מצגת עמק הירדן / יונתן זיגמנד – חלק 2: הירדן, הירמוך ונהריים
אפר17

מצגת עמק הירדן / יונתן זיגמנד – חלק 2: הירדן, הירמוך ונהריים

בתחילה – התמקדות בצד המערבי, בקרבת הירדן [חלק 1: עמק הירדן ממזרח לכביש 90 ונהר הירמוך מנהריים לחמת גדר / יונתן זיגמנד] עד אמצע שנות ה- 30 התרכזו  הישובים היהודיים במערבו של עמק הירדן (דגניה ב' ב- 1920, בית זרע ב- 1927, אפיקים ב- 1932). רוב האדמות היו בידיהם של תושביה הערבים של צמח. החלקות היו קטנות ומפוצלות, והיה קושי למוסדות הציוניים לרכוש אדמות ולרכזן בגושים. רכישת הקרקעות וריכוזן בידיים יהודיות נמשכה שנים רבות, החל מ- 1925 ועד סוף שנות ה- 30. ראשון הישובים במזרחו של 'העמק' הוא קיבוץ אשדות יעקב  שעובר למיקומו הנוכחי (מאתר גשר) באדמות דלהמייה ב- 1935. בשנת 1937, במסגרת ישובי 'חומה ומגדל' מוקמים הקיבוצים מסדה ושער הגולן. לאורך שנת המנדט וכן לאחר הקמת המדינה התקיימו חילופי שטחים והקצאות קרקע בין הישובים השונים ולמען ישובים נוספים שנוסדו (ב- 1949 מוקמים מעגן, תל קציר והאון). 'אוסף התצלומים הלאומי (ערכים מומלצים לחיפוש: אשדות יעקב, נהריים, ירמוך, מסדה, שער הגולן) נהר הירמוך הירמוך אינו נזכר כלל במקרא. שמו מופיע לראשונה במקורות יהודיים במשנה, ובמקורות לטיניים אצל פליניוס, מהמאה הראשונה לסה"נ (נקרא הירומקס). הירמוך מתחתר בין הגולן לגלעד בקניון עמוק בינות למצוקי בזלת שחורים, גיר לבן וצמחייה ירוקה עשירה. עם 'יציאתו' אל עבר 'בקעת כנרות' מתפתל הנהר לאיטו כשמשני עבריו שטחי חקלאות פוריים. עד אמצע המאה ה- 20 היתה ספיקתו של הירמוך כ- 460 מלמ"ק, ובשנות ה- 90 הוערכה ספיקתו בכ- 360 מלמ"ק. ספיקת הנהר ירדה עקב הקמת סכרים ואגירת המים אצל הסורים וכן אצל הירדנים אשר מפנים את מי הירמוך דרך 'תעלת המלך עבדאללה' (הע'ור) לאורך כ- 110 ק"מ להשקיית אזור עמק הירדן אשר בשטחם. הירמוך משמש כקו גבול בין ארץ ישראל לעבר-הירדן כבר משנת 1922 (כקו הפרדה מנהלי- שני האזורים היו תחת שליטת בריטניה). נקבע שהגבול יעבור במרכז הנהר, דבר אשר גרם לבעיות ושאלות על מיקום הגבול עקב שטפונות וסחף אשר שינו את תוואי הירמוך.  בהסכם השלום בין ישראל לירדן  נקבע שקו הגבול יעקוב ויזוז עם כל שינוי (טבעי) בתוואי הנהרות (הירדן והירמוך). באזור נהריים הוסכם ש'האי' (אי השלום) יועבר לידי ריבונות ירדנית, אך תישמר גישה חופשית לחקלאים הישראלים לשם עיבוד השטח. שמורת הירמוך אתר נהריים תחנת הכוח בנהריים, פרי חזונו של פנחס רוטנברג, החלה להיבנות ב- 1927 ונחנכה רשמית ב- 1932. המפעל נתן לאזור דחיפה רצינית ביצירת מקומות עבודה חדשים, סלילה והרחבת כבישים, והחשוב מכל- אספקת כוח חשמל שאפשרה הקמת מכוני שאיבה חדשים בירדן ובירמוך ובכך תרמה להתחזקות ולהתבססות הישובים. רבים מאנשי האזור, ערבים ויהודים כאחד, הועסקו בשלב הקמת התחנה. העובדים הערבים באו רובם מהכפרים שבעבר-הירדן. העובדים היהודים הגיעו מכל האזור (ורבים נוספים מכל חלקי הארץ). מרבית העובדים מהאזור הגיעו משני משקים: מגשר (אשדות יעקב) ומקבוצת השומר הצעיר בכנרת (אפיקים). השימוש בחשמל אפשר התקנת מנועים חשמליים במכוני שאיבת המים בשני הנהרות וכן בכנרת. בעזרת המשאבות הועלו המים...

Read More

עמק הירדן ממזרח לכביש 90 ונהר הירמוך מנהריים לחמת גדר / יונתן זיגמנד

אנו שמחים להביא בפניכם סדרת כתבות קצרות מלוות בתמונות בנושא "עמק הירדן ממזרח לכביש 90 ונהר הירמוך מנהריים לחמת גדר". הכתבות הן פרי עבודתו של יונתן זיגמנד, בן קיבוץ מעין-צבי ובוגר המחלקה ללימודי א"י במכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן, שקיבץ את כל הנושאים למצגת מסודרת ומושקעת. תודה יונתן! (ראו קישור להורדה בהמשך) נושאי המצגת: מפת האזור עם נקודות ציון האתרים הנסקרים במצגת ההיסטוריה של האזור במאה העשרים בתחילה- התמקדות בצד המערבי, בקרבת הירדן נהר הירמוך אתר נהריים אשדות יעקב בין אשדות למסדה מסדה ושער הגולן מסדה ושער הגולן במלחמת העצמאות אנדרטת מג"ב ותל דבר הירמוך 'ההררי' מסילת הרכבת לאורך הירמוך תקריות אש בדרך לחמת גדר קרדיט תמונות (ללא הפנייה): גבי שכטר, שמעון זיגמנד, יונתן זיגמנד. בשקופיות האחרונות יש הפניות וביבליוגרפיה להרחבה. לפרטים נוספים ושאלות בנוגע למצגת, אתם מוזמנים לפנות אל יונתן בדוא"ל: yonavilnai@gmail.com ניתן להוריד את המצגת עם כל הנושאים, בפורמט PDF בקישור הבא:  עמק הירדן ממזרח לכביש 90 ונהר הירמוך מנהריים לחמת גדר (901.0 KiB) מפת האזור עם נקודות ציון האתרים הנסקרים במצגת מפת האזור עם האתרים שבמצגת (מתוך אתר 'עמוד ענן'). שביל האופניים 'סובב כנרת' עובר באזור מאתר נהריים, אל מצפה אבנר, שני האקוודוקטים וממשיך ממערב ומצפון לשער הגולן ומסדה. השביל מסומן בציור של אופניים על הכנרת, על גבי אבנים לאורך המסלול.   נושא 1: ההיסטוריה של האזור במאה העשרים 'בקעת כנרות', או 'נגב כנרות' (המוזכר ביהושע י"א 2) ידועה כיום על שם המועצה בה היא שוכנת- 'עמק הירדן'. האזור כיום משובץ בשדות, מטעים, ברכות דגים וביישובים פורחים.  אתר המועצה מראה זה יכול להזכיר לנו את הנוף שראה לוט בהשקיפו על "ככר הירדן, כי כולה מושקה" (בראשית י"ג 10), אך נוף זה איננו טבעי והוא תולדה של ההתיישבות הציונית באזור שהחלה בראשית המאה שעברה. עם הקמת הישובים הוחל גם בעיבוד נרחב של הקרקע, בתחילה כשטחי בעל ובהמשך כשלחין. בראשית המאה ה- 20 מוקמת המושבה מלחמיה/ מנחמיה בדרומו של האזור ולקראת סוף העשור הראשון מוקמות חוות כנרת, כנרת המושבה ודגניה. ישובים ערביים בעמק היו העיירה סמח/צמח והכפרים עובדייה, דלהמייה וסמרה. המקום נחשב כאזור ספר לא מפותח, המבוסס על חקלאות בעל. סעיף של קו הרכבת החיג'אזית מחיפה לדמשק (1905) עבר במרכז העמק, אך עדיין לא תרם להתפתחות הישובית והכלכלית. הכביש הראשון שנסלל  באזור היה כביש טבריה-צמח (1920).    בתמונות: 1. בריכה בעמק הירדן כיום; 2. צילום אוויר גרמני מ...

Read More
טבע או חקלאות? סיכום הכנס על עתידו של הירדן הדרומי – "הולך ונעלם"
נוב17

טבע או חקלאות? סיכום הכנס על עתידו של הירדן הדרומי – "הולך ונעלם"

מחקר חדש של ידידי כדור הארץ מזה"ת שהוצג בכנס במכללה האקדמית כנרת, קבע: "לא ניתן לשקם את נהר הירדן ללא צמצום צריכת מים של 30% לחקלאות!" דיון סוער על תוצאות המחקר התקיים בין החוקרים ופעילי הסביבה לנציגי החקלאים, שטענו שלא יוכלו לקבל הפחתה בהקצאות המים זאב אחיפז, מנהל אגף תפעול ברשות המים: "ייתכן ובעתיד יהיה צורך להעביר לממלכת ירדן יותר מים מאשר ישראל מעבירה היום. ניתן להתחייב להשיב לנהר הירדן 30 מלמ"ק בשנה” דו"ח חדש של ידידי כדור הארץ, המציע צעדים יישומיים להצלת נהר הירדן הגווע, הוצג אתמול בערב (רביעי, 16.11.11) בכנס שהתקיים במכללה האקדמית כנרת. הכנס, שכותרתו "הולך ונעלם: תקוות וקשיים בשיקום נהר הירדן", הינו פרי יוזמה משותפת של ידידי כדור הארץ המזרח התיכון, המכללה האקדמית כנרת ועמותת "ארץ אהבתי". בכנס השתתפו מומחים, בעלי עניין ותושבים מקהילות בישראל, ירדן והרשות הפלסטינית, אשר דנו בדרכים להצלת הירדן הדרומי שהפך לתעלת ניקוז בשל שאיבה מוגברת והזרמת שפכים. בכנס הוצגה עבודת מחקר מקיפה של גלעד ספיר מ- DHV, הידרולוג ויועץ סביבה ב- DHV MED. המחקר, שכותרתו "מפת דרכים לשיקום נהר הירדן התחתון", מציע מקורות אפשריים להקצאת מים לשיקום חלקו הדרומי של הירדן (בין הכנרת לים המלח), ונערך באמצעות תוכנת WEAP ((Water Evaluation And Planning. המחקר סוקר שלושה תרחישים אפשריים לעתידו של נהר הירדן עד 2040: מצב קיים, חלופת "עסקים כרגיל" (בהתאם למדיניות הרשויות), ותרחיש הזרמה מחדש של מים לשיקום הירדן. התרחיש האחרון מציע צעדים נוספים, בנוסף לאלה שכבר נכללים במדיניות הממשלה, בהם יש לנקוט על מנת לשקם את הירדן. על מנת לעשות זאת, יש להזרים לירדן הדרומי 220 מלמ"ק בשנה מישראל, ולשפר את איכות המים, ע"י הורדת רמת המליחות של המים לרמה של עד 750 מ"ג לליטר כלוריד – המליחות המקסימלית המאפשרת את שיקום הנהר. המחקר מזהה עשרה אמצעים, שמטרתם להגביר את הספיקה ולהפחית את מליחות הנהר, ששילובן עשוי להביא את הירדן התחתון למצב סביבתי סביר בתוך 10-15 שנים. בין האמצעים העיקריים שהוצעו במחקר: הזרמת התמלחת מהמוביל המלוח לים המלח במקום לעמק המעיינות הפחתה נוספת בשאיבה אל המוביל הארצי הפחתת הצריכה החקלאית ב- 30% למטרות השקיה, וב- 50% לבריכות הדגים שמירת הצריכה החקלאית באגן הירדן העליון ברמתה כיום התפלת 1.5 מליון מ“ק נוספים בשנה ממי המוביל המלוח ההצעה להפחית בצריכה החקלאית היא השנויה במחלוקת מבין הצעדים אותם מציע המחקר. יש צורך בקיצוץ של 30% בצריכת המים החקלאית להשקיה באזור, וצמצום של 50% בבריכות הדגים, מעבר לחסכון שיבוצע בכל מקרה לפי המדיניות הקיימת. יחד עם זאת, ניתן יהיה לשאוב בחזרה כ- 40 מלמ"ק בשנה במורד הירדן, באזור המפגש עם נחל חרוד והחקלאים יפוצו על מרבית ההפחתה במכסת המים שלהם. נציגי החקלאים, לעומת זאת, טענו כי אין באפשרותם לקצץ עוד בהקצאות המים והתנגדו נחרצות להמלצות המחקר. זאב אחיפז, מנהל אגף תפעול ברשות המים, אמר: "פעולת השיקום של נהר הירדן צריכה להתחיל בניצול מי...

Read More

מגילות מהעבר ומצגות מההווה – הכל באינטרנט!

לחברים ממסלול עובדים – המצגות מהקורס של דר' מוטי אביעם עלו לאתר, תוכלו למצוא אותם במדור "קבצים" תחת הקטגוריה "מצגות של דר' מוטי אביעם – סמסטר קיץ מסלול עובדים". גם את המגילות הגנוזות אפשר היום למצוא באינטרנט בזכות פרוייקט משותף של מוזיאון ישראל בירושלים וגוגל ישראל: "מגילות ים המלח – הפרויקט הדיגיטלי". המבקרים באתר יוכלו לבחון ולחקור את כתבי היד העתיקים ברזולוציה גבוהה. האתר החדש מאפשר חיפוש ושיתוף, וכולל קטעי וידאו וטקסט המספקים הסברים לכתבי היד.  חמש המגילות שעברו דיגיטציה והועלו לרשת עד כה הן מגילת ישעיהו השלמה, מגילת סרך המלחמה, מגילת המקדש, מגילת סרך היחד ומגילת פשר חבקוק. כל החמש ניתנות לתקריב (זום-אין), כך שאפשר לבחון את הפרטים מקרוב במדויק. המגילות צולמו במצלמה דיגיטלית ברזולוציה גבוהה במיוחד של עד 1200 מגה פיקסל, כמעט פי 200 מבמצלמה ביתית סטנדרטית. הצילום נעשה עם פלאש בעל הגנה מקרניים על-סגולות בחשיפה של 1/4000 לשנייה, כדי למזער את הנזק שעלול להיגרם לכתבי היד הרגישים. ניתן לנווט במגילת ישעיה על-פי עמודה, פרק או פסוק. בנוסף קיים כלי שמאפשר לקבל תרגום של הטקסט לאנגלית וכלי נוסף שמאפשר לגולשים להוסיף תרגום בשפות אחרות. המגילות, שמקורן מן המאה ה-3 לפני הספירה ועד המאה ה-1 לספירה, נתגלו בשנים 1956-1947 ב-11 מערות לחופיו הצפון-מערביים של ים המלח. מוזיאון ישראל הוא משכנן של המגילות מיום פתיחתו בשנת 1965. המגילות רגישות לאור, ומוחזקות ומוצגות בהיכל הספר, במבנה מיוחד שעוצב עבורן עפ"י צורת המכסה של המיכל בו נמצאו המגילות. לאתר המגילות...

Read More

מצגות השיעור ג"ג היסטורית של א"י בתקופת בית שני, משנה ותלמוד

מצגות השיעור של ד"ר מוטי אביעם: "גיאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל בתקופת בית שני, תלמוד ומשנה" הועלו לאתר לדף הקבצים תחת הקטגוריה "מוטי אביעם – מצגות". שימו לב: חייבים להרשם כדי לראות את הקטגוריה ולהוריד את המצגות, (אחרת הן "יסתובבו" להן חופשיות בגוגל…) משקל המצגות "כמו שהן" נע בין 12MB-78MB ולכן כיווצתי אותן וייצאתי אותן לפורמט PDF, ככה גם נחסכו 200MB וגם ניתן גם לפתוח אותן על כל מחשב. (הגודל הכולל של כל המצגות כעת הוא 50MB במקום 250MB) אם מישהו בכל זאת חפץ בקבצים המקוריים, אני "אסחוב" אותן איתי עוד כמה ימים על הדיסק-און-קי ואוכל להעביר לו בשיעור ישירות למחשב הנייד שלו (זה לא עובר באימייל). קיצורי דרך להורדת המצגות: 6-גיאוגרפיה-היסטורית-ביזנטית 5-גיאוגרפיה-היסטורית-המרד-השני 4-גיאוגרפיה-היסטורית-המרד-הראשון 3-גיאוגרפיה-היסטורית-ינאי-הורדוס 2-גיאוגרפיה-היסטורית-הלנסטית-חשמונאית 1-גיאוגרפיה-היסטורית-שיבת-ציון-פרסית...

Read More