סלע קיומנו- כנס על ארכיאולוגיה, פוליטיקה ותקשורת
ינו01

סלע קיומנו- כנס על ארכיאולוגיה, פוליטיקה ותקשורת

הכנס ׳סלע קיומנו׳, פרי שיתוף פעולה בין המחלקה לתקשורת והמחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת, נערך בשבוע שעבר בבית גבריאל בצמח ובו השתתפו אורי אבנרי, בני ליס, עיתונאים וחוקרים בכירים נוספים. במרכז הכנס עמדו הסוגיות הטעונות של הארכיאולוגיה בישראל בהקשרה הפוליטי והאידיאולוגי, ותפקיד התקשורת בהבניית המציאות באמצעות הממצאים הארכיאולוגיים. הפוליטיקאי לשעבר והעיתונאי הוותיק אורי אבנרי, פתח את הכנס בסקירה של הארכיאולוגיה והפוליטיקה בישראל לאורך שנות קיומה של המדינה. "ההיכרות עם הארץ והממצאים הארכיאולוגיים שבה, הייתה נחוצה לבני דורי על מנת למצוא שורשים שיחברו אותנו עם הארץ". הארכיאולוג הבכיר פרופ' גבי ברקאי, סיפר על עבודת המחקר שהוא עורך בשנים האחרונות בסינון עפר שהוצא מאזור הר הבית, וטען נחרצות: "אין לי אידיאולוגיה בנושא, אני ארכיאולוג". הר הבית, לדבריו, מהווה חור שחור בהיסטוריה של ירושלים, ובגלל הבעיות הפוליטיות, לא נחשפו כמעט ממצאים מהאתר רווי ההיסטוריה החשובה, המהווה כשישית משטח העיר העתיקה, ובו כ-50 חללים תת קרקעיים. הממצאים שהעלה, שופכים אור על תולדות ההר מהתקופה הפרה-היסטורית ועד ימינו. גם הארכיאולוג הוותיק פרופ' אדם זרטל, מהמכללה האקדמית כנרת, התייחס לנושא הפוליטיקה והארכיאולוגיה, ואמר: "הארכיאולוגיה הוא מדע, והמדע הוא מעל הפוליטיקה. מי שעושה שימוש לרעה במדע, הוא האדם ולא הארכיאולוג". זרטל סיפר על החפירות הארכיאולוגיות שערך החל משנות ה-70' באזור השומרון, ובייחוד במזבח שחשף על הר עיבל שהוא מייחס אותו ליהושע המקראי, והתייחס לטענות שהושמעו כנגדו הנוגעות לחפירות בשטחים הכבושים: "זאת הארץ שלנו, היינו בה וגם נהיה בה, ולכן אנחנו חייבים לחקור אותה". כנגד דבריהם של הארכיאולוגים הבכירים, טען יונתן מזרחי מהארגון "עמק שווה", העוסק בארכיאולוגיה בצל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כי "כל עשייה ארכיאולוגית מלווה תמיד באידיאולוגיה". מזרחי הדגיש כי כל ממצא ארכיאולוגי, חייב להגיע עם הסבר ופרשנות של הארכיאולוג , "ופרשנות תמיד קשורה בזהות שלנו", אמר מזרחי. במושב הסוגר של הכנס, התכנסו לדיון שעסק בארכיאולוגיה ופוליטיקה פרופ' אלי פולק ממכון ויצמן, ד"ר נמרוד לוז מהמכללה האקדמית כנרת וראמז עיד מאוניברסיטת ברן בשוויץ  שהבוקר התפרסמה בהארץ כתבה על מחקרו שם צוטט ד״ר מוטי אביעם. פרופ' פולק אמר כי יש להתייחס לארכיאולוגיה ככלי מדעי, שאינו צריך להיות מכשיר אידיאולוגי. עיד הציג אל מול אמירה זו, את מחקרו שעוסק באתרי מורשת עולמיים בישראל, והראה כיצד מדינת ישראל אכן עושה שימוש פוליטי באתרי המורשת הארכיאולוגיים שהוכרו על ידי אונסק"ו, ומתעדפת מורשת אחת על פני אחרת באתרים אלו. ד"ר לאה מנדלזיס, ראשת המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית כנרת אמרה בכנס: "הארכיאולוגיה מסעירה את הדמיון הלאומי, הדתי והמסורתי בישראל, בעיצוב זהות יהודית וישראלית. אנו למדים כיצד הממצאים הארכיאולוגיים משמשים כלי שרת בידי הכוחות הפוליטיים, שמנסים לקבוע למי שייכת הארץ הזאת. התקשורת, בחשיפת הממצאים, מבנה וממסגרת את המציאות הפוליטית, בהתאם לסיקור שלה את הארכיאולוגיה. לכן בהחלט ניתן לקבוע כי הארכיאולוגיה והתקשורת, משולבים זה בזה, בקשר בלתי ניתן לניתוק". ד"ר מוטי אביעם, מייסד מכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית ומרצה בכיר במחלקה ללימודי א"י במכללה...

Read More
לתשעה באב
יול15

לתשעה באב

היה זה רגע מרגש ביותר לשמוע את דר' מוטי אביעם, הארכיאולוג שחפר את יודפת – המעוז הראשון שנפל בידי הרומאים ב'מרד הגדול', מקריא את "סוף הסיפור": תהלוכת הניצחון של טיטוס, המצביא הרומי שניצח את המרד היהודי הגדול והביא לחורבן בית המקדש, בעודנו עומדים מתחת לשער הניצחון המתעד את אותה תהלוכה.

Read More
סיכום כנס קצרין ה-3 לארכיאולוגיה
יונ30

סיכום כנס קצרין ה-3 לארכיאולוגיה

הכנס השנה עסק בנושא: "לב הקהילה היהודית בגליל ובגולן", כאשר ה"לב" הוא מבנה בית הכנסת, והחיבור בין הגליל לגולן מתגלה לעיתים באיחוד מאפיינים ולעיתים כ-2 אזורים בעלי מאפיינים שונים וברורים.

Read More

האם נמצאה המחצבה ממנה נחצבו אבני המקדש?

מחצבת ענק מימי בית מקדש השני (מאה 1 לספירה) נחשפה בשבועות האחרונים בחפירות שעורכת רשות העתיקות לפני סלילת כביש 21 ע"י חברת מוריה. כן נחשפו במהלך החפירה, בין היתר, מפתח בן כ-2000, קרדומים, יתדות ביקוע, ועוד. לדברי אירנה זילברבוד, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, "תופעת החציבה יצרה מחזה מרהיב של זקיפי סלע ומדרגות סלע, ומן מכתשים כתוצאה מחציבת האדם. במקום נשארו גושי סלע בשלבים מסויימים של חציבתם, והיו כאלה שנמצאו בשלב מקדים לקראת ניתוק. חלק מהאבנים שנחצבו, אורכן עולה על 2 מטרים. ככל הנראה, נחצבו אבני הענק לטובת מבני ציבור מפוארים בעיר". זילברבוד מסבירה, כי "הקרדומים שימשו לחציבת תעלות הניתוק של גוש האבן ממשטח הסלע, ויתד הביקוע (מן ראש חץ של ברזל דחוס) נועד לנתק את בסיס האבן מן הסלע באמצעות מכות פטיש. מפתח הארכובה שנחשף, וככל הנראה שימש לפתיחת דלת לפני כ- 2000 שנה, הינו מעוקל ובעל זיזים – מה עשה במקום? יתכן שנפל מכיס אחד החוצבים". מחצבות הענק שנחשפו – בגודל כולל של דונם, מצטרפות למחצבות נוספות שתועדו ונחקרו בעבר ע"י רשות העתיקות. מהמחקר עולה, כי השכונות הצפוניות של ירושלים של היום, יושבות על "עיר המחצבות "של ירושלים מימי הבית השני. נשאלת השאלה מדוע החוצבים בחרו דווקא את אזור זה. החוקרים משערים שמשום תצורת הסלע "המלכה"- סוג סלע שהוא נח לחציבה, ומתקשה מיד אחרי חציבתו. בנוסף לכך, מאחר שהשטח הצפוני גבוה טופוגרפית משטח העיר ירושלים של ימי הבית השני, נראה שנקל היה לשנע את אבני הענק, שחלקן שוקל עשרות אם לא מאות טונות, במורד – לאורך המדרון אל שטחי הבנייה. בסמוך למחצבה נחשפה דרך עתיקה מימי הבית השני, וסביר שהיא שמשה לשינוע האבנים הגדולות. חידה נוספת בכל הקשור לשינוע אבני הענק היא כיצד הזיזו אותן. הדעת נותנת כי עשו זאת באמצעות שוורים וכלונסאות עץ, אך המקורות ההסטוריים מהתקופה גם מזכירים מנופי ענק עשוים...

Read More

הארכיון הארכיאולוגי של ישראל עולה לרשת

מיזם משותף של תוכנית מורשת במשרד ראש הממשלה ורשות העתיקות: הארכיון הארכיאולוגי של ארץ ישראל נסרק ועולה לרשת www.iaa-archives.org.il תוכנית מורשת במשרד ראש הממשלה: המידע מהווה תשתית עיקרית למחקר הארכיאולוגי של 100 השנים האחרונות. רשות העתיקות: ננגיש את המידע הנדיר לציבור הרחב בארץ ובעולם. הארכיון הארכיאולוגי של ארץ ישראל, המנוהל ע"י רשות העתיקות והמרכז את הנתונים מפעילות כל הגופים הארכיאולוגיים בארץ, ממוחשב ובימים אלה עולה לרשת. זאת, במימון משותף של תוכנית מורשת במשרד ראש הממשלה – "ציוני דרך", ורשות העתיקות. ראשיתו של הארכיון המדעי במחלקת העתיקות הבריטית, המשכו באגף העתיקות הישראלי, ורשות העתיקות מטפלת בו היום תוך השקעת מחשבה ומשאבים רבים. השלב הראשון, המכיל עשרות אלפי מסמכים, צילומים, מפות ותכניות מהשנים 1919-1948 מעכו ומירושלים, כבר ניתן לצפייה ברשת בכתובת www.iaa-archives.org.il. חומרים אלה נכתבו ברובם בשפה האנגלית. העלאת החומרים הישנים ויקרי הערך לאתר, דרשה היערכות מיוחדת. לצורך סריקת החומרים, שכרה רשות העתיקות את שירותי חברת 'אימג'סטור מערכות'. זאת מאחר שמדובר בחומר ארכיוני עדין ורגיש במיוחד, אשר לא ניתן לסריקה בציוד תעשייתי, אלא רק באופן פרטני וידני. המסמכים בארכיון כוללים טקסטים, תצלומים, מפות, תוכניות וכדו', וזאת על גבי מגוון רחב ביותר של סוגי נייר. לדברי מזכיר הממשלה צבי האוזר וראובן פינסקי מנהל תוכנית מורשת במשרד ראש הממשלה "הארכיון המנדטורי מהווה תשתית עיקרית למחקר הארכיאולוגי של 100 השנים האחרונות. תוכנית זו כחלק מפרויקט רא"י – רשת ארכיוני ישראל לסריקה ודיגיטציה של החומרים הנמצאים בארכיונים- תסייע להנגיש אוצרות ידע אלה לקהל הרחב ובכלל זה לחוקרים בכל הארץ והעולם". לדברי ד"ר עוזי דהרי, סגן מנהל רשות העתיקות: "חשיבותו המדעית של הארכיון לא תסולא בפז, והוא היחידי מסוגו בארץ ובעולם. בישראל מוכרים ומוכרזים כ- 30,000 אתרי עתיקות, המהווים את המורשת התרבותית שלנו – הנכס הגדול והחשוב ביותר של מדינת ישראל. הרשות מכריזה, מטפלת, סוקרת וחוקרת את אתרי העתיקות במדינה. אחד ממרכיבי הפעילות הרבים של הרשות הוא הניהול וההפעלה של הארכיון מדעי. רשות העתיקות החליטה להעביר את הארכיון למדיה הדיגיטאלית, על-מנת להפיץ את המידע בעולם". לצורך כך נסרק כל המידע, ונעשה "מיפתוח" שלהם, על-פי כללים שמתאימים לצרכים המחקריים". לדברי אפרים רייך, מנכ"ל אימג'סטור מערכות – "אנחנו גאים באפשרות שנתנה לנו רשות העתיקות לקחת חלק משמעותי בשמירת המידע החשוב הזה לציבור. חברת IMAGESTORE חרטה על דגלה את נושא רתימת הטכנולגיה ההי-טקית לטובת הנגשת מאסות אדירות של מידע, שהיו עד לאחרונה אגורים בספריות וגנזכים ללא נגישות מספיקה למשתמש המצוי. אנו בטוחים כי עבודה זו תסייע לשמור חומר חשוב וארכיוני זה למעננו ולמען הדורות...

Read More