנה ציבור מתקופה זו" לראשונה בתולדות מחקר עכו, נחשף בעיר מבנה ציבור מהתקופה הביזנטית. בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות כ-100 מ' ממערב לתל עכו – בסמיכות למתחם קניון עזריאלי הנבנה במקום, התגלה מבנה ציבורי בן כ-1,500 שנה, שיתכן כי שימש ככנסייה. חפירת ההצלה הארכיאולוגית בוצעה באתר עקב עבודה לא מתואמת שנעשתה בשטח עתיקות מוכרז ופגעה בעתיקות. לדברי נורית פייג, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, "עד כה, היתה העיר מוכרת מהכתובים הנוצריים כמי שהבישוף שלה לקח חלק בגיבוש הדת החדשה. כעת, צצות העדויות הראשונות בשטח. מדובר בתגלית חשובה למחקר עכו מאחר שעד כה לא נמצאו שרידים המתוארכים לתקופה הביזנטית, למעט שרידי רובע מגורים ששכן בסמוך לים." בחפירה שקיימה רשות העתיקות נחשף מבנה ציבורי גדול, בנוי אבני גזית. גודל המבנה, הבנייה המרשימה וכן הממצאים: שפע הרעפים, חלקי השיש מעוטרים, החרסים והמטבעות מעידים על מבנה ציבורי (אולי כנסיה), ששימש את עיר הבישוף עכו בתקופה הביזנטית. מתחת למפלסי הקירות שרדו צינורות חרס, ובאחד מחדריו אותרו רצפות פסיפס. את אספקת המים השוטפת קבלו תושבי המבנה גם מן הבאר שנמצאה באחת מחצרות המבנה. מן המקורות הנוצרים ידוע על הבישופים של עכו וקיסריה, שהשתתפו בכנסים ובוועידות המרכזיות העולמיות שדנו בגיבוש עיקרי הדת – דבר המעיד על מרכזיותה של עכו עבור הדת הנוצרית בתקופה זו. כמו כן, קיימת עדות של צליין אנונימי מהעיר PIACENZA באיטליה, על עושרה ויופיה של העיר עכו בשנת 570, בה הוא מספר על המנזרים היפים שבשטחה. את מיעוט השרידים הביזנטים שנמצאו עד כה ניתן לייחס להרס שנעשה על ידי ממשיכיהם. כמו כן, נחשפו מתחת ליסודותיו של המבנה הציבורי מבנים קדומים לו מהתקופה ההלניסטית שתכולתם עשירה בכלי יבוא מאגן הים התיכון, בינהם אמפורות שמוצאן מהאי רודוס, כפי שמשתמע מהידיות החתומות הנושאות את שמות...

Read More