האם נמצאה המחצבה ממנה נחצבו אבני המקדש?

מחצבת ענק מימי בית מקדש השני (מאה 1 לספירה) נחשפה בשבועות האחרונים בחפירות שעורכת רשות העתיקות לפני סלילת כביש 21 ע"י חברת מוריה. כן נחשפו במהלך החפירה, בין היתר, מפתח בן כ-2000, קרדומים, יתדות ביקוע, ועוד. לדברי אירנה זילברבוד, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, "תופעת החציבה יצרה מחזה מרהיב של זקיפי סלע ומדרגות סלע, ומן מכתשים כתוצאה מחציבת האדם. במקום נשארו גושי סלע בשלבים מסויימים של חציבתם, והיו כאלה שנמצאו בשלב מקדים לקראת ניתוק. חלק מהאבנים שנחצבו, אורכן עולה על 2 מטרים. ככל הנראה, נחצבו אבני הענק לטובת מבני ציבור מפוארים בעיר". זילברבוד מסבירה, כי "הקרדומים שימשו לחציבת תעלות הניתוק של גוש האבן ממשטח הסלע, ויתד הביקוע (מן ראש חץ של ברזל דחוס) נועד לנתק את בסיס האבן מן הסלע באמצעות מכות פטיש. מפתח הארכובה שנחשף, וככל הנראה שימש לפתיחת דלת לפני כ- 2000 שנה, הינו מעוקל ובעל זיזים – מה עשה במקום? יתכן שנפל מכיס אחד החוצבים". מחצבות הענק שנחשפו – בגודל כולל של דונם, מצטרפות למחצבות נוספות שתועדו ונחקרו בעבר ע"י רשות העתיקות. מהמחקר עולה, כי השכונות הצפוניות של ירושלים של היום, יושבות על "עיר המחצבות "של ירושלים מימי הבית השני. נשאלת השאלה מדוע החוצבים בחרו דווקא את אזור זה. החוקרים משערים שמשום תצורת הסלע "המלכה"- סוג סלע שהוא נח לחציבה, ומתקשה מיד אחרי חציבתו. בנוסף לכך, מאחר שהשטח הצפוני גבוה טופוגרפית משטח העיר ירושלים של ימי הבית השני, נראה שנקל היה לשנע את אבני הענק, שחלקן שוקל עשרות אם לא מאות טונות, במורד – לאורך המדרון אל שטחי הבנייה. בסמוך למחצבה נחשפה דרך עתיקה מימי הבית השני, וסביר שהיא שמשה לשינוע האבנים הגדולות. חידה נוספת בכל הקשור לשינוע אבני הענק היא כיצד הזיזו אותן. הדעת נותנת כי עשו זאת באמצעות שוורים וכלונסאות עץ, אך המקורות ההסטוריים מהתקופה גם מזכירים מנופי ענק עשוים...

Read More

עותק נדיר ויקר של כתב היד "משנה תורה" לרמב"ם נרכש ויוצג במוזיאון ישראל

ירושלים וניו-יורק, 29.4.2013, מוזיאון ישראל, ירושלים, ומוזיאון המטרופוליטן לאמנות הכריזו היום על הרכישה המשותפת של כתב-יד עברי מאויר מהמשובחים שנוצרו, עותק נדיר כתוב ביד של "משנה תורה" לרמב"ם. כתב-היד היה בבעלות יהודית ומיכאל שטיינהרדט, ניו-יורק והוא יוצג לסירוגין בשני המוזיאונים. 'משנה תורה" נרכש עבור מוזיאון ישראל בסיועם של: תורם עלום-שם; רנה ולסטר קראון, שיקגו; יהודית ומיכאל שטיינהרדט, ניו-יורק; רנה וסוזאן ברגינסקי, ציריך; לין שוסטרמן, טולסה. מימון הרכישה במוזיאון המטרופוליטן יפורסם במועד מאוחר יותר. משנה תורה ( נכתב בשנת 1180) הוא חיבורו כביר הממדים של הרמב"ם (רבי משה בן מימון, 1204-1135) – הפילוסוף, הרופא והפוסק היהודי הדגול. הוא נקרא גם הי"ד החזקה כי הוא מחולק ל-14 (י"ד) ספרים. זהו ספר הלכה שהרמב"ם קיבץ בו את כל חוקי התורה שבעל-פה והוא מהבודדים בספריו שנכתבו בעברית. העותק של כתב-היד שנרכש נוצר באיטליה בשנת 1457בקירוב וכולל את שמונת הספרים החותמים את משנה תורה; הוא מאויר ברוב פאר בצבעים מרהיבים ובעלי זהב. שישה מהספרים נפתחים בלוחית מאוירת ובה שם הספר באותיות זהב גדולות ונוסף על כך – 41 לוחיות קטנות מצוירות בפתיחה לכל חלק עיקרי של הטקסט. בשל האיורים המפורטים העשויים בסגנון הרנסנס של צפון איטליה וכתב היד ההדור הוא נחשב אחד מכתבי-היד העבריים המאויירים יקרי הערך והנדירים ששרדו בעולם של כתבי הרמב"ם. לפני הצגתו עבר כתב-היד תהליך של שימור במעבדה לשימור נייר של מוזיאון ישראל, שם היה בהשאלה ארוכת-טווח מאז 2007 והוצג לקהל מאז 2010. ג'יימס סניידר, מנכ"ל מוזיאון ישראל אמר: "משנה-תורה הוא אוצר נדיר הממזג את מורשת הספרות היהודית עם אמנות האיור המעולה מימי הרנסנס האיטלקי. התוספת הזאת מאדירה את אוסף כתבי-היד העבריים המאוירים המוצגים לקהל הרחב בגלריות לאמנות ותרבות יהודית ע"ש מנדל. אנו שמחים לרכוש את הנכס יקר הערך זה עם המטרופוליטן לטובת הקהל בירושלים ובניו-יורק ואנו אסירי תודה לתורמים שתמכו ברכישה החשובה הזאת." תומס קמפבל, מנכ"ל מוזיאון מטרופוליטן לאמנות: "אנו שמחים וגאים על שיתוף הפעולה עם מוזיאון ישראל ברכישת כתב-היד הנדיר והחשוב הזה לשני המוסדות שלנו. לא בכדי אנו חוגגים את רכישת העותק הזה של "משנה תורה" – הוא מעיד על רגישות אסתטית מן המעלה הראשונה של הקהילה היהודית האיטלקית וכן על העושר של אמנות עיטור הספרים באיטליה במאה ה-15. בשנים האחרונות באמצעות השאלות חשובות מאוד מכמה וכמה מוסדות, זכה מוזיאון המטרופוליטן להציג לסירוגין כמה כתבי-יד מאוירים מן המשובחים שיש. "משנה תורה", שחשיבותו ההיסטורית והספרותית לא תסולא בפז, והוא גם פנינת איור, יהיה תוספת רבת חשיבות לאוסף האנציקלופדי של המוזיאון, ויעניק לדורות של קהל מבקרים בניו-יורק ובירושלים חוויה מרחיבת דעת". מיכאל שטיינהרדט הוסיף: "אנו שמחים מאוד על כך שכתב-היד הנדיר הזה יופקד בידיהם הנאמנות של מוזיאון ישראל ומוזיאון המטרופוליטן. כתב-היד הזה, מהחשובים בתרבות היהודית, יוסיף ממד חדש לאוספים של שני המוזיאונים, והבעלות המשותפת תבטיח את חשיפתו לקהל רחב ככל האפשר. יהודית ואני גם שמחים מאוד להיות בין התורמים שאפשרו לממש...

Read More

אריות ירושלים שוב שומרים בגאון על השער

הושלמה עבודת השימור והייצוב של שער האריות שבמזרח חומת העיר העתיקה. שער מרשים זה, הוא האחרון מבין שבעת השערים הפתוחים של החומה, שטופלו בקפדנות ובמקצועיות בשנים האחרונות ע"י מנהל השימור של רשות העתיקות, ביוזמת הרשות לפיתוח ירושלים. זאת, במסגרת פרויקט כולל לשימור ולשיקום חומות העיר העתיקה, במימון משרד ראש הממשלה. עם תחילת עבודות השימור בשער האריות, התברר כי "תא הלוחם", שאיכלס בעבר את מי ששמר על השער והיה ממוקם מעל לכניסה, נמצא בסכנת קריסה. התא פורק במלואו, אבנים שבורות בו הוחלפו והוא הוחזר ועוגן בחזרה לחומה. עבודות שימור וניקוי נעשו גם בשני האריות, החקוקים בשני צדי השער. במסגרת העבודות בחומות העיר העתיקה בירושלים, שנמשכו 5 שנים, שומרה החומה, שנבנתה ושופצה במחצית המאה ה-16 ע"י הסולטאן העות'מאני סולימאן הראשון. החומה טופלה משני צידיה, לאורך כמעט ארבעה קילומטר. כל אבן מאבני החומות צולמה בלייזר, תועדה ונלמדה, כ- 1,000 אבנים מתפוררות יוצבו, כ- 2000 מ"ר של אבני החומה פורקו ונבנו מחדש עקב השתרשות צמחייה בהם, כ- 2000 מ"ר בראש החומה יוצבו ונאטמו לחדירת מים, כ- 350 שיניות שומרו והושלמו בהן אבנים, ובסה"כ, נוקו כ- 5000 מ"ר מפני החומה. לדברי הממונה על העיר העתיקה ברשות לפיתוח ירושלים, ענר עוזרי: "עבודות השימור בשער האריות השלימו את פרוייקט שימור החומות. החומות נוקו ויוצבו לרווחת המבקרים בעיר, תוך הקפדה על שמירת האותנטיות והמראה המקורי שלהן. הרשות לפיתוח ירושלים, בשיתוף משרד ראש הממשלה ועיריית ירושלים, ממשיכים לפעול לשימור, לשיקום ולפיתוח העיר העתיקה". לדברי מנהל מינהל שימור ברשות העתיקות מר רענן כסליו: "פרויקט הדגל הזה הוא מהמורכבים, מהגדולים ומהחשובים שבוצעו בארץ, והיו מעורבים בו מיטב אנשי המקצוע של מינהל שימור. כעת, יוכל ציבור המבקרים בירושלים ליהנות מההדר ומהעוצמה של החומות, ממש כמו שנהנו מהם האנשים כשהוקמה החומה, לפני כ500 שנה". כסליו מוסיף, כי "חשוב להמשיך לתחזק את החומות גם לאחר השלמת הפרויקט, על מנת לשמור ולהציג את אחד המונומנטים החשובים בירושלים לאורך שנים". * נזכיר רק כי יש מחלוקת לגבי זיהוי החיות שעל השער כאריות, יש הסוברים כי אלו ברדלסים ולא אריות. הנה תמונת תקריב כדי שתוכלו לשפוט בעצמכם: מה אתם אומרים – ברדלסים או...

Read More
סיור בעקבות התוואי ההיסטורי של מסילת הרכבת יפו-ירושלים
אפר19

סיור בעקבות התוואי ההיסטורי של מסילת הרכבת יפו-ירושלים

סיור מרתק זה בעקבות התוואי ההיסטורי של מסילת הרכבת יפו-ירושלים, הקשור לקורס תשתיות ודרכים בעת החדשה, עם דר' גיורא גודמן, נדחה ונדחה כמה פעמים, ויצא לבסוף ב- 19 לאפריל 2012. לא הייתי מציין זאת אלמלא היה זה יום השואה תשע"ב, ולסיור בנושא רכבות ביום זה, חייבת להיות קונוטציה כלשהי… אנחנו בחרנו לראות את הצד החיובי שבהמשך הפעלת ופיתוח הרכבת בארץ ישראל, גם לאחר היוודע השימוש שעשו בה הנאצים. מה גם שלדעתי, אחרי הכל, זהו כלי תחבורה יעיל מאד ולא יתכן שנחרים אותו בגלל שהיה מי שניצל אותו לרעה, חולנית ככל שתהא. אבל אולי בכל זאת זו הסיבה שכיהודים, לא התעקשנו להצטיין בתחום הרכבות ועל כן מצבן הוא כפי שהוא כיום… תוואי הרכבת ההיסטורית מיפו לירושלים היה: יפו – לוד – רמלה – נען – נחל שורק – סג'ד – בית שמש – בר גיורא – בתיר – ירושלים. סיפור הקמת קו הרכבת מפותל לא פחות מהתוואי שנבחר לה… תוכלו ללמוד עליו במאמרם של יעקב ורמן, רון שפיר ודרור ורמן בקתדרה 125 (PDF), או בקיצור מהערך בויקיפדיה. התחלנו את הסיור בתחנת הרכבת ביפו, שהיתה תחנת הרכבת הראשונה שהוקמה במזרח התיכון (מחוץ למצרים וטורקיה), ובשנים האחרונות הפכה למרכז תרבות, בילוי ופנאי תוסס ופעיל. המשכנו אל תחנת הרכבת נחל שורק (תחנת ואדי צראר), זוהי תחנה שוממת בעלת מבנים מרשימים. מתחם התחנה מגודר ונעול ונראה שבוצעו בה בעבר הלא כ"כ רחוק עבודות שימור. בקירות המבנה ניכרים עדיין סימני הקרב בו כבשו הבריטים את התחנה, ראו בתמונות את הקליע שעדיין נעוץ בקיר המבנה. נקווה שימשיכו בשימור ושחזור תחנת הרכבת היפה הזו וימצא גם לה שימוש שיחזיר אליה את החיים, כמו בתחנת הרכבת של יפו. התחנה הבאה בסיור שלנו היתה תחנת בית שמש. זוהי תחנה חשובה ופעילה מאד כיום על ציר הרכבת הנוכחי לירושלים. בתחנת הרכבת תלויות תמונות רבות של מבני התחנה מאמצע המאה שעברה, ראו בתמונות. עלינו מזרחה אל עבר ירושלים, אל תחנת בר גיורא שבתוך תוואי נחל שורק. הנוף הירוק והמיוער יחד עם הרחש הנעים של פכפוך המים בנחל והבריזה הנעימה, יוצרים חוויה פסטורלית עד ש…. רואים שמה שזורם בנחל זורק, אלו לא מי נחל זכים, כי אם תרכובת זוהמה עכורה ומקציפה שמפחיד לחשוב אילו כימיקלים היא מכילה! ליד כל היופי הזה אכלנו צהריים והמשכנו אל עבר התחנה הבאה – אל תחנת בתיר לא הגענו ממש, אלה רק תצפתנו לעברה מ"מצפה בתיר" – תצפית בלב היער מדרום למושב עמינדב. בתצפית פגשנו את זאב, פקח ותיק של רשות הטבע והגנים, שריתק אותנו בסיפוריו של מעללי "חכמי חלם" מאז ועד היום, שעסקו בשיפוץ הקו לירושלים… רק לשם המחשה, ראו ב"קישורים חיצוניים" בערך בויקיפדיה את רשימת הכתבות על ביקורת שיפוץ הקו הזה כדי להבין כמה נזק יכולה לגרום בורות וחובבנות של בעלי תפקידים לא ראויים. את סיורנו סיימנו בתחנת הרכבת בירושלים. התחנה שעברה תהפוכות רבות, גם...

Read More

סיור להר הבית בתקופה המוסלמית עם דר' נמרוד לוז

סיור מרתק לירושלים בתקופה המוסלמית, ביקרנו בהר הבית וברובע המוסלמי בהדרכת דר' נמרוד לוז. כמה מהבנות רצו להיכנס למסגד כיפת הזהב, את היהודיות שביננו זיהו מיד בכניסה, למרות שניסו להתעטף ולהעמיד פני תיירות והן לא הורשו להיכנס, רק 2 הורשו – לינה ונשואה, הנה חוויותיה של לינה כפי שכתבה מיד אחר כך: "אחרי רבע שעה של תחינות והקפדה על לבוש ועל התנהגות נכנסנו למסגד אל-אקצה ושם היתה הפתעה – מקום גדול ומפואר ברובו אנשים מבוגרים ואין כמעט צעירים. זו היתה חוויה מפחידה מכיוון שהסתכלו עלינו במבטים כועסים. בכניסה יש מקום שמתפללים בו שנקרא "אלמעראג'", שמיועד רק לגברים. אח"כ נכנסנו למערה ששמה "אלאסראא", מקום שמיועד רק לנשים מכיוון שאסור לגברים לראות את הנשים סוגדות ומתפללות. ראינו גם את הספריה של כתבי אל-קוראן. סיימנו את הסיור בהרגשת פחד ותהייה." תמונות מהסיור: ירושלים בתקופה המוסלמית HarHabait 152 photos Slideshow דר' נמרוד לוז דר' נמרוד לוז דר' נמרוד לוז דר' נמרוד לוז דר' נמרוד לוז דר' נמרוד לוז דר' נמרוד לוז פריטים אדריכלים, האם אלו שרידי בית המקדש? נראה שהבחור הוצמד אלינו לשמוע על מה המרצה מדבר מסגד אל-אקצה כיפת הסלע הכניסה לאורוות שלמה – אל-אקצה של מטה   Page:   1 2...

Read More