מחר (ראשון) – האוסטרלים כובשים את תחנת הרכבת בצמח שנית!

יונתן זיגמנד מכין אותנו לקראת השחזור ההיסטורי של כיבוש תחנת הרכבת צמח ע"י הפרשים האוסטרליים: "עשרות מבני דור ההמשך של הפרשים האוסטרלים, לבושים במדים ורכובים על סוסים, ישחזרו את המסלול בו נערך הקרב לכיבוש תחנת הרכבת בצמח, בטקס הוקרה שיערך מחר, יום ראשון ה – 28 באוקטובר במכללה האקדמית כנרת. קרב הפרשים בספטמבר 1918 בו הצליח גדוד הפרשים האוסטרלים לכבוש את תחנת הרכבת של צמח כחלק מן המערכה הגדולה לכבוש את צפון הארץ מידי השלטון הטורקי, היה לאחד הקרבות המפורסמים בהיסטוריה (אחד מקרבות הפרשים האחרונים בהיסטוריה). בקרב זה נפלו 14 לוחמים אוסטרלים." הפרסום הרשמי באתר המכללה האקדמית כנרת – "טקס הוקרה לפרשים האוסטרליים". מידע נוסף אודות האירוע והקרב ההיסטורי בכתבה: "פרשים אוסטרלים כובשים את המכללה האקדמית כנרת" מקורות מידע נוספים: תמונות תחת החיפוש 'צמח' (Semakh) מאתר הזיכרון/מוזיאון של אוסטרליה http://www.awm.gov.au/search/collections/?q=Semakh&conflict=all&submit=Search תמונות מעניינות מהאוסף: תצלום של בית קברות של  19 חיילים הרוגים. המיקום באזור צמח – באופק רואים את ההרים מסביב לטבריה: http://cas.awm.gov.au/item/B00288?image=2 http://cas.awm.gov.au/item/P05746.003 האם בית הקברות עדיין קיים? היכן היה ממוקם? ירידה למזח ולחוף הכנרת. האם היכן שכיום הירידה ממזרח למכללה? http://cas.awm.gov.au/item/H15204 העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל  http://www.ww1-israel.org/BRPortal/br/P100.jsp ובמבט גם אל העתיד – רכבת העמק חוזרת: המסילה שתחבר מחדש את ישראל וירדן 61 קילומטרים, 47 דקות, חצי מיליון נוסעים בשנה: איך ייראו תחנות הרכבת בקו העמק המחודש, ומי דואג לשמר את ההיסטוריה? ואם כבר אתם בצמח, אז בנובמבר חוזרת סדרת ההרצאות של מכון יד יצחק בן-צבי לבית גבריאל, והפעם סדרה בנושא: ירושלים – עיר בסבך" ונסיים בעוד פיסת היסטוריה חיה (עד 120 בבריאות) מעמק הירדן: גדעון גזית מקיבוץ תל קציר, שומע חופשי וותיק בשיעורי החוג ללימודי א"י, ידוע בקיבוצו כמכין תבשיל מרק חריף מעולה. על כך תוכלו לקרוא בספר: חדרוכל – סיפורים/ מתכונים/ קיבוץ עמודים 134-135 הספר נמצא במדף הספרים החדשים, בכניסה לספריית המכללה. יונתן זיגמנד...

Read More
שפע אירועים באים עלינו לטובה…
אוק17

שפע אירועים באים עלינו לטובה…

אירועים נוספים מתוך לוח האירועים שליקט יונתן זיגמנד ופרסם בקבוצת הפייסבוק שלנו "הולך בתל": 22.10.2012 – 120 שנה לקו הרכבת יפו-ירושלים, סינמטק ירושלים (ראו כאן תקציר מסיור על קו הרכבת יפו-ירושלים) 24.10.2012 – כנס מחקרי מגידו השני, משמר העמק 30.10.2012 – "כְּרֵיחַ שָׂדֶה"- צמחי ריח בתרבות ובמחקר – יום עיון, נאות קדומים 5.11.2012 – כנס ירושלים החמישי – בנייני האומה,...

Read More
מצגת עמק הירדן / יונתן זיגמנד – חלק 2: הירדן, הירמוך ונהריים
אפר17

מצגת עמק הירדן / יונתן זיגמנד – חלק 2: הירדן, הירמוך ונהריים

בתחילה – התמקדות בצד המערבי, בקרבת הירדן [חלק 1: עמק הירדן ממזרח לכביש 90 ונהר הירמוך מנהריים לחמת גדר / יונתן זיגמנד] עד אמצע שנות ה- 30 התרכזו  הישובים היהודיים במערבו של עמק הירדן (דגניה ב' ב- 1920, בית זרע ב- 1927, אפיקים ב- 1932). רוב האדמות היו בידיהם של תושביה הערבים של צמח. החלקות היו קטנות ומפוצלות, והיה קושי למוסדות הציוניים לרכוש אדמות ולרכזן בגושים. רכישת הקרקעות וריכוזן בידיים יהודיות נמשכה שנים רבות, החל מ- 1925 ועד סוף שנות ה- 30. ראשון הישובים במזרחו של 'העמק' הוא קיבוץ אשדות יעקב  שעובר למיקומו הנוכחי (מאתר גשר) באדמות דלהמייה ב- 1935. בשנת 1937, במסגרת ישובי 'חומה ומגדל' מוקמים הקיבוצים מסדה ושער הגולן. לאורך שנת המנדט וכן לאחר הקמת המדינה התקיימו חילופי שטחים והקצאות קרקע בין הישובים השונים ולמען ישובים נוספים שנוסדו (ב- 1949 מוקמים מעגן, תל קציר והאון). 'אוסף התצלומים הלאומי (ערכים מומלצים לחיפוש: אשדות יעקב, נהריים, ירמוך, מסדה, שער הגולן) נהר הירמוך הירמוך אינו נזכר כלל במקרא. שמו מופיע לראשונה במקורות יהודיים במשנה, ובמקורות לטיניים אצל פליניוס, מהמאה הראשונה לסה"נ (נקרא הירומקס). הירמוך מתחתר בין הגולן לגלעד בקניון עמוק בינות למצוקי בזלת שחורים, גיר לבן וצמחייה ירוקה עשירה. עם 'יציאתו' אל עבר 'בקעת כנרות' מתפתל הנהר לאיטו כשמשני עבריו שטחי חקלאות פוריים. עד אמצע המאה ה- 20 היתה ספיקתו של הירמוך כ- 460 מלמ"ק, ובשנות ה- 90 הוערכה ספיקתו בכ- 360 מלמ"ק. ספיקת הנהר ירדה עקב הקמת סכרים ואגירת המים אצל הסורים וכן אצל הירדנים אשר מפנים את מי הירמוך דרך 'תעלת המלך עבדאללה' (הע'ור) לאורך כ- 110 ק"מ להשקיית אזור עמק הירדן אשר בשטחם. הירמוך משמש כקו גבול בין ארץ ישראל לעבר-הירדן כבר משנת 1922 (כקו הפרדה מנהלי- שני האזורים היו תחת שליטת בריטניה). נקבע שהגבול יעבור במרכז הנהר, דבר אשר גרם לבעיות ושאלות על מיקום הגבול עקב שטפונות וסחף אשר שינו את תוואי הירמוך.  בהסכם השלום בין ישראל לירדן  נקבע שקו הגבול יעקוב ויזוז עם כל שינוי (טבעי) בתוואי הנהרות (הירדן והירמוך). באזור נהריים הוסכם ש'האי' (אי השלום) יועבר לידי ריבונות ירדנית, אך תישמר גישה חופשית לחקלאים הישראלים לשם עיבוד השטח. שמורת הירמוך אתר נהריים תחנת הכוח בנהריים, פרי חזונו של פנחס רוטנברג, החלה להיבנות ב- 1927 ונחנכה רשמית ב- 1932. המפעל נתן לאזור דחיפה רצינית ביצירת מקומות עבודה חדשים, סלילה והרחבת כבישים, והחשוב מכל- אספקת כוח חשמל שאפשרה הקמת מכוני שאיבה חדשים בירדן ובירמוך ובכך תרמה להתחזקות ולהתבססות הישובים. רבים מאנשי האזור, ערבים ויהודים כאחד, הועסקו בשלב הקמת התחנה. העובדים הערבים באו רובם מהכפרים שבעבר-הירדן. העובדים היהודים הגיעו מכל האזור (ורבים נוספים מכל חלקי הארץ). מרבית העובדים מהאזור הגיעו משני משקים: מגשר (אשדות יעקב) ומקבוצת השומר הצעיר בכנרת (אפיקים). השימוש בחשמל אפשר התקנת מנועים חשמליים במכוני שאיבת המים בשני הנהרות וכן בכנרת. בעזרת המשאבות הועלו המים...

Read More

עמק הירדן ממזרח לכביש 90 ונהר הירמוך מנהריים לחמת גדר / יונתן זיגמנד

אנו שמחים להביא בפניכם סדרת כתבות קצרות מלוות בתמונות בנושא "עמק הירדן ממזרח לכביש 90 ונהר הירמוך מנהריים לחמת גדר". הכתבות הן פרי עבודתו של יונתן זיגמנד, בן קיבוץ מעין-צבי ובוגר המחלקה ללימודי א"י במכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן, שקיבץ את כל הנושאים למצגת מסודרת ומושקעת. תודה יונתן! (ראו קישור להורדה בהמשך) נושאי המצגת: מפת האזור עם נקודות ציון האתרים הנסקרים במצגת ההיסטוריה של האזור במאה העשרים בתחילה- התמקדות בצד המערבי, בקרבת הירדן נהר הירמוך אתר נהריים אשדות יעקב בין אשדות למסדה מסדה ושער הגולן מסדה ושער הגולן במלחמת העצמאות אנדרטת מג"ב ותל דבר הירמוך 'ההררי' מסילת הרכבת לאורך הירמוך תקריות אש בדרך לחמת גדר קרדיט תמונות (ללא הפנייה): גבי שכטר, שמעון זיגמנד, יונתן זיגמנד. בשקופיות האחרונות יש הפניות וביבליוגרפיה להרחבה. לפרטים נוספים ושאלות בנוגע למצגת, אתם מוזמנים לפנות אל יונתן בדוא"ל: yonavilnai@gmail.com ניתן להוריד את המצגת עם כל הנושאים, בפורמט PDF בקישור הבא:  עמק הירדן ממזרח לכביש 90 ונהר הירמוך מנהריים לחמת גדר (901.0 KiB) מפת האזור עם נקודות ציון האתרים הנסקרים במצגת מפת האזור עם האתרים שבמצגת (מתוך אתר 'עמוד ענן'). שביל האופניים 'סובב כנרת' עובר באזור מאתר נהריים, אל מצפה אבנר, שני האקוודוקטים וממשיך ממערב ומצפון לשער הגולן ומסדה. השביל מסומן בציור של אופניים על הכנרת, על גבי אבנים לאורך המסלול.   נושא 1: ההיסטוריה של האזור במאה העשרים 'בקעת כנרות', או 'נגב כנרות' (המוזכר ביהושע י"א 2) ידועה כיום על שם המועצה בה היא שוכנת- 'עמק הירדן'. האזור כיום משובץ בשדות, מטעים, ברכות דגים וביישובים פורחים.  אתר המועצה מראה זה יכול להזכיר לנו את הנוף שראה לוט בהשקיפו על "ככר הירדן, כי כולה מושקה" (בראשית י"ג 10), אך נוף זה איננו טבעי והוא תולדה של ההתיישבות הציונית באזור שהחלה בראשית המאה שעברה. עם הקמת הישובים הוחל גם בעיבוד נרחב של הקרקע, בתחילה כשטחי בעל ובהמשך כשלחין. בראשית המאה ה- 20 מוקמת המושבה מלחמיה/ מנחמיה בדרומו של האזור ולקראת סוף העשור הראשון מוקמות חוות כנרת, כנרת המושבה ודגניה. ישובים ערביים בעמק היו העיירה סמח/צמח והכפרים עובדייה, דלהמייה וסמרה. המקום נחשב כאזור ספר לא מפותח, המבוסס על חקלאות בעל. סעיף של קו הרכבת החיג'אזית מחיפה לדמשק (1905) עבר במרכז העמק, אך עדיין לא תרם להתפתחות הישובית והכלכלית. הכביש הראשון שנסלל  באזור היה כביש טבריה-צמח (1920).    בתמונות: 1. בריכה בעמק הירדן כיום; 2. צילום אוויר גרמני מ...

Read More

א"יתון לשבת – גליון 13

היום הובא למנוחות פרופ' אהוד נצר בקרית ענבים, מחשובי הארכיאולוגים בישראל. נצר הוא הארכיאולוג המזוהה ביותר עם אתר ההרודיון, שבו הוא חופר במשך כ-35 שנים. רובן הוקדשו לחיפוש אחר קברו של המלך הורדוס. לפני כשלוש שנים מצא נצר את הקבר, במה שנחשב לשיא הקריירה שלו, ואחד מהישגיה הגדולים הארכיאולוגיה הישראלית. הקבר, הסביר נצר, נהרס והוסתר בכוונה על ידי המורדים בימי המרד הגדול נגד הרומאים. לאחר איתור הקבר המשיך נצר בחפירות באתר שמדרום לירושלים, למרות גילו המתקדם – 76. לידיעות בתקשורת על מותו: הארץ: מת פרופ' אהוד נצר, הארכיאולוג שמצא את הורדוס מעריב: חושף קברו של הורדוס נפל אל מותו ליד הקבר Ynet: מת הארכיאולוג הידוע אהוד נצר, שנפל בהרודיון הידען: נפטר פרופ' אהוד נצר מגלה קברו של הורדוס ערוץ 7: פרופ' נצר – מורה דרך ופורץ דרך רק לפני מספר חודשים ביקרנו בהרודיון והתרשמנו מממצאי חפירתו שהציג לנו תלמידו וממשיך מחקרו – רועי פורת, בוגר המכללה. יהי זכרו ברוך! ומעצב לשמחה: יום גיבוש – לכל הסטודנטים ללימודי ארץ ישראל שנה א' ב' וג' עובדים, מורחב, רב תחומי ועצמאי! שלום לכולם! כפי שנהוג בכל שנה, יום הגיבוש יוצא אל הדרך…. יום חמישי ה- 4/11/2010 יתקיים סיור (כולם מגיעים) שיסתיים בחוף של דגניה שם יתקיים הגיבוש. מה בתכנית: ערב נחמד ושירה בציבור – אז לכל מי שיש גיטרה, סקסופון או מפוחית מוזמן להביא ולתרום את חלקו, בשיר או בניגון. בנוסף לכך תצפה לנו ארוחת ערב הכוללת פויקה, ודברים טובים! לכן נבקש מכל אחד ואחת להביא 25 ש"ח אל ליטל 0504509504 או אל לילי רכזת המגמה. תודה לכולם, מצפים לראות אתכם שם בהרכב מלא! צוות ארץ ישראל סוכות אצל השומרונים: חג שמח לשומרונים שחוגגים היום את שמיני עצרת! ביום רביעי (27.10) ביקרתי בסוכתו של מר בנימים צדקה, אשר אירח אותי בחמימות רבה. בניגוד למגדלי הדירות ומרכזי הקניות ההולכים וסובבים אותה – שומרת השכונה השומרונית בחולון על אופי צנוע וכפרי. "השכונה נוסדה ב- 1954, הודות לפעילותו של מנהיג הקהילה, יפת בן אברהם צדקה הצפרי, ירחמו ה', ועזרתם של נשיא מדינת ישראל השני, יצחק בן צבי ז"ל, וראשי העיר חולון, חיים קוגל ופנחס אילון ז"ל" (מתוך 'א.ב חדשות השומרונים' – העיתון השומרוני הראשון) השומרונים נחשבים לעם העתיק בעולם, וכבר משמות הרחובות הסמוכים מתחילים להרגיש את המסע אחורה בזמן: רחוב השופטים, דבורה הנביאה, עזרא, נחמיה, אשתאול, צרעה, חברון, יהושפט, ישעיהו, עמוס, והיעד הסופי – בן עמרם (הלא הוא משה רבינו). החנתי את הרכב ברחוב בן עמרם והלכתי קצת ברגל כדי לראות ולחוש מקרוב את השכונה, בכניסה לכל בית מותקן לוח שיש עליו חרותים פסוקים בכתב העברי/שומרוני העתיק, ברחוב ניכרת תנועה רבה של מבקרים מבחוץ שבאים להתארח בסוכות השומרונים. הגעתי אל ביתו של מארחי – בנימים צדקה (לדבריו, כך הוא האיות המקורי של השם) שקיבל אותי בחמימות ואירח אותי בסוכתו. סוכת השומרונים מוקמת בתוך הבית, בחדר הגדול...

Read More