27.2.15 יום פתוח במכללה האקדמית כנרת
פבר22

27.2.15 יום פתוח במכללה האקדמית כנרת

המכללה האקדמית כנרת מציעה: תואר ראשון B.A. בלימודי ארץ ישראל בשילוב תעודת מורה דרך! ביום שישי הקרוב – 27/2/15 ח' אדר תשע״ה יתקיים יום פתוח במכללה האקדמית כנרת. הנכם מוזמנים לבוא ולשמוע מצוות המרצים, מבוגרי המחלקה ומסטודנטים על תכנית הלימודים ועל חויית הלימודים במחלקה. אז בואו להכיר את הארץ דרך הרגליים, ותרוויחו תואר, מקצוע וחוייה לכל...

Read More
סלע קיומנו- כנס על ארכיאולוגיה, פוליטיקה ותקשורת
ינו01

סלע קיומנו- כנס על ארכיאולוגיה, פוליטיקה ותקשורת

הכנס ׳סלע קיומנו׳, פרי שיתוף פעולה בין המחלקה לתקשורת והמחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת, נערך בשבוע שעבר בבית גבריאל בצמח ובו השתתפו אורי אבנרי, בני ליס, עיתונאים וחוקרים בכירים נוספים. במרכז הכנס עמדו הסוגיות הטעונות של הארכיאולוגיה בישראל בהקשרה הפוליטי והאידיאולוגי, ותפקיד התקשורת בהבניית המציאות באמצעות הממצאים הארכיאולוגיים. הפוליטיקאי לשעבר והעיתונאי הוותיק אורי אבנרי, פתח את הכנס בסקירה של הארכיאולוגיה והפוליטיקה בישראל לאורך שנות קיומה של המדינה. "ההיכרות עם הארץ והממצאים הארכיאולוגיים שבה, הייתה נחוצה לבני דורי על מנת למצוא שורשים שיחברו אותנו עם הארץ". הארכיאולוג הבכיר פרופ' גבי ברקאי, סיפר על עבודת המחקר שהוא עורך בשנים האחרונות בסינון עפר שהוצא מאזור הר הבית, וטען נחרצות: "אין לי אידיאולוגיה בנושא, אני ארכיאולוג". הר הבית, לדבריו, מהווה חור שחור בהיסטוריה של ירושלים, ובגלל הבעיות הפוליטיות, לא נחשפו כמעט ממצאים מהאתר רווי ההיסטוריה החשובה, המהווה כשישית משטח העיר העתיקה, ובו כ-50 חללים תת קרקעיים. הממצאים שהעלה, שופכים אור על תולדות ההר מהתקופה הפרה-היסטורית ועד ימינו. גם הארכיאולוג הוותיק פרופ' אדם זרטל, מהמכללה האקדמית כנרת, התייחס לנושא הפוליטיקה והארכיאולוגיה, ואמר: "הארכיאולוגיה הוא מדע, והמדע הוא מעל הפוליטיקה. מי שעושה שימוש לרעה במדע, הוא האדם ולא הארכיאולוג". זרטל סיפר על החפירות הארכיאולוגיות שערך החל משנות ה-70' באזור השומרון, ובייחוד במזבח שחשף על הר עיבל שהוא מייחס אותו ליהושע המקראי, והתייחס לטענות שהושמעו כנגדו הנוגעות לחפירות בשטחים הכבושים: "זאת הארץ שלנו, היינו בה וגם נהיה בה, ולכן אנחנו חייבים לחקור אותה". כנגד דבריהם של הארכיאולוגים הבכירים, טען יונתן מזרחי מהארגון "עמק שווה", העוסק בארכיאולוגיה בצל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כי "כל עשייה ארכיאולוגית מלווה תמיד באידיאולוגיה". מזרחי הדגיש כי כל ממצא ארכיאולוגי, חייב להגיע עם הסבר ופרשנות של הארכיאולוג , "ופרשנות תמיד קשורה בזהות שלנו", אמר מזרחי. במושב הסוגר של הכנס, התכנסו לדיון שעסק בארכיאולוגיה ופוליטיקה פרופ' אלי פולק ממכון ויצמן, ד"ר נמרוד לוז מהמכללה האקדמית כנרת וראמז עיד מאוניברסיטת ברן בשוויץ  שהבוקר התפרסמה בהארץ כתבה על מחקרו שם צוטט ד״ר מוטי אביעם. פרופ' פולק אמר כי יש להתייחס לארכיאולוגיה ככלי מדעי, שאינו צריך להיות מכשיר אידיאולוגי. עיד הציג אל מול אמירה זו, את מחקרו שעוסק באתרי מורשת עולמיים בישראל, והראה כיצד מדינת ישראל אכן עושה שימוש פוליטי באתרי המורשת הארכיאולוגיים שהוכרו על ידי אונסק"ו, ומתעדפת מורשת אחת על פני אחרת באתרים אלו. ד"ר לאה מנדלזיס, ראשת המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית כנרת אמרה בכנס: "הארכיאולוגיה מסעירה את הדמיון הלאומי, הדתי והמסורתי בישראל, בעיצוב זהות יהודית וישראלית. אנו למדים כיצד הממצאים הארכיאולוגיים משמשים כלי שרת בידי הכוחות הפוליטיים, שמנסים לקבוע למי שייכת הארץ הזאת. התקשורת, בחשיפת הממצאים, מבנה וממסגרת את המציאות הפוליטית, בהתאם לסיקור שלה את הארכיאולוגיה. לכן בהחלט ניתן לקבוע כי הארכיאולוגיה והתקשורת, משולבים זה בזה, בקשר בלתי ניתן לניתוק". ד"ר מוטי אביעם, מייסד מכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית ומרצה בכיר במחלקה ללימודי א"י במכללה...

Read More
שבוע חפירות בכפר היהודי שיחין בגליל
יונ29

שבוע חפירות בכפר היהודי שיחין בגליל

עוד עונת חפירות בשרידי הכפר היהודי שיחין שבגליל התחתון, מצפון לציפורי. החפירה משותפת לאוניברסיטת סמפורד באלבאמה ולמכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת. פרופ' ג'יימס סטריינג' מסמפורד וד"ר מרדכי אביעם מכנרת הם הארכיאולוגים העומדים בראש המשלחת. בפעם השלישית, 28 סטודנטים מהמחלקה ללימודי א"י ישראל השתתפו בחפירה במסגרת קורס "חפירה לימודית". השנה נחשף קטע נוסף מהקיר הצפוני של בית הכנסת שבו היה סף פתח שהיה מורכב משתי אבני גיר גדולות ביותר. כמו כן המשיכו להתגלות בעונה זו עדויות חשובות ומעניינות אודות ייצור כלי החרס של הקדרים היהודים בתקופה הרומית. ממשיך להפתיע המספר הגדול של תבניות אבן ליצירת נרות שמן מחרס ועד כה יש בידי החופרים 15 חלקים של תבניות אבן. זהו המספר הגדול ביותר של תבניות שנתגלה עד כה ביישוב כפרי בארץ. נראה כי הכפר שיחין היה מרכז חשוב ביותר לייצור נרות שמן בגליל במאות ב' ג' לסה"נ. נתראה בשנה הבאה...

Read More
הסיור המחלקתי לרומא 2014
פבר28

הסיור המחלקתי לרומא 2014

באור ראשון ליום ראשון בשבוע טסו כ-40 סטודנטים מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת לסיור לימודי ברומא. 2 מרצים בכירים במחלקה, ד״ר יעקב (יקי) אשכנזי וד״ר מרדכי (מוטי) אביעם, הדריכו את הסיור עם מיטב ההסברים ובראיית הסיור ככלי נוסף וחשוב להעשרת הידע של הסטודנטים במחלקה. במהלך חמשת ימי הסיור ביקרו הסטודנטים באתרים מרכזיים וחשובים בהיסטוריה של רומא, ובין היתר נסענו גם לביקור של יום בהריסות העיר פומפיי, שנחרבה בהתפרצות הר הגעש ווזוב. בטח אתם שואלים את עצמכם, מה הקשר בין לימודי ארץ ישראל וסיור לימודי ברומא, אז חשוב להדגיש כי הקשר הוא קרוב מאוד, וזאת לאור ההיסטוריה המשותפת של שתיהן. האימפריה הרומית שלטה במרחב הארץ ישראלי כ-700 שנים, ושרידים רבים נמצאים במדינת ישראל ומעידים על כך. בסיור זה למדנו הסטודנטים על עליית קרנה של רומא כאימפריה, אך גם על נפילתה, ובכלל על רוב זמנה של רומא בהיסטוריה, כולל בימי הביניים, תקופת הרנסנס ועוד. הסיור כלל את הכרת רומא בדרך האהובה על הסטוגנטים במחלקה – דרך הרגליים! סיורים רגליים נערכו לאורך כל רחבי העיר במהלך הסיור, ביניהם בפיאצה נאבונה, ברובע היהודי, בפורום כולל בשער טיטוס הידוע, בקולוסיאום, בקטקומבות היהודיות, בכנסיות רבות וחשובות בעיר (ביניהן הפנתיאון, בזיליקת יוחנן פאולוס הקדוש [מקום מושבו של בישוף רומא, הלא הוא האפיפיור], בזיליקת סנטה מריה מג׳ורה, סן פייטרו אין וינקולי ועוד) ולסיום בקריית הוותיקן, בקפלה הסיסטינית ובמוזיאונים החשובים הנמצאים בה, כולל ב-2 חפירות ארכיאולוגיות חשובות, אחת חדשה במיוחד, אשר נפתחו בעזרתה האדיבה של שגרירות ישראל בותיקן. לאחר 5 ימים חזרנו הסטודנטים עייפים אך מרוצים, שמחים לקחת חלק בסיור מעשיר ומעמיק זה, אשר אורגן בהובלתה של סטודנטית במחלקה – שושי...

Read More
הכפר היהודי שיחין נתגלה בחפירות ארכאולוגיות ע"י סטודנטים מהמכללה האקדמית כנרת
אוג15

הכפר היהודי שיחין נתגלה בחפירות ארכאולוגיות ע"י סטודנטים מהמכללה האקדמית כנרת

השכם בבוקר, במשך שבוע שלם עלינו יום יום מנומנמים להסעה לשיחין, שיחין? מה זה בכלל? איפה זה? ברגע הראשון זה נשמע כמו אחת ממכות מצריים ובהתחלה באמת הרגשנו קצת כמו עבדים, מרימים סלעים, חופרים, עודרים, מסננים, מובילים מריצות אנה ואנה, מתמלאים באבק ומידי פעם מתיישבים רק כדי לשטוף כלים אה… חרסים הרבה חרסים. אז איפה זה שיחין אמרנו? שיחין הוא כפר יהודי קטן הנמצא סמוך לציפורי והוא מופיע בתלמוד בתוך מקום אשר יש בו תעשיית חרסים ענפה, עדויות לתעשייה הזו נמצאו תחת כל אבן במהלך החפירה, ואף נחפר (בריבוע שלי!) בור מלא בפסולת יוצרים, זהו בור אליו היו משליכים הקדרים את הפסולת שלהם שהיא בעצם כדים שנשרפו או שיצאו פגומים. בנוסף לכמות החרסים בעצומה, במהלך החפירה מצאנו באותה הדקה בשני קצוות האתר תבניות איתן הכינו נרות שמן. היה זה עוד יום חפירה, כולם היו מחופרים בבורותיהם, מסננים עוד סל ועוד סל, ברגע מסוים בין ארוחת הבוקר להפסקת הפרי (כן, כן זו אחת הפריווילגיות בחפירה בה אתה נהנה מפרי מאובק- בגלל שלא שטפת ידיים).  דר' מוטי אביעם פצח בצהלות שמחה: "מצאנו בסיס לב!" וכולנו זינקנו מן הבורות שלנו בהתרגשות. לכל אדם מן היישוב זו הייתה נשמעת כמו סיסמת גיוס למילואים אבל לא לנו. בסיס לב מעיד על מבנה מונומנטאלי, הוא ניראה כמו אבן מאוד גדולה מסותתת בצורת לב.  אבן שכזו לרוב מחזיקה עליה עמוד גדול ואף קומה שניה של מבנה, בסיסי הלב תומכים את פינותיו של המבנה שכאמור הוא מבנה גדול מאוד מפואר ומושקע. ומה ומבנה כזה גדול עושה בכפר יהודי קטן?  הוא משמש כבית כנסת! הידיעה על בית הכנסת ושאר התגליות החשובות הכתה גלים בתקשורת הארצית והעולמית, הנה מקבץ ידיעות: ראיון של דר' מוטי אביעם לקול ישראל: www.ifat.com/VT/Trans.aspx?ID=5133654&CID=110236 ידיעות אחרונות: www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4413391,00.html מעריב: www.nrg.co.il/online/54/ART2/496/344.html וואלה: news.walla.co.il/?w=/90/2666837 The Post: www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=EDGJH Jewish Press: www.jewishpress.com/news/alabama-prof-uncovers-1500-year-old-village-in-northern-israel/2013/08/04/ הקול היהודי: www.hakolhayehudi.co.il/?p=72020 כיפה:...

Read More