פורסם: אפר' 1, 2010 ב
מסיפורי ארצנו
מאת: אהוד בן עזר פורסם בחדשות בן עזר ("מכתב עיתי לֵילִי חינם מאת סופר נידח") גיליון מס' 531:
בליל זה, בהתקדש עלינו חג החרות, ליל י"ד בניסן שנת תש"ב [1942], ואנו מסובים יחדיו, חיילי יחידת הנהגים 5 מ.ט. העברית וליבנו נסער וחוגג. נסער הלב, כי לא תמה מצרים לישראל. כי היתה תבל כולה מצרים לנו. נעלה הערב, על ראש שמחתנו באבל יוקד ובחרון שילומים את בתי ישראל ברחבי גולה אשר הפך למו החג לחגא, נזכור את ספינת ישראל סוערה, אשר חופים לא ילקטוה [צ"ל יקלטוה] וחופה האחד, הנכסף, נעול על בריחים. והיתה שמחת חג החרות חרישית ועצורה, כי עלה הכורת על בית ישראל.
בהיותנו מסובים יחדיו, מאות חיילים עברים, בנכר, הרחק מן הארץ, וליבנו עם הבית אשר בשליחותו הלכנו, והוא חוגג וקורץ ממרחקים, וזכרנו את חברינו, אשר נזעקו אל הדגל, וכרעו בדרך. אלו, אשר נפלו ראשונים במערכה ואלו אשר נפלו בשבי האוייב.
נעלה את הבית הערב, את נפתולי בניינו ואת לבטי גידולו. נראנו ממרחקים, והוא קורן ומאיר, ונאמין, כי תגבר בו תחושת מקלט אחרון לאומה מתבוססת בדמה, ופסו אוזלת-היד והתכחשות לתביעת הבניין והנאמנות לו.
בהתקדש עלינו ליל החג, וזכרנו את לי "הסדר" אשתקד, אשר בו חגונו את החג, ואנו קורסים על סלעים בערוץ טוברוק במצור, וחשנו, כי לא הוסר המצור וכי סגר עלינו המצור סביב סביב.
ותיכון בנו אמונת ה"אף על פי כן": כי יכול נוכל למצור מצרים אשר סגר עלינו סביב. ובהתקדש עלינו חג החרות הבא, ומצא אותנו על חורבות משעבדי החרות, דרוכים לבאות ונכונים לעומס הבניין, כאשר יטיל עלינו גורל ישראל. אמן.
לשנה הבאה בירושלים!
יש עוד…
תגים: חדשות בן עזר, המנדט הבריטי
פורסם: מרץ 24, 2010 ב
מסיפורי ארצנו
מר אילון גנור כתב את הדברים הבאים בתגובה לכתבתה של תקוה וינשטוק, חשבתי כי מן הראוי ליחד לדבריו החשובים פרסום עצמאי המקושר לפרסומה של הגברת וינשטוק. הנה דבריו:
תודה לתקוה וינשטוק על דבריה לזכרו של אבי,
חבל רק שנפלו אי דיוקים רבים. ספרו של אבי "
מי היו הפניקים" הוצא לראשונה בעברית ב- 1974
תחת שם נ.ר.גנור בהוצאת רשפים שכעשר שנים מאוחר יותר נעלמה.
מספרת
דר' אילת מזר פניקולוגית ידועה ואחת מחשובות הארכאולוגיות (עיר שלמה בירושלים) ונכדתו של מי שהיה רקטור האוניברסיטה העברית וארכאולוג בעל שם בנימין מזר "למדתי באוניברסיטה העברית לפני כשלושים שנה ובאותה תקופה רובנו הסטודנטים לא שלטנו באנגלית היטב; הספר הרציני והעמוק היחיד בנושא הפניקים היה של אחד נ.ר. גנור. היינו ממתינים בתור לקראו כי היה בספרית האוניברסיטה רק עותק אחד"
יש עוד…
תגים: אישים, פיניקים, חדשות בן עזר, ד"ר נסים גנור
פורסם: מרץ 22, 2010 ב
מסיפורי ארצנו
כתבה: תקוה וינשטוק. פורסם ב"חדשות בן עזר", גיליון מס' 528
הלך לעולמו האיש שאפשר לכנותו "מר פיניקיה" הוא לא היה צאצא של העם הפיניקי שעקר לישראל מהלבנון. גם היסטוריון לא היה. למעשה היה רופא. רופא הילדים ד"ר נסים גנור.
גנור נולד למשפחה ותיקה מאוד בארץ, שראשיתה בצפת, ואחרי רעש האדמה הגדול בעיר עברה ליפו. הוריו, דוד ורוזה מזרחי, הם ממייסדי אחוזת בית ושמותיהם חקוקים על האנדרטה לבוני תל אביב.
אל הפיניקים, להם הקדיש שבעים שנות חיים, הגיע בדרך מפתיעה. כשלמד רפואה בז'נבה, פגש במקרה ספיץ' טרפיסט, מומחה לדיבור. פגישה קריטית. גנור סבל מבעייה: קולו לא התחלף בגיל ההתבגרות והיה קול גבוה, נשיי. המומחה לדיבור הציע לו תרגיל: פתח את הרדיו בקולי קולות – וקרא מספר בקול רם שיגבר על הרדיו. אלפי שנים לפניו עשה דמוסתנס היוני, בכיר הנואמים, תרגיל דומה – אך קולו לא גבר על רדיו (שטרם נולד…) אלא על רעש גלי הים.
יש עוד…
תגים: אישים, פיניקים, חדשות בן עזר, ד"ר נסים גנור
פורסם: מרץ 19, 2010 ב
מסיפורי ארצנו
כתבה משעשעת ב"חדשות בן עזר", מס. 521
בשנת 1913 שהה יוסף טרומפלור בדגניה ונמצא בה עד אשר עזב את הארץ בקיץ 1914. בואו לקבוצה קשור היה בהתרבות מעשי הריגת שומרים בגליל בידי ערבים. יומיים לאחר הריגתו של משה ברסקי, נהרג יוסף זלצמן בשדות כנרת, ובדצמבר 1913 נהרג בסג'רה השומר יעקב פלדמן.
על בואו של טרומפלדור לקבוצה מסופר בקובץ "דרכה של דגניה": יש עוד…
תגים: אישים, טרומפלדור, חדשות בן עזר, דגניה, העת החדשה
פורסם: מרץ 4, 2010 ב
הודעות
את המאמר הבא כתב משה ברק ופרסם בחדשות בן עזר ("מכתב עיתי לֵילִי חינם מאת סופר נידח") גיליון מס' 523
רבי אישתורי הפרחי, חוקר ההלכה, היה גם
הגיאוגרף העברי הראשון של ארץ-ישראל. גיאוגרף ייחודי בתולדות עמנו, משום שחי במאה הי"ג-י"ד, לפני כ-700 שנה. יליד צרפת. כתלמיד חכם למד בישיבות צרפת ופרובנס, לשם נדד עם משפחתו עקב גירוש היהודים, שביצע פיליפ מלך צרפת. ומשם עבר לספרד. לכן נחשף בו-זמנית, להרא"ש האשכנזי לרבני פרובנס, ולרבני ספרד, בה השתקע בברצלונה.
כסמכות הילכתית המשיך אישתורי בתלמודו, ופירסם מיספר ספרי הלכה חשובים. אך הוא רצה לחקור את בעיית "המצוות התלויות בארץ". כדי לרדת לעומקם של דברים הוא נסע לארץ-ישראל. הוא לא השתקע באחת מארבע ערי הקודש בהן גרו רוב היהודים, אלא בחר דווקא בעיירה הקטנה בית שאן, בעמק שבין השומרון לגליל. מעיירה זו יצא לטייל בכל רחבי הארץ, כדי לעמד על פרטי האתרים, לצורך קביעת ההלכות בדבר "המצוות התלויות בארץ".
יש עוד…
תגים: משה ברק, רבי אישתורי הפרחי, חדשות בן עזר, גיאוגרפיה
