כתובת דו-לשונית בארמית ויוונית נתגלתה בציפורי

בחצרו של תושב מושב ציפורי המתגורר באזור בית הקברות העתיק של העיר ציפורי, נתגלה משקוף של מערת קבורה עתיקה הנושא עליו כתובת דו לשונית, ארמית ויוונית. חוקרי המכון לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת – דר' מרדכי אביעם ואהרוני אמיתי בסיועו של דר' יעקב אשכנזי עסוקים בימים אלו בהשלמת פיענוחה של הכתובת.   עד כה ברור כי בצד ימין מופיע השם "יודן" שזו הצורה הארמית של השם "יהודה". הכתובת היוונית היא בת ארבע שורות והיא מתחילה במילה "לזיכרון" או "מצבת זיכרון" ולאחר מכן בא שמו של הנקבר העיקרי "יהודה" בצורתו היוונית. לאחר מכן באים שמות נוספים ואולי אף תואר. תגלית זו היא תוספת חשובה ביותר למידע ההולך ונאסף בשנתיים האחרונות בסקר בתי הקברות של ציפורי שעורך המכון לארכיאולוגיה גלילית. מרבית הכתובות בבית הקברות הדרום-מערבי של ציפורי הן בארמית או עברית, אחת ביוונית, אחת בעברית ויוונית ועתה התווספה כתובת נוספת בארמית וביוונית. הדבר מעיד על עושר שפות הדיבור בחיי היום-יום של יהודי ציפורי בימי המשנה והתלמוד. בחודש הבא יופיע מאמר בכתב העת "קתדרה", בהוצאת יד יצחק בן צבי, המסכם את הממצאים העיקריים של מחקר בתי הקברות של...

Read More

סיור לטבריה וציפורי – ערי פוליס בתקופה הרומית ביזנטית

יום חמישי, 12/05/2011. סיור בעקבות הקורס "עיור בארץ ישראל בתקופה הרומית" עם ד"ר יעקב (יקי) אשכנזי. סיירנו בערי הפוליס טבריה וציפורי ולמדנו על שטחן, אופיין ואופן התנהלותן של שתי בירות הגליל האלו. מסתבר שציפורי היתה בירת הגליל כולו עד שבאה טבריה וקיבלה את התואר על חלקו המזרחי. אתחיל קודם בביאור המושג "פוליס": פוליס היא עיר-מדינה הכפופה לשלטון, אך מתפקדת כאוטונומיה ומנוהלת בפועל ע"י אזרחיה ולמענם. זו לא רק העיר במובן הגיאוגרפי על המבנים והשטחים שבה, אלא צורת חיים בה מעורב ופעיל כל אחד מהאזרחים. הקהילה הפוליטית סיפקה לאזרחיה את השירותים הקהילתיים להם זקוק אזרח הפוליס – שיפוט, חקיקה, פולחן דתי, תרבות ובידור ולעיתים גם חינוך ורווחה. התחום הגיאוגרפי של הפוליס כלל גם את המרחב הכפרי החקלאי שהזין את הפוליס. הפוליס היא "המצאה" יוונית שאומצה גם ע"י הרומאים. היהודים שחיו בטבריה וציפורי, שהיו ערים יהודיות מובהקות, חיו כאזרחי הפוליס, על החובות והזכויות הכרוכות בכך ושפתם הרשמית היתה יוונית. לפוליס היה תכנון עירוני מקובל – רשת רחובות במבנה של "שתי-וערב" מצפון לדרום וממזרח למערב. במרכז העיר עבר הרחוב הראשי הנקרא "קארדו" ורחוב ניצב החוצה אותו הנקרא "דקומנוס". על-פי רוב כיוון הקארדו היה צפון-דרום, וכיוון הדקומנוס היה מזרח-מערב. באזור המפגש בין הקארדו לדקומנוס היה הפורום או האגורה – מרכז החיים הקהילתי, המסחרי והשלטוני של הפוליס. בנקודת המפגש עצמה היה לעיתים מבנה מונומנטלי בשם "טטרפילון" – מבנה מונומנטלי בעל ארבעה עמודים, אחד בכל פינה של הצטלבות הדרכים. פוליס מאופיינת גם ע"י הזכות לטבוע מטבעות משלה, וכאלו נמצאו גם בטבריה וגם בציפורי. מראה משוער של טבריה בתקופה הרומית. באדיבות פרופ' יזהר הירשפלד. מקור: אתר מינהל שימור. התחלנו את הסיור בנסיעה קצרה מהמכללה האקדמית כנרת אל הפוליס הקרובה – קלאודיופוליס שנוסדה כטיבריוס, היא טבריה. שם פגשנו בד"ר ווליד אטרש, ארכיאולוג רשות העתיקות החופר בשנים האחרונות את טבריה העתיקה ואת התיאטרון הרומי של טבריה. ווליד התחיל את הסיור בשער הכניסה המונומנטלי של טבריה, שם ראינו את שני בסיסי מגדלי הכניסה לעיר (ראו שחזור בתרשים לעיל) ואת שרידי חומות העיר וגשרים מתקופות שונות (רומית עד עבאסית). המשכנו אל התיאטרון שלצערנו, היה מגודר ולא ניתן להכנס אליו, משום שהוא הועבר מרשות העתיקות לאחריות עירייית טבריה שעדיין לא הסדירה את הגישה אליו. תחת גשם קל, הסביר לנו ווליד על החתכים הנראים בשטח – ניתן לראות את התיאטרון, שבנייתו מתוארכת למחצית השניה של המאה הראשונה לספירה, ובמקביל לראות גם שרידי מבנים מהתקופה העבאסית שנבנו על חורבות הקומה השלישית העליונה שלו. בתיאטרון ניתן לראות בבירור את פגעי רעידת האדמה של שנת 749 לספירה, אותה רעידת אדמה שהחריבה את גם את הפוליס הקרובות – היפוס (סוסיתא) וסקיתופוליס (בית שאן). מקלאודיופוליס נסענו אל אחותה-הלא-תמיד-אהובה – הפוליס דיו-קיסריה, היא ציפורי. את הסיור בגן הלאומי ציפורי התחלנו ב"השלמת חוסר" מהבוקר – קפה משובח שהכינו ליטל ואורי עם שדרוג רציני של בקלאוות מעולות שהביאו נשוואה ולינה...

Read More

סיור משולב – היסטוריה וארכיאולוגיה של מנזרים בגליל

סיור מרתק במיוחד בשילוב מנצח של היסטוריה וארכיאולוגיה עם שני חוקרים שמעבר לידיעותיהם המעמיקות, כל אחד בתחומו, הם גם מדריכי טיולים מעולים בעלי חוש הומור משובח, מה שעושה כל סיור איתם לחוייה מחכימה ומצחיקה… ביקרנו בשני מנזרים בכרמיאל, בכנסיה בחורבת חשק ובמנזר על חוף שבי ציון. סיכום הסיור יעלה בהמשך. תמונות מהסיור: Monasteries Galilee – מנזרים בגליל המערבי 104 photos Slideshow ד"ר מוטי אביעם בחורבת זגג זחל מוסווה השלט של המכללה שהוסר חירבת קב בור איגום האפסיס כנסיה בור איגום ד"ר יקי אשכנזי פסיפס בתהליכי התפוררות מפתן הכניסה לכנסיה מבנה שחציו השמאלי ביזנטי וחציו הימני מוסלמי צינור ביוב מחרס אגן הסחיטה בור איגום חורבת מחוז מבט אל מצודת תפן מצודת תפן חורבת חשק אביה במערת קבורה ציר הדלת הרחב כניסה לבור המים   Page:   1...

Read More

סיור אל נחל תנינים וקיסריה הרומית-ביזנטית

סיור עם ד"ר יעקב (יקי) אשכנזי אל נחל תנינים וקיסריה בתקופה הרומית-ביזנטית. בנחל תנינים הדריך אותנו ישו (ישוע) דריי. סיכום הסיור לנחל-תנינים וקיסריה / כתבה: ליטל שטרן (קובץ Word 2007) תמונות מהסיור: סיור לקיסריה Caesarea 146 photos Slideshow מתחילים את הסיור של ד"ר יקי אשכנזי בבית חנניה אמת המים לקיסריה ישו (ישוע דריי) מקבל את פנינו בהדרכה מלאת אנרגיות שרידי צינור חרס צינורות החרס שהחליפו את התעלה נקודת השבירה של אמת המים לדרום-מערב הכל בגלל מסמר קטן הסבר של ישו על הסכר ב"ביצות כבארה" – הגן הלאומי נחל תנינים מפה המראה את איזור ההצפה של המים עפ"י סריקות גובה בלייזר מהאוויר מפת הנחלים הזורמים אל הכבארה ביצות כבארה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 חומת הסכר ולצידה מנופי הסכר המשוחזרים על הסכר – מבט מזרחה על הסכר – מבט מערבה על הסכר – מבט מערבה על הסכר – מבט למטה, אל לוחות העץ והמנופים גלגלת מחצבת אבן מהתקופה הרומית תעלת הניקוז ממערב לסכר תחנות קמח לצד התעלה הסכר – מבט מזרחה טחנות קמח ביזאנטיות טחנת קמח ביזאנטית ישו מסביר על טחנות הקמח חזרה לסכר על הסכר – מבט לדרום על הסכר – מבט לדרום טחנת קמח מהתקופה העות'מאנית טחנת קמח מהתקופה העות'מאנית טחנת קמח מהתקופה העות'מאנית חזרה לקצה הדרומי של הסכר האמה הבלתי גמורה – אמת מים רחבה במיוחד ומקורה מחצבה רומית קיסריה – ארמון הורדוס מבט צפונה מה הן לובשות? דוגמא של פסיפס? מזכרת מפונטיוס פילטוס – הנציב שדן את ישו לצליבה ד"ר יעקב (יקי) אשכנזי ההיפוסטדיום של קיסריה   Page:   1 2...

Read More

יום סיור מחלקתי מוצלח למחלקה ללימודי א"י בכנרת

ביום חמישי (4/11/2011), נערך יום סיור מחלקתי למחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת, חברים מכל מגוון המסלולים השתתפו בסיור: מסלול רב-תחומי, מורחב, עצמאי ומסלול העובדים. מרשים ביותר הניגוד בין הידיעות המגיעות ממוסדות השכלה גבוהה רבים ואוניברסיטאות בארץ המתלוננים על שיממון במחלקות למדעי הרוח, לבין המספר הרב של הסטודנטים החדשים ללימודי ארץ ישראל כאן, בכנרת (ראו בתמונות) את הסיור התחלנו באתר ההיסטורי הקרוב ביותר למכללה – תחנת "צמח" של רכבת העמק, אשר בחצר המכללה. מבני התחנה ששימורם ושחזורם כבר אושר ותוקצב ע"י הממשלה, ישמשו בעתיד ככיתות לימוד וכמשרדי המחלקה ללימודי א"י! ד"ר גיורא גודמן העביר במקום סקירה מקיפה על רכבת העמק בפרט ועל היסטוריית הרכבות בא"י בכלל. המשכנו לכיוון דרום רמת הגולן, עצרנו על הכביש המוביל לחמת גדר לתצפית על הירמוך, שם ראינו את גשר הרכבת הארוך שפוצץ בליל הגשרים (16 ליוני 1946) ושמענו את המשך הסקירה על תוואי הרכבת הבעייתי בתוך ערוץ הירמוך [הידעתם ש: "יר" = "נהר" בשפה שמית קדומה? ירמוך, ירקון, ירדן…?] . ראש המחלקה – ד"ר חיים בן דוד המשיך בסקירה על העיר גדר הניצבת ממול על הרי הגלעד, שהמרחצאות החמים השתייכו אליה [כ"חמת טבריה" לטבריה, כך "חמת גדר" לגדר] , גדר היתה אחת מעשרת ערי הפוליס – "דקאפוליס" (גדרה אז, אום-קיס כיום), ועל כן היא העיר הרומית הקרובה ביותר למכללה בקו אווירי! שמענו גם על בית הכנסת של חמת גדר, וגם על התופעות הגיאולוגיות המעניינות במקום – ערבוב של שכבות בזלת וגיר כתוצאה מפעילות וולקנית אזורית ומקומית. המשכנו בטיפוס בכביש המפותל העולה אל דרום רמת הגולן ועצרנו לתצפית במוצב צהל"י גדול שלצד הכביש, אך הרוחות המזרחיות העזות ("שרקיות") לא איפשרו לשמוע את ההסברים במקום, וגם היה חשש סביר שכמה מקלי המשקל שבחבורה יתעופפו להם למדרון ע"י הרוח החזקה, ולכן חזרנו לאוטובוס ועצרנו לתצפית נוספת על מלוא הכנרת ב"מצפה השלום", שהיה מלא בילדים צוהלים ממגוון בתי ספר בארץ. להסבריו של ד"ר גיורא גודמן הצטרפה ד"ר דלית גסול, שהרחיבה בנושאי תיירות וסוגיות סביבתיות. מכפר חרוב המשכנו קצת צפונה ופנינו מערבה אל הכביש המשובש היורד אל עוד אחת מעשרת ערי הפוליס העתיקות – היפוס (סוסיתא). את הסיור בעתיקות המדהימות של סוסיתא הובילו הארכיאולוג ד"ר מרדכי (מוטי) אביעם, וההיסטוריון חוקר הנצרות ד"ר יעקב (יקי) אשכנזי, שגם גילו לנו שהם עוסקים עכשיו במחקר משותף על נזירים בגליל המערבי. [הידעתם: היפוס נחרבה ברעידת האדמה של 749 לספ' והיו בה מעל 5 כנסיות, בגדולה שבהם נמצאו עמודים מונומנטליים יקרים שיובאו מיוון, טורקיה ומצרים!] ד"ר חיים בן דוד סיפר לנו על אמת המים היחודית של העיר [25 ק"מ אורכה!] ועל הפרוייקט שהשתתף בו לגילוייה לכל אורכה. ד"ר דלית גסול ניהלה דיון על האפשרויות והפוטנציאל התיירותי של המקום ועל מתודות בשימור, שחזור והפיכת אתרי עתיקות לאתרי תיירות. מרוצים, אך רעבים ירדנו אל חוף לבנון לארוחת צהריים משותפת. כל אחד פרס את מטעמיו וכולם...

Read More