סלע קיומנו- כנס על ארכיאולוגיה, פוליטיקה ותקשורת
ינו01

סלע קיומנו- כנס על ארכיאולוגיה, פוליטיקה ותקשורת

הכנס ׳סלע קיומנו׳, פרי שיתוף פעולה בין המחלקה לתקשורת והמחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת, נערך בשבוע שעבר בבית גבריאל בצמח ובו השתתפו אורי אבנרי, בני ליס, עיתונאים וחוקרים בכירים נוספים. במרכז הכנס עמדו הסוגיות הטעונות של הארכיאולוגיה בישראל בהקשרה הפוליטי והאידיאולוגי, ותפקיד התקשורת בהבניית המציאות באמצעות הממצאים הארכיאולוגיים. הפוליטיקאי לשעבר והעיתונאי הוותיק אורי אבנרי, פתח את הכנס בסקירה של הארכיאולוגיה והפוליטיקה בישראל לאורך שנות קיומה של המדינה. "ההיכרות עם הארץ והממצאים הארכיאולוגיים שבה, הייתה נחוצה לבני דורי על מנת למצוא שורשים שיחברו אותנו עם הארץ". הארכיאולוג הבכיר פרופ' גבי ברקאי, סיפר על עבודת המחקר שהוא עורך בשנים האחרונות בסינון עפר שהוצא מאזור הר הבית, וטען נחרצות: "אין לי אידיאולוגיה בנושא, אני ארכיאולוג". הר הבית, לדבריו, מהווה חור שחור בהיסטוריה של ירושלים, ובגלל הבעיות הפוליטיות, לא נחשפו כמעט ממצאים מהאתר רווי ההיסטוריה החשובה, המהווה כשישית משטח העיר העתיקה, ובו כ-50 חללים תת קרקעיים. הממצאים שהעלה, שופכים אור על תולדות ההר מהתקופה הפרה-היסטורית ועד ימינו. גם הארכיאולוג הוותיק פרופ' אדם זרטל, מהמכללה האקדמית כנרת, התייחס לנושא הפוליטיקה והארכיאולוגיה, ואמר: "הארכיאולוגיה הוא מדע, והמדע הוא מעל הפוליטיקה. מי שעושה שימוש לרעה במדע, הוא האדם ולא הארכיאולוג". זרטל סיפר על החפירות הארכיאולוגיות שערך החל משנות ה-70' באזור השומרון, ובייחוד במזבח שחשף על הר עיבל שהוא מייחס אותו ליהושע המקראי, והתייחס לטענות שהושמעו כנגדו הנוגעות לחפירות בשטחים הכבושים: "זאת הארץ שלנו, היינו בה וגם נהיה בה, ולכן אנחנו חייבים לחקור אותה". כנגד דבריהם של הארכיאולוגים הבכירים, טען יונתן מזרחי מהארגון "עמק שווה", העוסק בארכיאולוגיה בצל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כי "כל עשייה ארכיאולוגית מלווה תמיד באידיאולוגיה". מזרחי הדגיש כי כל ממצא ארכיאולוגי, חייב להגיע עם הסבר ופרשנות של הארכיאולוג , "ופרשנות תמיד קשורה בזהות שלנו", אמר מזרחי. במושב הסוגר של הכנס, התכנסו לדיון שעסק בארכיאולוגיה ופוליטיקה פרופ' אלי פולק ממכון ויצמן, ד"ר נמרוד לוז מהמכללה האקדמית כנרת וראמז עיד מאוניברסיטת ברן בשוויץ  שהבוקר התפרסמה בהארץ כתבה על מחקרו שם צוטט ד״ר מוטי אביעם. פרופ' פולק אמר כי יש להתייחס לארכיאולוגיה ככלי מדעי, שאינו צריך להיות מכשיר אידיאולוגי. עיד הציג אל מול אמירה זו, את מחקרו שעוסק באתרי מורשת עולמיים בישראל, והראה כיצד מדינת ישראל אכן עושה שימוש פוליטי באתרי המורשת הארכיאולוגיים שהוכרו על ידי אונסק"ו, ומתעדפת מורשת אחת על פני אחרת באתרים אלו. ד"ר לאה מנדלזיס, ראשת המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית כנרת אמרה בכנס: "הארכיאולוגיה מסעירה את הדמיון הלאומי, הדתי והמסורתי בישראל, בעיצוב זהות יהודית וישראלית. אנו למדים כיצד הממצאים הארכיאולוגיים משמשים כלי שרת בידי הכוחות הפוליטיים, שמנסים לקבוע למי שייכת הארץ הזאת. התקשורת, בחשיפת הממצאים, מבנה וממסגרת את המציאות הפוליטית, בהתאם לסיקור שלה את הארכיאולוגיה. לכן בהחלט ניתן לקבוע כי הארכיאולוגיה והתקשורת, משולבים זה בזה, בקשר בלתי ניתן לניתוק". ד"ר מוטי אביעם, מייסד מכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית ומרצה בכיר במחלקה ללימודי א"י במכללה...

Read More
שבוע חפירות בכפר היהודי שיחין בגליל
יונ29

שבוע חפירות בכפר היהודי שיחין בגליל

עוד עונת חפירות בשרידי הכפר היהודי שיחין שבגליל התחתון, מצפון לציפורי. החפירה משותפת לאוניברסיטת סמפורד באלבאמה ולמכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת. פרופ' ג'יימס סטריינג' מסמפורד וד"ר מרדכי אביעם מכנרת הם הארכיאולוגים העומדים בראש המשלחת. בפעם השלישית, 28 סטודנטים מהמחלקה ללימודי א"י ישראל השתתפו בחפירה במסגרת קורס "חפירה לימודית". השנה נחשף קטע נוסף מהקיר הצפוני של בית הכנסת שבו היה סף פתח שהיה מורכב משתי אבני גיר גדולות ביותר. כמו כן המשיכו להתגלות בעונה זו עדויות חשובות ומעניינות אודות ייצור כלי החרס של הקדרים היהודים בתקופה הרומית. ממשיך להפתיע המספר הגדול של תבניות אבן ליצירת נרות שמן מחרס ועד כה יש בידי החופרים 15 חלקים של תבניות אבן. זהו המספר הגדול ביותר של תבניות שנתגלה עד כה ביישוב כפרי בארץ. נראה כי הכפר שיחין היה מרכז חשוב ביותר לייצור נרות שמן בגליל במאות ב' ג' לסה"נ. נתראה בשנה הבאה...

Read More

פסלונים מתקופת האבן נחשפו בתל מוצא שליד ירושלים

בחפירות שעורכת רשות העתיקות בימים אלה באתר הארכיאולוגי תל מוצא, לקראת העבודות לביצוע כביש 1 החדש משער הגיא אל ירושלים ע"י החברה הלאומית לדרכים, נתגלו שני פסלונים מתקופת האבן החדשה (התקופה הניאוליתית הקדם-קיראמית ב'). לדברי אנה אייריך וד"ר חמודי חלאילה, מנהלי החפירה באתר מטעם רשות העתיקות, "הפסלונים, בני כ -9,500-9,000 שנה, נמצאו בסמוך למבנה רחב מימדים בעל מתאר מעוגל, שבסיס קירותיו נבנה מאבני שדה, וחלקיו העליונים נבנו – כנראה, מלבני בוץ. הפסלון הראשון, בדמות איל ולו קרניים מפותלות, עוצב באבן גיר בגודל של כ-15 ס"מ. הפיסול יוצא מן הכלל, ומתאר פרטים מדויקים מדמות החיה; הראש והקרניים בולטות בקדמת הגוף, והן מעוצבות בפרופורציה מדויקת. הגוף הוחלק, ורגלי הפסלון עוצבו בחריטה, על מנת להבדילן מיתר הגוף. הפסלון השני, שעוצב על אבן דולומיט קשה ומוחלקת, מעוצב באופן מופשט, אך נראה שגם הוא מייצג בעל חיים גדול, שלו קרניים בולטות המפרידות את הגוף המוארך מהראש. הקרניים – היוצאות ממרכז הראש אל הצדדים, דומות בצורתן לקרני בקר בר או תאו". לדברי ד"ר חלאילה, "התקופה הניאוליתית הקדם קיראמית ב' (האלף השמיני לפני הספירה), נחשבת לאחד הפרקים המרתקים בהיסטוריה האנושית; התחוללו בה תמורות רבות אשר עיצבו את פני החברה האנושית אלפי שנים קדימה. בתקופה זו, חל מעבר מחיי נוודות – המבוססים על צייד ולקט, לחיי קבע, המבוססים על חקלאות ומרעה. בתקופה זו החל האדם להתיישב התיישבות קבע, ואף החלו להיבנות יישובים שהשתרעו על פני שטח נרחב. באתרים אחדים שנחשפו באזורנו התגלו שרידים המצביעים על תכנון ארכיטקטוני מוקדם של אותם יישובים, ויכולות הנדסיות מורכבות, כולל בניה של בתים בני שתי קומות. בתקופה זו, הואץ תהליך ביות בעלי החיים וביות הצמחים. העדויות הארכיאולוגיות מתקופה זו, ובעיקר חפצי האומנות – כגון הפסלונים שהתגלו בתל מוצא, מלמדים אותנו אודות חיי הדת, הפולחן ומערכת האמונות של בני החברה הניאוליתית. עדויות נוספות בנושא, התקבלו גם מחקר הקברים ומנהגי הקבורה של אותה חברה פרהיסטורית. ד"ר חלאילה מוסיף, כי "ידוע שהציד היה עיסוק מרכזי בתקופה זו. יתכן שהפסלונים שימשו כפסלי מזל להצלחת הציד, ועמדו במרכז טקס מסורתי שביצעו הציידים לפני יציאתם לשטח". סברה אחרת, המוצגת על ידי הארכיאולוגית אנה אייריך השותפה למחקר, קושרת את הפסלונים ממוצא לתהליך ביות בעלי חיים – כמו בקר הבר, ומינים שונים של עז הבר. הפסלונים שהתגלו בחפירות הנוכחיות בתל מוצא מצטרפים לממצאים ייחודיים מאתר זה, שנחשפו בעבר.. מממצאים אלה ניתן להסיק שהאתר בתל מוצא היה כפי הנראה הגדול ביותר מסוגו באזור ההר שמסביב...

Read More

קופסה מיניאטורית מעוטרת בצלב נחשפה לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות בירושלים

קופסת תפילה נוצרית מיניאטורית עתיקה התגלתה בחפירות בירושלים לדברי מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "חפצי הקודש המצוירים מהתקופה הביזנטית שנתגלו כאן, בארץ הקודש, נדירים ביותר". הממצא נחשף בחפירות ארכיאולוגיות המתקיימות בחניון גבעתי בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים קופסה מיניאטורית מעוטרת בצלב נחשפה לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות בחניון גבעתי בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים. הקופסה, מהתקופה הביזנטית (מאות 6-7 לספירה), נשאה בתוכה ציורים של שתי דמויות (איקונות) שסביבן רקע מצופה עלי זהב, ונראה שהיא שמשה חפץ תפילה אישי. הממצא הייחודי הוצג היום לראשונה בכנס "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה" שנערך זו השנה החמישית ביוזמת רשות העתיקות, האוניברסיטה העברית בירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים וחברת מוריה. אורכה של הקופסה 2.2 ס"מ, רוחבה 1.6 ס"מ, והיא עשויה מעצמות בעל חיים גדול (בקר, גמל או סוס). הקופסה נפתחת בהחלקה, ובעת פתיחתה היא כוללת שני חלקים שטוחים, שכל אחד מהם נושא ציור צבעוני. לדברי יאנה צ'חנוביץ, מנהלת החפירה יחד עם ד"ר דורון בן עמי מרשות העתיקות, "השימוש באיקונות (חפצי פולחן המציגים את דמויות הקדושים) לתפילה מחוץ לכנסייה מוכר בעולם הנוצרי כבר מהמאה ה-5 לספירה. יחד עם זאת, חפצי הקודש המצוירים שמתוארכים לתקופה הביזנטית ונתגלו כאן, בארץ הקודש, הם נדירים ביותר, ולכן מדובר בממצא בהחלט חשוב. איקונות מתקפלות לשימוש פרטי מוכרות עד היום בעולם הנוצרי המודרני, במיוחד במזרח. הקופסה נתגלתה שלמה, פרט לסדק קטן, וסגירתה ההרמטית אפשרה את השתמרות הציורים על הפנלים הפנימיים של החפץ." בציור שבתחתית הקופסה נראית דמותו של גבר מזוקן על גבי רקע זהב. פניו השתמרו באופן מקוטע, אף שניתן להבחין במתארם הכללי, בגון שיערו הכהה, ובעינו השמאלית. פרטי לבושו הניתנים לזיהוי, כוללים בגד לבן שכתם ורוד מצוי בכתפו הימנית – קרוב לוודאי שמדובר בטוניקה לבנה ורצועות ארגמן. הציור בצדו הפנימי של מכסה הקופסה השתמר באופן מקוטע יותר. מן הפרטים שנותרו ניתן לשחזר את מתארה של דמות קטנה יותר, כנראה נשית, לבושה בבגד כחול, על גבי רקע זהב. פני הדמות לא השתמרו, אך ניתן להבחין בקווי השיער (או מטפחת ראש?), סנטר, צוואר וחלק מהכתף השמאלית. בהעדר כל מנגנון לתליה, יש להניח שהחפץ הזעיר נשמר בתוך שקיק עשוי בד. במערות אטומות שנחפרו באתר מוסשבאייה בלקה (Moshchevaya Balka) בצפון הקווקז ברוסיה, השתמרו בשלמותם, בין השאר, שקיקים כאלה, שנמצאו על גופות הנקברים. מן הקונטקסט בו נתגלו ניתן לקבוע שגברים ענדו אותם על חגורת מותניים, ונשים – על חלקה העליון של שמלתן. לדברי צ'חנוביץ', "עקב מצב ההשתמרות הרעוע של הציורים שבקופסה, כל ניסיון לזהות את הדמויות באופן ודאי יהיה בגדר השערה. ניתן להעלות כמה אפשרויות: אם מקובלת נקודת המוצא שהמתוארים בציורים הם גבר ואישה, האפשרות המתבקשת היא ישו ומרים. יחד עם זאת במאות ה-6-7 (תאריכה של הקופסה), עלה מספר הקדושים הנערצים על ידי הכנסייה הנוצרית למאות רבות, ויתכן שמדובר בציור של שניים מתוכם. החפירות בחניון גבעתי חשפו בשנים האחרונות את שרידי...

Read More
ארכיאולוג, אוהב שריפות?? סקירה מצולמת של השריפה בהיפוס-סוסיתא
אוג27

ארכיאולוג, אוהב שריפות?? סקירה מצולמת של השריפה בהיפוס-סוסיתא

שריפה גדולה השתוללה ביום חמישי (25/8) בתל סוסיתא ושרפה אותו ואת סביבותיו. מכביש 92 (סובב כנרת מזרח) זה נראה ממש לא טוב. הנה תמונה שצילמתי ביום חמישי קצת לפני החשיכה, בעוד האש בוערת: באותו יום, כתוצאה מהשריפה נחסם הכביש מכפר חרוב צפונה, עד מיצר, ורק למחרת, כאשר האש כובתה, אפשר היה לצפות אל סוסיתא גם מהצד המזרחי, ממנו המצב לא נראה מעודד יותר, אם כי אפשר היה לזהות כמה שטחים קטנים לא שרופים על ראש התל: היום (שבת, 27/8) הקדשתי את טיול האופניים לסקירת נזקי השריפה באתר, ואני חייב להרגיע – מלמעלה זה נראה הרבה יותר טוב! ובחזרה לשאלה שבכותרת, התשובה היא: ארכיאולוג אוהב שריפות! שריפות המכלות את הקוצים והעשביה הצפופה שעל הקרקע (ולא גורמות נזק חמור אחר, כמובן) מאפשרות איתור ממצאים ארכיטקטוניים ואחרים בקלות יחסית, ומהוות הזדמנות מצויינת לביצוע סקר ארכיאולוגי שמסייע רבות למחקר. כך ניתן לאתר קווי חומה או מבנים וללקט חרסים בקלות מעל פני השטח, ועל פי הממצאים ניתן לסמן שטחים בהם כדאי לחפור בעונת החפירות הבאה. על התל עצמו, נראה שהכבאים עשו עבודה מצויינת ומלבד כמה נקודות קטנות, האש לא הגיעה אל שטח העיר, וככל הנראה – לא פגעה בממצאים שבשטחי החפירות. מעל פני השטח שכן נשרף, במקומות בהן לא בוצעו עדיין חפירות ארכיאולוגיות מסודרות, בצבצו כמה שרידים ארכיטקטוניים ואחרים, אבל אני מניח שב-1262 שנים מאז נחרבה היפוס, הם כבר פגשו כמה שריפות גדולות יותר… בגלריית התמונות הבאה תוכלו לראות את כל התמונות, החל מהירידה אל עבר סוסיתא מכביש המפלים בדרום רמת הגולן. צילמתי בכל שטח העיר גם בעליה אליה וגם בירידה ממנה, מה שאולי יכול לגרום לבלבול בסדר התמונות. תוכלו לראות גם את החפירות החדשות של אוניברסיטת חיפה, שזה המקום לציין שעפ"י הממצאים בשטח נראה שהחבר'ה שם עבדו קשה והגיעו להספק מדהים! לפני קצת פחות משנה, בפתיחת שנה"ל תשע"א היינו (המחלקה ללימודי א"י במכללת כנרת) בסיור על התל, ועתה ניתן לראות כמה שטחים חדשים שנחפרו ביסודיות, גם בצפון העיר וגם בשיפולים הדרומיים. הנה התמונות, ניתן גם לצפות ישירות בפיקסה: השריפה בסוסיתא-היפוס Hippos 25-8-11 Hippos 139 photos Slideshow   Page:   1 2...

Read More