מכסי סרקופגים פרעוניים "עשו יציאת מצרים" והוברחו לישראל

הנה "רסיס" מהשפעות המהפכה במצרים על אוצרות העבר הפרעוניים, את גודל הפגיעה במחקר הארכיאולוגי נדע רק בעוד שנים, אם בכלל. המהפכה במצרים יחד עם נוסח חוק העתיקות בישראל, על הפרצות שבו, מסייעים בידי שודדי העתיקות להפוך את מדינת ישראל ל"מכבסה" בה ניתן להלבין בקלות עתיקות שנשדדו ונמכרו בניגוד לחוק. להלן הידיעה של רשות העתיקות: מפקחי רשות העתיקות תפסו לאחרונה שני מכסים של ארונות קבורה מצריים, "סרקופגים", שהכילו בתוכם בעבר מומיות עתיקות. המכסים נתפסו על ידי מפקחי היחידה למניעת שוד עתיקות במהלך פעילות פיקוח בחנויות בשוק בעיר העתיקה בירושלים. המכסים העתיקים עשויים עץ ומצופים בשכבת טיח, ועליה עיטורים מרהיבים וציורים בכתב הירוגליפי מצרי העתיק. הארונות נתפסו לבדיקה בחשד שמדובר ברכוש גנוב. לאחר בדיקות מומחים, שכללו בין השאר בדיקת תיארוך בשיטת פחמן 14 לקביעת גיל העץ, נקבע חד משמעית שמדובר בפריטים אותנטיים בני אלפי שנים: מכסה אחד מתוארך בין המאה ה-8 ל-10 לפנה"ס (תקופת הברזל), והשני מתוארך בין המאה ה-14 למאה ה-16 לפנה"ס (תקופת הברונזה המאוחרת). כיוון שמדובר בפריטים נדירים העשויים חומר אורגאני, הם מוחזקים בשלב זה למשמורת במעבדות רשות העתיקות בירושלים בתנאי בקרת אקלים. ארונות קבורה מעץ מהסוג הזה נמצאו עד כה רק במצרים, והשתמרו אודות לאקלים המדברי היבש השורר שם. על פי החשד, שודדי עתיקות מצריים בזזו קברים עתיקים באזור המדבר המערבי במצרים, ולאחר מכן אלמונים הבריחו את מכסי העץ ממצריים לדובאי, ומשם הם מצאו את דרכם לישראל דרך מדינה שלישית באירופה. עדות להברחה היא ניסור המכסים לשני חלקים, תוך גרימת נזק בלתי הפיך לפריטים העתיקים -וזאת ככל הנראה כדי להקטין את ממדי המכסה ולהקל על הסתרתו והובלתו במזוודה סטנדרטית. מכסים מסוג זה בדרך כלל כסו ארון עץ בגודל כשני מטרים עשוי מעץ דקל שהכיל גווית אדם חנוטה. לא ברור מה עלה בגורל המומיה והארון עצמו. מרשות העתיקות נמסר שעד לאחרונה ניצלו סוחרי עתיקות וגורמים אחרים, פרצות בחוק -באמצעותן הכניסו עתיקות לישראל במטרה "להלבין אותן": עתיקות אלו – שעל פי החשד נבזזו במדינות המזרח התיכון והוצאו מתחומן שלא כחוק, יובאו לישראל על ידי סוחרי עתיקות מקומיים. בישראל קיבלו הפריטים העתיקים הגנובים מסמכים שאפשרו את יצואם למכירה בחו"ל – לכל המרבה במחיר. הסוחרים נהגו לדווח על עתיקות אלו בתהליך השיווק והמכירה כעתיקות שכביכול ארץ מקורן הינה ישראל. לאחרונה תוקנו תקנות יבוא העתיקות לישראל. התקנות החדשות – שיכנסו לתוקף לקראת סוף חודש אפריל 2012, מחייבות הצהרת מכס על יבוא עתיקות ובדיקה מקדימה של העתיקות על ידי רשות העתיקות לצורך קבלת אישור יבוא. רשות העתיקות – בשיתוף רשות המכס והמיסים, ימנעו את הכנסתן לישראל של עתיקות שיגיעו לארץ ללא מסמכים המעידים על הוצאתן כחוק ממדינות המקור, ובכך יצומצם תהליך 'הלבנת העתיקות' השדודות, ויצומצם הסחר בעתיקות גנובות במזרח התיכון. לדברי שי בר-טורא, המפקח על המסחר בעתיקות ביחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, אומר כי "החל ב-20 לאפריל המציאות של הסחר בעתיקות בישראל תשתנה. התיקון...

Read More

קַנְטָטָה לְסַלוּאָה / מֵאֵת: אָדָם זֵרְטַל

קַנְטָטָה לְסַלוּאָה הַסֵּמֶל שֶׁל מִצְרַיִם הַמְבַקֶּשֶׁת קֶשֶׁר וְלִכְבוֹד כָּל מְטַיְּלֵי פֶבְּרוּאָר 2010 מֵאֵת: אָדָם זֵרְטַל מֻקְדָּש ל: סָלוּאָה, גַּיְדִּית כֹּה יָפָה שֶׁטָּרְחָה, קָפְצָה, עָיְפָה, שֶׁלָּמְדָה מִקִּיר לְקִיר אֶת אַרְצָהּ פֹּה לְהַכִּיר. כְּבָר פֶבְּרוּאָר, עוֹד מְעַט אָבִיב, מַמְרִיא מָטוֹס מִתֵּל-אָבִיב. רָחוֹק-קָרוֹב, קָרוֹב-רָחוֹק עִם סַקְרָנוּת בְּלִי גְּבוּל וָחֹק – קְבוּצַת פְּרוֹפֶסוֹר, עֶרֶב לַח נוֹחֶתֶת בְּקָהִיר הַכְּרַךְ. עוֹלֶה הַיּוֹם, פּוֹעֵם הַדֹּפֶק, הַפִּירָמִידוֹת שָׁם בָּאֹפֶק. צוֹבֵט הַנֹּעַר זֶה אֶת זֶה: אֲנִי קוֹדֵחַ אוֹ הוֹזֶה? בְּאֶרֶץ קֶדֶם, מוּל יְאוֹר, אֲנַחְנוּ כָּאן, עַל גְּבוּל הָאוֹר. וּבַקְּבוּצָה ,הוֹ, שֹׁד וָשֶׁבֶר! בָּנִים, בָּנוֹת, אִשָּׁה וָגֶבֶר מִגִּיל עֶשְׂרִים שָׁם עַד מֵאָה, מִשְׁפּוּחֶה וְשִׂמְחָה רַבָּה. לִיטַל עוֹשָׂה קָפֶה תָּמִיד, וּמַבָּטִים תִּשְׁלַח גַּלִּית. מוּל פֶּסֶל רַעַמְסֵס עָנָק עוֹמְדִים שָׁם דֹּם, גָּרוֹן נִשְׁנָק, וְגַם סַקַרָה הַיָּפָה אֶל כֶּתֶף הַמִּדְבָּר צוֹפָה. עוֹלִים אֶל-עָל, יוֹרְדִים לִתְהוֹם, בְּקֶבֶר טִי רֶלְיֵף פִּתְאוֹם קָם לִתְחִיָּה, צְבָעִים עַזִּים לוֹחֵשׁ סוֹדוֹת שָׁם וְרָזִים. וְעַל גָּמָל מַדְרִיךְ יִרְכַּב כִּמְעַט נוֹפֵל הוּא מֵאֻכָּף. עִם בּוֹא הָעֶרֶב בַּמָּלוֹן, שָׁם הִתְכַּנַּסְנוּ בְּהָמוֹן לְהַרְצָאָה מְלֻמָּדָה כִּי זֹאת מִצְרַיִם – לֵךְ תֵּדַע! כֻּלָּנוּ קֶשֶׁב – וּלְפֶתַע מַהֲלֻמּוֹת בְּלִי גְּבוּל וָרֶתַע, אֶס-אֶס, גֶסְטַפּוֹ, קַ.גֶ.בֶּ, הַלֵּב רוֹעֵד כָּאן כְּמוֹ קָנֶה וְהַדִּמְיוֹן כֹּה מִשְׁתּוֹלֵל, הֵקִיץ הַקֵּץ, בִּרְכַּת-גּוֹמֵל: לֹא נָשׁוּב לְיִשְׁרָאֵל! הַפִּירָמִידוֹת, יְדִידַי, גְּדוֹלוֹת מִכָּל דִּמְיוֹן, וְדַי, רַק הַכְּנִיסָה מְעַט צָרָה לָצֵאת מִשָּׁם צָרָה צְרוּרָה. אֱלֵי מַיְדוּם נַפְלִיג כָּעֵת, נִזְחַל בַּחֹשֶׁךְ אֶל הַמֵּת. וּלְעֵת עַרְבַּיִם בַּמַחֲשָׁךְ, בְּמִינְיָה, אֹפֶל לַיִל גָּח. בְּהוֹרוּס הַמָּלוֹן רִנָּה מְפַזְּזִים בַּחֲתֻנָּה. מִלָּה נַקְדִּישׁ, הוֹ, אֲהוּבַי, לַבִּטָּחוֹן וְכֹחַ לְוַאי. כְּמוֹ שַׂר, נָגִיד וְכָל שְׂרָרָה גַּם לָנוּ יֵשׁ כָּאן מִשְׁטָרָה. בָּאוֹטוֹבּוּס, דֶּרֶךְ אַגַּב, זוּג בַּלָּשִׁים הֵם גַּב אֶל גַּב, וּבִמְדִינַת הַפַּרְעוֹנִים כִּמְעַט כֻּלָּם לוֹבְשֵׁי מַדִּים. וּמַה אֹמַר וַאֲתָאֵר נָא, בִּיעָף חוֹלֶפֶת אֶל-עָמַרְנָה. וּמִתָּאוֹ מֵצִיץ בַּבּוּן כְּשֶׁמַּבָּטוֹ קְצָת לֹא הָגוּן. בְּטוּנָה-גֶבֶּל נֶטוֹ נֶטוֹ אִישׁ לֹא בִּקֵּר מֵאָז מָנֶטוֹ. בָּאוֹטוֹבּוּס שִׂמְחָה, גִּילָה, וּבֶּקִי שָׁם מִתְהוֹלְלָה. חוֹלְפִים כְּפָרִים, יְאוֹר כָּחֹל, וּמִסָּבִיב רַק חוֹל וָחוֹל. בְּדִיחוֹת עָפוֹת, מַרְצֶה מַשְׁמִים, קָהָל לוֹ רַק – הַבַּלָּשִׁים. וְדֶנְדֶרָה וְגַם לוּקְסֹור בָּא הַחֹשֶׁךְ, עוֹמְדִים בַּתּוֹר. מִקְדָּשִׁים וַעֲמוּדִים, קִבְרֵי מְלָכִים וּנְגִידִים. וְעַל קִירוֹת גּוֹיֵי הַיָּם, בֵּינוֹת לְמֶרְכָּבוֹת וָדָם, אַחֵינוּ מְצִיצִים בְּלִי חֹק מִנִּי עָבָר רָחוֹק רָחוֹק. קוֹם-אוֹמְבּוֹ בָּא, וְלַיִל רַד. מַכּוֹת מִצְרַיִם כְּמוֹ בָּרָד עָגְנוּ סְפִינוֹת הַרְבֵּה הַרְבֵּה. וְצָרְפָתִים כְּמוֹ אַרְבֶּה תָּקְפוּ מִקְדָּשׁ, וּמֶטֶר מֶטֶר שָׁם נָעֲלוּ הַנִּילוֹמֶטֶר. אַךְ גַּם אַחֵינוּ הַיְּקָרִים קְצָת נִהְיוּ שָׁם בַּרְבָּרִים. עִם עֶרֶב בְּחֶשְׁבּוֹן גִּימַטְרָא נָחַתְנוּ בִּמְלוֹן הַקְּלִיאוֹפַּטְרָה. לְקוֹל קִשְׁקוּשׁ הַמַּעֲלִית סוֹחֶבֶת מִטְעָנָה יַמִּית. וּבְלִי שִׁירִים, בְּלִי מַרְשׁ וָלֶכֶת שָׁם מִזְדַּחֵל לוֹ אִזְדָּרֶכֶת. הוֹמֶה רוֹעֵשׁ לוֹ הַמַּזְגָּן מֵעַל רְחֹוב וְשׁוּק נִרְגָּן. אַךְ נֶחָמָה לָנוּ פּוּרְתָּא, טוֹב אַבּוּ-סִימְבֶּל מִמִּטָּה. שָׁעָה שָׁלוֹשׁ וּמֵאָחֹור יְפֵהפִיָּה שֶׁהִיא גַּם חוֹר. פִּסְלֵי עָנָק בְּאוֹר מִדְבָּר וְתִמָּהוֹן שֶׁאֵין לוֹ גְּמָר. אַסוּאַן רוֹגַעַת כְּמוֹ פְּנִינָה, אֲנַחְנוּ עַל קַרְשֵׁי סְפִינָה. וְאוֹבֶּלִיסְקִים כְּמוֹ בָּתִּים לֹא בְּדִיּוּק הֵם מְחָטִים. וְכָךְ הִגַּעְנוּ בְּלִי מֵשִׂים לְרֶכֶב הַבַּרְזֶל, יָשִׂים אֶת פְּעָמָיו אֶל הַבִּירָה, לֹא נִשְׁכָּחֶנּוּ בִּמְהֵרָה. רַכֶּבֶת לַיְלָה לְקָהִיר, קַטָּר שֶׁל אֵשׁ מֵתִים מֵעִיר....

Read More

רעמסס השני – המלך אשר לא ידע את ה'

מאמר קצר וברור על רעמסס השני וזיהויו כפרעה של יציאת מצרים. מאת יהודה קפלן ואריאלה רונס -צפריר / מוזיאון ארצות המקרא בירושלים "ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר ה' אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר. ויאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח." (שמות ה', א-ב) חלק ניכר פרשת יציאת בני ישראל ממצרים, המוגדת מדי שנה בליל הסדר, עוסק בעימות בין משה ואהרון לבין פרעה, מלך מצרים, שאינו נזכר בשמו (פרעה איננו שמו הפרטי של המלך המצרי. משמעות המושג פרעה, פֶּר-עֶאַ במצרית עתיקה, היא "בית גדול". במרוצת הזמן קיבל מושג זה גם את המשמעות של המושג "מלך"). מי היה אם כן אותו פרעה קשה לב שמנע מבני ישראל לצאת ממצרים ואף הכביד את עולו עליהם? הסיפור המקראי אינו מציין במפורש את זהותו של אותו פרעה, אולם מצויים בו רמזים אחדים המסייעים אולי למקם אותו בתקופה היסטורית ידועה. "וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס" (שמות א', יא) ערי המסכנות (ערי מחסנים לפי רש"י, והשוו גם המסופר על חזקיהו מלך יהודה בדברי הימים ב' לב, כח) פִּתֹם ורעמסס, זוהו עם שתי ערים מצריות חשובות שנבנו בימיה של השושלת ה-י"ט בתקופת הממלכה החדשה (מאות 12-13 לפנה"ס). פתם מזוהה עם העיר פֶּר-אַתוּם ("ביתו של אל השמש אַתוּם") ואילו רעמסס מזוהה עם פֶּר-רעמסס ("ביתו של רעמסס"). בשם רעמסס כונו מספר מלכים שהשתייכו לשושלת הי"ט. משמעות השם רעמסס במצרית עתיקה היא "בנו של (אל השמש) רע". ניתן לומר אם כך שיש לחפש את אותו פרעה בין מלכיה של השושלת ה-י"ט, אולם מי מבין כל ה"רעמססים" שמלכו בשושלת זו הוא אותו פרעה? יש הסוברים כי המפתח לפתרון שאלה זו מצוי בכתובת שנחקקה על גבי מצבה המנציחה את נצחונו של פרעה מרנפתח, בנו של רעמסס השני, על השבטים הלובים ממערב למצרים, בסוף המאה ה13- לפנה"ס (המצבה מוצגת היום במוזיאון הלאומי בקהיר). בכתובת נזכרים גבולות הממלכה המצרית כולה, וכן, הישגים צבאיים נוספים. במצבה, שהתפרסמה בכינוי "מצבת ישראל", מופיע האזכור הקדום ביותר של השם 'ישראל' מחוץ לתנ"ך. בהתייחסו לכיבושיו בכנען, מזכיר מרנפתח שלושה ישובים: אשקלון, גזר וינועם, ומוסיף כי "ישראל הוּשַׁם (חוסל) אין לו זרע". הכתובת מלמדת אמנם כי בימיו של מרנפתח, בנו של רעמסס השני, התקיימה בכנען ישות בשם 'ישראל', אולם אין היא מבהירה מה היה טיבה של ישות זו (עם, קבוצת שבטים או משפחות), מה היו נסיבות הופעתה בכנען, ומתי התרחש הדבר. לא מעט חוקרים סבורים כי היות ובימי מרנפתח התקיימה בכנען ישות בשם 'ישראל', הרי שיש לחפש את פרשת יציאת מצרים בתקופה שקדמה למרנפתח מחד, אך לא לפני ימיה של השושלת ה-י"ט, בה שלטו מלכים בשם 'רעמסס' מאידך. רעמסס השני, המלך המפורסם ביותר בשושלת זו, ששלט על מצרים במשך 67 שנים (1290 –...

Read More

150 קילומטר דרומה מקהיר. מה כבר יכול לקרות??

כתבה ב- Ynet: שני כתבי המגזין "בלייזר", רם גלבוע ואלעד בן־דוד, חשבו לבדוק כמה רחוק בתוך מצרים יכול להגיע תייר ישראלי להגיע עד שיעצרו אותו אנשי כוחות הביטחון, או אחרים…. מהדברים משתמע שלמרות הרושם הגברי-הרפתקני-מסוקס שהם ניסו ליצור, הפחד הכניע אותם די מהר. אבל מעניין לקרוא את הכתבה שלמרות שהיא כתובה לעיתים ב"בוטות בלייזרית" אופיינית, היא יכולה אולי לגלות לנו קצת מה התרחש מאחורי הקלעים כשאדם, סלווה ואכרם (גם להם היה אכרם) התווכחו עם השוטרים בכל מקום… הנה כמה ציטוטים נבחרים שיוצאי מצרים יוכלו להזדהות איתם: "…בחנות הבשמים אנחנו מבלרוס; בחנות ניירות הפפירוס – לא חנות! מוזיאון מוסמך ומורשה מטעם הממשלה המצרית! – אנחנו ספרדים; עבור הפלסטיני בחנות התכשיטים אנחנו תיירים ממלטה; ובשלב מסוים של הסיבוב אנחנו אפילו ניו זילנדים. כשהמוכרת – לא מוכרת! דוקטורית לפפירוסים ומומחית לזיהוי זיופים! – שואלת איזה שפה מדברים שם, אנחנו עונים "זילנדיה" בלי להתבלבל. זה עובר בהנהון מהוסס מצידה. להבא, כדאי שיהיו לנו תשובות טובות יותר בשלוף." "בכניסה לשירותים יושב ערס ערבי … הוא מתעקש שלא שילמנו דמי שימוש בסך גיניה אחת – פאונד מצרי, שזה בערך 70 אגורות…." "…. הגענו לבירה. חמישה מיליון כלי רכב נוסעים מדי יום בכבישים של העיר הזאת, וזה מרגיש כאילו כולם נוסעים כאן עכשיו. למרות שהלילה כבר ירד מזמן, חלק מהנהגים נוסעים עם אורות כבויים. אחרים עם אורות גבוהים, או עם פנס אחד, או עם אורות חניה. זה חוסך דלק וצפיפות אוכלוסין. וכולם צופרים, כל הזמן. בפקקים, בכבישים סואנים, ברחובות ריקים לחלוטין…." "כל רגע מתרחשות מסביבך חמש כמעט־תאונות, אבל אף אחד לא ממש מתעצבן או אפילו מתרגש … לפני שיצאנו אמרו לנו שהנסיעה בכבישי מצרים היא כמו רכבת הרים, אבל אף אחד לא אמר שממול מגיעה רכבת נוספת." "….כולם ניגשים להציע לך עזרה בלי לצפות לשום תמורה פרט לכסף…" "…בכל רחבי הבירה מוצבים שוטר או שניים מדי כמה עשרות או מאות מטרים, קבוצות של שוטרים בכל צומת, מגינים בליסטיים מיושנים בכל רחוב. נדמה שזה מעסיק חצי מהאוכלוסייה ומכניע את החצי השני. "הם אף פעם לא רחוקים", אומר נציג השגרירות הבכיר ומסובב את צווארו כדי להשקיף על כל האולם, ואחר כך על הכניסה. "בוא נאמר שגם בדרך לכאן בוודאי היתה לכם השגחה". בקיצור, זה שאנחנו פרנואידים לא אומר שלא רודפים אחרינו." לקריאת הכתבה המלאה ב- Ynet לחצו כאן. חג יציאת מצרים שמח...

Read More

לקראת פסח, דיינו בגרסת הטיול למצרים 2010

כתבו: רותי עצמון וקובי קאלך. רותי השקיעה בעיצוב, אז תורידו מכאן קובץ PDF אותו עליכם להדפיס ולהקריא על שולחן סדר הפסח… חג שמח. אילו הביאנו למצרים ולא נתן לנו ארוחה במטוס-דיינו אילו נתן לנו ארוחה במטוס ולא הכניסנו לפירמידה הגדולה-דיינו אילו הכניסנו לפירמידה הגדולה ולא גרמו לנו להרגיש כמו במחתרת בחדר של אדם -דיינו אילו גרמו לנו להרגיש כמו במחתרת בחדר של אדם  ולא סיפרו לנו שבבטן האדמה בתוך הפירמידה חם רצח!!-דיינו אילו סיפרו לנו שבבטן האדמה בתוך הפירמידה חם רצח!! ולא סיפרו לנו שבבית הקברות לחיות יש רק פסל של בבון-דיינו אילו סיפרו לנו שבבית הקברות לחיות יש רק פסל של בבון ולא היו מעיפים את הזוגות מהרחוב כדי שאנחנו, קבוצה רגילה, "סתם" ממלטה ואין עלינו שום התרעה ביטחונית-דיינו אילו היו מעיפים את הזוגות מהרחוב כדי שאנחנו, קבוצה רגילה, "סתם" ממלטה ואין עלינו שום התרעה ביטחונית ולא פרצנו לחתונה של זרים גמורים-דיינו אילו פרצנו לחתונה של זרים גמורים ולא שילמנו 56 לירות מצריות על בקבוק קולה כי גלית לא הייתה לידנו-דיינו אילו שילמנו 56 לירות מצריות על בקבוק קולה כי גלית לא הייתה לידנו וליטל לא הייתה שואלת 17,869 שאלות והיינו מספיקים עוד מקדש , שניים-דיינו אילו ליטל הייתה שואלת 17,869 שאלות והיינו מספיקים עוד מקדש , שניים ולא קמנו ב-3 לפנות בוקר כדי לראות פסל חתוך, שבתכל'ס מראש היו יכולים להעביר ישר ליד המלון שלנו- דיינו אילו קמנו ב-3 לפנות בוקר כדי לראות פסל חתוך, שבתכל'ס מראש היו יכולים להעביר ישר ליד המלון שלנו ולא נסענו לקום אומבו רק בכדי לראות תבליט שאף אחד לא ראה ונילומטר סגור-דיינו דיי דיינו*5 פעמים לפחות * מומלץ לראות את הוידאו של ביצוע השיר ב- LIVE במסגרת קידוש ביום שישי בערב ברכבת לילה לקהיר. * ולמען הדורות הבאים – הנה תצלום הנייר המקורי עליו נכתב השיר האלמותי...

Read More